פורום אוצר החכמה

שמואל שלומוביץ כתב:כפי שידוע והתברר היטב, הפיוטים בארמית אינם עומדים בפני עצמם אלא יסודם רשות ופתיחה למתרגם כשמתחיל לתרגם את קריאת התורה.
ומעטעם זה היה ה'אקדמות' נאמר אחר פסוק ראשון של קריאת התורה, כיון ששם מתחיל לתרגם, וקודם לתרגומו נוטל רשות ומרחיב בפיוט ושבח.
ובדומה לזה גם שאר הפיוטים.
ולכן הסיבה שהפיוטים בארמית היא בסיבת היותם נאמרים בשפת התרגום.
ואם נמצא פיוטים שאינם קשורים לתרגום התורה וההפטרה, ואף הםנאמרים בלשון ארמית נוכל לדון אם יש כאן איזה ענין להשתמש בארמית דווקא. אבלל ככל שהפיוטים הם מיוסדים לסדרי התרגום, אין צורך לחקור אחר טעם השימוש בארמית דווקא.
יש להזכיר שבאופן חריג גם אחר שהתבטלה תקנת התרגום באשכנז, עדיין המשיכו לתרגם פרשיות נבחרות, וביחוד פרשת עשרת הדברות שהאריכו בו מאד בתרגום פיוטי ודרשני לכבוד הקריאה היחודית של חג השבועות ומרכזיותה.
בטח יבואו היודעים ויציינו למאמרים שהתפרסמו בענין.

שבענו מטובך כתב:אלא שהמון העם נוטה לקבל את הסיפור ׳היפה׳ לדעתם אודות המכשף ורבי דן והסמבטיון (אני יודע שהא״ר האמין לסיפור)....

שבענו מטובך כתב:אכן, הדברים ידועים ומתוקים מדבש.
אלא שהמון העם נוטה לקבל את הסיפור ׳היפה׳ לדעתם אודות המכשף ורבי דן והסמבטיון (אני יודע שהא״ר האמין לסיפור)...
בעניין תרגומם של פרשיות נבחרות בתקופה מאוחרת יחסית, ידועים דברי החזקוני בזה, מה שכתב בסוף פרשת עשרת הדברות ביתרו. ובזה הוא מבאר את עניינם של טעם העליון וטעם התחתון.