עמוד 1 מתוך 1

ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: ה' אפריל 20, 2017 5:25 pm
על ידי שמר
בשו"ע (תפט) ובנו"כ מבואר שיש להקל לספור אף בבין השמשות עיי"ש, יש לדון באדם ששכח לספור ביום ט לעומר ובבין השמשות נזכר וספר (שעולה לו) ומיד לאחמ"כ ספר את היום הנוכחי י האם אפשרי, כלומר האם אפשר לתפוס את מצב בין השמשות ולשייכו לשני ימים גם יחד?

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: ה' אפריל 20, 2017 9:26 pm
על ידי פרי יהושע
פשוט שכן, אם היה להפך שהיה מתחיל לספור בביה"ש את המחר ואח"כ את היום נראה יותר שאין זו ספירה.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: ו' אפריל 21, 2017 3:20 pm
על ידי האמת והשלום
שמר כתב:בשו"ע (תפט) ובנו"כ מבואר שיש להקל לספור אף בבין השמשות עיי"ש, יש לדון באדם ששכח לספור ביום ט לעומר ובבין השמשות נזכר וספר (שעולה לו) ומיד לאחמ"כ ספר את היום הנוכחי יא האם אפשרי, כלומר האם אפשר לתפוס את מצב בין השמשות ולשייכו לשני ימים גם יחד?

לא והדבר פשוט,משום דהוי תרתי דסתרי דהרי לאחר שעשית אותו ליום איך תחזור ותעשהו לילה.
כן מצינו במשנ"ב לענין מי שהכניס שבת ושכח להתפלל מנחה וכן למי שהתפלל מנחה שאין יכול לחזור ולהתפלל ערבית לפני צה"כ וה"ה משמע שם לביה"ש.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: ו' אפריל 21, 2017 3:29 pm
על ידי פרי יהושע
האמת והשלום כתב:
שמר כתב:בשו"ע (תפט) ובנו"כ מבואר שיש להקל לספור אף בבין השמשות עיי"ש, יש לדון באדם ששכח לספור ביום ט לעומר ובבין השמשות נזכר וספר (שעולה לו) ומיד לאחמ"כ ספר את היום הנוכחי יא האם אפשרי, כלומר האם אפשר לתפוס את מצב בין השמשות ולשייכו לשני ימים גם יחד?

לא והדבר פשוט,משום דהוי תרתי דסתרי דהרי לאחר שעשית אותו ליום איך תחזור ותעשהו לילה.
כן מצינו במשנ"ב לענין מי שהכניס שבת ושכח להתפלל מנחה וכן למי שהתפלל מנחה שאין יכול לחזור ולהתפלל ערבית לפני צה"כ וה"ה משמע שם לביה"ש.

הרי עשה בסדר הנכון, תחילה ספר של אתמול ואח"כ של היום, ואפשר שכהרף עין זה יצא וזה נכנס.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: א' אפריל 23, 2017 3:35 am
על ידי האמת והשלום
פרי יהושע כתב:
האמת והשלום כתב:
שמר כתב:בשו"ע (תפט) ובנו"כ מבואר שיש להקל לספור אף בבין השמשות עיי"ש, יש לדון באדם ששכח לספור ביום ט לעומר ובבין השמשות נזכר וספר (שעולה לו) ומיד לאחמ"כ ספר את היום הנוכחי יא האם אפשרי, כלומר האם אפשר לתפוס את מצב בין השמשות ולשייכו לשני ימים גם יחד?

לא והדבר פשוט,משום דהוי תרתי דסתרי דהרי לאחר שעשית אותו ליום איך תחזור ותעשהו לילה.
כן מצינו במשנ"ב לענין מי שהכניס שבת ושכח להתפלל מנחה וכן למי שהתפלל מנחה שאין יכול לחזור ולהתפלל ערבית לפני צה"כ וה"ה משמע שם לביה"ש.

הרי עשה בסדר הנכון, תחילה ספר של אתמול ואח"כ של היום, ואפשר שכהרף עין זה יצא וזה נכנס.

במחילה מכבודך אך לא הבנתי דברך מה לי שספר בסדר הנכון,וכי אם אספור ביום אצא יד"ח בספירת יום המחרת,בודאי שלא.
ראיה לדבר הרב"י פסק כך בס' נח:"אם נאנס ולא קרא קריאת שמע ערבית עד שעלה עמוד השחר כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא קריאת שמע ויוצא בה ידי חובת קריאת שמע ערבית ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים לא יקרא אז קריאת שמע פעם שנית לצאת בה ידי חובת קריאת שמע של יום שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום".
ועוד כתוב בשו"ע סי' רלג כך:"עכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה,אם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא" ואם תעיין שם תתודע לדבר שכל מה שכתב רבינו דיוצא בכה"ג דווקא אם יתפלל לפני פלג המנחה תפילת מנחה דאל"כ הוי תרתי דסתרי,וכן באמת כתב הרב ערוה"ש שם בסעי' י' "מיהו נראה דאם ביום אחד יתפלל מנחה וערבית בפלג המחנה - לא יצא, דהוי תרתי דסתרי ביום אחד".
הרי התפלל מנחה ורק אז התפלל ערבית וכן ק"ש אמאי לא הרי יקרא שמע של ערבית ואז של שחרית? אם כן ראינו מכל הנ"ל שאין יכולה לעלות לו הספירה בביה"ש לשתי ימים ולא זה בלבד אלא כל ימי הספירה לכתחילה אין יכול לספור של מחר בביה"ש כדברי השו"ע בדין תפילת מנחה,אך רק תעיין בבאה"ג ובאליה זוטא כמדומני בסימ' נח שכתבו דלפני הנץ יכול לצאת יד"ח ק"ש ערבית ושחרית בו זמנית אך לצערי עדיין לא הספקתי לעיין שם.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: א' אפריל 23, 2017 7:46 am
על ידי פרי יהושע
האמת והשלום כתב:במחילה מכבודך אך לא הבנתי דברך מה לי שספר בסדר הנכון,וכי אם אספור ביום אצא יד"ח בספירת יום המחרת,בודאי שלא.
ראיה לדבר הרב"י פסק כך בס' נח:"אם נאנס ולא קרא קריאת שמע ערבית עד שעלה עמוד השחר כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא קריאת שמע ויוצא בה ידי חובת קריאת שמע ערבית ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים לא יקרא אז קריאת שמע פעם שנית לצאת בה ידי חובת קריאת שמע של יום שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום".
ועוד כתוב בשו"ע סי' רלג כך:"עכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה,אם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא" ואם תעיין שם תתודע לדבר שכל מה שכתב רבינו דיוצא בכה"ג דווקא אם יתפלל לפני פלג המנחה תפילת מנחה דאל"כ הוי תרתי דסתרי,וכן באמת כתב הרב ערוה"ש שם בסעי' י' "מיהו נראה דאם ביום אחד יתפלל מנחה וערבית בפלג המחנה - לא יצא, דהוי תרתי דסתרי ביום אחד".
הרי התפלל מנחה ורק אז התפלל ערבית וכן ק"ש אמאי לא הרי יקרא שמע של ערבית ואז של שחרית? אם כן ראינו מכל הנ"ל שאין יכולה לעלות לו הספירה בביה"ש לשתי ימים ולא זה בלבד אלא כל ימי הספירה לכתחילה אין יכול לספור של מחר בביה"ש כדברי השו"ע בדין תפילת מנחה,אך רק תעיין בבאה"ג ובאליה זוטא כמדומני בסימ' נח שכתבו דלפני הנץ יכול לצאת יד"ח ק"ש ערבית ושחרית בו זמנית אך לצערי עדיין לא הספקתי לעיין שם.

מקורתיך ברוכים, אולם קודם אין לדמות עלות השחר לביה"ש, עלות השחר הוא יום, רק לעניין ק"ש שתלוי בזמן קימה ושכיבה יש להחשיבו בדיעבד גם כזמן לילה, וע"ז נסובו דברי השו"ע במקור הראשון. וכן לעניין פלג המנחה הלא יום הוא אלא שיש להחשיבו בדיעבד לעניין המסוים התלוי בקרבנות או בזמן שכיבה כלילה, וממילא לא יכול לעשות בו תרתי דסתרי למ"ד זה. אולם ביה"ש הלא הוא ספק וכהרף עין יש בו מעבר ואין כאן תרתי דסתרי, אדרבא הבא ראיה על ביה"ש ואחזור בי מדברי, ואיתך האמת והשלום.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: א' אפריל 23, 2017 8:36 am
על ידי האמת והשלום
פרי יהושע כתב:
האמת והשלום כתב:במחילה מכבודך אך לא הבנתי דברך מה לי שספר בסדר הנכון,וכי אם אספור ביום אצא יד"ח בספירת יום המחרת,בודאי שלא.
ראיה לדבר הרב"י פסק כך בס' נח:"אם נאנס ולא קרא קריאת שמע ערבית עד שעלה עמוד השחר כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא קריאת שמע ויוצא בה ידי חובת קריאת שמע ערבית ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים לא יקרא אז קריאת שמע פעם שנית לצאת בה ידי חובת קריאת שמע של יום שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום".
ועוד כתוב בשו"ע סי' רלג כך:"עכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה,אם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא" ואם תעיין שם תתודע לדבר שכל מה שכתב רבינו דיוצא בכה"ג דווקא אם יתפלל לפני פלג המנחה תפילת מנחה דאל"כ הוי תרתי דסתרי,וכן באמת כתב הרב ערוה"ש שם בסעי' י' "מיהו נראה דאם ביום אחד יתפלל מנחה וערבית בפלג המחנה - לא יצא, דהוי תרתי דסתרי ביום אחד".
הרי התפלל מנחה ורק אז התפלל ערבית וכן ק"ש אמאי לא הרי יקרא שמע של ערבית ואז של שחרית? אם כן ראינו מכל הנ"ל שאין יכולה לעלות לו הספירה בביה"ש לשתי ימים ולא זה בלבד אלא כל ימי הספירה לכתחילה אין יכול לספור של מחר בביה"ש כדברי השו"ע בדין תפילת מנחה,אך רק תעיין בבאה"ג ובאליה זוטא כמדומני בסימ' נח שכתבו דלפני הנץ יכול לצאת יד"ח ק"ש ערבית ושחרית בו זמנית אך לצערי עדיין לא הספקתי לעיין שם.

מקורתיך ברוכים, אולם קודם אין לדמות עלות השחר לביה"ש, עלות השחר הוא יום, רק לעניין ק"ש שתלוי בזמן קימה ושכיבה יש להחשיבו בדיעבד גם כזמן לילה, וע"ז נסובו דברי השו"ע במקור הראשון. וכן לעניין פלג המנחה הלא יום הוא אלא שיש להחשיבו בדיעבד לעניין המסוים התלוי בקרבנות או בזמן שכיבה כלילה, וממילא לא יכול לעשות בו תרתי דסתרי למ"ד זה. אולם ביה"ש הלא הוא ספק וכהרף עין יש בו מעבר ואין כאן תרתי דסתרי, אדרבא הבא ראיה על ביה"ש ואחזור בי מדברי, ואיתך האמת והשלום.

באמרך שיש בבה"ש מעבר חד כהרף עין כוונתך לומר תירוץ על הקושיא איך נבראו עשה דברים בבין השמשות שהרי ה' שבת ביום השביעי על כן יש לתרץ ולומר שבאמת חלק הוא יום וחלק הוא לילה ובו יש מעבר ואין אנו יודעים אותו אלא הבורא אך חייב זמן מעבר זה להיות בין הדקות הללו המכונות בפינו ביה"ש?
אעפ"כ לא הבנתי את החילוק שלך בין בין השמשות לבין קריאת שמע ותפילה.שהרי העיקרון פה הוא אחד כיון שלאותו יחידת זמן התייחסת באופן מסוים שוב אין לך רשות לשנות.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: א' אפריל 23, 2017 8:40 am
על ידי פרי יהושע
האמת והשלום כתב:
פרי יהושע כתב:
האמת והשלום כתב:במחילה מכבודך אך לא הבנתי דברך מה לי שספר בסדר הנכון,וכי אם אספור ביום אצא יד"ח בספירת יום המחרת,בודאי שלא.
ראיה לדבר הרב"י פסק כך בס' נח:"אם נאנס ולא קרא קריאת שמע ערבית עד שעלה עמוד השחר כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא קריאת שמע ויוצא בה ידי חובת קריאת שמע ערבית ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים לא יקרא אז קריאת שמע פעם שנית לצאת בה ידי חובת קריאת שמע של יום שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום".
ועוד כתוב בשו"ע סי' רלג כך:"עכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה,אם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא" ואם תעיין שם תתודע לדבר שכל מה שכתב רבינו דיוצא בכה"ג דווקא אם יתפלל לפני פלג המנחה תפילת מנחה דאל"כ הוי תרתי דסתרי,וכן באמת כתב הרב ערוה"ש שם בסעי' י' "מיהו נראה דאם ביום אחד יתפלל מנחה וערבית בפלג המחנה - לא יצא, דהוי תרתי דסתרי ביום אחד".
הרי התפלל מנחה ורק אז התפלל ערבית וכן ק"ש אמאי לא הרי יקרא שמע של ערבית ואז של שחרית? אם כן ראינו מכל הנ"ל שאין יכולה לעלות לו הספירה בביה"ש לשתי ימים ולא זה בלבד אלא כל ימי הספירה לכתחילה אין יכול לספור של מחר בביה"ש כדברי השו"ע בדין תפילת מנחה,אך רק תעיין בבאה"ג ובאליה זוטא כמדומני בסימ' נח שכתבו דלפני הנץ יכול לצאת יד"ח ק"ש ערבית ושחרית בו זמנית אך לצערי עדיין לא הספקתי לעיין שם.

מקורתיך ברוכים, אולם קודם אין לדמות עלות השחר לביה"ש, עלות השחר הוא יום, רק לעניין ק"ש שתלוי בזמן קימה ושכיבה יש להחשיבו בדיעבד גם כזמן לילה, וע"ז נסובו דברי השו"ע במקור הראשון. וכן לעניין פלג המנחה הלא יום הוא אלא שיש להחשיבו בדיעבד לעניין המסוים התלוי בקרבנות או בזמן שכיבה כלילה, וממילא לא יכול לעשות בו תרתי דסתרי למ"ד זה. אולם ביה"ש הלא הוא ספק וכהרף עין יש בו מעבר ואין כאן תרתי דסתרי, אדרבא הבא ראיה על ביה"ש ואחזור בי מדברי, ואיתך האמת והשלום.

באמרך שיש בבה"ש מעבר חד כהרף עין כוונתך לומר תירוץ על הקושיא איך נבראו עשה דברים בבין השמשות שהרי ה' שבת ביום השביעי על כן יש לתרץ ולומר שבאמת חלק הוא יום וחלק הוא לילה ובו יש מעבר ואין אנו יודעים אותו אלא הבורא אך חייב זמן מעבר זה להיות בין הדקות הללו המכונות בפינו ביה"ש?
אעפ"כ לא הבנתי את החילוק שלך בין בין השמשות לבין קריאת שמע ותפילה.שהרי העיקרון פה הוא אחד כיון שלאותו יחידת זמן התייחסת באופן מסוים שוב אין לך רשות לשנות.

כהרף עין בסוגי' בשבת, ואין זה התייחסות ליחידת זמן כי אינך מתייחס לכהרף עין.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: א' אפריל 23, 2017 9:01 am
על ידי האמת והשלום
פרי יהושע כתב:
האמת והשלום כתב:

כהרף עין בסוגי' בשבת, ואין זה התייחסות ליחידת זמן כי אינך מתייחס לכהרף עין.
[/quote]
אך להלכה אינו כן אלא שיעור ביה"ש הוא ג' רבעי מיל בשעות זמניות.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: א' אפריל 23, 2017 9:04 am
על ידי פרי יהושע
האמת והשלום כתב:
פרי יהושע כתב:
האמת והשלום כתב:

כהרף עין בסוגי' בשבת, ואין זה התייחסות ליחידת זמן כי אינך מתייחס לכהרף עין.

