מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הייתי רוצה לזכות להתגייר

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
שי אבי דוד
הודעות: 820
הצטרף: ב' ספטמבר 26, 2011 3:48 pm

הייתי רוצה לזכות להתגייר

הודעהעל ידי שי אבי דוד » ד' מאי 20, 2015 11:53 pm

זכור לי, ונדמה לי שראיתי את הדברים כתובים בספר 'דרך המלך' לרבי הקדוש מפיסצנא שאמר על עצמו: הייתי רוצה לזכות להתגייר.... משהו בסגנון זה. אודה להפניה למקור המדויק.

ארי במסתרים
הודעות: 611
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2011 10:25 am

Re: הייתי רוצה לזכות להתגייר

הודעהעל ידי ארי במסתרים » ה' מאי 21, 2015 4:10 pm

צו וזירוז יט

"ומה אקבל עלי. ללמוד יותר, כמדומני שמה שאפשר לי שלא ללכת בטל אינני הולך בטל. להתרחק מן התאוות, אם אין יצרי מרמה אותי ב"ה אינני משועבד כ"כ לתאוה גופנית ח"ו. ומה חסר לי, פשוט יהודי להיות, רוצה אני להתגייר. דומה אני בעיני כצורת אדם מצויירת שהכל בה, רק הנשמה חסרה"

שי אבי דוד
הודעות: 820
הצטרף: ב' ספטמבר 26, 2011 3:48 pm

Re: הייתי רוצה לזכות להתגייר

הודעהעל ידי שי אבי דוד » ה' מאי 21, 2015 9:19 pm

יפה. תודה רבה

גל של אגוזים
הודעות: 312
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

Re: הייתי רוצה לזכות להתגייר

הודעהעל ידי גל של אגוזים » ג' מאי 12, 2020 6:39 pm

בדברי האדמו"ר מפיאסצנא 'מה חסר לי, פשוט יהודי להיות - רוצה אני להתגייר', יש להעיר מדברי הפרי צדיק פ' אמור אות ז', וז"ל
וכדברי רבינו הקדוש [מאיז'ביצא] זצ"ל ששאל מדוע אין הכהנים מברכין בכל יום שעשני כהן, והשיבותי הלוא גם ישראל אינם מברכין שעשני ישראל רק שלא עשני גוי ועבד וגם אין מברכין שעשני איש רק שלא עשני אשה (ועיין באורח חיים סימן מ"ו בט"ז ומגן אברהם שם), והטעם שאין לברך שעשני ישראל כי האדם עדיין הוא תחת הבחירה ובשם ישראל יכונה זה שבחר בטוב ומי יודע אם יכול לעמוד בבחירתו ולכן אינם מברכין רק שלא עשני גוי ועבד ועל כל פנים ניתן תחת הבחירה לבחור בטוב מחמת שאינו גוי ועבד, וכן שלא עשני אשה ובבחירתו לקיים כל המצוות שהאיש מצווה יתר על האשה, וכן בכהן לא שייך לברך שעשני כהן כי גם כן הבחירה בידו להכניס הקדושה בלבו וגם צריך שלא לחלל את כהונתו, ושלא עשני ישראל בודאי לא שייך לברך דגם הם ישראל גם כן וחס ושלום לומר כן. והסכים לדברי שהוא תירוץ אמיתי

ולכאו' יש להעיר בדבריו ממאחז"ל (סנהדרין מ"ד ע"א) ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא

------------

משום מה נמצא אשכול זה בפורום 'בין פסח לעצרת', ובאמת יש קשר נפלא לענינא דיומא.


ירושלמי ראש השנה פ"ד ה"ח
ר' משרשיא בשם ר' אידי בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא אמר להן הקדוש ברוך הוא מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם


ובפני משה שם
בכל הקרבנות. מוספי רגלים כתיב בשעיר חטא ושעיר חטאת אחד ושעיר עזים אחד חטאת לכפר מלבד בעצרת כתיב שעיר עזים אחד לכפר עליכם אמר להם הקדוש ברוך הוא מכיון שקבלתם עליכם עול תורה שניתנה בעצרת להיות עמל ויגע בה כל צרכיכם מעלה אני עליכם כאלו לא חטאתם מימיכם ואין החטא נזכר לפני לפי שהתורה מכפרת עליכם

משמע מיניה דלאו דוקא בשבועות אלא בכל זמן שאדם מקבל על עצמו עול תורה כאילו לא חטא מימיו

אולם עי' בקרבן העדה שם
מכיון שקבלתם וכו'. שבכל שנה בעצרת הוא כיום אשר עמדנו לפני הר סיני ומקבלים התורה מחדש וכדאר"י אי לאו האי יומא וכו' הלכך אין שם חטאת ביום הזה

ויל"ע אם כוונתו דדוקא בשבועות יש כח זה (ולכאו' פשוט דזה דוקא בצירוף שמקבל עליו עול תורה)

ויעויי' במדרש רבה בפרשתן [כו, ג]
ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם, א"ר חמא ברבי חנינא אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו אתם עשיתם אותם ועשיתם אתם א"ר חנינא בר פפי אמר להם אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו עשיתם עצמכם ועשיתם אותם


ולכאו' מה דאמרו 'כאילו עשיתם עצמכם' היינו שהוא כגר שנתגייר וכקטן שנולד דמי (ע"ד יבמות דף צ"ז ע"ב, אבל במובן הפנימי) וע"ד את הנפש אשר עשו בחרן. איברא, דבמדרש הכא איתא אם 'שמרתם' את התורה, ויל"ע.
(ועי' בירושלמי שם בקטע הקודם לגבי ר"ה, ודו"ק).
וצירפתי כאן מעשה נאה בעניין כפי שסיפרה הגאון מטשעבין זצ"ל [ובס' ממעונות אריות עמ' קפ"ח הובא סיפור זה בתוספת מלח ופלפל קצת]

הרי יצא לנו איפוא דבכח חג העצרת וקבלת עול תורה (להיות עמל ויגע בה כל צרכיכם, כל' הפני משה)
זוכים להתגייר
קבצים מצורפים
מגדולי התורה והחסידות.png
מגדולי התורה והחסידות.png (33.48 KiB) נצפה 147 פעמים


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים