פורום אוצר החכמה

ראו מה מצאתי בספר בניהו ר"ה ח' א':
האם זה לא חכם עדיף מנביא לכתוב זאת?

אולי כוונתו ל"אמנציפציה" וכיו"ב?
ועפ"ז הוא כתב את העבר ולא את העתיד.

כעי"ז שמעתי מהגר"ח וואלקין שליט"א בשם א' מגדולי הדור הקודם (אאל"ט בשם הח"ח) דכתיב 'גולה אחר גולה גלתה יהודה' שבתחילה גלו וירדו ממעלתם החשובה משאר העמים ואח"כ גלו וירדו עוד להיות שפלים מכולם וכן הוא בגאולה שבתחילה יזכו לעצמאות וישובו להיות שווים לכל העמים ואח"כ יגאלו ממש ויהיו חשובים ונכבדים מכולם.

בפשטות כוונתו למצב בני ישראל בארה"ב, ה' עליהם יחיו (שהרי משווה את זה לחירות שהיתה במצרים, ומסיים שרק לאחר מכן יבואו לארץ ישראל עם משיח בב"א)

דרומי כתב:בפשטות כוונתו למצב בני ישראל בארה"ב, ה' עליהם יחיו (שהרי משווה את זה לחירות שהיתה במצרים, ומסיים שרק לאחר מכן יבואו לארץ ישראל עם משיח בב"א)

עקימות חב"דית קלאסית

מסתמא צודק ר' עזריאל ברגר שלפחות הבסיס לדברי הבן איש חי היה נושא האמנציפציה.

אוצר החכמה כתב:מסתמא צודק ר' עזריאל ברגר שלפחות הבסיס לדברי הבן איש חי היה נושא האמנציפציה.

הלא הוא כותב במפורש על מה הוא מדבר - תאנצ'ימאת

הכל צריכים למרי חיטייא. ובהקשר הזה למי שגם יודע למצוא נכונה ברשת.

הרב ברזילי האיר עינינו שכוונת הרב לרפורמה טורקית שהונהגה בעת ההיא, ואני מביא אותה בקיצור מהויקיפדיה:
התנט'ימאת או תנזימאת ( - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות האימפריה העות'מאנית, אשר החלה בשנת 1839 והסתיימה עם קבלתה של החוקה הראשונה ב-1876.
מטרות הרפורמה היו יצירת מדינה ביורוקרטית ריכוזית (ולשם כך טיפוח הרפורמה ברישום קרקעות, מפקד אוכלוסין וכו') לשם גיוס משאבים שצבא מודרני צריך. הרפורמות הקיפו תחומים רחבים כמו הממסד השלטוני, הממסד הצבאי, מערכת החינוך, וניסו להשיג את מטרתן באמצעות שינויים חקיקתיים והרחבת חירויות הפרט במדינה.
*חידושי הטנזימאט
ב-3 בנובמבר 1839 פרסם הסולטאן אבדילמג'יט הראשון את הצהרת הטנזימאט, בין היתר הבטיח הצו:
התחייבות לשלומם, כבודם ושלום רכושם של כל תושבי האימפריה.
הדפסת שטרות הכסף הראשונים של האימפריה (1840), ארגון המערכת הפיננסית בהתאם לדגם הצרפתי והקמת מערכת לגביית מסים.
ארגון מחדש של הצבא, הסדרת נוהלי הגיוס ותקופת השירות. נקבע כי חייל יתגייס לתקופה קצובה בזמן שתוגבל בחמש שנים, ויתאפשר לו לקיים חיי משפחה במקביל (1843-1844).
אימוץ המנון ודגל (1844).
רפורמה חקיקתית שכללה את אימוץ החוק האזרחי והפלילי הצרפתי. בין היתר נקבע כי לא יחרץ גזר דין מוות על אדם ללא משפט.
הקמתה של אספה (Meclis−i Maarif−i Umumiye) ב-1845 שהייתה אב הטיפוס של הפרלמנט העות'מאני הראשון שהוקם בשנת 1876.
הקמת האוניברסיטאות המודרניות הראשונות (1848).
השוואת זכויותיהם של לא-מוסלמים, כולל הזכות להתגייס לצבא, ביטול מס הגולגולת (1856) ויצירת מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-1869.
חוק הווילאייטים (1864) לארגון מחודש של מחוזות האימפריה.
הקמת הבורסה הראשונה באיסטנבול (1866).
קביעת כללים לשיפור השירות הציבורי ולשם קידום המסחר במדינה.
*לאחר הטנזימאט
תקופת הטנזימאט הגיעה לשיאה ולסיומה עם קבלת החוקה הראשונה ב-23 בנובמבר 1876. החוקה שכונתה "החוק הבסיסי" (Kanûn-ı Esâsî) העניקה חירויות פרט ושוויון לכל אזרחי האימפריה, ופתחה את "תקופת החוקה הראשונה" (Birinci Meşrûtiyet Devri) שנמשכה שנתיים בלבד, עד 1878, עת הושעתה והפרלמנט פוזר. עם זאת, לטנזימאט היו השפעות מרחיקות לכת, ומדינאים מכל רחבי האימפריה חונכו במהלכה ולאחריה ברוח רעיונותיה. רפורמות אטאטורק (Atatürk İnkılapları או Atatürk Devrimleri) שערך מוסטפא כמאל אטאטורק החל ב-1922 ועד מותו בשנת 1938, היו המשך ישיר ויישום של רעיונות הטנזימאט, והחידושים שהנהיג הביאו לשיא ולסיום את התהליך שעבר על האימפריה העות'מאנית משימור מוסדות העבר ועד נטייה לחדשנות והחלפתם בחדשים.

והנה החירות הזו לא התקיימה בחיי הרב, (נפטר בתרס"ט), ואדרבה באו אח"כ מלחמות עולם ראשונה ושניה ושואה ארורה, רק בשוב עם ישראל לאדמתו לפני כשמונים שנה ומעלה, ועמם הרוח והשיטה הדמוקרטית, החלה התקופה הזו, ואחרי עשרות שנים מאז בימינו אנו "יהיה חירות לישראל חזקה בכמה דברים, שיהיה להם מעלה וכבוד כאילו הם בני מלכים וגם לא יהיו נגאלים לגמרי וכו', ואולי יש לפרש זאת על תקופת הנצחונות במלחמות, אבל עכ"פ עדיין הרב הכותב נשאר חכם עדיף מנביא לראות ולצפות כל זאת.