עני בן פחמא כתב:בלוח עתים לבינה כתוב ששורש המחלוקת אם לומר תחנון במנחה שלפני פסח שני הוא בטעם שא"א תחנון בפסח שני, שאם משום טעמו של הפר"ח (איפה הפר"ח הזה??) שהוא יו"ט למי שהיה טמא בפסח ראשון, אם כן רק ביום י"ד שהוא זמן ההקרבה ולא יום קודם, כיון שגם י"ד בלילה אינו יו"ט אלא רק מהבוקר, ואם משום שגם בזה"ז יש מעלה בעצם היום (כדברי היעב"ץ והחיד"א) א"כ גם במנחה שלפני אין לומר תחנון.
מאין הדברים הללו? ואיפה הפר"ח?
עזריאל ברגר כתב:שמואל שלומוביץ כתב:יש אצלינו משמעות לפסח שני?
חוץ מאשר לנשוך את השפתיים שכ"כ התרחנו לדרך רחוקה עד שפסח שני לא יועיל לנו, ולקוות לייחל לשנה אחרת לזכות להקריב בראשון?
האם היום הזה הוא זכר ליצי"מ בזמן המקדש ? וכעת?
האם היה ארבע כוסות וסיפור יצי"מ?
איך היה סדר אכילת פסח שני בזמן המקדש כשמצה וחמץ עמו בבית ואכלו על מצות ומרורים, האם טעון דרך חירות הסיבה וכו'? זה היה נראה כמו ליל הסדר.
מעתיק את הרמב"ם בסוף הלכות פסח:מה בין פסח ראשון לפסח שני? הראשון אסור בחמץ בבל יראה ובל ימצא. ואינו נשחט על חמץ. ואין מוציאין ממנו חוץ לחבורה. וטעון הלל באכילתו. ומביאין עמו חגיגה. ואפשר שיבא בטומאה אם נטמא רוב הקהל טומאת מת כמו שביארנו. אבל פסח שני חמץ ומצה עמו בבית. ואינו טעון הלל באכילתו. ומוציאין אותו חוץ לחבורתו. ואין מביאין עמו חגיגה ואינו בא בטומאה. ושניהם דוחין את השבת. וטעונין הלל בעשייתן ונאכלין צלי בבית אחד על מצה ומרור. ואין מותירין מהן. ואין שוברין בהן את העצם. ולמה לא ישוה השני לראשון לכל הדברים מאחר שנאמר ככל חקת הפסח יעשו? לפי שפירש בו מקצת חקת הפסח. ללמד שאינה שוה לראשון אלא בדברים שנתפרשו בו. והן המצות שבגופו והם חקת הפסח.
והלכות סיפור יציאת מצרים וארבע כוסות ודרך חירות (כולל הסיבה) וכו' - אינן שייכות בלילה זה, ולא נתבארו ברמב"ם עם הלכות פסח שבספר הקרבנות, אלא הרי הן בספר זמנים בהלכות חמץ ומצה.
ולהאיר מדברי רש"י על התורה שכותב שבפסח שני אין איסור חמץ "אלא עמו באכילתו".
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 72 אורחים
