מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

זהירות משמיעת ספירת העומר!

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' מאי 23, 2016 6:40 pm

סגי נהור כתב:בדעת התוס', לא הבנתי למה אי אפשר לפרש בתירוצו שלהלן בסוגיא רואים שאפילו למ"ד צריכות כוונה ברור מהברייתא שא"צ כוונת משמיע להוציא, ועאכו"כ לרבא.

בדברי שאר הראשונים, לא הבנתי במה אתה חלוק עלי. מה לא נכון במה שכתבתי: מדברי שאר הראשונים שפסקו כרב זירא בתק"ש דאורייתא (וכן הלכה) ברור עכ"פ שבמידי דרבנן אם נפסוק דלא כרב זירא שוב הדר דינא שא"צ כוונת משמיע.


אין כאן שום על אחת כמה וכמה. שהרי תוספות בקושיה סבר שרבא כן יכול לסבור כר' זירא. למה העובדה שהברייתא הזו חולקת על ר' זירא (שסובר כר' יוסי) משנה את ההנחה של תוספות?

לגבי מה לא נכון.

ברור שאם נפסוק שלא כר' זירא א"צ כוונת משמיע כי ר' זירא הוא זה שאמר שצריך כוונת משמיע.

נושא הדיון הוא האם זה שפוסקים כרבא מחייב שלא לפסוק כר' זירא. והתשובה על זה היא תלוי למה אתה פוסק כרבא. אם זה בגלל שאתה סובר כהבעל המאור אה"נ, זה בדיוק מה שהוא אומר. אבל אם בגלל שאתה סובר כתוספות (ואולי גם רש"י) אז זה לא נכון. אם תסבור כהרי"ף והרמב"ן אתה לא יכול לפסוק כרבא בשום עניין כי לדעתם מסקנת הסוגיא כר"ז ונגד רבא.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' מאי 23, 2016 6:54 pm

עוד יהודי כתב:יש להוסיף את תשובת מהרשד"ם סימן א' שכתב לבטל את המנהג שכל אחד אומר ברכות השחר בקול וכולם שומעים, כי גם אם אחרים מתכוונים שלא לצאת הם גורמים לברכה שאינה צריכה. [ובשו"ע סו"ס ד' כמדומני שכתב שבמקום שנוהגים כן אי"צ לחשוש לכך]. והיינו שהיה פשוט לו שגם בלי כונה יוצאים ורק כונה הפכית עוזרת אבל יש חשש של ברכה שאינה צריכה במה שלא יוצא וגורם שיצטרך לברך שוב.

ובאמת המנהג בברכת שהחיינו בליל יוהכ"פ שהחזן מתחיל לברך והציבור לא ממתין עוד סוף הברכה אלא מברך יחד עימו. וכנראה הוא מהחשש הנ"ל.


להיפך. המהרשד"ם חוזר כמה פעמים שם שצריך כוונת שומע לצאת ומשמיע להוציא. הטענה של המהרשד"ם היא שלפי דעתו אסור להתכוון לא לצאת אלא חייבים להתכוון לצאת כי אחרת הווה ברכה שאינה צריכה. ואין לזה קשר לשאלה אם צריך כוונה הפכית או לא.


כמ"ש לעיל, איני מבין למה לפי דעתך בליל יו"כ עשו הציבור תשובה ממה שעשו כל השנה בכל ר"ח בהלל.

עוד יהודי
הודעות: 146
הצטרף: א' מאי 01, 2016 11:19 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עוד יהודי » ג' מאי 24, 2016 12:48 pm

אוצר החכמה כתב:
עוד יהודי כתב:יש להוסיף את תשובת מהרשד"ם סימן א' שכתב לבטל את המנהג שכל אחד אומר ברכות השחר בקול וכולם שומעים, כי גם אם אחרים מתכוונים שלא לצאת הם גורמים לברכה שאינה צריכה. [ובשו"ע סו"ס ד' כמדומני שכתב שבמקום שנוהגים כן אי"צ לחשוש לכך]. והיינו שהיה פשוט לו שגם בלי כונה יוצאים ורק כונה הפכית עוזרת אבל יש חשש של ברכה שאינה צריכה במה שלא יוצא וגורם שיצטרך לברך שוב.



להיפך. המהרשד"ם חוזר כמה פעמים שם שצריך כוונת שומע לצאת ומשמיע להוציא. הטענה של המהרשד"ם היא שלפי דעתו אסור להתכוון לא לצאת אלא חייבים להתכוון לצאת כי אחרת הווה ברכה שאינה צריכה. ואין לזה קשר לשאלה אם צריך כוונה הפכית או לא.




זה ברור שאם צריך כונה חיובית ובלא זה אין שום משמעות של שומע כעונה לא היה בזה שום חשש של ברכה שאינה צריכה, כמו שברור שאם אדם יוצא מהחדר כדי לא לשמוע לא נחשב שגורם לברכה שאינה צריכה. רק אם הכונה הנדרשת היא 'לא לצאת' אפשר לשמוע שגורם לברכה שאינה צריכה.
[למיטב זכרוני המהרשד"ם מדמה את זה לאדם שמברך ומכוין לפטור רק חלק מהמצוה, ועל ידי זה הוא מברך שוב על החלק הנוסף, שזה ברכה שאינה צריכה].

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' מאי 24, 2016 1:12 pm

אני לא רואה הבדל בזה ולענ"ד אם תראה את לשון המהרשד"ם בפנים, בפרט מה שכתב שם גבי הבדלה, גם אתה לא תראה הבדל.

אפשר לשאול בכלל על המהרשד"ם מה ההבדל בין לא לצאת לבין לא לשמוע אבל זה כבר עניין אחר.

עושה חדשות
הודעות: 12618
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יוני 21, 2016 9:50 pm

שאילת אגב,
ז"ל ראבי"ה חלק ב - מסכת מגילה סימן תקעא
ונראה לי דצריך לדקדק המברך איזה יום הוא קודם שיתחיל לברך, דהא אי פתח ובירך אדעתא דיום שמיני ושוב נזכר וסיים אדעתא דתשעה אי נמי איפכא לא יצא, דהא אי סיים לברכתו בתחלה לא יצא, דגרסינן בהלכתא בתרייתא פרק קמא דברכות פשיטא נקיט כסא דחמרא ופתח בדשיכרא וסיים בדחמרא יצא וכו' דתנן ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא אלא אי נקיט כסא דשיכרא וסבר דחמרא היא ופתח בדחמרא וסיים בדשיכרא מאי בתר פתיחה אזלינן או בתר חתימה אזלינן, ולא איפשטא, ואזלינן לחומרא. ומיהו אם אינו יודע איזה יום הוא ופתח לברך אדעתא דמסיים מאי דאמרי ציבורא נפיק, דמצות אין צריכות כונה, ותו דהכא איכא מיהת במקצת כוונה

האם עמדו בזה לבאר את הצירוף האחרון שכתב עם ה"מקצת כוונה"?

עושה חדשות
הודעות: 12618
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 08, 2016 3:56 pm

בענין שיטת הגר"ז המדוברת -
בשי' הגר''ז.PDF
(1016.07 KiB) הורד 308 פעמים

אליהו בן עמרם
הודעות: 1463
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' יולי 12, 2016 9:10 am

אולי יכול להיות שבמקרה שמעשיו עשויים להוכיח כי יש כוונה לצאת, זה גובר על העדר כוונתו במחשבתו לצאת.
ואלי מצאנו לזה סימוכין בדברי באור הלכה בתחילת סימן קכ"ח ד"ה דזר עובר בעשה, ששם רצה לישב מנהג העולם לברך בפסוקי ברכת כהנים, רק בגלל שיש תקנת חזל לברכת כהנים בתפילה, ולכן מעשיו מוכיחים שמכוון שלא לצאת.
על פי זה אולי נתחדש לן שכאשר מעשיו מוכיחים אם מתכוון לצאת או מתכוון שלא לצאת זה עדיף על כוונת ליבו.
וא"כ דברי מהרשד"ם, שלא ראיתים בפנים, איירי רק באופן כזה, שמעשיו מוכיחים כביכול שרוצה לצאת, ולכן אין ממנו ראיה להעדר הצורך בכוונה חיובית של שומע ומשמיע.,

אליהו בן עמרם
הודעות: 1463
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ו' יולי 29, 2016 2:16 pm

בשו"ע סימן רי"ג סעיף ג' איתא: אין יוצא ידי חובתו בשמיעת הברכה אפילו יענה אמן אלא אם כן ששמעה מתחלתה ועד סופה ונתכוין לצאת בה ידי חובתו והמברך נתכוין גם כן להוציא ידי חובתו
ס"ק י"ח: מדסתם משמע דאכל ברכות קאי ואפי' ברכות שהם דרבנן בעינן דוקא שיכוין לצאת ידי המצוה
לכאורה משמע מדבריו שעל אף שמצוות דרבנן לא צריכות כוונה, אך אולי בגלל דין שומע כעונה, שלא מהני בלא כוונה חיובית לצאת בעינן כוונה חיובית. ועוד צריך עיון.

גימפעל
הודעות: 3501
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי גימפעל » ו' יולי 29, 2016 4:39 pm

לשון השועה"ר בסי' רי"ג הוזכר והוסבר היטב בהודעות ותגובות הקודמות.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1463
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אוגוסט 02, 2016 9:49 pm

לא התכוונתי לשו"ע הרב. הבאתי דברי רבינו יוסף קארו בשו"ע ואת דברי המשנ"ב על אתר בס"ק שציינתי

עוד יהודי
הודעות: 146
הצטרף: א' מאי 01, 2016 11:19 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עוד יהודי » ד' אפריל 19, 2017 10:39 pm

במנחת פיתים לר"מ אריק או"ח סי' ו' [תחילת הספר ממש] עמד על חילוק לשון מענין בין רבינו ירוחם לב"י שמצטטו [הספר לא לפני אבל משהו בסגנון שרבינו ירוחם כתב 'כיון שמתכוין לא לצאת' והב"י מצטט 'כיון שלא מתכוין לצאת' ותלה זה בדברי הגר"ז.

ברים
הודעות: 497
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 10:15 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי ברים » ד' אפריל 19, 2017 11:54 pm

לציין שבקרלין ובנותיה המנהג שכל הקהל מברך יחד, והשץ מסייםהברכה בקול רם, ומייד סופרים כולם יחד עם הש"ץ. ומסתמא זהו טעמם. וכעין המנהג בבברכת שהחיינו בליל יוהכ"פ

ספרים וועלט
הודעות: 1218
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ה' אפריל 20, 2017 1:28 am

אותה זהירות נצרכת גם כאשר יש כמה אנשים המברכים ברכות הנהנין ויושבים זה אצל זה, שלמדס"ל מצא"כ כבר יצא בברכת חבירו!

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' אפריל 20, 2017 1:13 pm

לא נגמור עם הנערווין הזה!

ואני גם אמצא קולא אם דווקא ארצה, שאין צריך לפי זה לקרוא שנים מקרא פרשיות שאומרים בסדר התפילה כמו שירת הים וק"ש, דהלא מסתמא יצא, ובפרט דהוי כקורא בתורה, והכא אולי כו"ע מודו, וחזינן שאין המנהג כן.

ולעניין ספה"ע יש לצדד עוד קולא ליישב מנהג העולם ללא חשש, דידוע דעת חזקוני בפ' בהר שיש גם מצות ציבור בספה"ע, וי"ל שהתקנה של החזן זה בשביל לקיים מצות ציבור וממילא אין כאן חשש כלל, ודלא כהגר"ז.

האמת והשלום
הודעות: 143
הצטרף: א' דצמבר 18, 2016 9:57 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי האמת והשלום » ו' אפריל 21, 2017 3:17 pm

עושה חדשות כתב:הערני חכ"א שליט"א:

בר"ה כח: מבו' דהכוונה לצאת מדין שומע כעונה אינו דין מיוחד אלא מדין מצוות צריכות כוונה.

והנה בשו"ע סי' תפט כ' מי ששואל אותו חבירו וכו' יאמר לו אתמול היה וכו' שאם יאמר היום כך וכך אינו יכול לחזור ולמנות בברכה.

ומשמע שלשואל אין בעיה רק לאומר, וצ"ע מה ההבדל ביניהם.

ועמד בזה הגר"ז שם, וכ' -
אבל השואל יכול לספור בברכה אף ששמע כבר הסיפור מהמשיב מכל מקום בשעה ששמע היה בדעתו לחזור ולספור שהרי בשביל כך הוא שומע ונמצא שהיה בדעתו בפירוש שלא לצאת בשמיעה זו אבל המשיב לא היה בדעתו בפירוש בשעת התשובה שרוצה לחזור ולספור שנית אחר כך אף שבאמת כן הוא מכל מקום כיון שלא היה בדעתו בפירוש יצא ידי חובתו להאומרים שאין צריכות כונה

ולפ"ז יש לזהות חומרה חדשה...
מי שנכנס לשטיבלאך לחפש תפילת ערבית, ותוך כדי כך שמע את ספירת העומר ממנין המסיים תפילתו, והרי אין כאן כוונה להדיא שלא לצאת, וכמי ששואל את חבירו, אלא הוי ב'סתם' ודמי להנשאל הנ"ל שאם יענה היום כך וכך, כבר אינו יכול לספור בברכה.
וצ"ע.
ואם ננטה מד' הגר"ז, הן נצטרך להשיב מהו החילוק בין השואל לנשאל, וכנ"ל.

החילוק בין השומע למשמיע פשוט,עיין בלבוש הובא במשנ"ב שאי אפשר להוציא יד"ח בספירת העומר מג"ש ד"לכם" מה בלולב שתהיה לקיחה לכל א' וא' כן בספירה לכא' וא' כפשוטו ואין יוצאים ע"י שמיעה.

עושה חדשות
הודעות: 12618
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אפריל 22, 2017 9:53 pm

לגבי שאלת המנהג, האם הש"ץ סופר קודם הציבור או אחריו, ראיתי כעת:

הקהל תחילה.png
הקהל תחילה.png (26.27 KiB) נצפה 4939 פעמים

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' אפריל 23, 2017 9:02 am

עושה חדשות כתב:לגבי שאלת המנהג, האם הש"ץ סופר קודם הציבור או אחריו, ראיתי כעת:

הקהל תחילה.png

האם יש שאלה כזו לעיל, ואני לא שמעתי בלתי היום, ואיזה טעם יש שיספור הש"ץ לאחריהם, אלא לפמש"נ לעיל לצאת החזקוני (עפ"י הספרא) שיש חיוב ספירה בנפרד לציבור, אלא שאם הש"ץ מברך בכהאי גוונא אינו רק להוציא עצמו, או כהראב"ד בפי' לתו"כ שיש לברך גם על ספירה זו דציבור, ודפח"ח. וייש"כ על החדשות הנפלאות.


עושה חדשות
הודעות: 12618
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 16, 2021 9:38 am

עושה חדשות כתב:שאילת אגב,
ז"ל ראבי"ה חלק ב - מסכת מגילה סימן תקעא
ונראה לי דצריך לדקדק המברך איזה יום הוא קודם שיתחיל לברך, דהא אי פתח ובירך אדעתא דיום שמיני ושוב נזכר וסיים אדעתא דתשעה אי נמי איפכא לא יצא, דהא אי סיים לברכתו בתחלה לא יצא, דגרסינן בהלכתא בתרייתא פרק קמא דברכות פשיטא נקיט כסא דחמרא ופתח בדשיכרא וסיים בדחמרא יצא וכו' דתנן ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא אלא אי נקיט כסא דשיכרא וסבר דחמרא היא ופתח בדחמרא וסיים בדשיכרא מאי בתר פתיחה אזלינן או בתר חתימה אזלינן, ולא איפשטא, ואזלינן לחומרא. ומיהו אם אינו יודע איזה יום הוא ופתח לברך אדעתא דמסיים מאי דאמרי ציבורא נפיק, דמצות אין צריכות כונה, ותו דהכא איכא מיהת במקצת כוונה

האם עמדו בזה לבאר את הצירוף האחרון שכתב עם ה"מקצת כוונה"?


אף בסי' תקכו כ' הראבי"ה - ודאי אם אינו יודע החשבון של הימים ודעתיה לברך ולסיים כמו שישמע מהקהל או מחברו, דאדעתא דהכי פתח, ושהה בסיום עד שישמע מה סיימו, וכן סיים גם הוא אחריהם, בכי האי גונא ודאי דנפיק, דפתיחה וסיום איכא.

האם מצינו בפירוש בפוס', מה הדין אם נקיט כסא ואינו יודע אם של חמרא או שיכרא, ופתח אדעתא דמסיים לפי מה שיתברר לו בהמשך כשיתבונן היטב בכוס, לפי הצד דבתר פתיחה אזלינן, האם הכא שפיר דמי כיון דאיכא מיהת מקצת כוונה וכדברי הראבי"ה גבי ספיה"ע.

שו"ר - viewtopic.php?f=17&t=44415&p=608218&hilit#p608218


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים