מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ מאמרים - חוברות - שיעורים | ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות ◆

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
אותה אבקש
הודעות: 368
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

◆ שיעור מהגאון רבי בצלאל וקסלשטיין בענין ספיה"ע - בירור יסודות והלכה למעשה ◆

הודעהעל ידי אותה אבקש » ב' מאי 11, 2020 3:29 pm

מצו"ב שיעור שנשלח ע"י מערכת 'בם חייתני' - שיחות קודש מרבוה"ק מגור ושיעורים ודרשות מרבני קהילת הגר"ש אלתר שליט"א.
כתבו שאפשר להצטרף ע"י שליחת מייל לכתובת: b037680292@gmail.com

אריה הכהן
הודעות: 237
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

ל"ג בעומר - בקצרה

הודעהעל ידי אריה הכהן » ב' מאי 11, 2020 9:49 pm

ל''ג בעומר - בקצרה.docx
(15.23 KiB) הורד 22 פעמים


אשרי יושבי ביתך
הודעות: 434
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים | ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ג' מאי 12, 2020 11:12 am

לבקשת חכ"א להעלות לכאן:
קבצים מצורפים
גליון כד2.pdf
(560.33 KiB) הורד 35 פעמים
גליון כג2.pdf
(846.68 KiB) הורד 23 פעמים

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 434
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים | ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ג' מאי 12, 2020 11:44 pm

עוד קובץ לבקשת חכ"א:
קבצים מצורפים
כאור החמה מזהיר לג בעומר תשפ.pdf
(3.42 MiB) הורד 21 פעמים

המשורר
הודעות: 34
הצטרף: ה' מרץ 22, 2018 7:11 am

סדר קבלת התורה למרן החזו''א

הודעהעל ידי המשורר » א' מאי 17, 2020 6:55 pm

לתועלת הלומדים מצורף קונטרס קצר לבאר סדר זמני קבלת התורה מיוסד ע''פ דברי מרן החזו''א הידועים בספרו. ואגב זה נתבארו עוד כמה ענינים יסודים באופן מסירת התורה
קבצים מצורפים
קונטרס בענין סדר מעמד הר סיני וקבלת התורה.pdf
(948.42 KiB) הורד 84 פעמים

דורשי יחודך
הודעות: 861
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: סדר קבלת התורה למרן החזו''א

הודעהעל ידי דורשי יחודך » א' מאי 17, 2020 9:23 pm

המשורר כתב:לתועלת הלומדים מצורף קונטרס קצר לבאר סדר זמני קבלת התורה מיוסד ע''פ דברי מרן החזו''א הידועים בספרו. ואגב זה נתבארו עוד כמה ענינים יסודים באופן מסירת התורה

נראה נפלא מאד, אני מתחיל בל"נ מיד ללמוד אותו, נא להתפלל עלי שאזכה לסיימו עד שבועות.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1334
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים | ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' מאי 18, 2020 2:41 pm

בהודעה זו viewtopic.php?f=19&t=39318&p=627053#p627053
העלתי גליון 'תורת שלמה' לשבועות מתורתו של הגה"צ רבי שלמה רוזנר זצ"ל [שם הובאו מדברי המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א בענין זכירת יציאת מצרים ומעמד הר סיני ועוד עיין שם]
ושם העלתי גם את ספרו 'מעמד הר סיני'

ישראל שטיין
הודעות: 24
הצטרף: ו' פברואר 05, 2016 11:17 am
שם מלא: שטיין

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים | ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות ◆

הודעהעל ידי ישראל שטיין » ו' מאי 22, 2020 5:43 pm

עלון אזמרה לשמך שיצא השבוע על שבועות, מהגאון ר' עמרם פריד שליט'א.
קבצים מצורפים
‏‏א אזמרה לשמך 94 חג השבועות.pdf
(1.03 MiB) הורד 35 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 6781
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים | ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' מאי 23, 2020 11:06 pm

כמה מחשבות לקראת

[א] במגן אברהם סי' תצד: איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה, וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן. ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקדוש ברוך הוא להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה.

וכבר תמהו בזה, למה באמת בני ישראל דור דעה הלכו לישן בעת הגיע תור קבלת התורה, ומהו ענין התיקון, והאריכו בכמה אנפי, יעויין בספר ליקוטי מהרי"ח ובספר מעין בית השואבה להגר"ש שוואב ועוד.

ונראה להרגיש בזה, כי אע"פ שכל מטבע חג השבועות וקבלת התורה היינו ההכנה, וכבר נתבאר בכמה דוכתי שלא מצינו עוד מועד עם הדגשה כזאת על ההכנה לקראת המועד, והכנה גדולה כזאת של חמישים יום, מ"מ ודאי שהכל זה השתדלות, וקבלת התורה וההשפעות של מתן תורה זה למעלה מן הטבע והכלים שהאדם מכין.

ופשוט שהם הלכו לישן בלילה כדי להיות בריאים וחזקים ומיושבים בדעתם כראוי לקבלת התורה, ואולם היה פה סרך טענה, שההכנה למתן תורה היא לא בכלים של הגוף שמכינים כוחות בשינה.

ואולי זה גם הטעם שמצינו שבמתן תורה פרחה נשמתן והיכן מצינו כזאת שבאמצע שמחת כלולות הכלה כביכול פורחת נשמתה וכו', אלא הביאור הוא שקבלת התורה זה לא בכלים הרגילים, וגם ה'כלי' לקבל תורה מקבלים עם התורה, בבחינת יהיב חכמתא לחכימין.

וישנה טעות נפוצה שמ"ח קניני תורה הרי הן בגדר תנאי והכנה למתן תורה, אולם בודאי שזה כלי מהאוצר והכלי קיבול לזכות לתורה, אבל הפשט הפשוט במ"ח קנינים היינו שזה מ"ח מתנות שהתורה מעניקה ללומדיה שהיא מרוממתם ומגדלתם, ומשפיעה אצילות ועדינות הנפש וחכמה וכל המעלות והחמודות, וכמו הקנינים של כהונה ומלכות שזה מתנות שמקבלים מן הכהונה ומן המלכות ולא תנאים להשגה, ופשוט.

ומאי נפ"מ בזה, ודאי לא לקרר ולהחליש בכהוא זה את עול ההכנה הרוחנית והנפשית הרובץ עלינו לזכות לקבלת התורה מחדש, אולם יחד עם זאת שומה עלינו להשתחרר מן התפיסה הילדותית כאילו ניתן לחוש ולהרגיש את קבלת התורה ואת ההשפעות של חג השבועות בכל היקפם, ומה שאדם מצליח להרגיש ולחטוף בתחושות לבו ונפשו זה השבועות שלו...

הרי ברור שהכניסה בברית וה'קול גדול ולא יסף' וההשפעה המחודשת של תורה וגילוי ה'פנים בפנים' של מעמד הר סיני וכל האורות הגדולים שמתחדשים ביום הקדוש הזה אינם ניתנים למישוש, אלא לטעימת מה, ואך צמצום וקטנות היא לחשוב שאת הכל אמורים להרגיש כאן ועכשיו.

משל חד ונוקב לזה, הרי המעמד הנשגב והמשפיע ביותר על האדם בכל ימי חלדו בעולם הזה הוא כניסתו בבריתו של אברהם אבינו, והרי זה מתקיים בו בהיותו בן שמונה ימים מוטל כאבן שאין לה הופכין בלא שום דעת. ואעפ"כ מחזרים אחר סנדק צדיק ומוהל הגון שיכוונו הכוונות וישפיעו את כל השפע.

כל בן תורה הוא מחותן ראשי בשמחת קבלת התורה, אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא, אבל ההיקף והעומק והעוצמה של היום הזה לא נמדדים במה שהוא מצליח להשיג ולמשש.

וזהו התיקון שלנו בליל שבועות, אנחנו מכינים את עצמנו בכלים רוחניים של לימוד תורה ברציפות בלילה למרות שכך אנחנו מגיעים לקבלת התורה – מעמד קריאת התורה ועשרת הדברות עייפים ומותשים.

[ב] אם יש נקודה שעלינו להתחזק ולהתאמץ בה בכל עוז בחג השבועות וליטלנה עמנו גם הלאה היינו הקשר הנפשי והנשמתי שלנו לתורה הק', זהו כל המטבע של כניסה בברית ושל קבלה.

כמובן שהאמצעי לחיזוק השייכות עם תורה הוא בראש ובראשונה ריבוי של לימוד בכמות ובאיכות והתאמצות יתירה לצבור כמה שיותר, אבל התוכן של קבלה הוא בנפש פנימה. קבלה אינה מצטמצמת לזמן או מצב מסוים, אלא זה העמקה בהתקשרות לדבר. לחוות מחדש את הקשר לתורה. לחדד ולהפנים יותר את ה'כי הם חיינו' ברובד נוסף, בעוד התבוננות, בהכרת השכל, ברגשי הנפש, ובבינת הלב.

[ג] עם הקדמות אלו, קל יותר להתחבר לשמחת החג, ול'לכם'.
מומלץ לחפש ככסף וכמטמונים את הגישמאק ואת העריבות, את ההרגשים העילאיים ואת הכיסופין, אבל אין להילחץ ולדחוק את עצמו לכך.
ה'שבועות' לא בורח ממך אם אתה לא לופת אותו בחזקה, תיכנס בנחת ובבטחון אל תוך היכלות היום טוב, ותשביע בצחצחות נפשך.

עושה חדשות
הודעות: 8883
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים | ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' מאי 23, 2020 11:18 pm

יש"כ.


נוטר הכרמים כתב:וישנה טעות נפוצה שמ"ח קניני תורה הרי הן בגדר תנאי והכנה למתן תורה, אולם בודאי שזה כלי מהאוצר והכלי קיבול לזכות לתורה, אבל הפשט הפשוט במ"ח קנינים היינו שזה מ"ח מתנות שהתורה מעניקה ללומדיה שהיא מרוממתם ומגדלתם, ומשפיעה אצילות ועדינות הנפש וחכמה וכל המעלות והחמודות, וכמו הקנינים של כהונה ומלכות שזה מתנות שמקבלים מן הכהונה ומן המלכות ולא תנאים להשגה, ופשוט.

viewtopic.php?f=17&t=26425&hilit#p269183

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1206
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

דיני חינוך קטנים בעניני ספירת העומר ושבועות

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' מאי 25, 2020 2:15 pm

מצו"ב.
קבצים מצורפים
קונטרס חינוך הבנים כהלכתו ספירת העומר 0.pdf
(8.76 MiB) הורד 10 פעמים

יוֹסֵפֶר
הודעות: 201
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

◆ליקוט בענין מצות זכירת מעמד הר סיני

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » ג' מאי 26, 2020 2:06 pm

יבואר בליקוט זה:

א) תועלת ותכלית מעמד הר סיני.
ב) שישנה מצווה לזכור את מעמד הר סיני.
ג) לכוון לכך בברכת "אשר בחר בנו" בברכות התורה וב"ובנו בחרת" בברכת אהבה רבה.
ד) דין מיוחד לספר בסיפור מעמד הר סיני.
ה) ובמיוחד בחג השבועות.


"אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם, מן השמים השמעתם קולך ונגלית עליהם בערפלי טוהר, גם כל העולם כלו חל מפניך ובריות בראשית חרדו ממך, בהגלותך מלכנו על הר סיני ללמד לעמך תורה ומצות, ותשמיעם את הוד קולך ודברות קדשך מלהבות אש, בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת" (תחילת סדר שופרות, מוסף דר"ה)


זכירת מעמד הר סיני

בחודש סיון שנת ב'תמ"ח לבריאת העולם רועש העולם ומזדעזע, 'האי יומא' הגיע, קולות וברקים וקול תקיעת שופר חזק מאד, העם ניצב בתחתית הר סיני אשר עשן כולו ובוער באש עד לב השמים, ושומע ממש את קול אלוקים מדבר מתוך האש ויחרד כל העם, כאשר בורא העולם נותן לנו עמו את תורתו.
והנה המעמד המפעים וההיסטורי הזה שכולו ניסים ונפלאות, הוא רק אמצעי והכנה למאורע הגדול שירדה תורה מן השמים לבני האדם וקיבלנו את התורה הקדושה והטהורה מהשי"ת שהיא תכלית הבריאה ובעבורה יצאנו ממצרים ובזכותה נהיינו עַם ה', עם זאת ציוונו השי"ת להתייחס ולזכור את עצם המעמד ולספר עליו ולא לשכוח אותו, שנאמר:
"רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב" וגו' (דברים ד, ט).
וכתב שם הרמב"ן:
והנה קודם שיזכיר הדברות שנאמרו שם, הזהיר במצות לא תעשה שלא נשכח דבר מן המעמד ההוא ולא נסירהו מלבנו לעולם, וצווה במצות עשה שנודיע בו לכל זרענו מדור לדור כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה.


האם זו מ"ע מן תרי"ג מצוות


הרמב"ן מנה מצווה זו במנין התרי''ג (סה"מ שכחת הלאוין המצוה השניה) וכן הבה"ג (ל"ת ק"ע).
וביארו המפרשים שהרמב"ם לא מנאה רק מחמת שהיא מצווה כוללת כל התורה (כן כתב המגילת אסתר שם, והאריך בזה המו"ל ס' חרדים בהקדמה בשם אחרונים). אך ודאי פירש כן את מצווה זו שהרי אלו דבריו של הרמב''ם באיגרת תימן:
וכמו כן זכרו מעמד הר סיני שצונו הקדוש ברוך הוא לזכרו תמיד, וגם הזהירנו מלשכחו אותו, וצונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו.


תכלית מעמד הר סיני וחיוב זכירתו – עמוד האמונה בהשי"ת ובתורה מן השמים


הרמב"ם בהמשך דבריו שם כותב:
וראוי לכם, אחינו, שתגדלו בניכם על המעמד ההוא הגדול, ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו והדורו שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו, והטענה המביאה לידי אמת, וְגַדְלוּ המעמד ההוא על כל גדולה כמו שְגִדְלוׄ הקדוש ברוך הוא, שנאמר (דברים ד' ל"ב): "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך". ודעו אחינו בברית הזאת ובסברא הזאת- שהדבר הגדול הזה שנראה במציאות שהעיד עליו מבחר כל העדים שלא היה מקודם כמוהו וכן לא יהיה אחריו כמוהו, והוא- שתשמע אומה אחת בכללה דבור הקדוש ברוך הוא ושתראה כבודו עין בעין, ודבר זה היה שתתחזק האמונה חיזוק שלא ישנהו משנה, ויגיע לנו על ידי האמת כדי להעמיד רגלינו לבל ימעדו אשורינו בעתות כאלו, כשיתחדש שום רוגז או שמד על יהודים חס וחלילה וכשתתגבר יד האנס, שכן כתוב (שמות כ' כ'): "כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו", כלומר שזה הנגלה עליהם בענין זה, כדי שתעמדו בכל נסיון שיפגע בכם באחרית הימים, שלא יזוז לבבכם ולא תחטאו. ואתם, אחינו, היו על בריתכם קיימים ובדתכם מחזיקים ועל אמונתכם נוהגים ועומדים.

וכן הרמב"ן בהמשך דבריו שם כותב:
והתועלת במצוה הזאת גדולה מאד שאם היו דברי התורה באים אלינו מפי משה בלבד- אף על פי שנבואתו נתאמתה באותות ובמופתים, אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלום ויצונו בהפך מן התורה ונתן אלינו אות או מופת, יכנס ספק בלב האנשים, אבל כשתגיע אלינו התורה מפי הגבורה לאזנינו ועינינו הרואות אין שם אמצעי- נכחיש כל חולק וכל מספק, ונשקר אותו, לא יועילהו אות ולא יצילהו מופת מן המיתה בידינו, כי אנחנו היודעים בשקרותו.


יסוד האמונה שנבואת משה רבינו אמיתית


עוד מפרש הרמב"ם (הל' יסודי התורה פ"ח כל ג' ההלכות שם) שבמעמד הר סיני התאמת לעם ישראל נבואת משה רבינו:
משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה וכו' ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים, והוא ניגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים "משה משה, אמור להן כך וכך".
וכדאי לעיין בלשון החינוך בתחילת הקדמתו לחיבורו שמרחיב בביאור מצוות מעמד הר סיני והתועלת מכך באמונה.

וכמובן מצווה זו הובאה בחרדים (פרק א אות ח' ט'):
שלא לשכוח מעמד הר סיני הנורא, שנתן לנו שם אלוקינו את התורה, אלא יהיו עיניו וליבנו שם כל הימים, שנאמר "השמר לך ושמור נפשך וכו' יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב"


וכן הביא מרן החפץ חיים בספרו נדחי ישראל (פמ"ג):
והמעמד הגדול והנורא בשעת קבלת התורה שעמדו שישים ריבוא (לבד מנשים וטף) וראו כולם את הקולות והלפידים וההר עשן וקול אלוקים מדבר עליהם מלהבות אש וכו' ושמעו את דבר ה' אל משה רבינו- משה משה לך אמור להם כך וכך, ועי"ז נקבע בליבם אמונתם בה' ובתורתו ובנבואת משה רבינו, ולמען לא ישכח המעמד הנורא מדור אחרון- לא סמך הקב"ה על אהבת האבות שבוודאי יספרו דור אחר דור עיזוז ה' ונפלאותיו, אלא ציווה והזהיר מאד לזכור בכל יום ולהודיע לבנינו ולבני בנינו, כדכתיב השמר לך וכו' יום אשר עמדת וגו'


קיום מצוות הזכירה


כתב הטור (או"ח סימן מז):
ועוד יש ברכה אחרת על התורה בא"י אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו בא"י נותן התורה, ויכוין בברכתו על מעמד הר סיני אשר בחר בנו מכל העמים, וקרבנו לפני הר סיני, והשמיענו דבריו מתוך האש, ונתן לנו את תורתו הקדושה שהיא בית חיינו כלי חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום.
ובב"ח (שם) ביאר זאת:
שברכה זו השנייה אינה כי אם ההודאה ושבח על מה שנתן לנו תורתו וכו' ולפי שהזהיר אותנו בתורתו שלא נשכח מעמד הר סיני כמ"ש וכו', לפיכך צריך לכוין בברכה זו השנייה להודות לו יתעלה על מעמד הר סיני.
ואף הט"ז (שם) הביא את דברי הטור.

אמנם האר"י שהביא את חיוב הזכירה הורה להזכירה באהבה רבה (הכוונות, כוונות ברכת אהבה רבה בשחרית):
ד' מצוות עשה צריך האדם לקיים בכל יום שהם עניין זכירה, והם ד' זכירות הכתובים בתורה שתלויים בזכירת הלב, ואלו הם, האחת היא זכרון מעמד הר סיני וקבלת התורה, וכמ"ש הכתוב יום אשר עמדת וכו' בחורב וכתיב בתריה פן תשכח וכו', והיא אחת מרמ"ח מצוות עשה להרמב"ן וכו' ומתן תורה צריך לרמוז אותה באומרך "ובנו בחרת מכל עם וכו' וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול וכו'.


מתבאר בדבריהם שבברכת 'אשר בחר' וב'ובנו בחרת' מקיימים את הזכירה מן השש זכירות - זכירת מעמד הר סיני ולהכניסו בליבנו.

והודעתם לבניך


אכן העיר הגר"מ שטרנבוך שליט"א (תשובות והנהגות כרך ה סימן סח) דלכאורה כל זה הוא רק החלק של זכירת מעמד הר סיני ולא לשוכחו אולם יש עוד דין במצווה והוא החלק של "והדעתם לבניך" להכניסו ללב ילדינו, ואת זה מקיים בעת שמספר ומתאר כפי יכולתו את כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה, ודין זה אינו מחובת ללמד בניו אלא זהו מ"ע מיוחדת להודיעם מעמד הר סיני בלבד.
ויש לציין שהגר"מ שטרנבוך שליט"א הציע טעם נוסף למצווה זו לאחר שהביא את הטעם הנ"ל מהראשונים, ואלו דבריו:
ולענ"ד נראה דענין המצוה כדי שיושפעו ליראת שמים וכמאמרם (ברכות כב.) "מה להלן (בהר סיני) באימה ביראה ברתת ובזיע" והיינו שהיה שם פחד אלוקים ויראתו, וחיוב לספר לזרעינו האימה יראה וכו' כדי שיושפעו ליראת שמים.
(וכן רמז בחמד"י שאביא להלן עי' בסוף דבריו)

להשתמש בכח הדמיון


בענין הזה כתב המשגיח הגר"ש וולבה זצ"ל (עלי שור ח"ב, עמ' רצ"ט-ש):
הרי זה סגולתו החיובית של כח הדמיון שהוא יכול להמציא לנו ציורים בהירים וחיים ממעמד הר סיני וכן מיציאת מצרים ועוד, ידוע כי גדולי העבודה המוסרית קבעו לעצמם זמן לצייר לפני עיניהם כיצד יצאו ממצרים ועמוד האש הולך לפניהם... ומשה רבנו ע"ה נושא על שכמו את ארונו של יוסף וכל שישים ריבוא הולכים אחריהם... על דרך זה ציירו לעצמם את עשרת המכות ואת קריעת ים סוף, בחגים מסיעים לנו מעשי המצוות המכוונות להמחיש לנו את יציאת מצרים וההליכה במדבר... במעמד הר סיני מרמזת התורה בעצמה על כך שעלינו לעשות לעצמנו ציורים ממנו בכל הדורות: והר סיני עשן כולו... בוער באש, נתנה התורה ציור שיכול להמחיש לנו איך היה נראה מעמד הר סיני, יש לדעת שאם אין לאדם שום ציור ממעמד הר סיני – אמונתו בתורה מן השמים רופפת.


הענין לספר בחג השבועות

ולכאורה היות והמצווה לזכור ולספר תלויה בחובות הלבבות יש להלהיב הלב לכך, ובפרט ביום שבועות גופיה שהזמן גרמא לכך ראוי ומתאים לספר ולתאר מעמד הר סיני, ואפשר להטעים את הדבר ע"פ דברי החינוך (במצווה ש"ח, לשבות ממלאכה בעצרת, שולח לעיין בדבריו במצווה רצ"ז ורצ"ח) שמבאר שטעם שביתת מלאכה ביו"ט הוא בכדי להתבונן בניסי ה' שנעשו ביו"ט זה ולספרם למשפחה, וז"ל (רצ"ז):
"משרשי המצווה (עשה לשבות ממלאכה ביו"ט) כדי שנחשוב בעניין המועד בנס שנעשה לנו בו, ונהלל ונפאר במחשבתינו מה שציוונו ב"ה עליו, ועשה לנו ניסים בזמן ההוא.
ובמצווה הבאה כתב (רצ"ח):
משרשי המצווה (לאו שלא לעשות מלאכה) כדי שיזכרו ישראל הניסים הגדולים שעשה השם להם ולאבותיהם, וידברו בם ויודיעום לבניהם ולבני בניהם.


ואם כך הגע בעצמך כמה נפלאות נעשו בעיצומו של יום נתעלה בתואר כלה זה, וכ"ש שנצטווינו לזכור ולספר את הניסים והנפלאות שנעשו לאבותינו ביום ההוא בזמן הזה.

ומצאתי תנא דמסייע בדברי הרב חמדת ימים (שבועות ג, מ) אחר שהביא לכוון באשר בחר בנו ובאהבה רבה את זכירת מעמד הר סיני, הוסיף וכתב דהוא טעם וסיבה לעצם חג שבועות, וז"ל:
ועל כי זכירת מעמד הקדוש ההוא מרומם ומהולל מאד לתועלת היהידות- ראה אלוקים לקבוע עליו יום מסוים חג לה' ביום מתן תורה ההוא, למען לא ישכח מפינו ומפי זרע זרעינו עד עולם המעמד הקדוש ההוא בעבור תהיה יראתו על פנינו לבלתי נחטא..


קריאת פסוקים מעניינו של יום


ומדי דברי בו אזכיר הוספה חשובה, שהנוהג לתאר ולספר מעמד הר סיני בסעודת החג, יביא טובה לעולם אם יספר אף מן פסוקי התורה עצמן, כדאיתא בסנהדרין (קא.)
העיד רבי שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר ודבר בעתו מה טוב.

ופירש"י (ד"ה הקורא)
כגון שהוא יו"ט ונוטל כוס בידו ואומר עליו דברי הגדה ופסוקים מעניינו של יום מביא טובה לעולם.

נוטר הכרמים
הודעות: 6781
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים | ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מאי 26, 2020 10:20 pm

תשו"ח לרב יוספר על ההודעה העשירה והמחכימה!


מצו"ב שני קבצים חשובים בהלכה (הל' עירובי תבשילין) ובאגדה
ממרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א
קבצים מצורפים
הלכות עירוב תבשילין.pdf
(6.88 MiB) הורד 16 פעמים
מאמרי אגדה ומוסר.pdf
(720.3 KiB) הורד 15 פעמים


י. אברהם
הודעות: 1724
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים | ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות ◆

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' מאי 27, 2020 6:55 am


ערב ראש חודש סיון חג  חג השבועות: שמות החג  הכנות לשבועות  צדקה לכבוד החג שבועות: ר"ה לפירות האילן  עוד בענין שמחת החג השבועות: כללי תלמוד תורה בחג השבועות -ובליל החג  ערב יו"ט -הנהגות הלילה  - המנהג לשטוח עשבים  תפילת שחרית -אקדמות -מגילת רות  המנהג לאכול מאכלי  עוד מהנהגות היום  שושנים -העמדת אילנות  זמירות לחג השבועות  אסרו חג  יום טוב שני של גליות  חלב תפילת השל"ה על בנים הגוני ם


נוטר הכרמים
הודעות: 6781
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים | ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מאי 28, 2020 8:43 am

רוממות
קבצים מצורפים
גליון רוממות חג השבועות תשפ.pdf
(939.57 KiB) הורד 24 פעמים

ש. ספראי
הודעות: 988
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים | ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות ◆

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' מאי 28, 2020 12:14 pm

קול התורה שבועות התש"פ
קבצים מצורפים
קול התורה שבועות תשפ.pdf
(818.84 KiB) הורד 22 פעמים

לב המועדים
הודעות: 56
הצטרף: ג' יולי 14, 2015 8:27 pm

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים | ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות ◆

הודעהעל ידי לב המועדים » ה' מאי 28, 2020 3:00 pm

בברכת חג שמח ובשורות טובות.
קבצים מצורפים
תפלת השלה וחודש סיון.pdf
(622.62 KiB) הורד 8 פעמים


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים