פורום אוצר החכמה

בדרך צחות הרי ע"פ הדין מותר לספור בכל לשון, ואם כך יש לדון בדרך הספירה בצרפתית במספרים 17 18 19 אומרים 10+7 10+8 10+9

האומר "היום חמשה שבועות וחמשה ימים לעומר" - לכאורה מדבריו יוצא ברור שהיום ארבעים יום לעומר, ואעפ"כ התורה אומרת שיש מצווה למנות בנפרד את הימים ואת השבועות.
האם מכאן ראיה שלא יוצאים ידי חובה בספירה משתמעת?

ממה שזכור לי המשנה ברורה אומר שהסופר היום כך וכך שבועות וכך וכך ימים לעומר כן יצא ידי חובתו ומה שהזכירו מצוה למנות ימים ושבועות הוא דווקא ביום בו נשלם השבוע

כדכד כתב:ממה שזכור לי המשנה ברורה אומר שהסופר היום כך וכך שבועות וכך וכך ימים לעומר כן יצא ידי חובתו ומה שהזכירו מצוה למנות ימים ושבועות הוא דווקא ביום בו נשלם השבוע

לא מדויק, אלא שביום שבו נשלם השבוע לכו"ע לא יצא ובשאר הימים הדבר תלוי במחלוקת הכללית בזה.

אבדוק שוב
לפי מה שזכור לי הוא כאשר כתבתי לדעת המשנה ברורה שביום שנשלם השבוע מצוה למימני יומי ושבועי ובשאר הימים נהגו למנות גם וגם אך יוצא בודאי גם אם ספר רק אחד מהם

כדכד כתב:אבדוק שוב
לפי מה שזכור לי הוא כאשר כתבתי לדעת המשנה ברורה שביום שנשלם השבוע מצוה למימני יומי ושבועי ובשאר הימים נהגו למנות גם וגם אך יוצא בודאי גם אם ספר רק אחד מהם

לא כי אלא יספור שוב ללא ברכה. (למה להקדים כתיבה לבדיקה ולא בדיקה לכתיבה?)

עיין שם משנה ברורה תפ"ט ס"ק ז' לענין יומא דמישלם שבוע וס"ק ט' לענין האומר ביום השמיני רק שמונה ימים או רק שבוע אחד ויום אחד ותמצא כדבריי

בדעת המ"ב אתה צודק. לא ראיתי את סק"ט.
הוא מציין לא"ר, אבל הא"ר עצמו כותב לספור שוב ללא ברכה.

עכ"פ ביום שנשלם השבוע לא יצא, למרות שספר את הימים בספירה משתמעת.

עזריאל ברגר כתב:עכ"פ ביום שנשלם השבוע לא יצא, למרות שספר את הימים בספירה משתמעת.

ספירת הימים אינה משתמעת, כי גם כעבור שלשה שבועות ויום בספירת השבועות לא עברו אלא שלשה שבועות. לשון אחר: אין כאן ספירת ימים באורך שלשה שבועות, אלא ספירת שבועות בלבד.

סגי נהור כתב:בדעת המ"ב אתה צודק. לא ראיתי את סק"ט.
הוא מציין לא"ר, אבל הא"ר עצמו כותב לספור שוב ללא ברכה.

ע' א"ר ס"ק יד שכותב שכשאינו ביום שנשלם השבוע א"צ

כדכד כתב:

סגי נהור כתב:בדעת המ"ב אתה צודק. לא ראיתי את סק"ט.
הוא מציין לא"ר, אבל הא"ר עצמו כותב לספור שוב ללא ברכה.

ע' א"ר ס"ק יד שכותב שכשאינו ביום שנשלם השבוע א"צ

לא מצאתי שם כך אלא לענין אם מנה היום בלבד ולא השבוע. אבל אם מנה רק "שבוע אחד ויום אחד" כותב לעיל (סק"ד) "כיון דיש פוסקים שא"צ להזכיר אפילו לכתחילה רק היום שבוע א' ויום א', אף דלא קיי"ל הכי מ"מ א"צ לחזור ולברך".

המשנ"ב מציין לא"ר וש"א.
המג"א בס"ק ד כפי שביארוהו המחה"ש והחק יעקב בס"ק ח וכן הפר"ח בס"ק א והשו"ע הרב בסעיף ו כותבים כולם להדיא כן (שבשתי האפשרויות יצא ידי חובה).
דומה בעיני שגם כוונת הא"ר שאינו צריך לחזור ולברך היא לכך שאינו צריך לספור ולאו דווקא לברך

סגי נהור כתב:

עזריאל ברגר כתב:עכ"פ ביום שנשלם השבוע לא יצא, למרות שספר את הימים בספירה משתמעת.

ספירת הימים אינה משתמעת, כי גם כעבור שלשה שבועות ויום בספירת השבועות לא עברו אלא שלשה שבועות. לשון אחר: אין כאן ספירת ימים באורך שלשה שבועות, אלא ספירת שבועות בלבד.

לשיטת מה שהובא בשם הגרנ"ק והגרי"ש, מספיק שיהה החשבון ישיר וברור להבנת המספר (ז"א כשהחשבון מתורגם בשכלינו ישירות למספר).
לכן גם אזכרת "שבוע" אמור להועיל להבנה שמדובר בשבעה ימים.

ולענ"ד, דרך ספירה בעינן, ומה שאמרו שמספר שלם חסר אחד זהו דרך ספירה בלשון המשנה, והוא כי בספירה שלנו אנו משתמשים בבסיס עשרוני, וא"כ מה לי להוסיף על העשרות או להפחית מן העשרות - ואדרבא, יותר נח להפחית אחד מן העשרות השלמות מאשר להוסיף תשע.
אבל חיבור סתמי בין שני מספרים הוא חשבון שהוא הרכבה בין נפרדים. לכן בצרפתית יוכל למנות עשרים ועוד עשרים, דהוא דרך ספירה בלשונם ולא חשבון. אבל בלשה"ק לא. ולכן מהתורה לא מועילה ספירת השבועות והימים, דהיא חשבון ולא ספירה, ומה גם שהיא בבסיס 7 ולא בבסיס 10.

שקלאוו כתב:לשיטת מה שהובא בשם הגרנ"ק והגרי"ש, מספיק שיהה החשבון ישיר וברור להבנת המספר (ז"א כשהחשבון מתורגם בשכלינו ישירות למספר).
לכן גם אזכרת "שבוע" אמור להועיל להבנה שמדובר בשבעה ימים.

הבעיה בספירת שבוע איננה שהמספר לא ברור, אלא שאין כאן ספירה של ימים כלל, כשם שמי שמנה יום לא מנה עשרים וארבע שעות אע"פ שגלוי וברור שהיום כולל עשרים וארבע שעות.

האומר יום אינו כולל שום מספר של שעות בתוכו ואילו האומר שבוע הרי כלל את המספר שבעה ואם בלשונו שלא כבחז"ל השבוע הוא שבוע ימים הרי שיש מקום לומר שכשספר שבוע ספר גם את מנין הימים.
אמנם זה לפילפולא בעלמא כי לפי מהלך הדברים עד עכשיו דומה שהפוסקים כותבים שהסופר שבועות ולא ימים אכן לא ספר ימים

אמר "הלילה יום פלוני לעומר" מהו? נחשב כמונה היום או אין היום בכלל הלילה, או שמ"מ יצא?

ברס"ג הנוסח - וכן הוא אצל עדת התימנים - האידנא יומא חד בעומר

האידנא לכאו' פירושו עכשיו. ומשמע ש"עכשיו" מתחיל יום אחד בעומר. וא"כ הוא הדין "הלילה" מתחיל יום אחד בעומר.


אבל מזקני זצ"ל שמעתי שלפעמים יש בש"ס "האידנא" שפירושו - היום.

גביר כתב:אגב אעיר שבספר מצוות ספירת העומר [ישנו באוצר https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx? ... 5171247593 ] עמ' עא שהביא הנוסח שבשיבולי הלקט ובתניא 'היום לעומר יום אחד' וכן הלאה והעיר 'שלא ראינו מי שנוהג כן', אבל באמת כן הוא נוסח רומי [שהוא כידוע הנוסח של שיבולי הלקט והתניא] וכך מודפס בסידורים שבנוסח זה.

יתכן שנוסח זה הוא שארית מנוסח א"י הקדום שבו פתח החזן בשאלה כמה היום לעומר, וממילא מתבקשת התשובה היום לעומר כך וכך [אם כי בנוסח א"י הספירה עצמה אינה בסונח זה אלא היום כך וכך לעומר] ועתה ראיתי שכבר כתב כך [על נוסח רומי ועל נוסח ארם צובא הדומה לו בזה ] עזרא פליישר בספרו תפילות הקבע [עמ' 769 במהדורה המקוונת של מאגנס - https://www.magnespress.co.il/book/5518/read ]