חידושים בספירת העומר

[יזל מדליו]

שני חידושים בספירת העומר.

א. איתא בגמ' בבבא מציעא דף פ"ד [עמוד א'] יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא, חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה, אמר ליה חילך לאורייתא, אמר ליה שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי, "קביל עליה בעי למיהדר לאתויי מאניה ולא מצי הדר". וכו'.

מבואר בדברי הגמרא שעצם ה"קבלה ללמוד" היא כבר התישה את הכוחות הגשמיים ולא יכל לחזור, ולמעשה הוא השתנה לגמרי [ואולי הוא בגדר ת"ח לענין שיעור חיוב עונה.]
וא"כ ה"ה ספירת העומר שהאדם מתכונן ומקבל על עצמו ללמוד כבר עכשיו נפעל בו, ונהיה לגברא אחר יותר רוחני.
[במאמר המוסגר כתב המהרש"א ב"מ דף פ"ד. ד"ה "הוה קאזיל וקרע מאניה" וכמטמונים תחפשנה, מטמונים נוטריקון מ"ט מונים. יש בזה הרבה עומק. ודו"ק.]

ב. גבי שמיטה גם מצינו ספירה שהב"ד היו סופרים השנה שניה לשמיטה ולפי איך שעולה ממפרשי התורה הספירה נועדה לחבר את השנים של חול אל השנה הקדושה שנת השמיטה [כעין מה שמצינו על שמאי והלל בענין זכירת השבת בימי החול.]

אולי ה"ה ספירת העומר נועדה לחבר את הימי החול של האדם אל חג השבועות דהיינו התורה הקדושה, ולפי"ז מצוות העומר "מלמדת את האדם גם בשאר ימי השנה שיספור". כלומר אם הוא עובד ובסוף היום הולך ללמוד או לשמוע שיעור אז הוא צריך לספור ולחכות כעבד ישאף צל מתי יבוא הערב ואוכל לשבת ללמוד, וה"ה בחור ישיבה במנוחתו בין סדר לסדר יצפה ויחכה לסדר הבא והציפייה והספירה היא תהיה כמו החוט של השרשרת שמחבר ומדבק בין היהלומים. וכמו שהמסר שנלמד בשנת השמיטה שהארץ לה', מחלחל ומשפיע גם על השנים האחרות שבהם כן עוסק במלאכה ה"ה שעת הלימוד ישפיע על שאר השעות שבהם אינו עוסק בלימוד ויידע שהעוה"ז עראי והעיקר זה התורה ועולם הרוח. [וזה כעין מש"כ המהרש"א במועד קטן כ"ח]

[ישראליק]

נתקלתי ביומן של הרה"ג רבי גרשון שטערן זצ"ל בעל ילקוט הגרשוני, מביקורו בארץ ישראל בשנת תר"ע; ומביא שם איך נראית ספירת העומר בביהמ"ד המקובלים (רש"ש) שלוקח קרוב לחמש דקות ממילה למילה.

ספירת העומר

ספירת העומר.PNG (144.03 KiB) נצפה 1601 פעמים