מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
עושה חדשות
הודעות: 8046
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 24, 2016 12:11 am

מגילה לא: -
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן

שמעתי מהגר"מ שפירא בכמה הזדמנויות, דתקנה זו היתה נוהגת גם לאלו שהשלימו את קריאת התורה אחת לג' שנים, והמכוון בה הוא שאפי' אם קודם שבועות אחזו לדוג' באמצע חומש שמות, מ"מ הוסיפו קריאה נוספת של הקללות.

האם זאת הפשטות, האם יש מקורות לכאן או לכאן?

גם זו לטובה
הודעות: 2337
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' מאי 24, 2016 3:29 am

עושה חדשות כתב:מגילה לא: -
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן

שמעתי מהגר"מ שפירא בכמה הזדמנויות, דתקנה זו היתה נוהגת גם לאלו שהשלימו את קריאת התורה אחת לג' שנים, והמכוון בה הוא שאפי' אם קודם שבועות אחזו לדוג' באמצע חומש שמות, מ"מ הוסיפו קריאה נוספת של הקללות.

האם זאת הפשטות, האם יש מקורות לכאן או לכאן?


תקנת עזרא ודברי התנאים יכולים להתייחס רק למנהג בבל?

סעדיה
הודעות: 1408
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי סעדיה » ג' מאי 24, 2016 7:26 am

עושה חדשות כתב:מגילה לא: -
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן

שמעתי מהגר"מ שפירא בכמה הזדמנויות, דתקנה זו היתה נוהגת גם לאלו שהשלימו את קריאת התורה אחת לג' שנים, והמכוון בה הוא שאפי' אם קודם שבועות אחזו לדוג' באמצע חומש שמות, מ"מ הוסיפו קריאה נוספת של הקללות.

האם זאת הפשטות, האם יש מקורות לכאן או לכאן?

עי' במהר"ץ חיות על אתר וכן בפנ"י סוף מגילה ונר' דכ"ה דעת הרא"ם ר"פ ויחי, ומנגד עי' באור הישר במגילה שם.

בברכה המשולשת
הודעות: 10623
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מאי 24, 2016 8:15 am

במחקר עסקו בזה פליישר ונאה במאמריהם בעניין זה, כידוע

עושה חדשות
הודעות: 8046
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 22, 2017 9:01 pm

שאלה אחרת:

ארבעה ראשי שנים הם ובארבעה פרקים העולם נידון, למה דוקא לפני הדין של שבועות תיקן עזרא לקרוא בקללות, הרי גם בפסח נידונים על התבואה וכו', ולא מקדימים לזה 'תכלה שנה וקללותיה'?

אני מחפש תשובה על דרך הפשט, או אולי למצוא מי ברבותינו המפרשים דן בשאלה פשוטה זו.
לגבי דרך הדרש והרמז וכו' אני מודע למיוחדות של "הדין על פירות האילן" הנעשה בשבועות.

דרומי
הודעות: 5399
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי דרומי » ב' מאי 22, 2017 11:31 pm

איני יודע עד כמה זה נכון ועד כמה זה בדרך הפשט... אך לפום ריהטא אולי אפשר לומר ששייך ללוחות ראשונות ולוחות אחרונות (כי ר"ה הוא התחלה של יו"כ, ואכמ"ל)

ולהעיר גם מהמנהג שקוראים פרקי אבות כהכנה לחג השבועות, ובכמה קהילות ממשיכים וקוראים פרקי אבות ומסיימים שוב לפני ראש השנה

שייך
הודעות: 66
הצטרף: ב' דצמבר 12, 2011 9:29 pm

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי שייך » ה' מאי 25, 2017 3:31 am

עושה חדשות כתב:שאלה אחרת:

ארבעה ראשי שנים הם ובארבעה פרקים העולם נידון, למה דוקא לפני הדין של שבועות תיקן עזרא לקרוא בקללות, הרי גם בפסח נידונים על התבואה וכו', ולא מקדימים לזה 'תכלה שנה וקללותיה?


כמובן שהשאלה הזאת קשה רק לאור ההנחה שצוינה לעיל
אבל לפי ההבנה הפשוטה שזו תקנה של סדר, דהיינו מכיון שקוראים קללות שבתורת כהנים באזור של עצרת,
תיקן עזרא לישראל שיסדרו לקרוא קודם ראש השנה לפירות האילן, לסימן טוב לאמר הקללות מאחרינו
והוא דוגמת כל הסימנא מילתא בריש שתא,לק"מ.
ובאמת לבני מערבא לא נהג הענין הזה, כמבואר במאירי בקרית ספר,ובמ"מ לעיל.
אמנם ר' צדוק הכהן כתב כדברי הגר"מ והקשה כדבריך, עי' פרי צדיק בחוקותי ובכי תבא מה שתירץ.

ביני
הודעות: 38
הצטרף: ג' יולי 11, 2017 8:38 pm

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי ביני » ב' אפריל 16, 2018 1:02 am

לכאורה צריך להבין אם נאמר שקראו בני מערבא הקקלות בתור קריאה נוספת, דמה שייך תכלה שנה וקקללותי', דבשלמא לדידן שגומרים התורה כל שנה, א"כ בכל שנה יש קריאת הקללות ולכן ע"י הקריאה יש תכלה לאותם קללות, אבל לבני מערבא דאין גומרים התורה בכל שנה, לכאורה איו צורך לקרות הקללות וגם אם קוראין מה שייך תכלה. ולכאורה, כל הקריאה היא כעין סימנא מילתא או ענין סגולי. וצ"ב. וראיתי בשו"ת מהרי"ט ח"ב סימן ד' שכתב שהקריאה צריכה שתהא באופן הניכר, דא"א להקדים דאז לא מינכר שכלו הקללות. ומשמע מזה דבעי היכר דהוי כעין סימן או ענין סגולי.

ביני
הודעות: 38
הצטרף: ג' יולי 11, 2017 8:38 pm

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי ביני » ג' אפריל 17, 2018 1:17 am

עוד יש לעיין לבני מערבא, האם קראו בדוקא קללות שבתורת כהנים לפני שבועות ושל משנה תורה קודם ר"ה כמו מנהג שלנו, דלכאורה אנו עושין כן מאחר וכך יוצא סדר הפרשיות, אבל לבני מערבא שקראו הקללות בתור קריאה נוספת, יכלו לקרות קללות של משנה תורה לפני שבועות ושל תורת כהנים לפני ר"ה. אא"כ נאמר שבדוקא תיקן עזרא כן ולא סתם שכך יוצא סדר הפרשיות. אלא דאז צריך ביאור באמת למה קללות של תורת כהנים משתייכת לשבועות ושל משנה תורה לר"ה. וצ"ב.

עושה חדשות
הודעות: 8046
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 24, 2019 2:40 pm

פני יהושע מס' מגילה דף ל.
...משא"כ בסוגיא דהכא דר' יצחק ואביי איירי לפי האמת דלא קי"ל כבני מערבא אלא שעיקר קריאת התורה צריך להשלים כסדרן בכל שנה ושנה כדאמר רבי אמי גופא בפ"ק דברכות [ח' ע"א] לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור ואמרינן עלה דרבי ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכיפורא וכו' אלמא דהכי הלכתא. ונראה דהיינו אי משום דקיי"ל כברייתא דרשב"א לקמן דאמר עזרא וכו' תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה ויהיב טעמא למלתא אלמא שמעיקר התקנה לקרות כל התורה כסדרן לפי סדר השבתות ולהשלימן בכל שנה ושנה ודלא כבני מערבא, או משום דנהי דבזמן המשנה לא היה דבר קבוע לקרותה דוקא כסדרן אעפ"כ אח"כ נשתנה הדבר כיון דאשכחן הכי להדיא בהנך ברייתות דחל להיות בשבת הסמוכה או בכי תשא דמסקינן שכופלין אותה בשבתות...

וכבר צויין לעיל.

מקדש מלך
הודעות: 2377
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' מאי 24, 2019 2:47 pm

רוב המראי מקומות העוסקים בנושא צוינו כבר בהודעות הקודמות.
ויצויין למראה מקום מעניין נוסף. ספר שערי ירושלים לרבי יהוסף שוורץ עמוד יג.
רבים מחכמי אשכנז קבעו כי בימי רבותינו חכמי התלמוד ז"ל, היו בני ארץ ישראל גומרים את קריאת התורה רק פעם אחת במשך שלש שנים, ובאמת אין זה נכון כפי שחכמי האשכנזים קבעו וחדשו, יען כי בשם 'מערבא' אשר הזכירו חז"ל כי היו נוהגים כן לא התכוונו אל בני ארץ ישראל, כי אם אל יושבי אחת המחוזות הרחוקות אשר בצד מערבית לארץ בבל, אך בני ארץ ישראל לא נהגו כך מאז ועד עתה.
ולהוכיח כי צדקתי בדברי אעיד לי מאמר חז"ל, 'תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר, עזרא תקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה', כי עזרא הסופר תיקן לבני ארץ ישראל לגמור את התורה מדי שנה בשנה, וזה היה שנים רבות לפני חכמי התלמוד. ועל דבר 'בני מערב' אשר חז"ל לא התכוונו בשם הזה על בני ארץ ישראל, יעידו דברי חז"ל במסכת סופרים (פרק י משנה ו), 'רבותינו שבמערב', ושם לא יתכן לומר כי כוונתם על בני ארץ ישראל, כי הדברים ההם של 'רבותינו שבמערב' סותרים את דברי חכמי המשנה הנזכרת שם, וכן את דברי בעלי התלמוד (במגילה דף כג ע"ב) אשר גם הם חכמי ארץ ישראל, עיין שם.

456456
הודעות: 37
הצטרף: א' אוגוסט 20, 2017 10:47 am

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי 456456 » א' מאי 26, 2019 3:03 pm

מדובר כמובן בחידוש גדול ביותר - לומר שבני מערבא אינם בני א"י, כלישנא דתלמודא בכל מקום. וראה במצורף ציטוטים מרבינו אברהם בן הרמב"ם, ר' בנימין מטודלו ועוד.
לגבי השאלה איך יתכן שהתנא הישראלי מדבר על מנהג בבל, יתכן שלא כל בני א"י נהגו במנהג התלת-שנתי.

יש לציין עוד שבירושלמי לא מופיעה תקנת עזרא הזו.
קבצים מצורפים
בני ארץ ישראל.pdf
(519.42 KiB) הורד 33 פעמים

יוצא פוניבז'
הודעות: 745
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' מאי 26, 2019 3:39 pm

מקדש מלך כתב:רוב המראי מקומות העוסקים בנושא צוינו כבר בהודעות הקודמות.
ויצויין למראה מקום מעניין נוסף. ספר שערי ירושלים לרבי יהוסף שוורץ עמוד יג.
רבים מחכמי אשכנז קבעו כי בימי רבותינו חכמי התלמוד ז"ל, היו בני ארץ ישראל גומרים את קריאת התורה רק פעם אחת במשך שלש שנים, ובאמת אין זה נכון כפי שחכמי האשכנזים קבעו וחדשו, יען כי בשם 'מערבא' אשר הזכירו חז"ל כי היו נוהגים כן לא התכוונו אל בני ארץ ישראל, כי אם אל יושבי אחת המחוזות הרחוקות אשר בצד מערבית לארץ בבל, אך בני ארץ ישראל לא נהגו כך מאז ועד עתה.
ולהוכיח כי צדקתי בדברי אעיד לי מאמר חז"ל, 'תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר, עזרא תקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה', כי עזרא הסופר תיקן לבני ארץ ישראל לגמור את התורה מדי שנה בשנה, וזה היה שנים רבות לפני חכמי התלמוד. ועל דבר 'בני מערב' אשר חז"ל לא התכוונו בשם הזה על בני ארץ ישראל, יעידו דברי חז"ל במסכת סופרים (פרק י משנה ו), 'רבותינו שבמערב', ושם לא יתכן לומר כי כוונתם על בני ארץ ישראל, כי הדברים ההם של 'רבותינו שבמערב' סותרים את דברי חכמי המשנה הנזכרת שם, וכן את דברי בעלי התלמוד (במגילה דף כג ע"ב) אשר גם הם חכמי ארץ ישראל, עיין שם.


מה שכתב שדברי המסכת סופרים סותרים את המשנה והגמרא, אי"ז מוסכם, עי' רשב"א ורא"ש שם.

תורה מפוארת
הודעות: 303
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ד' מאי 29, 2019 11:59 am

עושה חדשות כתב:שאלה אחרת:

ארבעה ראשי שנים הם ובארבעה פרקים העולם נידון, למה דוקא לפני הדין של שבועות תיקן עזרא לקרוא בקללות, הרי גם בפסח נידונים על התבואה וכו', ולא מקדימים לזה 'תכלה שנה וקללותיה'?

אני מחפש תשובה על דרך הפשט, או אולי למצוא מי ברבותינו המפרשים דן בשאלה פשוטה זו.
לגבי דרך הדרש והרמז וכו' אני מודע למיוחדות של "הדין על פירות האילן" הנעשה בשבועות.

תירוץ בחדא מחתא לשאלה למה לא בפסח, וכן ביאור מהו פירות האילן שבשבועות, מאמר עמוק מהרה"ק ר' צדוק הכהן זי"ע (פרי צדיק בחוקתי אות י')לטובת הכלל הובאו הדברים:
עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת וכו' כדי שתכלה שנה וקללותיה וכו' אלא שבתורת כהנים אטו בעצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן בעצרת על פירות האילן (מגילה ל"א ב), וצריך להבין הא עיקר מאכל האדם הוא הלחם כמו שנאמר (דברים ח', ג') כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם ובפסח העולם נידון על התבואה (ראש השנה ט"ז א) והיה לו לתקן שיקראו קודם פסח מהאי טעמא. ואם משום דלפי סדר הפרשיות מיקלע בחוקותי קודם עצרת ולא קודם פסח הא מלשון עזרא תיקן לא משמע שהוא מפני סדר הפרשיות, ובאמת לבני מערבא דמסקי אורייתא לתלת שנין כמו שאמרו במגילה (כ"ט ב) לא מיקלע בחוקותי קודם עצרת היה לו לעזרא לתקן שיקראו התוכחה קודם פסח. גם לפי מה שאמרו בגמרא (ראש השנה ז' ב) ט"ז בניסן ראש השנה לעומר ו' בסיון ראש השנה לשתי הלחם. והנה שתי הלחם הוא ראש השנה להתיר החדש במקדש אבל כבר הותר לאכילת הדיוט מט"ז בניסן מזמן הקרבת העומר ובמקדש לא שייך תכלה שנה וקללותיה. ויתכן יותר לתקן שיקראו קודם פסח שאז ראש השנה להתיר אכילת הדיוט מחדש, גם מה שתיקן עזרא שיקראו שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה ולא להיפוך בודאי יש שייכות לכל פרשה לזמנה.
אך הענין שקודם הקלקול מאדם הראשון ניתן רק פרי העץ למאכל אדם וכמו שנאמר (בראשית ב', ח') ויטע גן בעדן ונטיעה היא באילנות אך אחר הקלקול ואכלת את עשב השדה רק כיון ששמע אדם הראשון הזיעו פניו ואמר מה אני נקשר לאבוס כבהמה אמר לו הקדוש ברוך הוא בזעת אפך תאכל לחם (בראשית רבה כ', י') והיינו שיהיה לו טורח לעשות מחטה לחם. וכמו שאמרו (ברכות נ"ח א) כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול חרש וזרע וכו' אבל קודם הקלקול אף חטה היה מין אילן והיה גדל עליו גלוסקאות כמו שיהיה לעתיד (שבת ל' ב) ועתידה חטה שתתמר כדקל (כתובות קי"א ב) וכמו שמצינו שיש אילן שקמה המתקיים שש מאות שנה כמו שאמרו במדרש (תהלים צ') על מה שנאמר (ישעיה ס"ה, כ"ב) כימי העץ ימי עמי (ועיין בראשית רבה (י"ב, ו') אך שם מיירי לענין קומה כמו שפירש המתנות כהונה בשם פירוש רש"י) והאילנות שנטע הקדוש ברוך הוא בעצמו בגן עדן היה מתקיים לעולם ולא היה צריך שום נטיעה ועבודה. ואדם הראשון ניתן בגן עדן לעבדה ולשמרה לעבדה בפקודין דעשה ולשמרה בפקודין דלא תעשה (זוהר ח"א כ"ז. ותיקוני זוהר תיקון כ"א) ורק אחר הקלקול נאמר לו בזעת אפך תאכל לחם שיהיה נצרך לעבודה וטורח וכמה יגיעות יגע וכו', ובעצרת שהוא זמן מתן תורה דכתיב (תהלים פ"ב, ו') אני אמרתי אלהים אתם שיהיה התיקון כמו קודם החטא שלא יהיה מיתה (עבודה זרה ה' א) וכתיב (שמות י"ט, ו') ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' שאז לא היו ישראל רק פנוים לתורה ועבודה כמו קודם הקלקול, והיה מתבטל אז כל היצר הרע וקלקול הנחש וממילא מאכל אדם היה רק פירות האילן כמו שהיה קודם קלקול אדם הראשון, ורק אחר החטא חיבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון מכל מקום כשבא עצרת הוא הזמן בכל שנה לתקן הקלקול הראשון מאדם הראשון וכמו שהיה במתן תורה וזהו בעצרת על פירות האילן, וזה שאמרו בגמרא (ראש השנה ט"ז א) הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן ופירש רש"י דר' יהודה לטעמיה דאמר בסנהדרין (ע' ב) עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה ולפי האמור מובן שבעצרת הזמן שיתברכו פירות האילן שיתוקן קלקול אדם הראשון ויהיה מאכל אדם פירות האילן וכמו שהיה קודם הקלקול:
והנה פרשת בחוקותי מתחיל אם בחוקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם וגו' הכל בעניני אכילה ואחר כך כתיב ונתתי שלום בארץ וגו' ועיקר השלום הוא מקטרוג היצר הרע וכמו שנאמר (תהלים ל"ח, ד') אין שלום בעצמי מפני חטאתי וזהו עיקר המלחמה התמידית עם היצר הרע וכמו שאמרו (בראשית רבה נ"ד, א') גם אויביו ישלים אתו ר' יהושע בן לוי אמר זה יצר הרע, ובגמרא (סוכה נ"ב א) שלמה קראו שונא וכו' וה' ישלם לך אל תיקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך. וכמו שאומרים בשם רבינו ר' בונם זצ"ל שהפירוש כי תצא למלחמה על אויבך על היצר הרע אינו דרך דרש ורמז רק פירוש הפשוט שמלחמת היצר זהו עיקר המלחמה והיא תדירה. ואיתא בספרי (עקב ז') ואכלת ושבעת השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו' שאין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה שנאמר (דברים ח', י"ב) פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך ושכחת וגו' ומביא כמה פסוקים וכן בגמרא (ברכות ל"ב א) מכמה פסוקים וכן כל אכילה יכול להביא לידי חטא כמו שאמרו (בבא בתרא י"ב ב) לאחר שאוכל ושותה אין לו אלא לב אחד, והיינו אם לא יהיה בקדושה יהיה רק לב כסיל לשמאלו, וכשהיה בקדושה יביא רק להיות לב חכם לימינו, ועל זה אמר אם בחוקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם וגו' שתכירו שה' יתברך הוא הזן ומפרנס ואז לא יביא האכילה לידי יצר הרע ואדרבה האכילה תגרום להביא דברי תורה וקדושה בלב שאכילת ה' יתברך הם לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי שהיא דברי תורה, ועל זה ביקש יעקב אבינו ע"ה ונתן לי לחם לאכול שיכיר שה' יתברך יהיה המאכל ואז יביא המאכל שיהיה רק לב אחד לאביו שבשמים. וזהו ונתתי שלום בארץ מקטרוג היצר הרע ושכבתם ואין מחריד מרוגז היצר הרע שלא יכנס לקלקל עוד.
והנה בגמרא (ראש השנה י"א א) רבי אליעזר אומר בתשרי עתידין ליגאל ורבי יהושע אומר בניסן עתידין ליגאל. ואמרנו דלשיטתייהו אזלו דרבי אליעזר סובר (סנהדרין צ"ז ב) אם ישראל עושין תשובה נגאלין ורבי יהושע סובר לא בתשובה ומעשים טובים, ואלו ואלו דברי אלהים חיים דקץ בעתה אם לא זכו הוא בניסן ואחישנה אם זכו על ידי תשובה הוא בתשרי היום אם בקולו תשמעו (כמו שאמרו שם צ"ח א) ונתבאר (בראשית מאמר ה'). וזהו ההבדל בין תוכחות שבתורת כהנים האמורים בלשון רבים שיהיה התיקון על ידי דברי תורה ובזה יש מדריגות וכמו שמובא בזוה"ק (ח"ג ק"י א) לאו כל מארי תורה שקולין ולאו כל נביאים שקולין וכו' שאף בנביאים יש מדריגות ומשום הכי נאמר בלשון רבים, מה שאין כן תוכחות שבמשנה תורה שהם התיקון על ידי התשובה שזה אמר להם משה לתקן הרוב כעס ומשום הכי נאמרו בלשון יחיד שבזה אין מדריגות ועל ידי התשובה יזכו הכל.
ומשום הכי עזרא תיקן שיהיו קורין תוכחות שבמשנה תורה קודם ראש השנה שאז זמן התשובה כדי שתכלה שנה וקללותיה ויתוקן על ידי התשובה שיהיו נגאלין בתשרי על ידי תשובה, ושבתורת כהנים קודם עצרת שבעצרת זמן התיקון על ידי דברי תורה שיהיה התיקון שכל האכילות יהיו בבחינת לכו לחמו בלחמי ובזה נאמר בלשון רבים וכאמור כדי שתכלה שנה ויתוקן כל קלקול מהאכילה שזה היה שורש הפגם מהנחש שבשעת הקלקול שבא הערבוב מטוב ורע על ידי שטעם מעץ הדעת טוב ורע וכמו שמובא (תיקוני זוהר תיקון כ"ד) וחד אמר חטה היה וחד אמר גפן וכולא קשוט שבע מינין אינון וכו' ואיך יתכן שכולם אמת והמחלוקת במציאות אך הענין כמו שאמרנו (ונתבאר בראשית מאמר ח') דכתיב (בראשית ב', ט') ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע, והיינו ששני אילנות אלו עץ החיים ועץ הדעת היו בתוך ופנימיות הגן ואם היה טועם מעץ החיים היה מרגיש בכל הפירות טעם עץ החיים, וכן כשטעם מעץ הדעת טוב ורע אז נעשה הערבוב וכל מה שאכל אחר כך הרגיש טעם עץ הדעת טוב ורע וזה שאמרו וכולא קשוט.
וזה הענין שאנו מתפללין בכל יום ברך עלינו את השנה הזאת וכו' לטובה ומסיימין מברך השנים, וזה יתכן לכאורה רק בראש השנה או על כל פנים קודם עצרת שהוא זמן קציר אבל לא בכל ימות השנה ואנו מברכין בכל השנה ואף בערב ראש השנה, אך הענין הוא כמו שאמרנו דמה שאמרו בגמרא (ראש השנה ט"ז א) הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן ופירש רש"י כמאן דאמר עץ שאכל אדם הראשון חטה היה, היינו שיזכו לתקן הקלקול דאדם הראשון שהיה אכילתו קודם החטא רק מפירות האילן כאמור ורק אחר הקלקול הוצרך לעבודה. ועל זה אנו מתפללין ברך עלינו את השנה הזאת לטובה היינו שיהיה אכילתינו רק מהטוב, דכתיב (תהלים פ"א, ה') כי חק לישראל וגו' ודרש מינה (ביצה ט"ז א) שכל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה, וסתם אדם היינו ישראל שקרוים אדם וחק לישנא דמזוני הוא, והיינו שה' יתברך קוצב מזונותיו של כל אחד מישראל כמה שיועיל לו לעבודת ה' יתברך. וזהו הטריפני לחם חוקי שביקש שלמה המלך ע"ה אף שהיה סעודתו גדולה ליום כמו שנאמר בפסוק (מלכים - א ה', ב' - ג') מכל מקום כל זה היה אצלו לחם חוקו. וכמו שאמרו (עירובין ס"ד א) ברב נחמן שהיה חתנא דביה נשיאה אמר כל כמה דלא שתינא רביעתא דחמרא לא צילאי דעתאי וכן דלא אכלי בשרא דתורא (בבא קמא ע"ב. וכפירוש התוס') שהיה נצרך לו אכילת בשר ויין לתורה וזה היה אצלו לחם חוקו וזה שנאמר (דברים ח', י') ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה, שאף שאחר הפגם כתיב ואכלת ושבעת השמרו לכם פן יפתה לבבכם שאין יצר הרע שולט אלא מתוך שביעה (כמו שאמרו בספרי שם) מכל מקום על ידי ברכת המזון מועיל שהאכילה יהיה רק מהטוב ויהיה לחם חוקו שיועיל לעבודת ה' יתברך ולא יבוא לידי שליטת יצר הרע. וזה שאומרים בברכת המזון הזן את העולם כולו בטובו וכו' ומפרנס לכל ומיטיב לכל שיהיה האכילה מהטוב וכמו ירושלים ומקדש במקום כתיב באכילת מעשר למען תלמד ליראה וגו' (דברים י"ד, כ"ג) כן אכילת שבת בזמן מביאה גם כן לידי יראה ואינון דמשתדלין באורייתא אינון שבתות וימים טובים כמו שמובא בזוה"ק (ח"ג כ"ט ב) דאכילתם הוא רק שיהיה להם תועלת לתורה ועבדות ה' ב"ה, ויש שהם כשבתות שאינם צריכים שום מלאכה, ויש שהם כימים טובים שמותר במלאכת אוכל נפש כן יש להם טורח קצת ומכל מקום הכל מוכן מערב יום טוב, ואכילתם שהיא לחם חוקו היא רק מהטוב ומביאה ליראה, ולכן אנו מתפללין בכל יום ברך עלינו את השנה הזאת לטובה היינו שאף אם לא זכינו חס ושלום שיוקצב מראש השנה שיהיה האכילה רק מהטוב, מכל מקום אדם נידון בכל יום מתפללין אנו שיהיה לטובה.
ושמעתי מרבינו הקדוש זצוק"ל שלעתיד יהיה הצירוף מכל עץ הגן אכל תאכל ועץ הדעת טוב, ורע לא תאכל שאכילת ישראל יהיה רק מהטוב. ולכן קודם עצרת שהוא זמן מתן תורה שנקרא עץ חיים כמו שאמרו בתנא דבי אליהו רבה (פרק א') ואין עץ חיים אלא תורה דהתורה נקרא אילנא דחיי וכמו שמובא (זוהר ח"ג צ"ז א) מהאי אילנא איתזנו כל שאר אילנין לתתא וכו' ועל דא כתיב באורייתא עץ חיים. ואז הזמן לתקן כל האכילות שיהיו מסיטרא דעץ החיים קורין אז בפרשת התוכחה כדי שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה שיהיה אכילתינו רק מהטוב ומעץ החיים. וכן בשבת כתיב טועמיה חיים זכו, שבסעודת שבת מרגישין טעם מאילנא דחיי ועל זה ביקש האריז"ל יגלי לן טעמיה דבתריסר נהמי שירגיש הטעם הנמצא בתריסר נהמי, ולכן בשבת שקודם עצרת קורין התוכחה שבתורת כהנים כאמור:

פרי יהושע
הודעות: 2961
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' מאי 29, 2019 8:27 pm

תורה מפוארת כתב:
עושה חדשות כתב:שאלה אחרת:

ארבעה ראשי שנים הם ובארבעה פרקים העולם נידון, למה דוקא לפני הדין של שבועות תיקן עזרא לקרוא בקללות, הרי גם בפסח נידונים על התבואה וכו', ולא מקדימים לזה 'תכלה שנה וקללותיה'?

אני מחפש תשובה על דרך הפשט, או אולי למצוא מי ברבותינו המפרשים דן בשאלה פשוטה זו.
לגבי דרך הדרש והרמז וכו' אני מודע למיוחדות של "הדין על פירות האילן" הנעשה בשבועות.

מה שכתבתם שיש קשר בין הדין של פרות האילן לעניין של תכלה וכו', אינו מובן בעליל, שהרי בעי שיהיה ראש השנה, ומה שנידונים בו אינו שייך כלל לעניין ר"ה?.

תורה מפוארת
הודעות: 303
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ד' מאי 29, 2019 9:26 pm

פרי יהושע כתב:
תורה מפוארת כתב:
עושה חדשות כתב:שאלה אחרת:

ארבעה ראשי שנים הם ובארבעה פרקים העולם נידון, למה דוקא לפני הדין של שבועות תיקן עזרא לקרוא בקללות, הרי גם בפסח נידונים על התבואה וכו', ולא מקדימים לזה 'תכלה שנה וקללותיה'?

אני מחפש תשובה על דרך הפשט, או אולי למצוא מי ברבותינו המפרשים דן בשאלה פשוטה זו.
לגבי דרך הדרש והרמז וכו' אני מודע למיוחדות של "הדין על פירות האילן" הנעשה בשבועות.

מה שכתבתם שיש קשר בין הדין של פרות האילן לעניין של תכלה וכו', אינו מובן בעליל, שהרי בעי שיהיה ראש השנה, ומה שנידונים בו אינו שייך כלל לעניין ר"ה?.

תלמד בין השורות, כוונתו שבכל חג השבועות יש ר"ה על פירות האילן האם יהיה תיקון על ידי התורה שישוב הכל להיות כמו קודם חטאו של אדה"ר שהארץ הנביטה הכל אם לאו. וזה הכוונה של תכלה שנה שמסתיים הדין של מה שהיה עד כעת בכדי להתחיל דרך חדשה של אדה"ר קודם חטאו, לא?

פרי יהושע
הודעות: 2961
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מאי 30, 2019 10:21 pm

תורה מפוארת כתב:
פרי יהושע כתב:
תורה מפוארת כתב:
עושה חדשות כתב:שאלה אחרת:

ארבעה ראשי שנים הם ובארבעה פרקים העולם נידון, למה דוקא לפני הדין של שבועות תיקן עזרא לקרוא בקללות, הרי גם בפסח נידונים על התבואה וכו', ולא מקדימים לזה 'תכלה שנה וקללותיה'?

אני מחפש תשובה על דרך הפשט, או אולי למצוא מי ברבותינו המפרשים דן בשאלה פשוטה זו.
לגבי דרך הדרש והרמז וכו' אני מודע למיוחדות של "הדין על פירות האילן" הנעשה בשבועות.

מה שכתבתם שיש קשר בין הדין של פרות האילן לעניין של תכלה וכו', אינו מובן בעליל, שהרי בעי שיהיה ראש השנה, ומה שנידונים בו אינו שייך כלל לעניין ר"ה?.

תלמד בין השורות, כוונתו שבכל חג השבועות יש ר"ה על פירות האילן האם יהיה תיקון על ידי התורה שישוב הכל להיות כמו קודם חטאו של אדה"ר שהארץ הנביטה הכל אם לאו. וזה הכוונה של תכלה שנה שמסתיים הדין של מה שהיה עד כעת בכדי להתחיל דרך חדשה של אדה"ר קודם חטאו, לא?

אני לא התייחסתי לדברי ר' צדוק אלא לשאלת העו"ח
בקשר לדרוש הזה יש להאריך בעוד אופנים ולחבר ארץ לשמים...

עושה חדשות
הודעות: 8046
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 02, 2019 12:36 am

שייך כתב:ובאמת לבני מערבא לא נהג הענין הזה, כמבואר במאירי בקרית ספר,

יש"כ, ז"ל -

קרית ספר (למאירי) מאמר ה חלק א
שנינו בא' של ברכות לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא וא' תרגום וכו', כלו' שיקרא בביתו בכל שבת ושבת סדר הפרשה הנקראת בצבור ויוסיף בביתו שיקרא ב' מקרא וא' תרגום, וענין השלמה זו פירושה שיסדרם בדרך קריאת הצבור עד שישלים כל התורה משנה לשנה משבת שאחר החג שמתחילין בס' בראשית עד סוף החג שמסיימין בוזאת הברכה, הא למדת שמנהג קדום היה אצלם להשלים כל התורה משנה לשנה, ולא סוף דבר בימי רבותינו ז"ל אלא אף בזמן הנביאים ע"ה שהרי שנינו במגלה פ' בני העיר עזרא תקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבת"כ ר"ל שבפ' אם בחקתי קודם עצרת, ושבמשנה תורה ר"ל בפ' כי תבא קודם ר"ה כדי שתכלה שנה וקללותיה שאף עצרת ר"ה הוא כדתנן ובעצרת על פירות האילן הא למדת שאף בזמן הנביאים היו משלימין כל התורה בכל שנה ושנה.

נוטר הכרמים
הודעות: 5880
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יוני 02, 2019 12:51 am

הערב שמעתי מהגאון רבי מרדכי בהגרש"ז אויערבאך שליט"א הרגשה נפלאה.

ידועים דברי הרמב"ן עה"פ והשבתי חיה רעה מן הארץ וגו', שמימוש וקיום הברכות זהו המצב של התיקון כשם שהיה אדה"ר קודם החטא. והנה במתן תורה זכו כלל ישראל לחוות מצב זה 'פסקה זוהמתן' ונסתלקו לאיזה זמן כל הקללות שנתקלל אדם הראשון, ונתקללה האדמה בעבורו וכו', וממילא דווקא סמוך לעצרת שהוא זמן מעמד הר סיני, העת מתאימה לקרוא את הברכות ואת הקללות, ודפח"ח.

עושה חדשות
הודעות: 8046
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: קריאת הקללות קודם עצרת ור"ה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 20, 2019 11:40 am

מה פירוש "כדי שתכלה השנה וקללותיה", למה זה קורה ע"י הקריאה הזו?


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד