מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שמיעת מוזיקה לאחר ל"ג בעומר

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
דעת_האברך
הודעות: 554
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

שמיעת מוזיקה לאחר ל"ג בעומר

הודעהעל ידי דעת_האברך » ו' מאי 12, 2017 6:09 pm

הנה בעניין שמיעת מוזיקה וכלי זמר כל השנה כבר נהגו העולם להקל, ובפרט לפי פסק הרמ"א בסימן תק"ס ס"ג שהאיסור הוא רק בשירה על היין או למי שרגיל בכך כמו מלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר [אף כי הב"ח שהובא במשנה ברורה שם החמיר בזה הרבה שאפילו שירה בפה שלא על יין אסור אלא אם כן נצרכת השירה לעושי מלאכה כדי לזרזם במלאכתם] ובשמיעת נגינות קודש סומכים גם על ההיתר שהביא המחבר שם שנהגו כל ישראל לשיר ולזמר זמירות להודות על חסדי ה' ודברי תשבחות והודאות, ועל עוד כמה הוראות היתר. ואכמ"ל.
אמנם בימי ספירת העומר ובימי בין המצרים נהגו גם כהיום להימנע מכלי זמר. ונחלקו הפוסקים בטעם הדבר. לדעת רוב הפוסקים דין זה הוא מכלל מנהג האבלות שמחמתו נאסרו ריקודין ומחולות ובפרט של רשות כמבואר במשנה ברורה תצ"ג סק"ג, ומטעם זה אין לשמוע כלי זמר המעוררים לריקודין ומחולות [ולכן נקט מרן הגרש"ז זצ"ל שאין איסור אלא בכלי זמר המעוררים לריקוד ומחול] ויש אומרים שכלי זמר אף חמורים מריקודין ומחולות, והראיה שבאבלות החורבן גזרו על כלי זמר ולא על ריקודין ומחולות (מנחת יצחק, א, קי"א), ואילו באגרות משה (אורח חיים ב, קע"ז) כתב שבימים אלו של צער קבלו עם ישראל להחמיר על עצמם את עיקר הדין שאין לשמוע כלי זמר מחמת חורבן המקדש וכדעת האוסרים בכל אופן.

ויש אם כן לעיין מה הדין בימי ספירת העומר לאחר ל"ג בעומר, שכבר הותר תספורת ונישואין מעיקר הדין, האם יהיה מותר גם כן לשמוע כלי זמר.
ולכאורה יש לדמות עניין זה לריקודין ומחולות בימים אלו, שכתב בשער הציון סק"ד וזה לשונו: "ואפילו עד ראש חודש אייר ומראש חודש סיון עד עצרת [לאותם הנוהגים להסתפר - הסוגריים במקור], יש להסתפק אם יש להקל בריקודין ומחולות של רשות [פמ"ג בשם א"ר]". וספק זה שייך לכאורה גם לגבי שמיעת כלי זמר. ומסתימת לשונו של שער הציון נשמע שיש להחמיר בספק זה, ואם כן גם שמיעת מוזיקה אסורה. וכן כתב בקובץ מבית לוי שיש לאסור שמיעת כלי זמר כל ימי הספירה גם בימים שלפי מנהגו מסתפר בהם.
אולם לאחר העיון נראה שאולי יש מקום להקל בדבר והנני כדן לפני חכמים.

מכאן אני מעתיק דבר שכתבתי כבר באשכול קודם בפורום, כי חוששני שהדברים לא נבחנו על ידי רבנן דהאי בי מדרשא מדשתקו עלייהו רבנן...

השער הציון בסימן תצ"ג סק"ד מציין מקור לדבריו את הפרי מגדים בשם האליהו רבה, אולם עיינתי באליהו רבה עצמו וראיתי שאין הדברים פשוטים כלל.
כדי להבין היטב נציע קודם כל מדברי הלבוש והאליהו רבה בסימן קצ"ג:
הלבוש מביא ב' מנהגים בעניין ספירת העומר:
א. מנהג לא לישא אשה ולא להסתפר בכל ימי הספירה מלבד בל"ג בעומר עצמו, וכתב הלבוש שלפי מנהג זה נראה שתלמידי רבי עקיבא מתו כל ימי הספירה חוץ מל"ג בעומר לבד [והביא גם מדברי התוספות שמתו ל"ג ימים בימי הספירה והיינו בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון מדינא - ולא כולל בזה מה שלא אומרים תחנון בחודש ניסן ובתחילת סיון - אולם הלבוש מעדיף את הטעם הראשון, עיין שם, וכמדומני שנפלה ט"ס בדברי הלבוש כי טעם זה מסביר את המנהג הב' דלהלן שמל"ג ואילך מותר, אלא שהלבוש שואל שלפי טעם זה היה צריך להיות מותר מל"ד ואילך ולא מל"ג ועיין שם מה שמיישב]. האליהו רבה בסק"א מביא לזה מקורות שונים, ביניהם שיבולי הלקט שכתב טעם בדבר על פי דברי רבי יוחנן בן נורי שמשפט רשעים בגיהנום הוא מפסח עד עצרת. המהרי"ל שנהג לא להסתפר כל ימי הספירה [וא"ר מסתפק האם בל"ג עצמו הסתפר], וכן מדברי ספר אדם וחוה (רבנו ירוחם) שמשמע שאסר גם כן בכל ימי הספירה משום שימי הספירה הם ימי דין, כי העומר בא משעורים המרמזים לדין. [וכתב הא"ר שלפי טעם זה בל"ג עצמו אסור להסתפר ולישא אבל כבר נהגו להקל].
ב. מנהג לא להסתפר עד ל"ג בעומר משום שאז פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות. וכתב הלבוש שלפי זה מותר גם לישא אחר ל"ג בעומר [וכן העתיק במשנה ברורה, ודרך אגב יש לעיין מאין צמח מנהג האשכנזים בארץ לא לישא גם אחרי ל"ג בעומר בניגוד לדעת המשנה ברורה].
ובאליהו רבה בסק"ד הזכיר מנהג ג' (שאינו נזכר בלבוש), שתספורת אסורה רק מר"ח אייר עד שבועות [ודן שם האם עד ראש חודש אייר מותר רק תספורת או גם נישואין והסיק להתיר גם נישואין].
ובפועל כתב הלבוש שבמדינותינו נוהגים כמנהג א', שכל ימי הספירה אסורים חוץ מיום ל"ג עצמו, וכן כתב האליהו רבה בסק"ו ושצריך לנהוג וכן הוא נוהג.
עד כאן הצעת ההקדמה, ומכאן לעיקר הנוגע לענייננו.

כתב האליהו רבה (בסק"ב): "אבל לארוס וכו'. ומותר לעשות באותו פעם סעודת אירוסין (מג"א סק"א). משמע שאף ריקודים מותר אבל בשידוכין אסור ריקודי ומחולות ומכל שכן של רשות. מיהו עד אחר ר"ח אייר ומר"ח סיון עד שבועות יש להסתפק אם יש להקל בריקודין ומחולות של רשות".
ולכאורה דבריו אינם מובנים, לפי איזה מנהג הוא מדבר, הלוא לפי מנהגו בפועל (דהיינו מנהג א' בלבוש) נאסרו כל הימים חוץ מל"ג בעומר עצמו ומה צריך להסתפק אם יש להחמיר באיזה מהם בריקודין ומחולות של רשות [בפרט אם נבין שריקודין ומחולות של רשות חמורים יותר מנישואין כהבנת שער הציון]. ואם לפי מנהג ב' שמל"ג ואילך מותר, צריך ביאור מה הסברא לאסור, וכן שלא נזכר באליהו רבה מל"ג ואילך אלא עד ר"ח אייר ומר"ח סיון עד שבועות. ואם לפי מנהג ג', הרי הלבוש לא הזכיר כלל מנהג זה ואף הא"ר התייחס אליו רק בסק"ד שאחרי כן, ואיך מתייחס בסתמא למנהג זה. ועוד שגם לפי מנהג זה יש איסור גם אחרי ר"ח סיון עד ג' ימי הגבלה או עד שבועות (כמבואר במשנה ברורה סקי"ד וסקט"ו).
ובשער הציון העתיק דבריו באופן זה: "ואפילו עד ראש חודש אייר ומראש חודש סיון עד עצרת [לאותם הנוהגים להסתפר], יש להסתפק אם יש להקל בריקודין ומחולות של רשות [פמ"ג בשם א"ר]".
ומבואר מדברי שער הציון שהבין שדברי האליהו רבה אכן מתייחסים למנהג הג', וכוונתו שאפילו שנוהגים להקל בתספורת ובנישואין מכל מקום יש להחמיר בריקודין ומחולות של רשות. ובאמת הדברים צ"ב, מהיכי תיתי לאסור, הלוא כל האיסור הוא רק מחמת פטירת תלמידי ר"ע וכבר פסקו מלמות, וצ"ל או דלעניין זה חיישינן לשיטות שמתו גם אחר כך, או משום הטעם הנזכר בא"ר בסק"א שימים אלה הם ימי דין, וקבלו זאת לכל הפחות לעניין ריקודין ומחולות. אך זה גופא צ"ב שהרי ריקודין ומחולות כלל לא נזכרו בראשונים אלא הם תוספת שהתחדשה בדברי המג"א ואיך פתאום נחמיר בהם יותר מנישואין. וכן קשה מה שהקשינו לעיל מסידור דברי הא"ר.

ולולי דמסתפינא היה נראה לפרש שכוונת הא"ר אינה להסתפק להחמיר אפילו למנהג המיקל, אלא להסתפק להקל גם למנהג המחמיר. והיינו למנהגו גופא של הא"ר להחמיר בנישואין ותספורת בכל ימי הספירה חוץ מל"ג בעומר לבד, הסתפק שאולי עד ראש חודש אייר וכן מראש חודש סיון שמנהגנו גם כן לא לומר תחנון בימים אלה, ואם כן יש בהם קצת שמחה, אולי אין להחמיר את חומרת המגן אברהם בריקודין ומחולות, ודיינו שנחמיר את חומרת הראשונים והגאונים לא לישא אשה ולא להסתפר. ולפי זה הלשון "יש להסתפק אם יש להקל" היינו 'שמא יש להקל'. [וקצת משמע ששער הציון לא ראה דברי הא"ר בפנים אלא מה שמעתיקו הפמ"ג (ובפרי מגדים עצמו רק העתיק את לשון הא"ר אך לא הכניס את ההבנה של שער הציון), ואם כן אולי הרשות נתונה בידינו לבאר דברי הא"ר אחרת משעה"צ לאחר העיון בפנים].
עד כאן

וכיון דאסקינן להא דאפילו בריקודין ומחולות אין מקור לאסור בימים שנוהג להסתפר בהם, ואף לשער הציון אין זה אלא ספק והרי יש לומר בזה ספיקא דרבנן לקולא, אם כן לעניין שמיעת כלי זמר שכלל לא נקבע דינה בפוסקים הקדמונים, אלא התחדש על ידי גדולי הדור האחרון שדימו זאת לריקודים ומחולות [והסיבה שלא דברו מזה הפוסקים קודם כנראה משום שכלל לא היה מצוי שמיעת כלי זמר אלא באירועים שבכל מקרה אסורים בימים אלו, ורק בדורנו עם האפשרות לשמוע כלי זמר על ידי מכשירי הקלטה התחדש העניין], לכאורה יש להקל ביתר שאת.
נערך לאחרונה על ידי דעת_האברך ב א' מאי 14, 2017 12:20 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 6152
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שמיעת מוזיקה לאחר ל"ג בעומר

הודעהעל ידי דרומי » ש' מאי 13, 2017 9:35 pm

אף אני סומך ידי על ההיתר וטוב לב משתה תמיד.

שלמה בן חיים
הודעות: 540
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 12:42 am

Re: שמיעת מוזיקה לאחר ל"ג בעומר

הודעהעל ידי שלמה בן חיים » א' מאי 14, 2017 12:28 am

קשה מאד לפרש דברי האליה רבה כדבריך, מלבד שלדבריך השער הציון טעה בהבנת דברי האליה רבה [והשערתך שלא ראה את דברי האליה רבה בפנים רחוקה מאד כי המשנה ברורה מביאו כסדר ולא יתכן שלא היה לו את ספרו]. וטענתך שמנהג זה להסתפר עד ראש חודש אייר לא מובא בלבוש אמנם אמת כדבריך אך הוא התייחס למנהג שלא הוזכר בלבוש והוזכר ברמ"א וכדרכו בכל המקומות שספרו אינו רק חיבור על הלבוש אלא שכותב בו הלכה למעשה ומנהג הרמ"א ודאי היה קיים בהרבה מקומות. וראה שם ס"ק ד שהתייחס עוד למנהג זה שנהגו להסתפר עד ראש חודש אייר, ודן אם נישואין שרי לשיטתם.
אכן לענ"ד מטעם אחר יש להתיר שמיעת מוזיקה אחר ל"ג בעומר. דהנה האליהו רבה לא כתב כן אלא עד ראש חודש אייר, ומראש חודש סיון. ולא כתבו כן לדידן שנוהגים להתיר תספורת מל"ג בעומר אם יש לאסור ריקודים ומחולות של רשות אחר ל"ג בעומר.
אך נראה שיש לומר שלנוהגים עד ל"ג בעומר מותרים בריקודים ומחולות של רשות מל"ג בעומר ואילך, והיינו משום שלכאורה תמוה מאד מה טעמו של האליה רבה להחמיר בזה ונראה שכל מה שכתב האליה רבה שיש לאסור ריקודים ומחולות של רשות בכל ימי העומר היינו משום שכל ימי העומר מתו תלמידי רבי עקיבא, אלא שנוהגים מתוכם רק ל"ג ימים וכמו שנתבאר בדרשות ר"י בן שועיב בשם התוספות, וסבור האליה רבה שריקודים ומחולות שהוא מנהג שמחה לא ראוי לעשות כלל גם בימים שאין נוהגים מנהגי אבלות. ולפי זה דברי האליה רבה אינם למנהג שמסתפרים אחר ל"ג בעומר, שלשיטה זו לא מתו תלמידי רבי עקיבא אלא עד ל"ג בעומר [והדברים מדוקדקים בפרי מגדים שנקט דוקא לימים שעד ר"ח אייר ומר"ח סיון ועד עצרת, ולא כתב מלג' ואילך לשיטת המקילים בהם].
אמנם הב"ח ביאר מנהג זה שמסתפרים אחר ל"ג בעומר גם אליבא דהתוספות ולשיטת הב"ח מתו תלמידי רבי עקיבא אחר ל"ג בעומר וממילא לשיטתו גם למנהג דידן יש לאסור ריקודים ומחולות של רשות אחר ל"ג בעומר.
אמנם כבר כתב החק יעקב (ס"ק ב) שבדברים אלו יש לילך אחר המיקל, וביותר שעיקר דברי האליה רבה אינם אלא ספק וכתב בשער הציון (ס"ק יד) בשם החק יעקב שבדברים אלו יש אין להחמיר במקום ספק. וגם המשנה ברורה נקט רק לביאורו של הגר"א. ואם כן יש להקל בריקודים ומחולות של רשות.
אמנם לכאורה יש לעיין בזה, כי מנהגינו מנהג שלא מוזכר במשנה ברורה כלל, והוא, שאנו מסתפרים אחר ל"ג בעומר, אבל חתונות איננו עושים כלל, והדבר צריך ביאור מה טעם במנהג זה. ובדברי המשנה ברורה כתב (ס"ק ה) דנישואין ותספורת שווה, ולכל הביאורים שהביא המשנה ברורה אין טעם למנהגינו.
אכן תמוה שהמשנה ברורה העלים עיניו מדברי הט"ז שכתב ביאור חדש בטעם מנהגינו וזה לשונו,
והמנהג בכל המקומות שאין עושין נשואין אלא ביום ל"ג בעומר לא לפניו ולא לאחריו עד עצרת ואין לזה טעם וא"ת שאוחז בחומרי שניהם א"כ ביום ל"ג בעומר לא יסתפרו ולא יעשו נשואין מטעם השני. וי"ל דודאי העיקר שאחר ל"ג בעומר לא מתו ואפ"ה נוהגים קצת אבילות מחמת גזרת תתנ"ו שהיתה באשכנז בין פסח לעצר' כמו שמפורש ביוצרות ופיוטים שאנו אומרים בשבתות ההם שהם נתיסדו כמו קינות כנלע"ד טעם המנהג שלנו שאין נושאין אחר ל"ג בעומר אבל להסתפר ודאי שרי אחר ל"ג בעומר שמחמת גזירה זו לא החמירו אלא בשמחה יתירה של נישואין מה שאין כן קודם ל"ג בעומר שמתו תלמידי ר' עקיבא ומוטל על כל העולם להתאבל בשבילם החמירו טפי אפילו בתספורת.
אמנם דברי הט"ז לא הובאו בדברי המשנה ברורה וגם בספרי התשובות לא נראה שסברו כשיטה זו, וכמבואר בשו"ת חתם סופר (חלק א סימן קמב) שנראה בדבריו שדן להתיר לישא אשה מר"ח סיון במקום שנהגו לישא אשה עד ר"ח אייר אם לא נשאו אז. וגם בשו"ת אגרות משה דן להתיר כהאי גוונא ראה בדבריו (חלק א סימן קנט). ומשמע שלא נהגו מנהג זה שלא לישא בימי גזירת תתנ"ו, וגם בדברי הט"ז נראה שלא נושאים אשה עד שבועות כלל, ואנו נוהגים לישא אשה משלושת ימי ההגבלה. ולכן יותר נראה שהוא מחמת שלא רצו שיהיה בלבול המנהגים וכמו שראיתי כבר בשם גדולי הפוסקים שכן אמר הגר"ש וואזנר זצ"ל ובשם הגר"נ קרליץ שכיון שיש הרבה מנהגים ולא ידוע המנהג אם כן לא מסמנא מילתא. אם כן עיקר הדין שמותר תספורת אם כן מותר גם ריקודים ומחולות.
מצו"ב מה שכתבתי בארוכה בענין זה
קבצים מצורפים
ימי העומר.docx
(28.94 KiB) הורד 166 פעמים

דעת_האברך
הודעות: 554
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: שמיעת מוזיקה לאחר ל"ג בעומר

הודעהעל ידי דעת_האברך » א' מאי 14, 2017 1:41 am

שלמה בן חיים כתב:קשה מאד לפרש דברי האליה רבה כדבריך, מלבד שלדבריך השער הציון טעה בהבנת דברי האליה רבה [והשערתך שלא ראה את דברי האליה רבה בפנים רחוקה מאד כי המשנה ברורה מביאו כסדר ולא יתכן שלא היה לו את ספרו].


נכון אמנם שהמשנה ברורה מביא כסדר מדברי אליהו רבה, אולם כאן מפורש בדבריו שהביא אותו משם הפרי מגדים "פרי מגדים בשם אליהו רבה", ומכאן מבואר שבעת כתיבת סימן זה לא היה לפניו הספר א"ר, ונזקק לדברי הפרי מגדים שהעתיקו. כמו כן, לא כתבת למה קשה מאד לפרש בדברי האליהו רבה כדברי חוץ מהטעם ששער הציון לא פירש כן.


שלמה בן חיים כתב:וטענתך שמנהג זה להסתפר עד ראש חודש אייר לא מובא בלבוש אמנם אמת כדבריך אך הוא התייחס למנהג שלא הוזכר בלבוש והוזכר ברמ"א וכדרכו בכל המקומות שספרו אינו רק חיבור על הלבוש אלא שכותב בו הלכה למעשה ומנהג הרמ"א ודאי היה קיים בהרבה מקומות. וראה שם ס"ק ד שהתייחס עוד למנהג זה שנהגו להסתפר עד ראש חודש אייר, ודן אם נישואין שרי לשיטתם.


כבר כתבתי בדברי שהאליהו רבה הכיר מנהג זה והביאו בסק"ד, אך אף על פי כן אין זה מסתבר כלל שבסק"ב יקבע את לשון הספק דוקא לפי שיטה זו שלא נזכרה בלבוש, והוא עצמו לא הביאה אלא אחר כך, ויותר מכל - הוא עצמו לא סובר כמותה להלכה, כמבואר בדבריו בסק"ו שנקט להלכה לאסור בכל ימי העומר חוץ מל"ג בעומר.

ולגבי מה שהערת מדוע אין אנחנו נוהגים להתיר נישואין לאחר ל"ג בעומר למרות שאנו מתירין תספורת, והלוא המשנה ברורה כתב להשוות דין תספורת לדין נישואין. עמדתי על הערה זאת גם כן בדברי לעיל. ובנוגע למה שכתבת ליישב על פי דברי רבותינו הגר"ש וואזנר והגר"נ קרליץ שהוא מחמת בלבול המנהגים, יש לדון שאם כן היה לנו לנהוג גם באיסור תספורת. ואם מצד לא מסמנא מילתא לא חייבים להגיע לבלבול המנהגים.

שלמה בן חיים
הודעות: 540
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 12:42 am

Re: שמיעת מוזיקה לאחר ל"ג בעומר

הודעהעל ידי שלמה בן חיים » א' מאי 14, 2017 2:03 am

א. בס"ק יא הביא המשנה ברורה בסימן זה דברי האליה רבה. ולא מצוטטים בשום מקום אחר והביאם.
ב. קשה לפרש כן דברי האליה רבה כי זה היפך המשמעות. תביא את דברי האליה רבה לכל צורב תשאל אותו מה הפשט והוא יגיד כמו המשנה ברורה. הלשון יש להסתפק אם יש להלק לא נראה כדבריך.
ג. זה שהאליה רבה לא הביא מנהג זה קודם זו לא קושיא המנהג ידוע וכתוב ברמ"א והוא התייחס למנהג זה ומה שכתב אחר כך שנוהגים כל הספירה הוא מנהג מקומו ולא התכוין לבטל שום מנהג אחר.
ד. בלבול המנהגים היינו שלר אצו שיבוטל כל עיקר ענין הנישואין כי אם יהיה שינשאו לפני ר"ח אייר ויהיה שינשאו מל"ג בעומר ומתחתנים משפחות אלו עם אלו ויהיה בלבול. לעומת זאת מה שלא מסתפרים עד לג לא יצור בלבול. ופשוט.

ברוך00
הודעות: 254
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

Re: שמיעת מוזיקה לאחר ל"ג בעומר

הודעהעל ידי ברוך00 » ד' מאי 13, 2020 9:21 am

הרב עמרם פריד (בעלון המצ"ב) כותב שהמנהג לשמוע שירים אחרי ל"ג בעומר הוא מנהג טעות.
וכ"כ הגרש"ז בהליכות שלמה שאסור לשמוע שירים אחרי ל"ג בעומר. וכך גם פסק הגר"ש וואזנר זצ"ל שיש להחמיר לשמוע שירים אחרי ל"ג בעומר.
קבצים מצורפים
אזמרה-לשמך-אמור-לג-בעומר-תשפ.pdf
(586.74 KiB) הורד 25 פעמים

עקביה
הודעות: 3455
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: שמיעת מוזיקה לאחר ל"ג בעומר

הודעהעל ידי עקביה » ד' מאי 13, 2020 1:11 pm

ברוך00 כתב:הרב עמרם פריד (בעלון המצ"ב) כותב שהמנהג לשמוע שירים אחרי ל"ג בעומר הוא מנהג טעות.

מלשון זו משמע כאילו פשוט שאסור. והלא האליה רבה (תצג ס"ק ב) מסתפק בריקודין ומחולות של רשות, ומהיכן פשיטא לרע"פ לאסור?
מה גם שאין ספק ששמיעת מוזיקה קלה מריקודים ומחולות של רשות, ואפשר שאם לגביהם יש ספק, שמיעת מוזיקה מותרת.

עוד יש להעיר על מה שכתב בעלון הנ"ל: וכן צריך להבין למה מלג' בעומר עד ר"ח סיון נראה שפשיטא להו לאחרונים הנ"ל לאסור ריקודים ומחולות למרות שמותר להסתפר (שהרי כתבו שהספק הוא מר"ח סיון ועד שבועות, ומשמע שקודם לכן ודאי אסור).

ודבריו צ"ע, שהרי ברור למדי שהם (א"ר, פמ"ג ומשנ"ב) דיברו לפי המנהג הרווח אצלם, שנהגו התר בכל עד יום ב' של ר"ח אייר, ומשם נהגו אבלות. ולא לפי מנהגנו, שנוהגים אבלות עד ל"ג בעומר.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים