פורום אוצר החכמה

מאמר נפלא למאד 'שלח נא ביד תשלח' על ענין קבלת התורה והמסתעף.

תקציר, - עבודת ימי הספירה הכנה לקבלת התורה לקדש כל מ"ט פנים טהור עד יום החמישים שבת העליון.
- בביאור המדרש 'שלח נא ביד תשלח' ביד רבי עקיבא.
- ובביאור דברי הגמ' דמשה רבינו ע"ה השיג מ"ט שערי בינה, ואילו רבי עקיבא השיג נ' שערי בינה.
- ביאור ענין מיתת כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא. - ובדברי האלשיך ד-ותצא לאה לקראתו זה הלילה ליל שבועות היה, ומזה בא רבי עקיבא 'אבי"ר יעק"ב'.
- ענין נתינת התורה בסיני לישראל באופן שהוא גם בכתב וגם בע"פ היה כדי להחזיקם בגלויות העתידות.
- בזכות ה'קץ' שנים שנחסר להם במצרים זכו ישראל 'לעשות ספרים אין קץ' לתורה שבע"פ שהוא 'רבי עקיבא' ולכן היה עתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות.
- בישוב סתירת הגמ' דשבת דהכפיה היה על התושב" עם דברי התנחומא דהכפייה היה על התורה שבע"פ.
- ביאר לאור הנ"ל את המשא ומתן שהיה בין הקב"ה למרע"ה ע"ה.
- פלפול עצום מבעל 'העמודיה שבעה' [רבו היה רבו של המגן אברהם] בביאור פלוגתת רבי אליעזר ורבי עקיבא אי יש אם למקרא או שזו היתה פלוגתת משרע"ה עם הקב"ה
ובביאור הדברים.
- ועוד יתבארו כמה מן הכתובים מה הוא ענין 'מרכבת המשנה' של פרעה אצל יוסף, והיכן גילה יעע"ה ליוסף ענין זה של רבי עקיבא, ונזכה לגל עיני ואביטה נפלאות מתורתך.

הנה המאמר.

מענין מאוד דברי האלשיך הקדוש ותצא לאה לקראת יעקב, היה בליל שבועות מתן תורה - ונולד ממשיך התורה יששכר באהלך.

ומעניין לציין לשונו של האשליך הק' על חידושו זה: וכה כתב ואחשוב גם שלא מצאתי גילוי זולתי הנזכר - כי אפשר שהיה הלילה ההוא ליל שבועות הוא מתן תורה.

מתוך המאמר הנ"ל

האלשיך הק' כאמור כתב 'שלא מצא גילוי זה אבל אין ספק שזה הלילה היה ליל שבועות'.

השווה ללשון האלשיך

בשום לב אל הודעת התורה שהיה לכת ראובן בימי קציר חטים, לא על חנם הודיעה לנו התורה דבר בלתי צריך כזה, כי מה לדודאים אצל החטים או אל היות בימי קציר החטים, אך אין ספק כי בתחלת הענין רמזה תורתינו התנצלות אל לאה בל תראה כרודפת לשכב את אישה, גם טעם אל צאת הריון קדוש ובייחוד היותו נושא דגל התורה, ואחשוב - גם שלא מצאתי גילוי זולתי הנזכר - כי אפשר שהיה הלילה ההוא ליל שבועות הוא מתן תורה, וה' יצילנו מלומר בתורתו דבר אשר לא הוא חלילה, והוא כי כאשר נתייחס חג הפסח אל קציר השעורים כן חג השבועות אל קציר החטים, כי על כן בפסח היה קרב עומר השעורים ובחג השבועות שתי הלחם מהחטים, ובפירוש יחסה תורתינו חג השבועות אל קציר החטים...

מה שנכון נכון כתב:מתוך המאמר הנ"ל

האלשיך הק' כאמור כתב 'שלא מצא גילוי זה אבל אין ספק שזה הלילה היה ליל שבועות'.

השווה ללשון האלשיך

בשום לב אל הודעת התורה שהיה לכת ראובן בימי קציר חטים, לא על חנם הודיעה לנו התורה דבר בלתי צריך כזה, כי מה לדודאים אצל החטים או אל היות בימי קציר החטים, אך אין ספק כי בתחלת הענין רמזה תורתינו התנצלות אל לאה בל תראה כרודפת לשכב את אישה, גם טעם אל צאת הריון קדוש ובייחוד היותו נושא דגל התורה, ואחשוב - גם שלא מצאתי גילוי זולתי הנזכר - כי אפשר שהיה הלילה ההוא ליל שבועות הוא מתן תורה, וה' יצילנו מלומר בתורתו דבר אשר לא הוא חלילה, והוא כי כאשר נתייחס חג הפסח אל קציר השעורים כן חג השבועות אל קציר החטים, כי על כן בפסח היה קרב עומר השעורים ובחג השבועות שתי הלחם מהחטים, ובפירוש יחסה תורתינו חג השבועות אל קציר החטים...

האלשיך בפר' ויחי - על הפסוק 'יששכר חמור גרם' -הביא לזה ראיה מרות רבה.

זה שייך כתוספת למאמר, ואינו נוגע למה שהערתי.

לעיקר הדבר יעוין עוד בתרגום יונתן עה"פ בימי קציר חטים שכתב "ביומי סיון".
על ראית האלשיך מרות רבה [= כל מקום שנאמר קציר שעורים בקציר העומר הכתוב מדבר, קציר חטים בשתי הלחם הכתוב מדבר, קציר סתם משמש לכאן ולכאן] יש להעיר ששתי הלחם אינן נקצרות בשבועות, ואף אפיתן כתב הרמב"ם שהיא מעיו"ט. (וע"כ כנראה כונת המדרש סמוך לשבועות, וכעין הת"י).