מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

תחנון בספירה בימי הוד

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
למדן
הודעות: 113
הצטרף: א' אוגוסט 01, 2010 4:23 pm

תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי למדן » א' אפריל 03, 2011 6:03 pm

היום שמעתי שאין אומרים תחנון שבעה ימים לפני חודש ניסן כי הם שבעת ימי המילואים וכן בספירת העומר בימי הוד מי יודע איפה המקור
נערך לאחרונה על ידי למדן ב ה' מאי 19, 2011 2:48 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ויצמח פורקניה
הודעות: 197
הצטרף: ד' ינואר 26, 2011 11:07 pm

Re: תחנון בשבעת ימי המילואים

הודעהעל ידי ויצמח פורקניה » א' אפריל 03, 2011 6:18 pm

בדרכי חיים ושלום אות קצא כתב "וז' ימים קודם ר"ח ניסן לא אמר תחנון שהם שבעת ימי המילואים

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: תחנון בשבעת ימי המילואים

הודעהעל ידי דראל » א' אפריל 03, 2011 7:42 pm

בהנחה שימי המילואים אכן היו קודם ניסן...

הור ההר
הודעות: 149
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:03 pm

Re: תחנון בשבעת ימי המילואים

הודעהעל ידי הור ההר » א' אפריל 03, 2011 8:01 pm

דראל כתב:בהנחה שימי המילואים אכן היו קודם ניסן...

יפה שאתה לא לגמרי דוחה את דעתם של רוב התנאים...

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: תחנון בשבעת ימי המילואים

הודעהעל ידי דראל » א' אפריל 03, 2011 8:05 pm

יפה שאתה מודע לכך שיש מחלוקת בעניין...

כיון שזו מחלוקת, בוודאי שלא היה עולה על דעתו של מישהו ח"ו להחמיר מספק ולומר תחנון בשתי האפשרויות.

הור ההר
הודעות: 149
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:03 pm

Re: תחנון בשבעת ימי המילואים

הודעהעל ידי הור ההר » א' אפריל 03, 2011 8:13 pm

זו דעת סתם הספרא וסתם הגמרא והמדרשים, רק האבן עזרא אומר לפי ר"ע שאומר בספרי ומובא בגמ' פסחים שאלצפן ומישאל היו הרי שסובר שעדיין היו טמאים בי"ד ומכאן שסובר שח' למילואים היה בח' לניסן. כמובן שזו אפשרות אחת ללמוד דברי הספרי וליישב דברי ר"ע משאלת ר' יצחק, ובפשטות רוב המפרשים שלא בארו כך סוברים שאף ר"ע מודה שהיו יכולים ליטהר אך לא נטהרו, וכמו שצריך לתרץ אאת רבי ישמעאל מקו' ר' יצחק.
ברור שבמקרה כזה הולכים אחר רוב הסוברים, ולא אחר האבע"ז על פי תנא אחד.

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: תחנון בשבעת ימי המילואים

הודעהעל ידי דראל » א' אפריל 03, 2011 8:26 pm

יפה אמרת, אף כי לא חידשת בדבריך.

הור ההר
הודעות: 149
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:03 pm

Re: תחנון בשבעת ימי המילואים

הודעהעל ידי הור ההר » א' אפריל 03, 2011 8:28 pm

דראל כתב:יפה אמרת, אף כי לא חידשת בדבריך.

לא היתה כונה לחדש, אלא לענות להשגתך...

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: תחנון בשבעת ימי המילואים

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » א' אפריל 03, 2011 8:39 pm

הגר"ש וואזנר שליט"א בתשובה.
תשובה מהרב ואזנר שליטא.png
תשובה מהרב ואזנר שליטא.png (127.16 KiB) נצפה 2468 פעמים

למדן
הודעות: 113
הצטרף: א' אוגוסט 01, 2010 4:23 pm

Re: תחנון בשבעת ימי המילואים

הודעהעל ידי למדן » ג' אפריל 05, 2011 5:35 pm

ויצמח פורקניה כתב:בדרכי חיים ושלום אות קצא כתב "וז' ימים קודם ר"ח ניסן לא אמר תחנון שהם שבעת ימי המילואים

תודה
האם רק זה המקור או שיש עוד איזה מראה מקומות

הבינני
הודעות: 63
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 6:23 pm

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי הבינני » ג' מאי 13, 2014 1:07 pm

הרמב"ן בפרשת בהעלותך מזכיר פעמיים את הענין אם שבעת ימי המילואים היו בר"ח ניסן או כ"ג אדר.

הבינני
הודעות: 63
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 6:23 pm

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי הבינני » ג' מאי 13, 2014 1:09 pm

אגב, ענין אי אמירת תחנון בימים אלו, הוא משום מה שאמרו בזוהר על ימים קדושים אלו, שבהם ה"תרעין פתיחין',
עדיין לא צויין כאן מקור הדברים,
אי כי במנהגי ביאלא ישנם באוצר מובא שכן אמרו בהם תחנון. מלבד יום ל"ג בעומר אשר גם הוא חל בשבוע ה"הוד" שאין אומרים בו תחנון גם הלכתית

הוד_והדר
הודעות: 1596
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי הוד_והדר » ג' מאי 13, 2014 5:40 pm

מקור אי אמירת תחנון בימי ההוד קשור להרעיא מהימנא של תרעין פתיחין ומקור המנהג היא אצל ר' מרדכי מטשערנאביל וכו'. וכן בספר אמרי שפר פרשת בהעלתך להגר"ש קלוגר
והה"ק הרב ממונקאטש בספרו מעיר אדרבה אם היא תרעין פתיחין הרי זה זמן חשוב ביותר כן לומר תחנון כמו שרואים ביום כפור שאין לך זמן גדול מזה ואומרים וידוי ותחנון, וסברא זו מביא בשם הה"ק בעל דברי חיים מצאנז
וכן מקשה על המנהג מדברי האריז"ל שכתב לא לומר תחנון בפסח שני, ומהרמ"א שכתב שלא לומר תחנון בל"ג בעומר, הרי שניהם בספירת הוד, ואם כפי שיטת הנ"ל אז ממילא לא אומרים תחנון

ראה באריכות בספרו שער יששכר מאמר פסחא זעירא, ובקיצור יותר בספרו נמוקי אורח חיים ובמאמר נוסח התפלה אות לב

רוצה לידע
הודעות: 180
הצטרף: ו' אפריל 25, 2014 10:09 pm

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי רוצה לידע » ד' מאי 14, 2014 6:47 am

הוד_והדר כתב:והה"ק הרב ממונקאטש בספרו מעיר אדרבה אם היא תרעין פתיחין הרי זה זמן חשוב ביותר כן לומר תחנון כמו שרואים ביום כפור שאין לך זמן גדול מזה ואומרים וידוי ותחנון, וסברא זו מביא בשם הה"ק בעל דברי חיים מצאנז

הסיבה שאין אומרים תחנון באיזה זמנים שמעתי פעם מאיזה גדול דלא מיסתבר לבקש מחילה על חטאים בזמן שמחה כמו ששום לא ילך לבקש מחילה ממי שחטא נגדו בעת חתונת בנו אין זה הזמן לבקש מחילה וא''כ לא קשה שהרי אן הוא זמן של תרעין פתוחין ג''כ מיסתבר שאין זה הזמן לבקש מחילה ופשוט שמיו''כ לא קשה כלום שהרי ציונו הבורא לבקש על חטאותינו ביום זה

הוד_והדר
הודעות: 1596
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי הוד_והדר » ד' מאי 14, 2014 4:51 pm

אדרבה בזמן שמחה, כטוב לב המלך ביין, מה בקשתך וינתן לך, אז דוקא הזמן גרמא לבקש סליחה גם על דברים שבזמנים רגילים אי אפשר לבקש עליהם.

אבל בעצם איך הגעת לענין החתונה ושמחה, בזהר כתוב שמפסח הפתח פתוח שיכולים לראות פני מטרנותא ובפסח שני כרוזא קרי שנשאר עוד שבעה ימים ואז יסגר הדלת, ומי שרוצה לראות פני מטרוניתא שיבא, וכמו שכתבתי שאז אדרבה יש זמן לבקש יותר כי נגישים יותר

עושה חדשות
הודעות: 7590
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 24, 2016 8:58 pm

היתכן לומר תחנון עד השבוע של הוד, ובשבוע זה לא לומר? והלא בזוהר מבו' שהשבוע הזה הוא בס"ה השלמה לחודש שלפניו!
זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת בהעלותך [דף קנב עמוד ב] -
וכל אינון ל' יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה, מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי, כרוזא כריז כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה, אימתי כרוזא כריז בארבעה עשר לירחא תניינא דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי, ועל דא פסח שני

מתון
הודעות: 292
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:15 pm

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי מתון » ד' מאי 25, 2016 6:53 am

כבר קדמוך בקושיא זו. ראה בשו"ת רבי עקיבה יוסף או"ח ח"ב סי' שכ"ו שהקשה בתוך דבריו "ועוד דלפי דברי הרע"מ שם מבואר דכל ל' יום מפסח ראשון עד פסח שני מצפית כך הך מטרוניתא, וכל ל' יום האלו הם תרעין פתיחין, וא"כ אין צריך לומר חנון כל ל' יום מפסח ראשון עד פסח שני, אלא ע"כ דאין למדין הלכה מאגדה, ורק דבר שיש לו שורש בשו"ע ובפוסקים צריך למיזל אבתרה".
ובפיסקא חדשה באותו סימן כתב מהר"צ מליסקא (ר' צבי בעמח"ס אך פרי תבואה) הקשה קו' זו. ובספר ברכת הפסח סימן יז בפת"ז סק"ו האריך בקושיא זו, וגם יישבו.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ה' מאי 26, 2016 1:44 pm

כמדומה שנושא זה היה אחד מהמחלוקות החריפות בין הדברי חיים לבנו הדברי יחזקאל. ומעשה שהיה וכו'.

עזריאל ברגר
הודעות: 5156
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' מאי 27, 2016 10:47 am

לעומקו של דבר כתב:כמדומה שנושא זה היה אחד מהמחלוקות החריפות בין הדברי חיים לבנו הדברי יחזקאל. ומעשה שהיה וכו'.

הובא בשיחת השבוע בגליון שבת שעברה.

הא לחמא עניא
הודעות: 1557
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » א' אפריל 29, 2018 7:18 pm

מתון כתב:
עושה חדשות כתב:היתכן לומר תחנון עד השבוע של הוד, ובשבוע זה לא לומר? והלא בזוהר מבו' שהשבוע הזה הוא בס"ה השלמה לחודש שלפניו!
זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת בהעלותך [דף קנב עמוד ב] -
וכל אינון ל' יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה, מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי, כרוזא כריז כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה, אימתי כרוזא כריז בארבעה עשר לירחא תניינא דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי, ועל דא פסח שני

כבר קדמוך בקושיא זו. ראה בשו"ת רבי עקיבה יוסף או"ח ח"ב סי' שכ"ו שהקשה בתוך דבריו "ועוד דלפי דברי הרע"מ שם מבואר דכל ל' יום מפסח ראשון עד פסח שני מצפית כך הך מטרוניתא, וכל ל' יום האלו הם תרעין פתיחין, וא"כ אין צריך לומר חנון כל ל' יום מפסח ראשון עד פסח שני, אלא ע"כ דאין למדין הלכה מאגדה, ורק דבר שיש לו שורש בשו"ע ובפוסקים צריך למיזל אבתרה".
ובפיסקא חדשה באותו סימן כתב מהר"צ מליסקא (ר' צבי בעמח"ס אך פרי תבואה) הקשה קו' זו. ובספר ברכת הפסח סימן יז בפת"ז סק"ו האריך בקושיא זו, וגם יישבו.

מ"מ לפי דברי הזוהר הק' הנ"ל משמע להדיא שהכרוז יוצא ומכריז בתחילת ספירת הוד ביום פסח שני,
ואולי לכן נקטו כך.

עזריאל ברגר
הודעות: 5156
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אפריל 29, 2018 8:02 pm

עזריאל ברגר כתב:
לעומקו של דבר כתב:כמדומה שנושא זה היה אחד מהמחלוקות החריפות בין הדברי חיים לבנו הדברי יחזקאל. ומעשה שהיה וכו'.

הובא בשיחת השבוע בגליון שבת שעברה.

http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... oryID=2063
סיפור מבהיל!

דרומי
הודעות: 4935
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי דרומי » א' אפריל 29, 2018 10:11 pm

בענין זה יש סיפור יפה עם הרב מטשעבין, שפעם שכנע בחור אחד שהתגייס לצבא להחזיק במנהגי אבותיו שלא אמרו תחנון בימים אלו וכו' וכו'

הא לחמא עניא
הודעות: 1557
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' אפריל 30, 2018 9:52 am

עזריאל ברגר כתב:
עזריאל ברגר כתב:
לעומקו של דבר כתב:כמדומה שנושא זה היה אחד מהמחלוקות החריפות בין הדברי חיים לבנו הדברי יחזקאל. ומעשה שהיה וכו'.

הובא בשיחת השבוע בגליון שבת שעברה.

http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... oryID=2063
סיפור מבהיל!

חסום בנתיב.

עזריאל ברגר
הודעות: 5156
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: תחנון בספירה בימי הוד

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אפריל 30, 2018 10:16 am

הא לחמא עניא כתב:
עזריאל ברגר כתב:
עזריאל ברגר כתב:הובא בשיחת השבוע בגליון שבת שעברה.

http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... oryID=2063
סיפור מבהיל!

חסום בנתיב.

א. אם אתר שכולו קודש חסום שם - אז מה פתוח?!
ב.
אווירה חגיגית שרתה בעיירה רודניק שבפולין. כמה צדיקים התכנסו יחד במעונו של רבי חיים מצאנז, שהתגורר אז ברודניק. התרוממות רוח שרתה בבית המדרש. ופתאום, באמצע תפילת שחרית, אירעה תקרית לא-נעימה.

אלה היו הימים שאחרי פסח שני. שליח הציבור סיים את חזרת הש"ץ, ורבי חיים מצאנז הורה לו שלא לומר תחנון, על-פי דברי הזוהר הקדוש בעניין שבעת הימים שאחרי פסח שני, שבהם שערי גן העדן פתוחים.

אלא שאז נשמע קולו של רבי יחזקאל-שרגא משינובה, בנו-בכורו של רבי חיים. "יסלח לי אבא", אמר רבי יחזקאל-שרגא, "אבל הרמ"א כותב שבל"ג בעומר אין אומרים תחנון, ומזה משמע שבשאר שבעת הימים אומרים תחנון".

רבי חיים עמד על דעתו שאין לומר תחנון, ומנגד טען בנו בתקיפות שחייבים לומר תחנון. בעקבות זאת יצא רבי יחזקאל-שרגא החוצה עם מניין ממקורביו, והם אמרו תחנון וסיימו שם את התפילה.

אחרי התפילה נמשך הוויכוח בין האב לבנו. זה טוען כך וזה משיב בנימוקים משלו, ושניהם מתבצרים בעמדותיהם. בשלב מסויים קרא רבי חיים לעבר בנו: "מצווה אני עליך שלא תדרוך עוד על מפתן ביתי!". למשמע הדברים יצא רבי יחזקאל-שרגא מבית הכנסת מבעד לחלון, כדי שלא לעבור על דברי אביו.

בקהל המתפללים נכח גם רבי מרדכי-דב טברסקי מהורניסטייפול, חתנו השמיני של רבי חיים מצאנז. כמו כל הנוכחים היה אף הוא נדהם לנוכח העימות הקשה שפרץ פתאום בין האב לבכורו. הדבר היה מופלא בעיניו, שכן הוא הכיר את יחס הכבוד שרחש גיסו הגדול, רבי יחזקאל-שרגא, לאביו.

רבה הייתה תדהמתו כאשר ניגש אליו חותנו ולחש באוזנו: "אינני יודע כיצד זכיתי לבן קדוש שכזה!". רבי מרדכי התעשת במהרה והשיב לרבי חיים: "בעיניי אין זה פלא כלל"...

חלפה שעה קלה, ורבי חיים ניגש לערוך את שולחנו. הוא שלח לקרוא אליו את בנו רבי יחזקאל-שרגא, אולם זה סירב לבוא. סירובו עורר עוד יותר תמיהה אצל הנאספים. האוּמנם החריפה המחלוקת בין השניים עד כדי כך?

חלפו שנים. רבי חיים מצאנז כבר נסתלק לבית עולמו, והניח בנים וחתנים המשמשים בקודש ורועים את עדת חסידיהם. יום אחד הזדמן רבי מרדכי מהורניסטייפול לצאנז. זה היה בתוך שבעת הימים שאחרי פסח שני. בתפילת שחרית השתתף גם גיסו, רבי יחזקאל-שרגא. שליח הציבור, שהכיר את מנהגו של רבי יחזקאל-שרגא לומר תחנון בימים האלה, החל באמירת תחנון.

ואולם אז פנה אליו רבי יחזקאל-שרגא וביקשו לדלג על התחנון ולומר קדיש. "חלילה לך מלשנות את דרכו של אבי הקדוש!", הסביר לשליח הציבור את הוראתו.

התנהגות זו הפליאה מאוד את רבי מרדכי. הוא זכר היטב את הוויכוח העז בין רבי יחזקאל-שרגא ובין אביו, ואת דעתו הנחושה של רבי יחזקאל-שרגא למען אמירת תחנון, עד כדי כך שיצא אז החוצה וסיים את התפילה עם מניין משלו. אחרי התפילה ניגש אל גיסו וביקש לברר את פשר הדבר.

חיוך עלה על פניו של רבי יחזקאל-שרגא. "אספר לך דברים כהווייתם", אמר. "באותו יום ברודניק, בשעת שחר מוקדמת, התכוננתי להיכנס אל חדרו של אבי. לפתע נפלה עליי תרדמה, והנה אני חולם חלום.

בחלומי ראיתי את אבי הקדוש יושב על כיסאו, מוקף במאות חסידיו, ולפתע הכול מסבים את פניהם מאבי, פונים אליי ומכריזים: 'יחי רבנו! יחי רבנו!', ואבי נותר לבדו על כיסאו.

התעוררתי מן החלום נרעש וחרד. ראיתי בכך רמז מן השמים שעל אבי להעביר את שרביט ההנהגה אליי, ומאחר ש'אין מלכות נוגעת בחברתה', הרי המשמעות הנוראה של הדברים היא שאבי עתיד להסתלק מן העולם כדי לפנות את כיסאו בעבורי. חרדה גדולה מילאה את ליבי.

ראשית כול נדרתי להתענות 'תענית חלום'. כשנרגעתי מעט ייגעתי את מוחי בחיפוש עצה, ובסייעתא דשמיא עלה הדבר בידי. הגעתי למסקנה שהכלל 'אין מלכות נוגעת בחברתה' תקף רק כשמדובר באותה ממלכה, אך כאשר אלה שתי ממלכות נבדלות – אין כאן 'נגיעה'.

החלטתי אפוא ליצור מעין 'התפלגות' מאבי, על-ידי מנהג שונה, ובכך להצהיר שהנה קמו להן שתי ממלכות נבדלות, ושתיהן יכולות להתקיים בה בעת.

המעשה הזה אכן הסיר את הקטרוג מעל ראשו של אבי והגזֵרה חלפה, אולם עדיין הייתי שרוי בתענית חלום, ולכן לא יכולתי לבוא לסעודה עם אבי.

ובאשר למנהג כאן, בצאנז – הרי שאין לשנות מכפי שהורה אבי", חתם רבי יחזקאל-שרגא את דבריו.

(על-פי 'צבי תפארה')


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים