הודעהעל ידי בן מיכאל » ב' מאי 27, 2019 7:16 pm
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד
נלכדה ביתר. ר' הוה דרש עשרין וארבעה עבדין [איכה ב ב] בלע ה' ולא חמל ור' יוחנן דרש אשיתין. ור' יוחנן יתיר על ר' אלא ע"י דרבי הוה סמיך לחרבן בית מקדשא הוה תמן סבין נהירין והוה דרש ואינין בכין ומשתתקין וקיימין לון.
עד היום הכרתי סיפור זה באיכ"ר, ותמיד התפלאתי כיצד היה רבי וזקנים רבים אשר איתו בזמן הבית.
אבל בירושלמי זה, נזכר זה בנלכדה ביתר ולפי"ז א"ש, השאלה אם מהלשון חורבן בית מקדשא ניתן לדייק כי אז גם כן נחרב הבית.