בקשת הערות לקונטרס ל"ג בעומר

[מסורת ישראל]

לרגל יום ל"ג בעומר הקרב ובא הננו שמחים להגיש בפני רבני וחכמי חברי הפורום את הקונטרס לל"ג בעומר כמעשינו בפורים ובפסח.
בקונטרס זה חקרנו לברר מאין נובעים כל המסורות והשמועות הרווחות כיום בציבור סביב מנהגי יום ל"ג בעומר. כגון נידונים אלו:
• מי נפטר ביום ל"ג בעומר שבשבילו קבעו יום זה כיום צום, ומי [לא] נפטר ביום ל"ג בעומר שבשבילו קבעו יום זה כיום שמחה?
• האם גרמו הצלבנים בשְׁפַּיֵיר להפסקת מותם של תלמידי רבי עקיבא בטרם עת?
• איך גרמו הבארות המסתוריות במערת קבורת [שמאי ו]הלל במירון למותו של רבי שמעון בר יוחאי?
• מהו מקור כל המנהגים הנהוגים כיום בתפוצות ישראל בל"ג בעומר, ומתי הונהגו?
• ומעל הכל מרחפת התעלומה הגדולה. מה באמת קרה ביום ל"ג בעומר, שבשלו נקבע יום זה כיום מיוחד?!
קונטרס זה עדיין לא מושלם באופן סופי, וכמו כן לא עבר עדיין עריכה מקצועית.
זכויות היוצרים שמורות, ונא לא להעתיק את הקונטרס בכל אופן שהוא (אפשר להפיץ קונטרס זה בשלמותו בלבד, במהדורת pdf זו בלבד בין חברים וידידים במהדורה מקוונת ואסור בשום פנים ואופן להדפיסו ולמוכרו).
הננו מבקשים בזה מכל מי שקונטרס זה הגיע לידו, נא ונא נהגו עמנו בטובת עין ושלחו אלינו הערות והארות, ביקורת והוספות כדי שיצא מתחת ידינו דבר שלם ומתוקן.

[אנא עבדא]

הנה לשון המאירי על הסוגיא בגמרא במסכת יבמות דף ס"ב ע"ב:
אמרו על ר' עקיבא ששנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו וכלן מתו בפרק אחד על שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם בלא תורה עד שבא לו אצל רבותינו שבדרום ושנה להם לר' מאיר ור' שמעון ור' יהודה ור' יוסי ור' אלעזר בן שמוע והם הם העמידו את השעה ותלמידים אלו הוזכר כאן שכלם מתו מפסח ועד עצרת, וקבלה ביד הגאונים שביום ל"ג בעומר פסקה המיתה וכו'

[בברכה המשולשת]

א. מנהגי א"י נהגו בחלקם עמוק לתוך תקופת הגאונים, ועניין הצומות הנ"ל בראשם- הרבה אחרי תקופת הביזנטים ימש"ו
ב. עמ' ו- רבינו צדקיה בעל שבלי הלקט אמנם עמד בקשר הדוק עם חכמי אשכנז אך הוא היה איטלקי וכתב רבות ממנהגי איטליה
ג. עמ' ז- לכאורה כוונת המהי"ל היא לנהוג מנהג איסור תגלחת עד ל"ג בעומר לאפוקי מהמנהג שהיה רווח יותר באשכנז לנהוג מר"ח עד ג' סיוון
ד. עמ' ח ואילך- עיקר גזרות תתנ"ו ומנהגיהאבל הכלליים בעקבותיהם נהגו בקהילות אשכנז ולא בקהילות צרפת.
ה. עמ' טו- למה לא לצטט מהמהדורה החדשה של לקט יושר?
ו. עמ' כא- צ"ל "ועלו בהמוניהם" במקום "היגרו"

[מענה לשון]

מקופיא לא מצאתי דיון על ג' ימים שנמשך ל"ג בעומר
מה שעוררתי כאן
viewtopic.php?f=28&t=22106

[מסורת ישראל]

תודה רבה לכל הרבנים המעירים:
למענה לשון:
באשכול שפתחת שאלת למה האר"י נסע להשדתתף ג' ימים בל"ג בעומר, אך בקונטרס הובא בארוכה שהנסיעה היתה נסיעה בת ג' ימים מפסח שני ועד ל"ג בעומר כמנהג יהודי צפת. רק מהרח"ו שלא היה צפתי במקור ולא הכיר את המנהג לא ידע פשרו של מנהג ומבירור אצל אנשי המקום אמרו לו שהשמחה על ציון הרשב"י קשור לל"ג בעומר, אך לא כתב את הטעם לעליה הגדולה שהיתה נהוגה במשך ג' ימים. ועכשיו לא קשה מידי.
מי שמכיר קצת את לשונו הצח של המאירי ואת צורת התנסחותו יודע שבמקום לנסח 'שאומ רים בשם הרז"ה שהביא נוסחה ישנה' כתב 'קבלה ביד הגאונים' וכוונתו שהגאונים הקדמונים (ובמקרה זה כוונתו לרז"ה) היתה להם קבלה (נוסחה ישנה) ולא קשה מידי. אם ברצון אי מי להתעקש שהכוונה בדבריו אחרת. אדרבה יביא מקור לדבריו שביד הגאונים היתה קבלה זאת מלבד הרז"ה.

[הא לחמא עניא]

לרגל יום ל"ג בעומר הקרב ובא הננו שמחים להגיש בפני רבני וחכמי חברי הפורום את הקונטרס לל"ג בעומר כמעשינו בפורים ובפסח.
בקונטרס זה חקרנו לברר מאין נובעים כל המסורות והשמועות הרווחות כיום בציבור סביב מנהגי יום ל"ג בעומר.
קונטרס זה עדיין לא מושלם באופן סופי, וכמו כן לא עבר עדיין עריכה מקצועית. זכויות היוצרים שמורות, ונא לא להעתיק את הקונטרס בכל אופן שהוא (אפשר להפיץ קונטרס זה בשלמותו בלבד, במהדורת pdf זו בלבד בין חברים וידידים במהדורה מקוונת ואסור בשום פנים ואופן להדפיסו ולמוכרו).
הננו מבקשים בזה מכל מי שקונטרס זה הגיע לידו, נא ונא נהגו עמנו בטובת עין ושלחו אלינו הערות והארות, ביקורת והוספות כדי שיצא מתחת ידינו דבר שלם ומתוקן.

הרב מסורת ישראל הנגבד
האם יש לכם כבר מהדורה יותר מעודכנת????
החומר שאתם מביאים זה ממש הפלא ופלא, מתוק לעינים.