ותו"ד של חכם עדיף מנביא, שישראל בעקבתא דמשיחא, יקבלו ממשלה על האומות, ולאחר מכן נהפכים אומות העולם עליהם, ואלמלי שיהא זה סמוך לגאולה הוה טבעינן.
ואמר רבב"ח זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא, וחזינן ההוא כוורא דיתבא לי' חלתא אגבי', וקדח אגמא עלוי'. סברינן יבשתא הוא, וסלקינן ואפינן ובשלינן אגבי', וכד חם גבי' איתהפיך. ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא, הוה טבעינן, עכ"ל הגמרא.
ונראה לפרש שראה ברוה"ק שיהי' קודם ביאת משיח, שיגביה הישראל שתחת ממשלתו על שאר האומות. והאומות מכונה בשם כוורא. וזה שאמר "דיתבא חלתא", דחלתא הוא מלשון (חולם) [חולה], והיינו שהותש כוחו של אומה זו. "וקדח אגמא עילוי'", והאגמא הוא מלשון הכנעה ושפלות כמבואר בערוך (ע' אגם) מלשון הלכוף כאגמון ראשו (ישעי' נח, ה), כלומר שגדלו הכנעה על האומה. "סברינן יבשתא", כלומר שחשבו שכבר יבשו תקותם. "וסלקינן ואפינן ובשלינן", היינו שרצו הישראל להגביה עצמם עליהם ולמשול עליהן. "וכד חם גבי' אתהפיך", כלומר נהפכו ונתחזקו עליהם. "ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא הוי טבעינן", כלומר שדבר זה יהי' קרוב לגאולה, מחמת שנתהפך ונתגברו מאוד על ישראל, ואלו לא היה קריבת הגאולה הוי טבעינן:
אני מצרף את דבריו של אורח, מדברי ריש גלותא דבבל - בענין זה.
viewtopic.php?f=28&t=39731