פורום אוצר החכמה

נקדש את שמך בעולם כתב:אני רוצה לציין שהראיתי בעבר את העלון לאחד מגדולי ישראל שהזדעזע ביותר (ולאחמ"כ לימד עליהם זכות שזה בולט שהם עושים את זה רק בשביל לקבל כסף).

המעיין כתב:

נקדש את שמך בעולם כתב:אני רוצה לציין שהראיתי בעבר את העלון לאחד מגדולי ישראל שהזדעזע ביותר (ולאחמ"כ לימד עליהם זכות שזה בולט שהם עושים את זה רק בשביל לקבל כסף).

למה אם לדעתו זה ע"ז או מענייני ע"ז, העובדה שהם מרמים אנשים בענייני ע"ז בשביל להוציא מהם כסף זה לימוד זכות ולא רעה על רעה.

וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון ה', מאן פני האדון ה', דא רבי שמעון בר יוחאי.

מחולת המחנים כתב:זוה"ק ח"ב דף ל"ח ע"א

וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון ה', מאן פני האדון ה', דא רבי שמעון בר יוחאי.

אוצר החכמה כתב:

מחולת המחנים כתב:זוה"ק ח"ב דף ל"ח ע"א

וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון ה', מאן פני האדון ה', דא רבי שמעון בר יוחאי.

מימרא זו כבר נידונה כאן בפורום עיי"ש.

נקדש את שמך בעולם כתב:מ"מ מי שיש בידו למחות חייב למחות ואם יש פה מאן דהוא שיש לו השפעה על אותם ארגונים מצוה גדולה יעשה אם יעמידם על נקודה זו, מכיון שזה מופץ בעותקים רבים ומי יודע עד לאיפה זה יחדור בפרט בקרב צעירים ותמימים,

נקדש את שמך בעולם כתב:בשנים האחרונות בתקופה שלפני ל"ג בעומר מופצים בבתי כנסיות עלונים של כמה ארגונים הפועלים במירון סביב הציון של הרשב"י , ובחלק מן העלונים שמתי לב לתופעה מוזרה וחמורה שמתיחסים לרשב"י בלשונות של אלוהות רח"ל,
ברור לי שזה לא במודע ומתוך אידאולוגיה אלא כנראה היסחפות בעקבות גדלותו העצומה של רשב"י, מ"מ מי שיש בידו למחות חייב למחות ואם יש פה מאן דהוא שיש לו השפעה על אותם ארגונים מצוה גדולה יעשה אם יעמידם על נקודה זו, מכיון שזה מופץ בעותקים רבים ומי יודע עד לאיפה זה יחדור בפרט בקרב צעירים ותמימים,

שמרתי משנה שעברה את אחד העלונים הנ"ל של ארגון בשם 'אור הרשב"י' והדגשתי בו כמה קטעים שלהבנתי הינם בעיתיים,
אני רוצה לציין שהראיתי בעבר את העלון לאחד מגדולי ישראל שהזדעזע ביותר (ולאחמ"כ לימד עליהם זכות שזה בולט שהם עושים את זה רק בשביל לקבל כסף).

(יתכן שהדיון שייך לאספקלריה, לדעתי הוא יותר קשור לל"ג בעומר, אך אם המנהלים סבורים אחרת ניתן להעבירו לשם)

צופה_ומביט כתב:ובכל מקרה, המשל הנכון הוא שהנידון מבקש מהשופט שישכנע את העו"ד שלו שימליץ טוב בפני השופט...
עד שאתה מבקש ככה בקש ישירות מהקב"ה שיראה בך טוב וימליץ עליך.

צופה_ומביט כתב:"ויהפוך הצדיק כל רע וכל מכאוב לטוב"...
ואמנם הכוונה שם על פי תורת מוהר"ן שבכוח הצדיק לראות טוב בכל דבר וממילא להפוך אותו לטוב ושזו עבודה מיוחדת של הצדיק אשר בארץ [בחייו או במותו, כצ"ל], אבל קשה מאד להבין איך מוסרים לשונות כאלה להמון עם בורים ועמי ארצות, ומכשילים את הציבור התמים בעבודה זרה ממש.

וכמובן הכותרת:
תפילה לרשב"י הקדוש.

ובכל מקרה, המשל הנכון הוא שהנידון מבקש מהשופט שישכנע את העו"ד שלו שימליץ טוב בפני השופט...
עד שאתה מבקש ככה בקש ישירות מהקב"ה שיראה בך טוב וימליץ עליך.
וראה בתנחומא קדושים סו"ס יב:
"אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי הָיִיתִי מְלַמֵּד עֲלֵיכֶם סָנֵיגוֹרְיָא, וְהֵיאַךְ עֲשִׂיתֶם אוֹתִי לְקַטְרֵג עֲלֵיכֶם".

וַיֹּאמַר: הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

אין זו תפלה אל המלאך אלא תפלה אל שולחו של המלאך לעזור לו ולשמור אותו שיברך אותם בדוגמת אותה ההשגחה אשר הביאה לשליחות המלאך ליטפל בשמירתו; וזה הוא טעם מאמר ר׳ סעדיה ז״ל בתרגומו.

י״מ כמו במלאך פי׳ האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה במלאך הגואל אותי, שרועה אותי על ידי מלאך.

האי ״יברך״ קאי גם על ״האלהים״ אשר במקרא הקודם וגם על המלאך, אלא שלא אמר ׳יברכו׳, שהרי גם המלאך אינו מברך אלא מדעת קונו יתברך, אלא שהוא בבחינה נמוכה ממעשה הבא ע״י הקב״ה בכבודו יתברך, משום הכי כתיב בלשון יחיד. וכיוצא בזה בספר שמות (יד,כ).

כדכד כתב:הכותרת ודאי בעייתית ואיני חושב שהוסיף אותה מי שחיבר התפילה.

צופה_ומביט כתב:אלה שני פסוקים צמודים, משפט אחד ארוך, שכולו פונה אל הקב"ה:

וַיֹּאמַר: הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

אולי מעלתו הבין שכל הפסוק הראשון הוא קריאה אחת ארוכה: "אלקים!" ואז מתחילה הבקשה והיא שהמלאך יברך. ולא היא. יעקב מברך את יוסף שהאלקים יברך את הנערים. ובתוך דבריו מוסיף שאותו האלקים שלח לו תמיד מלאך להצילו מכל רע וכן יעשה גם לנערים.

צופה_ומביט כתב:למה מעלתו מדקדק איתי בקטנות. אכן הפירוש "שלי" ושל ראב"מ ושל הטור הכל חד.
לענ"ד במקום להביא פסוקים קשים ולייסד מהם יסודות קשים, הכיוון צריך להיות הפוך, לבאר וליישב פסוקים אלו לפי היסודות שבידינו, וכל שכן כאשר טרחו ועשו כן גדולי המפרשים.

צופה_ומביט כתב:

כדכד כתב:הכותרת ודאי בעייתית ואיני חושב שהוסיף אותה מי שחיבר התפילה.

רק "בעייתית"?
ולמאי נפק"מ מי חיבר אותה?
מוסדות אור הרשב"י חיברו אותה ופרסמו אותה וגרמו לה להיות תלויה בסלון של עמך בית ישראל!
וזו בדיוק הכותרת של האשכול:
אור הרשב"י ועבודה זרה.

צופה_ומביט כתב: ובכל מקרה, המשל הנכון הוא שהנידון מבקש מהשופט שישכנע את העו"ד שלו שימליץ טוב בפני השופט...
עד שאתה מבקש ככה בקש ישירות מהקב"ה שיראה בך טוב וימליץ עליך.
וראה בתנחומא קדושים סו"ס יב:
"אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי הָיִיתִי מְלַמֵּד עֲלֵיכֶם סָנֵיגוֹרְיָא, וְהֵיאַךְ עֲשִׂיתֶם אוֹתִי לְקַטְרֵג עֲלֵיכֶם".

כדכד כתב:הכותרת ודאי בעייתית ואיני חושב שהוסיף אותה מי שחיבר התפילה

עץ הזית כתב:זה בהחלט מפריע לי, ולא באתי לומר אלא שאם מישהו יביא חטאת עבודה זרה על אמירת תפילה זו אני לא אסכים [ככהן] להקריב אותה בלי לשמוע פסק ברור מהסנהדרין בעניין.

צופה_ומביט כתב:

עץ הזית כתב:זה בהחלט מפריע לי, ולא באתי לומר אלא שאם מישהו יביא חטאת עבודה זרה על אמירת תפילה זו אני לא אסכים [ככהן] להקריב אותה בלי לשמוע פסק ברור מהסנהדרין בעניין.

לכאורה באותה מידה ממש אתה אמור לומר שאתה גם לא מוכן לומר את התפילה הזו עד שתשמע פסק ברור של הסנהדרין בעניין.