פורום אוצר החכמה

מה ההסבר למנהג הספרדים להפסיק בין מנין הימים למין השבועות (היום __ ימים לעומר, שהם __ שבועות ו__ ימים)?
ראיתי בשו"ת יין הטוב שמסיבה זו שינה הרב בצמ"ח עוזיאל לנוסח האשכנזי (וגם כדי לאחד מנהגים), והר"י נסים שם חלק עליו והראה שזהו נוסח קדום, אבל לא הסביר את פשרו.

פלוריש כתב:מה ההסבר למנהג הספרדים להפסיק בין מנין הימים למין השבועות (היום __ ימים לעומר, שהם __ שבועות ו__ ימים)?
ראיתי בשו"ת יין הטוב שמסיבה זו שינה הרב בצמ"ח עוזיאל לנוסח האשכנזי (וגם כדי לאחד מנהגים), והר"י נסים שם חלק עליו והראה שזהו נוסח קדום, אבל לא הסביר את פשרו.

מבואר בספר הפרדס לרבינו אשר בר חיים (עמוד קעו, הובא בחזו"ע יו"ט עמ' ריט הערה ט) שעיקר הספירה בזמן הזה היא על הימים , והשבועות הם רק לזכר למקדש, לכן אין אומרים "היום ארבעה עשר יום ושני שבועות לעומר", אלא שעיקר הספירה היא בימים, אבל ספירת השבועות בזמן הזה אינה אלא לזכרון בעלמא. ע"ש.

תודה

בשו"ע הרב סימן תפט סוף סעיף ז כתב:

ויש נוהגין מטעם הידוע להם לומר לעומר אחר מנין הימים קודם מנין השבועות כגון היום שמונה ימים לעומר שהם שבוע אחד ויום אחד

ובמהדורה החדשה ציינו על זה ל"סידור האריז"ל וסידור יעב"ץ".
ושמעתי מהרב יקותיאל פרקש (בשיעור בענין אחר), שבדרך-כלל כשאדמו"ר הזקן כותב בשו"ע "מטעם הידוע להם" וכיו"ב - הוא רומז שיש כאן טעם ע"פ סודות התורה, ולכן לא פירש אותו בספרו זה המיועד יותר ללומדי הנגלה.

אם אומרים את ה'לעומר' בסוף, יכול להתפרש כמוסב רק על השבועות. [היינו: היום כו"כ ימים (למנין כלשהו), שהם כו"כ שבועות וימים לעומר. במקום: היום כו"כ ימים שהם כו"כ שבועות וימים, לעומר]. משא"כ כשאומרים: היום כו"כ לעומר, ושוב מוסיפים: שהם (הימים הנזכרים לעומר) עולים לכו"כ שבועות וימים.