עושה חדשות כתב:רמב"ן ויקרא פרק כג פסוק לו -
"עצרת היא", כי שם נעצר הכל. וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש. ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת, כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן
האם יש לזה משמעות שהימים הללו הם כחוה"מ? או שזה רק הסבר איך שבועות מתקשר לפסח?
--פעם שמעתי מהגר"מ שפירא שביאר כי עד פטירת תלמידי ר"ע באותו הזמן, היו ימים אלו כחוה"מ ממש, והאריך בזה טובא. ולכאו' חידוש הוא!
אעלה ברשותכם בתמצית את אשר חשבתי כ"תחילת באור" לדברים עמוקים אלה של רבינו הרמב"ן, והי"ת יצילנו משגיאות:
א. שבעת ימי הפסח כנגד 7 ספירות. שהן דרכי ההנהגה, ובהן גם מתגלה הקב"ה בפועל בעוה"ז באופן שרצה להתגלות. וזאת הכוונה לכאורה ל- "ובתוכם ה' ". "בתוך", אך אך אי אפשר להשיגו ממש. והרצון לומר בזה, שנדע באותם/מאותם ימים את אופן הנהגה זה.
ב. כמו כן 7 ימי הסוכות.
ג. ספירת שבעה שבועות בעומר,
כנגד אותן 7 ספירות של חוה"מ. רק, שהיא מתפרטת ל-49 ימים, כלומר, ספירת העומר נועדה לתפוס ולהבין שהנהגת 7 ספירות היא רק הכלל, שמתפרט ל-7 חלקי הנהגה בתוך כל הנהגה ראשית. כגון: תפארת שבחסד וכן הלאה.
ד.
שבוע ראשון של הספירה
חל בימי הפסח, כנגד
היום הראשון של סוכות
שהוא קודש ואינו חוה"מ. ושאר 6 שבועות הספירה כנגד חולו של מועד של סוכות.
ה. תחילתה של ספירת שבוע ראשון - כנגד יום ראשון שהוא קודש, ואחריה עוד 6 השבועות - כנגד חוה"מ, אומרים, שספירת העומר נועדה
להרחיב ולבאר את 7 ימי הסוכות ביתר פירוט, כפי שנתבאר.
ו. לפיכך הכוונה במילות רבינו "כחולו של מועד", שימי הספירה נועדו לבאר ביתר באור ופירוט את דרכי ההנהגה העיקריות שלמדנו אותן ב-7 ימי הסוכות והפסח. אך אין הכוונה ממש "חולו של מועד" (וממילא אין מקום לשאלות, מאי נפק"מ לדינא ולהלכה. כי אין בזה נפק"מ לדינא)
ז. באור מפורט זה של דרכי ההנהגה, הם הם ההכנה לקראת
"אנוכי ה' " שנאמר במתן תורה, שאותו עצמו אי אפשר לתפוס כלל. כנגד "ובתוכם ה' ".
ח. ולכן יום החמישים איננו סופרים, כי אי אפשר להשיג אותו. כי סופרים רק מה שאנו יכולים להשיג.
ט. יום החמישים, בבחינת "כל" (בגי' 50), כנגד שער החמישים שגם משה רבינו ע"ה לא יכול היה להשיג (עיין בדברי רבינו הרמב"ן בהקדמה לבראשית). כי את ה"כל" איננו יכולים להשיג, אלא רק את הנהגותיו המפורטות ביותר (בשבעת השבועות המתפרטות ל-49 חלקי הנהגה).
י. וזה בא ללמדנו, מחד גיסא, שחובה עלינו להשיג את דרכי הנהגותיו, כולל פירוטן המלא, וזאת ההכנה לידיעת ה' הנדרשת מאיתנו. ומאידך גיסא, גם אם זכינו להגיע לפסגות אלו, את ה"בתוכם ה' " - את עצמותו - לא נוכל להשיג.
אני מקווה שלא שגיתי בהבנה, ויש משהו בדברים הנ"ל.
אשמח להערות/ראיות/פירכות.
