נסתפקתי האם העומד באמצע שמו"ע של ערבית קרוב לעמוד השחר ומשער שלא יוכל לסיים ולספור אחר התפילה בברכה או שעומד באמצע שמו"ע של מנחה ורואה שלא יוכל לספור בלי ברכה לכשיסיים קודם השקיעה האם יש לו עצה?
ונלענ"ד שיאמר בשומע תפילה שבזכות זה שמברך או סופר ספירת העומר ואומר בא"י אמ"ה אקב"ו על ספירת העומר היום כך וכך בעומר או בלי ברה ישמע הקב"ה תפילתו ויסיים.
ורעיון כעין זה נמצא בהסכמת הגאון בעל דרך אמונה לס' בר אלמוגים (אינו באוצר)
האם דנו בזה כבר הפוסקים?