אך להלכה אינו כן אלא שיעור ביה"ש הוא ג' רבעי מיל בשעות זמניות.[/quote]
בג' רבעי מיל איכא זמן דהרף עין שאין אדם יכול לעמוד עליו.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: א' אפריל 23, 2017 9:07 am
על ידי האמת והשלום
פרי יהושע כתב:
האמת והשלום כתב:בג' רבעי מיל איכא זמן דהרף עין שאין אדם יכול לעמוד עליו.

לזה כיוונתי למעלה עם הקושיא על הרי הוי יום השביעי דשבת בו ה'.
אך בכל מקרה לא הבנתי מהו החילוק כלל ומאכפ"ל אם כהרף עין.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: א' אפריל 23, 2017 9:25 am
על ידי פרי יהושע
האמת והשלום כתב:
פרי יהושע כתב:
האמת והשלום כתב:בג' רבעי מיל איכא זמן דהרף עין שאין אדם יכול לעמוד עליו.

לזה כיוונתי למעלה עם הקושיא על הרי הוי יום השביעי דשבת בו ה'.
אך בכל מקרה לא הבנתי מהו החילוק כלל ומאכפ"ל אם כהרף עין.

צר לי לא אוכל לבאר יותר מאשר בארתי, הלא החילוק ברור ושקוף, אנו לא מדברים על ההרף עין, אלא על הזמן הנגלה, והוא יכול להשתנות בבין השמשות ולכן אין כאן תרתי דסתרי, משא"כ לעניין פלג המנחה ועלות השחר, שיש עניין של עשית אותו לילה או יום כי זה תלוי במי שעושה. זה מה שנראה לי העני ואולי יבוא חכם אחר ויבאר יותר או אחרת, ואיתך השלום.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: ג' אפריל 25, 2017 6:35 pm
על ידי הצעיר באלפי
יתכן לומר דתלוי אם התפלל ערבית ביניהם, דבזה עשאו ללילה, ואפילו אם התפלל בבין השמשות, אך מצינו מושג כזה דלאחר ערבית מקרי לילה לכמה דינים ודו"ק.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: ג' אפריל 25, 2017 9:08 pm
על ידי האמת והשלום
הצעיר באלפי כתב:יתכן לומר דתלוי אם התפלל ערבית ביניהם, דבזה עשאו ללילה, ואפילו אם התפלל בבין השמשות, אך מצינו מושג כזה דלאחר ערבית מקרי לילה לכמה דינים ודו"ק.

כן אבל לאחר שספר עומר בביה"ש של יום האתמול במעשיו החשיב זמן זה ליום ולא ללילה ושוב אינו יכול להתפלל ערבית.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: ג' אפריל 25, 2017 11:56 pm
על ידי הצעיר באלפי
האמת והשלום כתב:
הצעיר באלפי כתב:יתכן לומר דתלוי אם התפלל ערבית ביניהם, דבזה עשאו ללילה, ואפילו אם התפלל בבין השמשות, אך מצינו מושג כזה דלאחר ערבית מקרי לילה לכמה דינים ודו"ק.

כן אבל לאחר שספר עומר בביה"ש של יום האתמול במעשיו החשיב זמן זה ליום ולא ללילה ושוב אינו יכול להתפלל ערבית.


בעיקרון כבודו צודק, אבל יש מקום לומר כפי שכתבתי ואבאר בס"ד:
ידוע דלגבי ליל שבת נחלקו הפוסקים אי חיישינם לתרתי דסתרי, המשנ"ב (רס"ז, סק"ד ובביאוה"ל) מביא מדרך החיים להקל והוא חולק עליו יעו"ש, אך כידוע הרי המג"א שם מביא עולת שבת שמקיל וגם מבואר כן בלבוש שם, ויסוד דבריהם משום מצות תוספת שבת יעו"ש ואכמל"ב.
אמנם מצינו מהלך חדש בשו"ת פרי יצחק להגר"י בלאזר ז"ל (ח"א סי' ח' או ט' איני זוכר כעת), והוא בונה עפי"ד המג"א האוסר להתפלל מנחה אחר קבלת שבת (וכידוע השאלה לגבי הנשים אחרי הדלקת נרות ואכמ"ל), ולפי"ז כותב הפרי יצחק, דדאם קיבל שבת בפיו (כגון ע"י בואי כלה או מזמור שיר וכדו') הרי תו אינו יכול להתפלל מנחה, שהרי קיבל עליו שבת, ולפי"ז הרי כל הבעיה של תרתי דסתרי הוא משום דהתפלל מנחה הרי גילה שעתה הוא זמן מנחה ואיך יתפלל ערבית, אך אם קיבל שבת בינתיים, הרי כלה זמן מנחה, וממילא כבר אין חסרון להתפלל ערבית גם לפני הלילה ודו"ק יעו"ש.
ולפי"ז ה"ה הכא י"ל סברא זו ג"כ, דאיה"נ שספר בביהש"מ אך כיון שהתפלל ערבית בינתיים, הרי לכו"ע לא יוכל לספור וממילא מסתבר דיכול לספור ספירת יום הבא כנלענ"ד.
מה דעתכם ??

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: ד' אפריל 26, 2017 8:05 pm
על ידי האמת והשלום
הצעיר באלפי כתב:
האמת והשלום כתב:בעיקרון כבודו צודק, אבל יש מקום לומר כפי שכתבתי ואבאר בס"ד:
ידוע דלגבי ליל שבת נחלקו הפוסקים אי חיישינם לתרתי דסתרי, המשנ"ב (רס"ז, סק"ד ובביאוה"ל) מביא מדרך החיים להקל והוא חולק עליו יעו"ש, אך כידוע הרי המג"א שם מביא עולת שבת שמקיל וגם מבואר כן בלבוש שם, ויסוד דבריהם משום מצות תוספת שבת יעו"ש ואכמל"ב.
אמנם מצינו מהלך חדש בשו"ת פרי יצחק להגר"י בלאזר ז"ל (ח"א סי' ח' או ט' איני זוכר כעת), והוא בונה עפי"ד המג"א האוסר להתפלל מנחה אחר קבלת שבת (וכידוע השאלה לגבי הנשים אחרי הדלקת נרות ואכמ"ל), ולפי"ז כותב הפרי יצחק, דדאם קיבל שבת בפיו (כגון ע"י בואי כלה או מזמור שיר וכדו') הרי תו אינו יכול להתפלל מנחה, שהרי קיבל עליו שבת, ולפי"ז הרי כל הבעיה של תרתי דסתרי הוא משום דהתפלל מנחה הרי גילה שעתה הוא זמן מנחה ואיך יתפלל ערבית, אך אם קיבל שבת בינתיים, הרי כלה זמן מנחה, וממילא כבר אין חסרון להתפלל ערבית גם לפני הלילה ודו"ק יעו"ש.
ולפי"ז ה"ה הכא י"ל סברא זו ג"כ, דאיה"נ שספר בביהש"מ אך כיון שהתפלל ערבית בינתיים, הרי לכו"ע לא יוכל לספור וממילא מסתבר דיכול לספור ספירת יום הבא כנלענ"ד.
מה דעתכם ??

רבינו הצעיר על פניו נראה שבאמת כדבריך,אך לא אמנע עצמי מלהעיר דעוד לא זכיתי להתיישב בתוך המקור שלך בל"נ לאחר שאעיין שם אשיב כאן אם דעתי להיפוך.
ומה אתה חושב על דברי הפרי יהושוע שאוחז שאפשר לספור אחד' אחרי השני

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: א' אפריל 19, 2020 11:51 am
על ידי ש. ספראי
ספירת העומר בבין השמשות


כתבו התוספות (מנחות סו,א): "נראה דבספק חשיכה יכול לברך ואין צריך להמתין עד שיהא ודאי לילה כיון שהוא ספיקא דרבנן ועוד אומר דאפילו ביום סמוך לחשיכה עדיף משום תמימות". ועי' שו"ע ומשנ"ב (תפט,ד) שאף שהמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים, וכן ראוי לעשות, מ"מ מן הדין היה אפשר להקל לספור משתחשך אף קודם צאה"כ, דבה"ש הוא ספק לילה ואזלינן לקולא בספק דרבנן בספירה בזה"ז שהוא מדרבנן לרוב הפוסקים, אלא דמ"מ אינו נכון להכניס עצמו לספק לכתחלה.

והנה הר"ן (סוכה כב, ב מדפי הרי"ף) כתב גבי אתרוג ביום השמיני, כך: "בשמיני מותרת דליכא למימר דמגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא משום דלבין השמשות גופיה לא איתקצאי שהרי בין השמשות אינו ראוי למצות אתרוג שאפילו לא נטל כל היום אינו נוטלו בין השמשות דכיון דלולב בזמן הזה מדרבנן בר מיום ראשון ובין השמשות ספיקא הוא וספיקא דרבנן לקולא", עכ"ל. והנה לכאו' סיתרא"ה נינהו, דמחד כ' התוס' דמצי לספור ספה"ע בביה"ש משום דספד"ר לקולא, ומאידך כ' הר"ן דאף מי שלא נטל אתרוג כל היום, אינו נוטל בביה"ש משום דספד"ר לקולא.

והר"ן בסוף פסחים (כח,א) הביא לד' התוס' במנחות וכתב על דבריהם כך: "ואין זה נכון שיכניס עצמו בספק לכתחלה". ולכאו' נראה דגם הר"ן מסכים לד' התוס', רק סייג דסו"ס אין להכניס עצמו לספק לכתחלה, וא"כ לכאו' דבריו סותרים, וכנ"ל.

ונראה בביאור הדבר, דהנה חל על האדם לספור ספירת העומר, וכאשר רוצה לקיים את חיובו כעת, בזמן בין השמשות, אמרי' דכיון דספד"ר לקולא, לכן יכול לקיים את חיובו כעת. אך בביה"ש של סוף חג הסוכות הדיון הוא האם בכלל חל עליו עדיין חיוב ליטול אתרוג, כיון דבין השמשות הוא, וע"כ אמרי' דספד"ר לקולא ונפטר מחיובו.

והנה איתא בערובין (לו, א): "בעא מיניה רבא מרב נחמן: ככר זו היום חול ולמחר קדש, ואמר: עירבו לי בזה, [ופרש"י: אמר על ככר אחת בערב שבת היום יהא חול ולמחר יהא קדש, ועירב שלוחו בה] מהו? [ופרש"י: הואיל ובין השמשות ספק הוא, חיישינן דילמא קודם קניית עירוב חל עליה הקדש, ואין מערבין בהקדש, או לא אמרינן הכי] אמר ליה: עירובו עירוב. היום קדש ולמחר חול, ואמר: עירבו לי בזה, מהו? אמר ליה: אין עירובו עירוב. מאי שנא? אמר ליה וכו', היום חול ולמחר קדש, מספיקא לא נחתא ליה קדושה. היום קדש ולמחר חול - מספיקא לא פקעא ליה קדושתיה מיניה" [וברש"י: ובין השמשות דקניית עירוב ספיקא הוא, ומספיקא לא תפקיה ממילתיה קמייתא, וכן סיפא]. והיינו שמחמת הספק ממשיכים את המצב הקיים, שאם הככר היה חול עד כה, ממשיך מצבו עד סוף היום ועירובו עירוב, ואם הככר קודש עד כה, ממשיכה קדושתו עד סוף היום ואין עירובו עירוב. וצ"ע לפי"ז דנאמר כן גם גבי ספיה"ע, שהסופר בביה"ש שקודם הלילה, ממשיך תאריך היום וע"כ לא יוכל לספור, ודלא כהתוס', וכן הנמצא בביה"ש ולא נטל אתרוג, ממשיך יום הסוכות ויוכל ליטול אתרוג, ודלא כהר"ן, וצ"ע.

ואמנם התוס' והרשב"א (ערובין לו, ב) כתבו בתוכ"ד ד" כי אמר היום חול ולמחר קדש מקפיד שלא תחול על העירוב קדושת היום". ולדבריהם ביאור הסוגיה הוא שדבר זה תלוי בדעת האדם הנודר, ולא בדין ביה"ש, וא"כ מד' התוס' בערובין מיושבים הפלא ופלא ד' התוס' במנחות.

ואולם השו"ע (שמב,א) כתב דכל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים לא גזרו עליהם בין השמשות, וכ' המג"א: " צ"ע אם במ"ש ביה"ש נמי לא גזרו משום שבות, דשאני אפוקי יומא מעיולי יומא דמספיקא לא פקע קדושה כמ"ש ססי' שפ"ו". והיינו דהמג"א לא תלה כן בדעת האדם המקדיש, אלא ביאר הסוגיה דערובין דבספק ביה"ש מותירים את המצב על כנו גם בדברים שאינם תלויים בדעת האדם.

וראו נפלאות בד' השעה"צ (שפ"ו סקמ"ט), שכתב כך: "מבואר ברשב"א בעבודת הקודש וזה לשונו, שכל בין השמשות שהוא ספק חול ספק קודש לא ירדה לו קדושה, שהוא לא רצה שתחול עליו קדושה עד למחר הברור ולא המסופק, לפיכך קדם זכות עירובו להקדשו, עד כאן לשונו. אכן דברי המחבר שכתב לא נתקדשה ודאי והוא לשון הרמב"ם, משמע שלענין הקדש הוא קדוש מספק ואין רשאי לאכלו, רק דלענין עירוב שהוא דרבנן מוקמינן ליה אזמן הקודם שהיה ברור חול או קודש, וכן באר הגר"ז", עכ"ל השעה"צ. וא"כ יקשה כנ"ל, וצ"ע. (ועי' משנ"ב וביאה"ל בד' המג"א והבית מאיר).

ונראה בביאור הדבר, ובהקדם דברי שו"ת בשמים ראש (סי' קכא) והאור שמח (שבת פ"ה ה"ד) שכתבו דאין חזקת היום שעבר מכריעה להעמיד את הספק של בין השמשות על חזקת יום אתמול, משום שאין הספק על איש או חפץ ידוע אלא על הזמן, והזמן אינו מחובר כיחידה אחת ארוכה, אלא כל רגע ורגע נחשב כחתיכה בפני עצמה, ואין מחזיקים מחתיכה לחתיכה.

ולזה י"ל שכאשר דנים על הככר, האם הוא קודש או חול, אזי אע"פ שפשיטות הספק נפשטת בשאלה האם כעת יום או לילה, מ"מ אנו דנים על הככר עצמו, האם הוא קודש או חול, ובככר עצמו שייך להחזיקו ולהמשיך בו את מצבו הקודם, שאם היה קודם קדוש, ממשיכה קדושתו, ואם היה חול, הוי חול גם עתה. אך בספירת העומר ובנטילת אתרוג, כל הנידון הוא כלפי התאריך והיום, ואינו רק פושט את הספק. שהרי אין דיון האם האתרוג הוא בר- נטילה או שספירת העומר היא ברת- ספירה, אלא האם האדם מחוייב בספירה ובנטילת האתרוג משום שכעת היום הקודם או היום הבא, ובזה אמרי' דל"ש להחזיק את היום במצבו הקודם, כי הזמן אינו יחידה אחת ארוכה, וא"ש בס"ד.


&&&&&& שמואל ברוך גנוט

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: א' אפריל 19, 2020 7:41 pm
על ידי לבי במערב
להעיר מד' הפוסקים גבי המתפלל מנחה וערבית בביה"ש. ודון מינה ואוקי באתרן.

Re: ספירת העומר בבין השמשות

פורסם: ג' אפריל 21, 2020 9:08 pm
על ידי עזריאל ברגר
ברמב"ם סוף פ"ב מהלכות מחוסרי כפרה מפורש שדנים על בין השמשות כספק שייתכן שדבר שאירע בין השמשות היה מקצתו ביום ומקצתו בלילה, ומדובר על דבר קצר מאוד - פחות מכדי הילוך 50 אמה (כחצי דקה).
ואין דנים שם ספק ספקא למרות שאם כולו ביום או כולו בלילה - טהור, ורק אם מקצתו ביום ומקצתו בלילה - טמא.
ולמרות זאת דנים אותו כספק טמא, ומביא קרבן ואינו נאכל!