משתגעים

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
ש. ספראי
הודעות: 745
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

משתגעים

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' מאי 16, 2018 8:50 pm

התפרסם ביתד נאמן היום, יום ד' במדבר התשע"ח.
קבצים מצורפים
- הרב שב גנוט- פורסם ביתד נאמן יום רביעי פרשת במדבר התשעח- היו משתגעים ומתלהטים.pdf
(243.56 KiB) הורד 120 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 9244
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: משתגעים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מאי 16, 2018 9:06 pm

ייש"כ גדול על הדברים המלאים באהבת התורה הקדושה.

עם זאת, ואחרי בקשת המחילה, אני מרגיש חובה לציין כי כל המהלך הנפלא (באמת) הזה איננו תואם את עצם עניין הלימוד בליל שבועות, שמהותו בדווקא אמירת התיקון כסדרו.

ש. ספראי
הודעות: 745
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: משתגעים

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' מאי 16, 2018 9:36 pm

בברכה המשולשת כתב:ייש"כ גדול על הדברים המלאים באהבת התורה הקדושה.

עם זאת, ואחרי בקשת המחילה, אני מרגיש חובה לציין כי כל המהלך הנפלא (באמת) הזה איננו תואם את עצם עניין הלימוד בליל שבועות, שמהותו בדווקא אמירת התיקון כסדרו.

נו שוין, על התיקון כן או לא כבר כתבו כאן כמדומני בהרחבה וגם אני הקטן כתבתי ע"ז בארוכה. נהרא נהרא ופשטיה.
אין כאן יומרה לומר שזה הטעם המקורי בלימוד ליל שבועות. ודאי שלא.
זה רק רעיון מרנין להוספת התלהבות וחשקת התורה ללומדי הגמרא בלילה קדוש זה.

בן אדם
הודעות: 280
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: משתגעים

הודעהעל ידי בן אדם » ד' מאי 16, 2018 9:37 pm

בברכה המשולשת כתב:ייש"כ גדול על הדברים המלאים באהבת התורה הקדושה.

עם זאת, ואחרי בקשת המחילה, אני מרגיש חובה לציין כי כל המהלך הנפלא (באמת) הזה איננו תואם את עצם עניין הלימוד בליל שבועות, שמהותו בדווקא אמירת התיקון כסדרו.

אם משום "חובה" לציין, יצאת ידי חובתך, אבל האם באמת דעתך שכל התיקון אינו אלא איזה דין "אמירה" גרידא? האם מי שאינו מבין מה הוא מדבר גם מתקן בזה 'תיקוני' ליל שבועות? וגם אם מבין את פירוש המילות, אבל אין לו מושג על מה עולים דברי הנביא, האם לא עדיף שילך לישון, ויבואו אחרים ויתקנו התיקונים במקומו?
אגב, גם בזוה"ק מבואר לשון "דילעון באורייתא" - עמל התורה. עיקר הענין היא "לימוד" התורה, לא "אמירת" התורה. ואכן מי שיש לו יכולת ללמוד את התיקון - תבוא עליו ברכה, אבל מי שאין בידו ללמוד ולעמול לעסוק ולהגות בסדר התיקון, האם לא עדיף שילמוד כראוי?

סגי נהור
הודעות: 2657
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: משתגעים

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 16, 2018 9:51 pm

בן אדם כתב:
בברכה המשולשת כתב:ייש"כ גדול על הדברים המלאים באהבת התורה הקדושה.

עם זאת, ואחרי בקשת המחילה, אני מרגיש חובה לציין כי כל המהלך הנפלא (באמת) הזה איננו תואם את עצם עניין הלימוד בליל שבועות, שמהותו בדווקא אמירת התיקון כסדרו.

אם משום "חובה" לציין, יצאת ידי חובתך, אבל האם באמת דעתך שכל התיקון אינו אלא איזה דין "אמירה" גרידא? האם מי שאינו מבין מה הוא מדבר גם מתקן בזה 'תיקוני' ליל שבועות? וגם אם מבין את פירוש המילות, אבל אין לו מושג על מה עולים דברי הנביא, האם לא עדיף שילך לישון, ויבואו אחרים ויתקנו התיקונים במקומו?
אגב, גם בזוה"ק מבואר לשון "דילעון באורייתא" - עמל התורה. עיקר הענין היא "לימוד" התורה, לא "אמירת" התורה. ואכן מי שיש לו יכולת ללמוד את התיקון - תבוא עליו ברכה, אבל מי שאין בידו ללמוד ולעמול לעסוק ולהגות בסדר התיקון, האם לא עדיף שילמוד כראוי?

ממש ממש לא. ובכלל אין דבר כזה "להגות בסדר התיקון". הרי הקורא קובץ ומדלג מספר לספר ומנושא לנושא בלי שום יכולת להתעמק בנאמר, וכך סודר התיקון מלכתחילה. ענינו של התיקון הוא להתקשט באותיות כ"ד ספרי קודש ככלה לקראת חתן, הקטן והגדול כאיש כאחד, לא מתוך הבנה שלימה אבל מתוך תמימות ואהבה שלימה, ומתוך הכרה שכל כמה שלא נבין ונשכיל בדברי התורה עדיין תורת ה' גבוהה ונעלית מהשגתנו, ונותן התורה הלא הוא הקב"ה השווה ומשווה קטון וגדול. בעיני אומרי התיקון זו ההכנה הראויה והאמיתית לקבלת התורה, והעיון והעמל לא יבואו אלא לאחר קבלת התורה בלב שלם אחר הכנה גדולה זו.

וכבר האריכו בענין התיקון, ולא באתי לעורר הדיון מחדש אלא שלא להשאיר הדברים שנכתבו כאן בלא תשובה.
נערך לאחרונה על ידי סגי נהור ב ה' מאי 17, 2018 11:50 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לענין
הודעות: 1101
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: משתגעים

הודעהעל ידי לענין » ד' מאי 16, 2018 10:21 pm

ממש נפלא
מחזק ומעורר
זה מה שצריך להגיד לגיל שצריך לשמוע את זה - הנדון על התיקון אינו שייך להכא (זה לא אותו קהל יעד)

בן אדם
הודעות: 280
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: משתגעים

הודעהעל ידי בן אדם » ד' מאי 16, 2018 10:44 pm

סגי נהור כתב:
בן אדם כתב:
בברכה המשולשת כתב:ייש"כ גדול על הדברים המלאים באהבת התורה הקדושה.

עם זאת, ואחרי בקשת המחילה, אני מרגיש חובה לציין כי כל המהלך הנפלא (באמת) הזה איננו תואם את עצם עניין הלימוד בליל שבועות, שמהותו בדווקא אמירת התיקון כסדרו.

אם משום "חובה" לציין, יצאת ידי חובתך, אבל האם באמת דעתך שכל התיקון אינו אלא איזה דין "אמירה" גרידא? האם מי שאינו מבין מה הוא מדבר גם מתקן בזה 'תיקוני' ליל שבועות? וגם אם מבין את פירוש המילות, אבל אין לו מושג על מה עולים דברי הנביא, האם לא עדיף שילך לישון, ויבואו אחרים ויתקנו התיקונים במקומו?
אגב, גם בזוה"ק מבואר לשון "דילעון באורייתא" - עמל התורה. עיקר הענין היא "לימוד" התורה, לא "אמירת" התורה. ואכן מי שיש לו יכולת ללמוד את התיקון - תבוא עליו ברכה, אבל מי שאין בידו ללמוד ולעמול לעסוק ולהגות בסדר התיקון, האם לא עדיף שילמוד כראוי?

ממש ממש לא. ובכלל אין דבר כזה "להגות בסדר התיקון". הרי הקורא קובץ ומדלג מספר לספר ומנושא לנושא בלי שום יכולת להתעמק בנאמר, וכך סודר התיקון מלכתחילה. ענינו של התיקון הוא להתקשט באותיות כ"ד ספרי קודש ככלה לקראת חתן, הקטן והגדול כאיש כאחד, לא מתוך אהבה שלימה אבל מתוך תמימות ואהבה שלימה, ומתוך הכרה שכל כמה שלא נבין ונשכיל בדברי התורה עדיין תורת ה' גבוהה ונעלית מהשגתנו, ונותן התורה הלא הוא הקב"ה השווה ומשווה קטון וגדול. בעיני אומרי התיקון זו ההכנה הראויה והאמיתית לקבלת התורה, והעיון והעמל לא יבואו אלא לאחר קבלת התורה בלב שלם אחר הכנה גדולה זו.

וכבר האריכו בענין התיקון, ולא באתי לעורר הדיון מחדש אלא שלא להשאיר הדברים שנכתבו כאן בלא תשובה.

לשון הזוהר היא "למלעי באורייתא", האם קריאת פסוקים נקרא כן לדעתך? איני מכריע בשאלה "הכבדה", אני רק מנסה להבין את גודל הפשיטות שבדבריך. הענין של התיקון יתבאר אחרי שנדע מהו התיקון עצמו, לא הבנתי איך אתה בא להכריע באמצעות סברא מהקדקד. ומהיכן הסברא הפשוטה שהבקי בתנ"ך אינו יכול ללמוד מהר בלא להתעמק? הרי לא מדובר בלמדו פעם ראשונה.

ש. ספראי
הודעות: 745
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: משתגעים

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' מאי 16, 2018 10:46 pm

לענין כתב:ממש נפלא
מחזק ומעורר
זה מה שצריך להגיד לגיל שצריך לשמוע את זה - הנדון על התיקון אינו שייך להכא (זה לא אותו קהל יעד)

אכן, רוב קוראי הבמה בה התפרסם המאמר, לומדים גמרא ולא קוראים תיקון. אלו העובדות.
אני הקטן משתדל לפתוח את הלילה במעט תיקון ואח"כ לומד גמרא. כך אני מתחיל בתורה שבכתב, משניות וגמרא. זה גם משהו. כך מוכח, ואכמ"ל באשכול זה.

לענין
הודעות: 1101
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: משתגעים

הודעהעל ידי לענין » ד' מאי 16, 2018 10:52 pm

א. אפשר להספיק את התיקון (הבסיסי) די בזריזות (אם אתה מתחיל עם קבלת היו"ט, ומנצל גם את ההפסקה לפני מעריב, וקצת לפני קידוש וכיו"ב). יש לכב' שורשים חסידיים? הלא כן...
ב. תיקון, בגלל האר"י, גמרא כי אנחנו בני ישיבה, אבל משניות מנא לן?

סגי נהור
הודעות: 2657
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: משתגעים

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 16, 2018 11:12 pm

בן אדם כתב:
סגי נהור כתב:
בן אדם כתב:אם משום "חובה" לציין, יצאת ידי חובתך, אבל האם באמת דעתך שכל התיקון אינו אלא איזה דין "אמירה" גרידא? האם מי שאינו מבין מה הוא מדבר גם מתקן בזה 'תיקוני' ליל שבועות? וגם אם מבין את פירוש המילות, אבל אין לו מושג על מה עולים דברי הנביא, האם לא עדיף שילך לישון, ויבואו אחרים ויתקנו התיקונים במקומו?
אגב, גם בזוה"ק מבואר לשון "דילעון באורייתא" - עמל התורה. עיקר הענין היא "לימוד" התורה, לא "אמירת" התורה. ואכן מי שיש לו יכולת ללמוד את התיקון - תבוא עליו ברכה, אבל מי שאין בידו ללמוד ולעמול לעסוק ולהגות בסדר התיקון, האם לא עדיף שילמוד כראוי?

ממש ממש לא. ובכלל אין דבר כזה "להגות בסדר התיקון". הרי הקורא קובץ ומדלג מספר לספר ומנושא לנושא בלי שום יכולת להתעמק בנאמר, וכך סודר התיקון מלכתחילה. ענינו של התיקון הוא להתקשט באותיות כ"ד ספרי קודש ככלה לקראת חתן, הקטן והגדול כאיש כאחד, לא מתוך אהבה שלימה אבל מתוך תמימות ואהבה שלימה, ומתוך הכרה שכל כמה שלא נבין ונשכיל בדברי התורה עדיין תורת ה' גבוהה ונעלית מהשגתנו, ונותן התורה הלא הוא הקב"ה השווה ומשווה קטון וגדול. בעיני אומרי התיקון זו ההכנה הראויה והאמיתית לקבלת התורה, והעיון והעמל לא יבואו אלא לאחר קבלת התורה בלב שלם אחר הכנה גדולה זו.

וכבר האריכו בענין התיקון, ולא באתי לעורר הדיון מחדש אלא שלא להשאיר הדברים שנכתבו כאן בלא תשובה.

לשון הזוהר היא "למלעי באורייתא", האם קריאת פסוקים נקרא כן לדעתך? איני מכריע בשאלה "הכבדה", אני רק מנסה להבין את גודל הפשיטות שבדבריך. הענין של התיקון יתבאר אחרי שנדע מהו התיקון עצמו, לא הבנתי איך אתה בא להכריע באמצעות סברא מהקדקד. ומהיכן הסברא הפשוטה שהבקי בתנ"ך אינו יכול ללמוד מהר בלא להתעמק? הרי לא מדובר בלמדו פעם ראשונה.

בתיקון מובאים חצאי ורבעי פרשיות שאין בהם שום הבנה בלתי מה שלפניהם ואחריהם. ענינו של התיקון מבואר בתפילות הנאמרות לפניו ולאחריו, "לעשות עשרים וארבע קישוטין לשכינה כו' בזכות האותיות ובזכות השמות כו' וחילופי תיבות ואמצעי תיבות וכו'", ע"ש. והדבר פשוט וברור שאין כאן שום סדר של לימוד אלא עבודה של אמירת אותיות הקודש הפועלת פעולה רוחנית למעלה. אם יש כאן שאלה לדון בה היא לא אודות מי שאינו מבין את עומק דברי הנביא, אלא מה דינו של מי שאינו יודע לכוון את הכוונות הרוחניות (כגון שמות אדנ"י שבסוף כל ספר), אבל בזה קיי"ל שהאמירה עצמה פועלת כאילו כיוונו כל הכוונות. אם כל דרך עבודה זו משונה וזרה לחוגים מסוימים, הכי משום זה ישתנה ענינו של התיקון שפשוט וברור שעל דעת כן נתקן.

ובכל אופן, לא באתי לשכנע את מי שהתחנך באופן אחר, וכשם שאמרו כאן לגבי המאמר שעלה (שטרם קראתיו) שהוא נועד עבור אלה שאינם אומרים את התיקון שכך הוא סדר עבודתם, כך לא באתי אלא להעמיד על דיוקו את ענין אמירת התיקון עבור אלה שזהו סדר עבודתם. ואיש איש במסילתו יעלה בדרך העולה בית א-ל.

ש. ספראי
הודעות: 745
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: משתגעים

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' מאי 16, 2018 11:15 pm

לענין כתב:א. אפשר להספיק את התיקון (הבסיסי) די בזריזות (אם אתה מתחיל עם קבלת היו"ט, ומנצל גם את ההפסקה לפני מעריב, וקצת לפני קידוש וכיו"ב). יש לכב' שורשים חסידיים? הלא כן...
ב. תיקון, בגלל האר"י, גמרא כי אנחנו בני ישיבה, אבל משניות מנא לן?

מתוך מאמר שפרסמתי בעבר:

הזוהר הקדוש כותב שבלילה קדוש זה שוזרים בלימוד תורה לנביאים וכתובים והאריז"ל תיקן את סדר "תיקון ליל שבועות" (שיש בו נוסחה אשכנזית ונוסחה ספרדית), בצירוף משניות מכל מסכת, משנה ראשונה ומשנה אחרונה. לימוד זה נחשב לפני הקב"ה כאילו לומדה למד את כל את כל התורה כולה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, בהיותו "טועם" מכל ספר וספר מעט, מהתחלה ומהסוף (דרך פיקודיך).

בישיבות הקדושות נהגו ללמוד תורה בעיון, כיתר סדרי הישיבה, טעמו וראו כי טוב ה', ה"גישמאק" והטעם המיוחד בלימוד, ולא לומר את "התיקון", וכן כתב החוק יעקב, שנהגו בבית חמיו הגאון זצ"ל ללמוד תורה שבעל פה בעיון, ואילו "התיקון" נועד לדעתו רק לעמי הארצות שאינם יכולים ללמוד גמרא כהלכתה. ורבים לוקחים לעצמם נושא מיוחד או מסכת קצרה ולומדים את כולה מהחל ועד גמירא, להוסיף ולהתענג על זיו תורתנו המתוקה והקדושה. וה"שולחן ערוך הרב" כתב שצריך שעיקר העסק בלילה זה, יהיה בתורה שבעל פה.

ואולם ישנם מגאוני ארץ, קדושי ואראלי עליון, שלמדו דווקא את "התיקון", שעניין לימודו גבוה מאד לפי תורת הסוד. ומסופר ששאלו את המגיד מדובנא מדוע הוא לומד גמרא ואילו רבו הגאון מוילנא אומר את "התיקון". השיב על כך המגיד מדובנא במשל לבעל חנות שהניח את הדוגמיות והתצוגה בחלון הראווה של חנותו, כאשר בחנות עצמה לא היו כלל מוצרים.." הגאון מוילנא שיודע את כל התורה כולה, יכול להציג בליל שבועות את "תצוגת חלון הראווה" שלו, מעט מכל "הסחורה" שיש לו, קצת מכל ספר בתורה ומעט מכל נושא." הסביר המגיד מדובנא, "אך אני, שהחנות שלי ריקה מתורה. מה יעזור שאציג בחלון הראווה את "התצוגה", בעוד שהחנות שלי בעצמה ריקה?!"...

כששאלו את מרן החזון איש מה ללמוד בלילה קדוש זה, אזי ישנם שהשיב להם ללמוד גמרא בעיון וישנם שאמר להם ללמוד את "התיקון", כל אחד לפי סגנונו ומעלתו ודרכיו, ונהרא נהרא ופשטיה, וכתב הגרמ"מ קארפ שליט"א בספרו "הלכות חג בחג", בסכמו את הנושא: "וכל הלבבות דורשים ה', ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוונו ליבם לשמים. והעיקר הגדול הוא שלא לזלזל אחד במנהגו של חברו".

ידוע המעשה נורא ההוד על מרן הבית יוסף זי"ע, שהוא וחבורתו הקדושה למדו בלילה קדוש זה משניות, ונגלה אליהם המגיד מן השמים והאריך בגודל חשיבותם אצל הקב"ה בזכות לימוד המשניות. וכן כתבו היעב"ץ ובעל "סדר היום" וה"יוסף אומץ", ללמוד משניות דווקא בליל שבועות. ואולם הגאון החיד"א סבר שאין ללמוד משניות בלילה זה, ורבים חולקים עליו בעניין.

דרומי
הודעות: 3742
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: משתגעים

הודעהעל ידי דרומי » ד' מאי 16, 2018 11:17 pm

המאמר מעניין ומציג זוית מעניינת בלי קשר לשאלה מה בדיוק לומדים.

אגב, מיטיבי לכת מסיימים את ה'תיקון' די מהר (אני לא ביניהם...), ועדיין יש את הענין להמשיך ולהישאר ערים וללמוד תורה, כמובן.

לענין
הודעות: 1101
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: משתגעים

הודעהעל ידי לענין » ד' מאי 16, 2018 11:22 pm

יפה מאד
2 הערות קטנות
א. מהקטע הראשון יש משמעות כאילו 'בצירוף משניות מכל מסכת' זה ג"כ מדברי האר"י, וחשוב להדגיש שזו תוספת מאוחרת (והבוחר יבחר. צריך להבין שלפי המקובלים התיקון הוא סיום למהלך ארוך ועקבי שמתחיל בסדר ליל פסח, ספירת העומר, התיקון, הטבילה לפני עלות השחר, וקדושת כתר של מוסף. לכן מעלת התיקון וחשיבותו לפי המקובלים היא צורך מוכרח בליל שבועות. כמו כן מי שמתנמנם במוסף ולא הרגיש שאמר 'שמע ישראל', אז ממש חבל...).
ב. כהמשך לדברי המגיד מדובנא. אבל הגר"ש פינקוס זצ"ל היה אומר, אני אומר את התיקון כמו אותו אחד שהגיע לחנות ושלף דוגמיות מתיקו, ואמר, כזה אני רוצה לקנות... וגם כזה... וגם כזה...

לענין
הודעות: 1101
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: משתגעים

הודעהעל ידי לענין » ד' מאי 16, 2018 11:24 pm

דרומי כתב:אגב, מיטיבי לכת מסיימים את ה'תיקון' די מהר (אני לא ביניהם...),


צריך להתפלל לה', וגם לעבוד על זה, לזכות לקבל טעם וגעשמאק בלימוד תורה שבכתב (גם בלי פירושים!). צריך להגיע למצב שקריאת התורה היא סוג של ניגון שפשוט נעים לשמוע אותו (ההקפדה לשבת עם חומש בקריאת התורה, אינני מצליח להבינה. זה אמור להיות מספיק מעניין כדי לשמוע!).
צריך פשוט להתענג על אמירת פסוקי התיקון, בנעימה ובשמחה. זה תורת ה'!!!

בן אדם
הודעות: 280
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: משתגעים

הודעהעל ידי בן אדם » ד' מאי 16, 2018 11:25 pm

סגי נהור כתב:בתיקון מובאים חצאי ורבעי פרשיות שאין בהם שום הבנה בלתי מה שלפניהם ואחריהם. ענינו של התיקון מבואר בתפילות הנאמרות לפניו ולאחריו, "לעשות עשרים וארבע קישוטין לשכינה כו' בזכות האותיות ובזכות השמות כו' וחילופי תיבות ואמצעי תיבות וכו'", ע"ש. והדבר פשוט וברור שאין כאן שום סדר של לימוד אלא עבודה של אמירת אותיות הקודש הפועלת פעולה רוחנית למעלה. אם יש כאן שאלה לדון בה היא לא אודות מי שאינו מבין את עומק דברי הנביא, אלא מה דינו של מי שאינו יודע לכוון את הכוונות הרוחניות (כגון שמות אדנ"י שבסוף כל ספר), אבל בזה קיי"ל שהאמירה עצמה פועלת כאילו כיוונו כל הכוונות. אם כל דרך עבודה זו משונה וזרה לחוגים מסוימים, הכי משום זה ישתנה ענינו של התיקון שפשוט וברור שעל דעת כן נתקן.

ובכל אופן, לא באתי לשכנע את מי שהתחנך באופן אחר, וכשם שאמרו כאן לגבי המאמר שעלה (שטרם קראתיו) שהוא נועד עבור אלה שאינם אומרים את התיקון שכך הוא סדר עבודתם, כך לא באתי אלא להעמיד על דיוקו את ענין אמירת התיקון עבור אלה שזהו סדר עבודתם. ואיש איש במסילתו יעלה בדרך העולה בית א-ל.

כנראה שדברים פשוטים וברורים לאחד, אינו ברור ופשוט להשני.
לדעתי היודע תנ"ך ומשניות בע"פ, ברגע שהוא קורא את הדברים אפילו רק חלקם, הוא נזכר במה הדברים אמורים, ויכול להתחבר ולהבין ולקיים בה מצות תלמוד תורה כראוי.
איני יודע היכן ראיתי בדברים שציטטת שיש כאן איזה ענין באמירה וקריאה, בעיניי פשוט שהכוונה היא לימוד הכ"ד ספרים, וה"לימוד" היא העושה את התיקונים והקישוטים.
גם אלו המכוונים את הכוונות הסודיים, גם הם אינם סתם קוראים ואומרים דברים כתרנגול בבן אדם, כשם שיש צורת לימוד של נגלה כך יש צורת לימוד של נסתר, אבל לומר מילים שאינו מבין את תוכנם, לדעתי -וכמובן רק לדעתי הענייה והשפלה- הרי זה קרח מכאן ומכאן. [ובפרט לאלו אשר בפרשת שלח הם כבר נרדמים על הספסל ועפעפם משלדם לתנומה קטנה].
רק להזכירך, אאל"ט קריאת תושבע"פ בלי להבין את התוכן, אינו יוצא בזה אפילו מצות תלמוד תורה.

סגי נהור
הודעות: 2657
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: משתגעים

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 16, 2018 11:38 pm

בן אדם כתב:איני יודע היכן ראיתי בדברים שציטטת שיש כאן איזה ענין באמירה וקריאה, בעיניי פשוט שהכוונה היא לימוד הכ"ד ספרים, וה"לימוד" היא העושה את התיקונים והקישוטים.

הדגש בדברים הוא על קדושת התיבות ולא על עומק התוכן. הצירופים והשמות לא רמוזים בתוכן אלא בתיבות, שכידוע תושב"כ קדושתה אינה רק בתוכנה אלא באותיותיה, שכל התורה שמותיו של הקב"ה, ועז"נ תפוחי זהב במשכיות כסף, שתוכן הפסוקים וסיפורי המעשה הוא עטיפת הכסף ותפוחי הזהב הם האותיות עצמן.

בן אדם כתב:רק להזכירך, אאל"ט קריאת תושבע"פ בלי להבין את התוכן, אינו יוצא בזה אפילו מצות תלמוד תורה.

לענין תושבע"פ יש לדון. אבל עיקר התיקון הוא כידוע התושב"כ.

בן אדם
הודעות: 280
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: משתגעים

הודעהעל ידי בן אדם » ד' מאי 16, 2018 11:44 pm

סגי נהור כתב:
בן אדם כתב:איני יודע היכן ראית בדברים שציטטת שיש כאן איזה ענין באמירה וקריאה, בעיניי פשוט שהכוונה היא לימוד הכ"ד ספרים, וה"לימוד" היא העושה את התיקונים והקישוטים.

הדגש בדברים הוא על קדושת התיבות ולא על עומק התוכן. הצירופים והשמות לא רמוזים בתוכן אלא בתיבות, שכידוע תושב"כ קדושתה אינה רק בתוכנה אלא באותיותיה, שכל התורה שמותיו של הקב"ה, ועז"נ תפוחי זהב במשכיות כסף, שתוכן הפסוקים וסיפורי המעשה הוא עטיפת הכסף ותפוחי הזהב הם האותיות עצמן.

לית מאן דפליג שיש קדושה נפלאה באותיות התורה, השאלה היא רק האם אמירת האותיות הללו מן השפה ולחוץ גם לזה יש ערך. האותיות נמצאים גם בספר ובארון, ואינו מתקן את תיקונו ואינו מקשט את קישוטיו אלא באמצעות האדם שילמד את האותיות. לא מסתבר לי שבקריאת דברים מן השפה ולחוץ בלי שום חיבור בין המילים להאדם, יש בזה ערך כלשהי, ואולי אני טועה, אבל לדעתי המחדש עליו להביא ראיה. לא שאני מבין בתיקונים, אבל עד כמה שעיינתי בזוה"ק לא מצאתי את החידוש הזה שהוא מתכוון לקריאה ואמירה גרידא, אדרבא לשון הזוהר היא עמל התורה, ואין בה משמעות של קריאת פסוקים.

סגי נהור
הודעות: 2657
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: משתגעים

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 16, 2018 11:54 pm

בן אדם כתב:לא מסתבר לי שבקריאת דברים מן השפה ולחוץ בלי שום חיבור בין המילים להאדם, יש בזה ערך כלשהי, ואולי אני טועה, אבל לדעתי המחדש עליו להביא ראיה.

הראיה היא כמובן ההלכה שבתושב"כ מקיים בזה מצוות ת"ת (משא"כ כשהספר מונח בארון)! ומטעם זה גופא, שהקדושה והמעלה היא באותיות, להבדיל מתושבע"פ שעיקר ענינה הוא התוכן שבה.
ובכל אופן, מה הכוונה "בלי שום חיבור בין המלים לאדם"? הרי יכול להיות חיבור של התרגשות והתרוממות, למה אתה מניח שהחיבור עם קדושת האותיות הוא דוקא ע"י הבנת התוכן?

בברכה המשולשת
הודעות: 9244
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: משתגעים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מאי 17, 2018 8:08 am

ייש"כ גדול לכל הרבנים שליט"א על ליבון הדברים.
כמה הערות קצרות:
א. עניין אמירת התיקון שלנו מקורו באר"י הקדוש, ובדבריו מבואר שהעניין הוא אמירתו כך (בעיקר הפסוקים ודווקא כך). כמובן שאם האדם חושב על מה שהוא אומר זה נפלא, אבל התיקונים מתבצעים ע"י עצם האמירה (ויעויין בנפה"ח על התיקון שבכל מצוה גם ללא שהאדם יודע את הכוונות).
ב. אכן, התיקון (והתפילה אח"כ עד מוסף ועד בכלל) הוא השלמה של כל המהלך מליל הסדר, אבל היא הנותנת שזה התיקון עצמו שתיקן האר"י הקדוש בדווקא.
ג. כשבני בכורי נ"י הלך לישיבה קטנה (ואצלנו זה בערך בגיל 14-15) שוחחתי אתו על זה, ומאז הוא אומר את התיקון (בישיבה שלהם יש קבוצה שאומרים תיקון ויש קבוצה שלומדת גמ', וכל לבבות דורש ה').

אליסף
הודעות: 202
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: משתגעים

הודעהעל ידי אליסף » ו' מאי 18, 2018 9:27 am

ספר לי לי יהודי חשוב איך הגיע לישיבת באר יעקב בשנות השישים יקה מקהילה יקית, ובליל שבועות התישב בתמימות עם התיקון ליל שבועות, ניגש אליו המשגיח הרב וולבה ובשיא העדינות הסביר לו שאמנם כך המנהג בקהילות רבות אך מנהג הישיבות הקדושות הוא בלימוד הרגיל. גם כעבור יותר מחמישים שנה מתרגש המספר מהרוך והעדינות בהם חינך אותו המשגיח.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים