הודעהעל ידי אריה הכהן » ש' מאי 20, 2017 10:55 pm
במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה אודות המנהג ללמוד אחר המנחה בשבת 'פרקי אבות' מנהג זה עתיק יומין הוא ומובא בדברי הגאונים והראשונים וז"ל הטור (סי' תצב'): ונוהגין באשכנז לומר פרקי אבות במנחה, וכן כ' רבי עמרם גאון (ח"ב סי' ל"ה) ובספרד אומרים אותם שחרית. וברמ"א (תצב') כ' ונהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה למעריב אבל אומרים פרקי אבות בקיץ ושיר המעלות בחורף, וכ"מ לפי מנהגו, ע"כ. בס' אבודרהם (ח"א ע' ער"ב) כתב: ונוהגין בספרד לקרות מסכת אבות ופרק קנין התורה (פרק ו') בשבתות שבין "פסח לשבועות" בכל שבת פ"א. ובספר הפרדס לרש"י (סי' ד') וכן בסידור ר"ע גאון מובא בשם רב שלום גאון: מנהג אבותינו שבבל אחר תפלת מנחה בשבת שונין אבות וקניין תורה. וכן בספר המנהיג (הלכות שבת סי' סג') כתב: ומנהג בבבל וצרפת ובפרובנצא לשנות מסכת אבות וקנין תורה לאחר תפלת המנחה וכו' וכן נמצא בתשובת הגאונים. וכן בספר שבלי הלקט (הלכות שבת סי' קכו') כתב: שמנהג בבית רבינו שבבבל שאחר מנחת שבת שונין אבות וקנין תורה.
טעמים רבים נאמרו למנהג זה ואין אנו יכולים להביא כולם מחמת קוצר היריעה, אך את חלקם נציין
א. כ' באבודרהם בשם הרב ישראל בן ישראל, לפי שהם ימים מנויים למתן תורה ולכך נמנה אלו הימים, כמו האוהב שהוא ממתין ביאת אהובו מן הדרך והוא מונה הימים והלילות עד שיבוא, ורוב עניני המסכת הם הזירוז על קריאת התורה, ומעשה המצוות וכו', ועיי"ש.
ב. בסדור רב עמרם גאון לאחר שהביא המנהג כתב הטעם: לכך נהגו לומר אבות משה קבל תורה מסיני הרי אנו מספרים בכבודו של משה רבינו שנפטר באותה שעה שכן מנהג אחר שמת אדם אנו מספידים בכבודו ובמעשיו הנאים, ע"כ.
ג. ובפירוש מגן אבות עמ"ס אבות מרבי שמעון ב"ר צמח דוראן ממגורשי ספרד, בהקדמה כתב, ונהגו לקרות מסכתא זו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אחר תפלת המנחה בקיץ שהימים ארוכים למשוך לב עמי הארץ לתורה, כי ראוי לסמוך קריאתה לזמן מתן תורה, ועי"ש.
ד. ובספר מדרש שמואל (לר' שמואל די אוזידא, מגורי האר"י, בהקדמה) כתב: ראוי ליתן טעם למה שנהגו לקרוא מסכתא זו בין פסח לעצרת, ומצאתי כתוב בזה וז"ל: למה נהגו בכל המקומות לקרותה בימים שמחג המצות ועד עצרת פרק בכל שבת מטעם לפי שמכאן מתחיל הזמן להתחמם ומתעוררים התאוות הגופניות ויצר הרע מתחיל להשתרר ולהתגבר ומסכתא זו מלאה תוכחות ומעוררת האדם לרדוף אחר כל מדה טובה ומגברת יצר הטוב על יצר הרע, לכן תקנו ללמדה בימים האלו, ועי"ש. ועוד מצאתי כתוב, לפי שבעצרת ניתנה התורה והלומד תורה צריך לדעת קודם דרך למודה ואיך יתנהג בה אחר למודה, לכן תקנו ללמדה קודם עצרת כדי שיהיה לב כל אחד מישראל מוכן לקבל התורה בלב שלם להתנהג בה כדת וכשורה, עכ"ל. ועוד כתב: ואני אומר כי בהיות הימים הללו ימי דין כי באלו הימים מתו תלמידי ר"ע וזה זמן שמדת הדין מתוחה בעולם, ולכן כל אדם ירא וחרד ויכנסו דברי המורים והתוכחות הללו בלבו ואף גם זאת כי האדם נכנע קצת באלו הימים שנוהג בהם מנהג אבלות שנהגו העולם שלא להסתפר באלו הימים וגם שלא לישא אשה ובהיות לב האדם נכנע קצת ישמע ויתנהג על פי מדות הללו שנשנו בזו המסכתא בימים הללו יותר מכל ימות השנה, ועי"ש.
ה. ובלבוש כתב טעם ללימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ, שיעסקו בתורה ולהשמיע לעם דברי מוסר ותוכחות ביום הפנוי.
ו. בפתיחה לפירוש רבינו יצחק ראש ישיבת וואלאזין על מסכת אבות כתב טעם ללימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ: כי בזמן הקיץ האדם מתחמם והזמן מזוג והבריאה כלה עדויה בפרחי הוד ופרי הדר המעוררים את החושים והתאות ועי"ז עלול האדם לבא לכמה חטאים רעים ע"י הטיול בגנים וכה"ג יבא לידי ביטול תורה ומראית עיניו יוכלו להביאו לשאר חטאים כי עינא וליבא תרי סרסורי עבירה וכן כל המדות הרעות יגברו ע"י חימום הדם כמו הקנאה התאוה והכבוד ביותר, כי לכן נקרא בשם כבד כי הוא מעורר בחומו את המדה הנשחתה הכבוד באדם ובאמת צריך האדם להיות עניו ושפל רוח מאוד אשר ע"כ צריך האדם לקחת בימים האלה תרופות להשפיל גאותו וכבודו ולהשקיט את הכח המתעורר ע"י מאמרי מוסר ולמודי דעות ומדות ישרות וזה יושג על ידי אמירת המוסרים היקרים ולמודי המדות הנפלאים שבמס' אבות, וכמאמרם ז"ל האי מאן דבעי למהוי חסידא יקיים מילי דאבות (בבא קמא ל' ע"א).
ז. בספר לקוטי מהרי"ח (ח"ב עמ' קטו') כתב: והנה טעם לפרקי אבות לפענ"ד דאפשר משום דכתבו דבשבת יעסוק באגדה וברוקח נתן רמז לזה: ברוב ש'רעפי ב'קרבי ת'נחומיך ר"ת שבת ישעשעו נפשי. שישתשע באגדה וטעמים, אך כתבו שיעסוק באגדה המדריכין ליראת שמים, ועי"ש. ופרקי אבות הם כעין אגדה מלאה מוסר ויראת שמים. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)