פורום אוצר החכמה

עתניאל בן קנז כתב:

דעת_האברך כתב:האם אפשר לקבל מקורות מתי הזמן המסוגל לטבול במקוה בליל שבועות - האם לפני עלות השחר, אחרי עלות השחר, כמה לפני וכמה אחרי - על פי ה"עניינים" המבוארים באריז"ל?

לשון שער הכוונות
"ובהגיע אשמורת הבוקר מעט קודם עלות השחר בעת שמשחירין פני הרקיע במזרח אשר אז נק' אילת השחר כנודע. אז צריך שתטבול במקוה ותכוין אל המקוה העליון שהוא כתר עליון דז"א הנמשך לו בלילה הזה והוא נקרא שער החמשים כמ"ש ועליו נאמר וזרקתי עליכם מים טהורים כו' ועי"כ אנו מקבלים תוספת קדושה מבחי' הכתר הזה. וטעם הדבר הוא לפי שאנחנו בלילה הזה עושים ב' דברים הא' הוא להמשיך את כתר העליון דז"א ע"י עסק התורה כנז' ואחר כך באשמורת הבוקר אנו נעשים שושביני' דמטרוניתא רחל נוק' דז"א ומוליכין את הכלה הכלולה לבית הטבילה וטובלת במקוה העליון הנז' שהוא הכתר הנז' וגם אנחנו שושבינין דילה טובלים עמה

יישר כח
האם מי שאינו מבין את הכוונות שהביא מר מספר הכוונות צריך לטבול באשמורת ג"כ או לא?

עתניאל בן קנז כתב:לשון שער הכוונות
"ובהגיע אשמורת הבוקר מעט קודם עלות השחר בעת שמשחירין פני הרקיע במזרח אשר אז נק' אילת השחר כנודע. אז צריך שתטבול במקוה ותכוין אל המקוה העליון שהוא כתר עליון דז"א הנמשך לו בלילה הזה והוא נקרא שער החמשים כמ"ש ועליו נאמר וזרקתי עליכם מים טהורים כו' ועי"כ אנו מקבלים תוספת קדושה מבחי' הכתר הזה. וטעם הדבר הוא לפי שאנחנו בלילה הזה עושים ב' דברים הא' הוא להמשיך את כתר העליון דז"א ע"י עסק התורה כנז' ואחר כך באשמורת הבוקר אנו נעשים שושביני' דמטרוניתא רחל נוק' דז"א ומוליכין את הכלה הכלולה לבית הטבילה וטובלת במקוה העליון הנז' שהוא הכתר הנז' וגם אנחנו שושבינין דילה טובלים עמה

כמה זה בדיוק הזמן שהאר"י מדבר עליו לפי דקות ושעות, האם יש הגדרה במעלות לזמן הזה?

כדכד כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

דעת_האברך כתב:האם אפשר לקבל מקורות מתי הזמן המסוגל לטבול במקוה בליל שבועות - האם לפני עלות השחר, אחרי עלות השחר, כמה לפני וכמה אחרי - על פי ה"עניינים" המבוארים באריז"ל?

לשון שער הכוונות
"ובהגיע אשמורת הבוקר מעט קודם עלות השחר בעת שמשחירין פני הרקיע במזרח אשר אז נק' אילת השחר כנודע. אז צריך שתטבול במקוה ותכוין אל המקוה העליון שהוא כתר עליון דז"א הנמשך לו בלילה הזה והוא נקרא שער החמשים כמ"ש ועליו נאמר וזרקתי עליכם מים טהורים כו' ועי"כ אנו מקבלים תוספת קדושה מבחי' הכתר הזה. וטעם הדבר הוא לפי שאנחנו בלילה הזה עושים ב' דברים הא' הוא להמשיך את כתר העליון דז"א ע"י עסק התורה כנז' ואחר כך באשמורת הבוקר אנו נעשים שושביני' דמטרוניתא רחל נוק' דז"א ומוליכין את הכלה הכלולה לבית הטבילה וטובלת במקוה העליון הנז' שהוא הכתר הנז' וגם אנחנו שושבינין דילה טובלים עמה

יישר כח
האם מי שאינו מבין את הכוונות שהביא מר מספר הכוונות צריך לטבול באשמורת ג"כ או לא?

איני יודע.
השל"ה הק' מביא מנהג זה ומדבר מאוד בשבחו - ובלי הכוונות.

לשם הקוריוז. במנהגי פרנפקורט - 'יוסף אומץ', מובא שנהגו הציבור לטבול באשמורת. (ובעצם לעשות את כל תיקון ליל שבועות - מאחר שהשל"ה היה אב"ד פרנקפורט, והם נהגו כשיטתו).
זה חידוש עצום שבני אשכנז יטבלו במקוה [חוץ מעריוה"כ], על פי מנהג שמקורו על פי המקובלים בלבד.

עכ"פ אולי זה יכול לענות על שאלתך.

אני לא מבין בכוונות, אבל שמעתי בשם אחד מהבעלי מחשבה החסידיים, שאמר באופן קצת חריף, שהמקוה של ליל שבועות הוא סיום כל העבודה והתיקונים של ימי הספירה, ועל פי הנ"ל מי שאינו הולך אז למקוה ...

הוא אמר זאת בהקשר לכך שיש הרבה דרכים ובחינות בעבודת ה', ולפעמים כשאומרים דבר מסויים, יוצא שמי שאינו נוהג כך הוא מופרך, אבל אליבא דהאמת לכל דבר יש מקום ומי שרבותיו לא הלכו בדרך זו, פשיטא שהוא מסודר במאת האחוזים ויכול להיות רגוע.
אבל מי שרבותיו כן עמדו על זה, צריך לדעת עד היכן הדברים מגיעים.

חייפענער כתב:אני לא מבין בכוונות, אבל שמעתי בשם אחד מהבעלי מחשבה החסידיים, שאמר באופן קצת חריף, שהמקוה של ליל שבועות הוא סיום כל העבודה והתיקונים של ימי הספירה, ועל פי הנ"ל מי שאינו הולך אז למקוה ...

הוא אמר זאת בהקשר לכך שיש הרבה דרכים ובחינות בעבודת ה', ולפעמים כשאומרים דבר מסויים, יוצא שמי שאינו נוהג כך הוא מופרך, אבל אליבא דהאמת לכל דבר יש מקום ומי שרבותיו לא הלכו בדרך זו, פשיטא שהוא מסודר במאת האחוזים ויכול להיות רגוע.
אבל מי שרבותיו כן עמדו על זה, צריך לדעת עד היכן הדברים מגיעים.

שמא כוונתו שאכן כן זה שעבודתו בימי הספירה היא "תיקונים" בודאי יבין "עד היכן הדברים מגיעים"
לאנשים פשוטים אין זה שייך כ"כ.

עתניאל בן קנז כתב:לשם הקוריוז. במנהגי פרנפקורט - 'יוסף אומץ', מובא שנהגו הציבור לטבול באשמורת. (ובעצם לעשות את כל תיקון ליל שבועות - מאחר שהשל"ה היה אב"ד פרנקפורט, והם נהגו כשיטתו).
זה חידוש עצום שבני אשכנז יטבלו במקוה [חוץ מעריוה"כ], על פי מנהג שמקורו על פי המקובלים בלבד.

עכ"פ אולי זה יכול לענות על שאלתך.

אינו קוריוז. יוסף אומץ אימץ בספרו הנהגות קבליות מרובות. אעתיק כאן מה שרשום אצלי מחכם אחד:

לדעת ר' יוסף אביבי, שעקב בזהירות אחר הצעדים הראשונים שעשתה הקבלה על אדמת אירופה, ר' יוזפא האן נוירלינגן הוא זה שאחראי במידה רבה להתפשטות ספרות הקבלה והנהגות קבליות באירופה. על פי עדות עצמו, הוא התכתב עם ר' שלומיל מדרזניץ, תלמידו של האריז"ל. כמו כן הוא מספר בהקדמה שבשנת שע"ב אסף כמה עשרות מתושבי עירו ותיקן להם תקנות אחדות, והראשונה שבהן בעקבות תיקוני התשובה של האריז"ל.

קראתי בעבר שהתפשטות מנהגי הקבלה בפפד"מ ע"י הרב יוסף אומץ, נבלמה בתקופה שאחריו.

יעויין במבוא למהדורה החדשה של יוסף אומץ (של מע"כ ידידי הגה"צ רבי עמיחי ישראל כנרתי שליט"א)

צ"ע איך מותר לליטאים שבדרך כלל הולכים אחרי המ"ב לטבול בשבועות בבוקר - הרי לפי המ"ב אסור לטבול בשבת ויו"ט אא"כ נטמא בשבת או יו"ט, והחזו"א נהג כדברי הגר"א לא לטבול גם טבילת עזרא בשבת - וא"כ צ"ע אם יש היתר למי שלא נהג רבותיו ואבותיו לטבול טבילה זו לתפוס ענינים קבליים נגד פשטות המ"ב?

יואל הלוי כתב:צ"ע איך מותר לליטאים שבדרך כלל הולכים אחרי המ"ב לטבול בשבועות בבוקר - הרי לפי המ"ב אסור לטבול בשבת ויו"ט אא"כ נטמא בשבת או יו"ט, והחזו"א נהג כדברי הגר"א לא לטבול גם טבילת עזרא בשבת - וא"כ צ"ע אם יש היתר למי שלא נהג רבותיו ואבותיו לטבול טבילה זו לתפוס ענינים קבליים נגד פשטות המ"ב?

טבילה לתוספת טהרה קלה יותר מטבילה לקרי ומטבילה למי שנטמא בשבת, והרי זה כטבילה מחבורה לחבורה ומגב לגב שמותרת.

כמובן עדין נותרה השאלה של סחיטה. שהיא שאלה בכל הטבילות (גם למי שנטמא בשבת).

נכון שזה יותר קל - אבל סוף סוף המ"ב אינו מתיר טבילה זו, ואיך עושים חדשות [עם קולות] שלא נהגו אבותיו?

המ"ב לא צריך להתיר כי מצד מתקן אין לאסור כלל וכמפורש במשנה שמטבילין מגב לגב.
ואילו משום סחיטה, ע"ז המ"ב לא דיבר כלל. ואם היה חושש לסחיטה לא היה מתיר למי שנטמא בשבת וביו"ט.

יואל הלוי כתב:צ"ע איך מותר לליטאים שבדרך כלל הולכים אחרי המ"ב לטבול בשבועות בבוקר - הרי לפי המ"ב אסור לטבול בשבת ויו"ט אא"כ נטמא בשבת או יו"ט, והחזו"א נהג כדברי הגר"א לא לטבול גם טבילת עזרא בשבת - וא"כ צ"ע אם יש היתר למי שלא נהג רבותיו ואבותיו לטבול טבילה זו לתפוס ענינים קבליים נגד פשטות המ"ב?

נראה לי שכוונת המשנ"ב להתיר לטבול בשבת או ביו"ט אפילו אם נטמא ולא רק אם נטמא וכמ"ש הרב איש ספר בהמשך.
דומני שהיה הגר"א זה שנהג לאסור טבילה בשבת בכל אופן ושמעתי שתלמידי הגר"א בא"י לא נהגו בזה כהגר"א

יסוד כתב:מתי יש יותר ענין לטבול במקווה האם בערב יו"ט, או אחר הלימוד של הלילה קודם עלה"ש.

ראיתי פעם שיש יותר ענין בלילה מבערב יו"ט, ולמה לא רואים את העוילם נוהג כך?

שלא יהא הלָלו הולכין לקבל תורה והלָלו הולכין לטבילה..

חייפענער כתב:אני לא מבין בכוונות, אבל שמעתי בשם אחד מהבעלי מחשבה החסידיים, שאמר באופן קצת חריף, שהמקוה של ליל שבועות הוא סיום כל העבודה והתיקונים של ימי הספירה, ועל פי הנ"ל מי שאינו הולך אז למקוה ...

כך כ' הגר"י הלל שליט"א בשו"ת וישב הים, שמי שלא אומר תיקון ליל שבועות, לשם מה אכל מצה ומרור?
(אולי זו לשון חריפה מדי, אך כך זכור לי בערך)

לענין כתב:כך כ' הגר"י הלל שליט"א בשו"ת וישב הים, שמי שלא אומר תיקון ליל שבועות, לשם מה אכל מצה ומרור?
(אולי זו לשון חריפה מדי, אך כך זכור לי בערך)

...ומכל זה תבין שאין דברים אלו של לימוד התיקון והטבילה שבאשמורת, תלוים בסברות כרסיות או ברצון כל אחד ח"ו, אלא שעל דרך הסוד הם הכרחיים ומחוייבים, ואם יחסיר אחד מהם כמעט אפשר לומר שכל אותן מצות דאורייתא ודרבנן, כמו התפלות וסדר ליל פסח, וספירת העומר וכו', לא באו על תשלומם, ונשארו תלוים ועומדים בחסרונן ובאי שלימות תיקונם...

אספר מה ששמעתי בתקופת זמן מסויימת בנערותי, מהגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל ראש ישיבת הנגב ומקים עולה של תורה בדרום.
בהיותו בבית חולים ערב שבועות, מסר שיעור בבית חולים לתלמידי ישיבת 'זרועה' של אותם הימים.
ובאותו ההזדמנות אמר שמספיק לישון שעתיים בכל המעת לעת של שבועות,
ואשרי הזוכה.
כמובן שצריך שכוחותיו יאפשרו לו זאת.

לשון הערוך השולחן (סי' תצד ס"ג)
והחסידים הקדמונים היו נעורים כל הלילה כדאיתא בזוהר, וגם עתה הרבה עושין כן, ובבוקר הולכים למקוה, והכל זכר למתן תורה.

וקצת צ"ע. דבגמ' איתא (שבת פו ב), וליטבלו בצפרא דשבתא וליקבלו תורה בצפרא דשבתא, אמר רבי יצחק שלא יהא הללו הולכין לקבל תורה והללו הולכין לטבילה.
הרי שלא טבלו בצפרא.

אוצרניק כתב:לשון הערוך השולחן (סי' תצד ס"ג)
והחסידים הקדמונים היו נעורים כל הלילה כדאיתא בזוהר, וגם עתה הרבה עושין כן, ובבוקר הולכים למקוה, והכל זכר למתן תורה.

וקצת צ"ע. דבגמ' איתא (שבת פו ב), וליטבלו בצפרא דשבתא וליקבלו תורה בצפרא דשבתא, אמר רבי יצחק שלא יהא הללו הולכין לקבל תורה והללו הולכין לטבילה.
הרי שלא טבלו בצפרא.

הגמ' מיירי בנשים, והן אכן אינן נוהגות לטבול בשבועות בבוקר.

איש_ספר כתב:המ"ב לא צריך להתיר כי מצד מתקן אין לאסור כלל וכמפורש במשנה שמטבילין מגב לגב.
ואילו משום סחיטה, ע"ז המ"ב לא דיבר כלל. ואם היה חושש לסחיטה לא היה מתיר למי שנטמא בשבת וביו"ט.

כמובן שדיבר (שכ"ו סוף ביאה"ל אדם) - "...אין בזה משו חשש מתקן מצד הדין... אך לפי מה שכתב מהרי"ל... נראה דגם טבילה כזו יש למנוע ודי לנו במה שאנו מקילין לטבול בשבת היכא דהוא צריך לטבילה"

יח''ד כתב:

איש_ספר כתב:המ"ב לא צריך להתיר כי מצד מתקן אין לאסור כלל וכמפורש במשנה שמטבילין מגב לגב.
ואילו משום סחיטה, ע"ז המ"ב לא דיבר כלל. ואם היה חושש לסחיטה לא היה מתיר למי שנטמא בשבת וביו"ט.

כמובן שדיבר (שכ"ו סוף ביאה"ל אדם) - "...אין בזה משו חשש מתקן מצד הדין... אך לפי מה שכתב מהרי"ל... נראה דגם טבילה כזו יש למנוע ודי לנו במה שאנו מקילין לטבול בשבת היכא דהוא צריך לטבילה"

יש"כ!

כדכד כתב:

הא לחמא עניא כתב:כמדומני [אם אין זכרוני בוגד בי] שכתוב בשם הרה"ק רבי פינחס מקאריץ להקפיד מאוד חזק על טבילה בערב שבועות.
איני זוכר עתה מ"מ לכך, ואדרבה אולי מישהו ימצא זאת.

מה שראיתי מובא בשם הרה"ק הנ"ל הוא להקפיד במסי"נ על טבילה לפני הדלקת נ"ח, לפני קריאת המגילה ובליל הושענא רבא

בשפ הרה''ק ר''פ מקאריץ מובא שהקפיד ביותר על טבילת ערב שביעי של פסח משום מעשה שהיה בשנתו האחרונה של מרן הבעש''ט זי''ע

צורב מתחיל כתב:

דעת_האברך כתב:
מה שפלאי הוא שכאשר זקוקים בבוקר למישהו שיברך ברכות התורה ויוציא את הציבור, צריך לחפש בנרות מי שלא ישן כל הלילה...
בבית כנסת שהייתי היה אחד שהודיע שהוא הולך לישון בכוונה כדי לזכות בזכות להוציא את כל הציבור בברכת התורה!

שמעתי מאאמו"ר שליט"א שבתקופתו בישיבת פוניבז' ניגש הרב זינגרביץ לאחד הבחורים כחצי שעה קודם עלוה"ש, ואמר לו שעשה בדיקה ואין שום בחור שישן בלילה וביקש ממנו ללכת לישון כדי להוציא בברכות, הבחור הסכים ואכן הוציא את כולם בברכות. וה"צימעס" שעשו ממנו בישיבה...

מדוע צריך לחפש בנרות מי שישן בלילה. וכי אין מי שישן ביום ערב החג? והלא המ"ב מביא את הרעק"א שאם ישן שנת קבע ביום שוב שפיר יכול לברך ברכות התורה בעלות השחר.

החזו"א פליג.

פרנקל תאומים כתב:

צורב מתחיל כתב:

דעת_האברך כתב:
מה שפלאי הוא שכאשר זקוקים בבוקר למישהו שיברך ברכות התורה ויוציא את הציבור, צריך לחפש בנרות מי שלא ישן כל הלילה...
בבית כנסת שהייתי היה אחד שהודיע שהוא הולך לישון בכוונה כדי לזכות בזכות להוציא את כל הציבור בברכת התורה!

שמעתי מאאמו"ר שליט"א שבתקופתו בישיבת פוניבז' ניגש הרב זינגרביץ לאחד הבחורים כחצי שעה קודם עלוה"ש, ואמר לו שעשה בדיקה ואין שום בחור שישן בלילה וביקש ממנו ללכת לישון כדי להוציא בברכות, הבחור הסכים ואכן הוציא את כולם בברכות. וה"צימעס" שעשו ממנו בישיבה...

מדוע צריך לחפש בנרות מי שישן בלילה. וכי אין מי שישן ביום ערב החג? והלא המ"ב מביא את הרעק"א שאם ישן שנת קבע ביום שוב שפיר יכול לברך ברכות התורה בעלות השחר.

אם מכוונים לצאת באהבת עולם של ערבית, א"א לברך בבוקר.

סעדיה כתב:

פרנקל תאומים כתב:

צורב מתחיל כתב:שמעתי מאאמו"ר שליט"א שבתקופתו בישיבת פוניבז' ניגש הרב זינגרביץ לאחד הבחורים כחצי שעה קודם עלוה"ש, ואמר לו שעשה בדיקה ואין שום בחור שישן בלילה וביקש ממנו ללכת לישון כדי להוציא בברכות, הבחור הסכים ואכן הוציא את כולם בברכות. וה"צימעס" שעשו ממנו בישיבה...

מדוע צריך לחפש בנרות מי שישן בלילה. וכי אין מי שישן ביום ערב החג? והלא המ"ב מביא את הרעק"א שאם ישן שנת קבע ביום שוב שפיר יכול לברך ברכות התורה בעלות השחר.

אם מכוונים לצאת באהבת עולם של ערבית, א"א לברך בבוקר.

ברור. אבל מי מכווין במעריב לצאת יד"ח ברכות התורה?

פרנקל תאומים כתב:ברור. אבל מי מכווין במעריב לצאת יד"ח ברכות התורה?

מי שמודע לפלונטר של ברכה"ת - מכוון.
אני מעודי תמהתי למה לא נהוג עלמא לברך בצהרים כאשר קם, במצב כזה יש לנו את הרעק"א באופן הפוך, של לילה ואח"כ שינה, מה רע בזה? השיטות ש"היום" מחייב ברכה"ת הם מיעוט שבמיעוט מול רוב הפוסקים שהשינה מחייבת [עכ"פ שינת קבע חשובה כמו שינת יום שאחר לילה, גם להני שסוברים ששינת יום ל"ח הפסק, כמו שפסק השו"ע], יש קולא בד"ת שמזכירים בתפילה לפי שהם דרך תפילה.
אני נוהג כך מזה שנים רבות.
חושבני שיש לפתוח ע"ז אשכול בפנ"ע אם עדיין אין.

פרנקל תאומים כתב:ברור. אבל מי מכווין במעריב לצאת יד"ח ברכות התורה?

מי לא מכוין
כל אדם שפוי שישן בצהרים (בכל ימות השנה) מכוין באהבת עולם דערבית לצי"ח, ומוסיף אחרי התפילה יברכך וגו'.

לא נכון
לא כל אדם שפוי מכוון
יש אנשים שפויים שמברכים ברה"ת כשקמים בצהרים
יש אנשים שפויים שלא מברכים ולא מכוונים בערבית חלקם מודעים לבעיה ההלכתית וחלקם לא