ספירת העומר דאתמול אחר תפילת מעריב מבעו"י

[כתבן]

שמעתי להסתפק, איך הדין במי שהתפלל ערבית מבעו"י, ונזכר שלא ספר אתמול ספה"ע, אם יכול לספור עכשיו ספירה דאתמול.

[בברכה המשולשת]

לכאורה, זה תלוי בשאלה דומה לגבי הפס"ט.

[כתבן]

כן מכך שא"א לאכול ק"פ בתוספת יו"ט, כיון שכתוב "בלילה הזה".
אבל לאידך גיסא באו"ח סי' ק"ח סעי' ז' במג"א שם, שאם התפלל מעריב מבעו"י ונזכר שלא התפלל מנחה, ובלילה ר"ח, מתפלל מנחה ואומר יעו"י, אף שהמנחה אינה תשלומין אלא עיקר תפילה, כיון שעשאו ר"ח - ויש לחלק.

[הצעיר באלפי]

שמעתי להסתפק, איך הדין במי שהתפלל ערבית מבעו"י, ונזכר שלא ספר אתמול ספה"ע, אם יכול לספור עכשיו ספירה דאתמול.

עי' שערי תשובה סימן תפ"ט סק"כ וז"ל:
ועיין במח"ב בשם זרע אמת מי ששכח לספור בליל עש"ק והתפללו ערבית של שבת מבע"י גדול ואז נזכר שלא ספר בלילה מ"מ כיון שעדיין יום הוא יספור בלא ברכה ושאר הימים בברכה ע"ש

[כתבן]

דפח"ח, ועדיין יש לחלק בין כשהתפלל ערבית של שבת וקיבל שבת, לבין יום רגיל שרק עשאו לילה, ולא יום דלמחרת.

[כדכד]

דפח"ח, ועדיין יש לחלק בין כשהתפלל ערבית של שבת וקיבל שבת, לבין יום רגיל שרק עשאו לילה, ולא יום דלמחרת.

מה החילוק? לא ברור

[כתבן]

דפח"ח, ועדיין יש לחלק בין כשהתפלל ערבית של שבת וקיבל שבת, לבין יום רגיל שרק עשאו לילה, ולא יום דלמחרת.

מה החילוק? לא ברור

דוק בלשון הרמ"א יו"ד קצו, א: "וי"א אם התפללו הקהל ערבית ועוד היום גדול, אינה יכולה לבדוק או ללבוש לבנים ולהתחיל ולמנות מיום המחרת, מאחר דהקהל כבר עשו אותו לילה (ת"ה), י"א דמותר אפילו עשו הקהל שבת (אגור בשם ר"י מולין"
הרי דקבלת שבת חמור יותר מסתם ערבית.