מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לביאור סוגיית 'ממחרת השבת' במנחות סה:-סו.

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
רבותיי
הודעות: 310
הצטרף: א' אפריל 12, 2015 4:35 pm

לביאור סוגיית 'ממחרת השבת' במנחות סה:-סו.

הודעהעל ידי רבותיי » ג' מאי 03, 2016 9:54 am

בגמ' מנחות דף סה ע''ב מצאנו תיאור ויכוח בין הצדוקים לחכמי ישראל בנוגע לזמן תחילת ספירת העומר, האם הוא 'ממחרת השבת' ממש כפשטות לשון המקרא, או ממחרת יום טוב ראשון של פסח. שלושה סוגי טענות הועלו שם: א. טענתו של ריב''ז - 'ממחרת השבת' פשוטו כמשמעו, אך הואיל ומצאנו מקור נוסף למצוה זו בלשון אחר 'תספרו חמשים יום' ההכרח לומר שרק כשחל יו''ט פסח ראשון בשבת סופרים ממחרת השבת, בעוד כשחל באמצע השבוע סופרים חמשים יום ממחרת יו''ט. ב. כמה תנאים - מקורות שונים לכך ש'שבת' המוזכר כאן בפסוק אינו 'שבת בראשית' אלא יום טוב ורגל. ג. - הוכחה שיום קצירת והנפת העומר הוא אחר יו''ט פסח ראשון ולימודים שהספירה הוא מיום הקצירה.
הגמ' מסיקה: לכולהו אית להו פירכא לבר מתרי תנאי בתרייתא, כי הטענה הראשונה אפשר לדחות שהפסוק 'תספרו חמשים יום' נצרך ללימודו של אביי 'מצוה לממני יומי ומצוה לממני שבועי', הטענה השניה על אף שהוכח שאין המדובר ביום ראשון בשבוע אך בכל זאת יתכן שהמדובר במחרת שביעי של פסח שגם הוא רגל, ורק הטענה השלישית עומדת בכור המבחן.
ויש לתמוה: א. גם על הטענה הראשונה אפשר להקשות שאינו אלא הוכחה לכך שאין הספירה אלא למחרת יו''ט אך עדיין יתכן בהחלט שהמדובר במחרת שביעי של פסח. ב. אי אפשר לומר על תנאים הבאים לדחות דברי הצדוקים הקובעים את הספירה ממחרת השבת דוקא שדבריהם המפריכים שיטה זו בהחלט נדחים מאחר שלא הצליחו להוכיח שהספירה הוא ממחרת יו''ט ראשון דוקא.
אלא שמעיון ברש''י [ד''ה חמשים יום] עולה כי ריב''ז הסכים לדעת הצדוקים שהפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה' אינו מתפרש אלא על שבוע המתחיל ביום א' וכלה בשבת, ולכן גם 'ממחרת השבת' אינו מתפרש אלא על שבת בראשית, אלא שהביא מקור לכך שגם ביו''ט שחל בחול מתחילים לספור ממחרתו. ולכן הקשו עליו בגמרא שהצדוקים יכולים לדחות את דבריו באמרם שהמקור שהביא נצרך לכך שיש דין לספור אף את הימים, ואין סיבה אם כן להחליט שיש מצב בו מתחילים לספור באמצע השבוע ולא ביום א'. אך באם לא היינו מוצאים שום צורך אחר בפסוק 'תספרו חמשים יום' ודאי היו דברי הצדוקים נדחים על ידי ריב''ז על אף שעדיין היו יכולים לתמוה מנין לו שדוקא ממחרת יום טוב ראשון של פסח.
אך שאר התנאים שטענו שאף הפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה' מתפרש על ספירה המתחלת באמצע השבוע ו'ממחרת השבת' אינו כפשוטו אלא ממחרת יום טוב, אם אין הכרח לומר שהוא ממחרת יום טוב ראשון יוכלו הצדוקים להוכיח את דבריהם באמצעות טענת 'ממה נפשך': אם 'שבת' כפשוטו ומשמעו הרי ברור שהצדק אתנו. ואם 'שבת' אין משמעו דוקא שבת בראשית, ו'שבתות' יכולים להמשך אף מיום ג' ליום ב' הבא אחריו, פשטות לשון הפסוק יורה על כך שצריך לספור רק ממחרת יו''ט שביעי של פסח מאחר והוא 'ממחרת השבת' של פסח! כי שבעת ימי פסח מהוים גם הם שבת אם כי אין בו מצות ספירה, אך היות והוא נמשך שבוע אפשר לקראו על פי שיטת חכמים 'שבת'.
ולכן רק אותם חכמים המוכיחים שכונת הפסוק 'ממחרת השבת' הוא על יום טוב ראשון של פסח דוקא יוכלו לעמוד כנגד טענת הצדוקים. כי על פי דבריהם הפסוקים עצמם מוכיחים שהיום טוב עצמו מכונה 'שבת' ואין הכונה לא לשבת בראשית ולא לשבוע של פסח.
אשכולות קשורים:http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=27020
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=27020

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: לביאור סוגיית 'ממחרת השבת' במנחות סה:-סו.

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 23, 2017 10:12 pm

ראה במצו"ב דרך מחודשת בביאור הכתובים, אשמח לשמוע הוספות.
ויבינו במקרא - ממחרת השבת.PDF
(577.47 KiB) הורד 178 פעמים

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: לביאור סוגיית 'ממחרת השבת' במנחות סה:-סו.

הודעהעל ידי דרומי » ג' מאי 23, 2017 10:27 pm

גם ב'לקוטי שיחות' דרך בדרך זו והאריך בזה והביא דוגמאות נוספות למצוות שיש בהם שני אופנים מלכתחילה - האופן השלם והאופן הלא שלם.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים