בשנת תרס"א מצאו בעיר שושן מלכות פרס מצבת אבן גדולה ועליה חקוקים חוקי חמורפי (חמורבי) מלך בבל.
ספר המשפטים זה בהלכות שבין אדם לחבירו מחזיק 3624 שורות 282 סעיפים בכתב היתידות.
דעות שונות יש בקביעת זמנו המדויק של חמורפי. יש אומרים שהוא אמרפל מלך שנער שהיה בזמנו של אברהם אבינו. ויש מקדימים ויש מאחרים קצת, בכל אופן שהוא, זו היא תעודה העתיקה והחשובה ביותר אצל אומות העולם,
הנותנת לנו תמונה מחיי העמים בזמנים הקדומים מנהגיהם והשקפותיהם ודרכי חייהם.
שונאי עם ישראל ותורתו נפלו על המציאה הזאת בחשבם שמצאו על ידה עילה לפגום חיו בקדושת התורה ובכבוד ישראל, היות שמצאו בד, מספר חוקים וביטוים המתאימים לחוקי התורה וביטויה. ופולמוס חריף התלקח מסביב לשאלה זו רובם של החוקרים והמלומדים גם מהאינם יהודים, דחו דבריהם והוכיחו בראיות ברורות שיש מרחק רב והבדל עקרוני בין חוקי התוה״ק ולהבדיל חוקי חמורפי, שמתחילים בתהלה לעבודות זרות לאל השמש ואליל, אל
הארץ. במספר מקומות הדמיון הוא רק חצוגי וישנו בכל החומר הרב הזה רק משפטים אחדים ששוים, ואפילו בהם
רואים קו המבדיל ביניהם בפנימיות העניגים, כי משפט התורה חדור ברוח המוסרי וקדושת החיים של האדם הנברא בצלם אלוקים. מה שאינו בחוקי חמורפי.