בעניין ל"ג בעומר נוסף על הטעמים הידועים שפסקו תלמידי ר"ע מלמות, ויום פטירת רשב"י, שלא נתבררו כל כך, ונאמרו בספרים עניינים נוספים. כגון החת"ס שהיה בו ירידת המן. ועוד.
יש לחדש טעם נוסף, כי הנה בנס פורים נכתבו האגרות השניות בחודש סיון בשלשה ועשרים בו. וזה היה שבעים יום אחר כתיבת האגרות הראשונות, שהיה בי"ג ניסן.
ואף שבתחילה מיהר מרדכי כל כך שתיכנס אל המלך לבטל הגזירה, וגזרו תענית מיידית בלי להמתין אפילו יום אחד וביטלו מצוות אכילת מצה, עד שתוך שלשה ימים תלו את המן, וכאן המתינו כל כך הרבה זמן עם כתיבת האגרות.
ומבואר במפרשים (אבן עזרא ועוד) שכיון שמלכות אחשורוש הגיעה מהודו ועד כוש, היה נצרך זמן רב לרצים מהאגרות הראשונות להגיע לכל המקומות והמדינות, ומאחר שהאגרות השניות סותרות את האגרות הראשונות, הרי בכדי שיאמנו דבריהם מוכרחים שהם בעצמם יביאו גם את האגרות השניות, ועד ששבו כולם, עברו שבעים יום.
לפי החשבון האמור, נמצא שאגרות ראשונות הגיעו למקום הרחוק ביותר אחר ל"ה יום מי"ג ניסן, ומאותו יום כבר החלו הרצים לחזור לשושן, עד שחזרו בכ"ג סיון. והנה ל"ה יום מי"ג ניסן הוא י"ח אייר ל"ג בעומר. הרי שביום זה היה התחלה ושלב בביטול הגזירה, שאחר שכבר נתפשט הגזירה בשיא תקפה, והרצים החלו לחזור בכדי ליטול את האגרות השניות.
ובזה יש לבאר קצת הרמז דאיתא בטור ושולחן ערוך הלכות ראש חודש, שיש סימן "פל"ג ח"י", דאימתי שחל פורים חל גם ל"ג בעומר שהוא ח"י אייר, והנה ביום זה אכן אירע שלב בביטול הגזירה.