גודל מעלת לימוד תורה גם 'ביום' החג

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
אריה הכהן
הודעות: 142
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

גודל מעלת לימוד תורה גם 'ביום' החג

הודעהעל ידי אריה הכהן » ו' מאי 18, 2018 12:24 am

לימוד תורה ב-יום חג השבועות

ידועים הם דברי הזוהר הק' (אמור צא') בגודל מעלת חשיבות להיות נעור בליל שבועות, ולעסוק בתורה הקדושה. וכן מה שהאריכו בזה הענין בספרים הקדושים (כתבי האר"י. של"ה. סדר היום, מ"ב סי' תצד', ועוד).
אך צריך לשום לב שחג השבועות הוא יום מתן תורה, וגם ביום עצמו צריך להרבות בלימוד התורה הקדושה ועוד יותר מבכל יום. ולכך צריך לקבוע זמן ללימוד התורה הקדושה ביום החג.
וז"ל ספר סדר היום (לרבי משה ן' מכיר, ריש מתיבתא בעין זיתון בצפת. י"ל בסלאוויטא בשנת תקנ"ג): ויש מי שקורא ביום טוב של עצרת החמשה חומשי תורה כולם, ויפה הוא עושה שבה נכללים כל דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, והיום גורם לענין זה יותר מבשמיני חג עצרת, וצדקה יחשב לו לעטר יום זה בעטרת כל התורה כולה, זאת ועוד, שמקדש היום הקדוש בקדושה עילאה ולא בדברי חול, ואף על פי שאמרו הכל מודים בעצרת דבעינן לכם, יכול הוא לקיים שתיהן, כי יש שהות ביום למי שאינו מאבד שעותיו לזה ולזה, ויכול הוא לענג נפשו מצד זה וגופו מצד אחר ובלבד שיהיה זריז ומהיר, ומי שהוא בעל שכל ובעל נפש יוצא ידי שתיהן, ע"ש.
ובספר יסוד ושורש העבודה (לרבי אלכסנדר זיסקינד מהורדנא, י"ל בוורשא בשנת תר"נ), לאחר שכתב את סדר הלימוד והכוונה בליל שבועות כתב, והלימוד ביום חג השבועות בתרי"ג מצוות, וראוי ללמוד התרי"ג מצוות בספר אור השנים. וקודם למודו יאמר, לשם יחוד וכו' והריני רוצה ללמוד תרי"ג מצות שצוה לי הבורא ית"ש ויתעלה וכוונת', כדי לידע להזהר בהם ולשמור ולעשות אותם, וכשיגיע לאותם מצות הנוהגין בזמן הזה יקבל על עצמו במחשבתו בשמחה עצומה בקבלה אמיתית לקיימם, כי זה עיקר ושורש הלימוד.
החיד"א בספרו (שמחת הרגל, לימוד א') כתב: וטהר יוסיף אומץ ביום הקדוש הזה (חג השבועות), כי אחר שינוח מעט ויסעוד סעודת הרגל הקדוש בשמחה, ימצא מקום ללמוד איזה שעות ביום כי אם זכה להתקדש בלילה, גם היום הנורא הזה אל ישלחנו ריקם מעסק התורה, כי יומא הוא דקגרים לדרוש ולתור בחכמה ולעסוק בתורת ה' תמימה אשר ברוב רחמיו היום נתנה לנו. ואם אמרו רז"ל, בכל יום יהיו בעינך כחדשים, ק"ו היום הזה דאיבעי ליה למיעבד עובדא בנפשיה כאילו הוא קיבל תורה מסיני, ובחשק נמרץ תעסוק בה ביום שקבלה וזכה להתעטר בה ויומו כלילו לא ימיש מעשות פרי, עכ"ל. ובספרו לב דוד (פרק לא') כתב: עוד יוסיף אומץ לתת חלק ביום לתורה כיד ה' הטובה עליו. ויום קדוש כזה אל ישליכנו ריקם מלימוד התורה. והשם אורחותיו מוצא מקום לנוח מעט ולשמוח בשמחת יו"ט בסעודה וללמוד תורה ביום שקבלנוה, ע"ש.
כתב ספר בן איש חי (ש"א פ' במדבר): לימוד התהלים ביום השבועות, הוא צורך גדול, שבו נפטר דוד המלך ע"ה, ויעלה לרצון יותר, ולכן כל אחד ילמוד התהלים כולו ביום השבועות, ויזהר לדלג לשון מחילה וסליחה של עונות ופשעים האמור בבקשות המתוקנים, לאומרם קודם תהלים ואחר תהלים, כי יום טוב הוא, ונכון ללמוד ביום ראשון בדברי הימים א' סי' כח' וסי' כט', דדבר בעתו מה טוב. ועוד כתב, ויזהר ביום שני (בחו"ל) של חג השבועות לקדשו בלימוד התורה, כי הוא גדול מכל יום טוב שני של שאר מועדים, וגם אסרו חג של שבועות גדול מכל אסרו חג דשאר מועדים.
ובספר כף החיים (סי' תצד') כתב: מה טוב לעסוק (ביום חג השבועות) בפרשת שתי הלחם ביום א' דשבועות, והוא בפ' אמור מפסוק וספרתם לכם וגו' עד פסוק וקראתם. ועוד כתב, אי בר הכי הוא ישתדל לחדש איזה חידוש בתורה, והוא סימן טוב להתחיל לחדש ביום מתן תורה לכל השנה ואם לא ניסה באלה, ישתדל לידע חידוש בתורה אשר לא ידעו מקודם, ע"ש.
**************
כתב בספר הרוקח (לרבנו אלעזר מגרמייזא) מנהג אבותינו שמושיבין התינוקות ללמוד בשבועות, לפי שנִּתנה בו תורה. וכעלות השחר מוליכין הנערים לבית הכנסת, כדכתיב (שמות יט'): וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וגו'. ומביאים הלוח שכתוב עליו 'א' ב' ג' ד' ה' ו', ת' ש' ר' ק', ותּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, תורה תהא או אומנותי, ופסוק ראשון של ויקרא, וקורא הרב כל אות ואות, והתינוק קורא אחריו, ונותן על הלוח מעט דבש. לוחך הנער הדבש שעל האותיות בלשונו, ופסוקים כתובים על עוגה שנלושה בדבש. וכן עושים בביצה שכותבים עליה כתב של תורה, והרב קורא עם הנער כל מה שבלוח, ובעוגה, ובביצה. והביצה תהיה מקולפת ומבושלת. אחר שסיימו הנערים לימודם, מאכילים אותם העוגה והביצה, כי טוב הוא לפתיחת הלב. ומכסין הנערים תחת המקטורן כשמוליכים אותם מביתם עד בית הרב או עד בית הכנסת. והטעם, על שם: וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שם). ונותנים אותו על זרועו של הרב המושיבו ללמוד, על שם: כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק (במדבר יא), ועל שם. וְאָנֹכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו (הושע יא). ולאחר הלימוד מביאים הנער על שפת הנהר, על שם שהתורה נמשלה למים, ועל שם יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה (משלי ה'), ושיהא לנער רוחב לב. והעוגה מתוקנת מן ג' גריצין של סולת, כנגד מן ובאר ושליו. ומרבין בה דבש וחלב, דוגמא לוַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ וגו' (דברים לב'), וכתיב: דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וגו'. (ספר האסופות לרבי אליהו, תלמיד הרוקח. וע"ע במחזור ויטרי).
(נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים