מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שתי שאלות בענין שבועות

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

שתי שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי דרך ישרה » ב' יוני 03, 2019 11:34 am

א. שבועות שחל בשבת, האם הכהנים בישלו את הכבשי עצרת (שלמי ציבור) כדי לאכלם?
ב. לראשונים הסוברים דהפרשה שבסוף פר' משפטים (עם הברית ונעשה ונשמע וכו') היה לאחר מתן תורה, ומה שכתוב 'ויכתוב משה' היה בו ביום שניתנה תורה, האם הותר למשה רבינו לכתוב בשבת? (למ"ד בשבת ניתנה תורה. דאם לא נאמר בשבת ניתנה תורה יתכן דיו"ט עדיין לא היה נחשב אז).

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: שני שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 03, 2019 12:42 pm

א. ודאי שלא. וכפי שנאמר במפורש לגבי שעיר הנעשה בחוץ ביוה"כ, שאם חל יוה"כ בע"ש - היו אוכלים את בשרו חי בלי בישול כלל!
ב. אפשר לומר שהותר לו בהוראת שעה. ואולי אפשר לומר שכתב את הדברים מע"ש?

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: שני שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' יוני 03, 2019 12:56 pm

כיון שזבחי שלמי ציבור נאכלים ליום ולילה עד חצות היה בשרם נאכל במוצאי שבויו"ט, ואז היו מבשלים בשרו ולא אכלוהו חי.
רק שעיר יוהכ"פ שנאכל עד ליל מוצאי יוהכ"פ בחצות, והיה אסור לבשלו ביום משום קדושת יוהכ"פ, ובערב חל קדושת שבת אז אכלוהו הבבליים חי שלא להוציאו לבית הפסול.

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: שני שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי דרך ישרה » ב' יוני 03, 2019 2:01 pm

עזריאל ברגר כתב:ואולי אפשר לומר שכתב את הדברים מע"ש?

למה לא תאמר במוצאי שבת?

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: שני שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי דרך ישרה » ב' יוני 03, 2019 3:24 pm

עזריאל ברגר כתב:א. ודאי שלא. וכפי שנאמר במפורש לגבי שעיר הנעשה בחוץ ביוה"כ, שאם חל יוה"כ בע"ש - היו אוכלים את בשרו חי בלי בישול כלל!

בקרן אורה מנחות סג: כ' דביו"ט שחל בשבת מבשלים בשבת את שעירי הרגלים, דהוי מצוה כמו הקטרת אימורים.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: שני שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 03, 2019 5:21 pm

דרך ישרה כתב:
עזריאל ברגר כתב:א. ודאי שלא. וכפי שנאמר במפורש לגבי שעיר הנעשה בחוץ ביוה"כ, שאם חל יוה"כ בע"ש - היו אוכלים את בשרו חי בלי בישול כלל!

בקרן אורה מנחות סג: כ' דביו"ט שחל בשבת מבשלים בשבת את שעירי הרגלים, דהוי מצוה כמו הקטרת אימורים.

ומאי שנא משעיר דיום הכיפורים שחל בע"ש?

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: שני שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי דרך ישרה » ב' יוני 03, 2019 7:45 pm

עזריאל ברגר כתב:
דרך ישרה כתב:
עזריאל ברגר כתב:א. ודאי שלא. וכפי שנאמר במפורש לגבי שעיר הנעשה בחוץ ביוה"כ, שאם חל יוה"כ בע"ש - היו אוכלים את בשרו חי בלי בישול כלל!

בקרן אורה מנחות סג: כ' דביו"ט שחל בשבת מבשלים בשבת את שעירי הרגלים, דהוי מצוה כמו הקטרת אימורים.

ומאי שנא משעיר דיום הכיפורים שחל בע"ש?

משום שאין זה של יומו, וכמו דחלבי יו"ט אין קרבין בשבת

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: שני שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 03, 2019 9:05 pm

דרך ישרה כתב:
עזריאל ברגר כתב:
דרך ישרה כתב:
עזריאל ברגר כתב:א. ודאי שלא. וכפי שנאמר במפורש לגבי שעיר הנעשה בחוץ ביוה"כ, שאם חל יוה"כ בע"ש - היו אוכלים את בשרו חי בלי בישול כלל!

בקרן אורה מנחות סג: כ' דביו"ט שחל בשבת מבשלים בשבת את שעירי הרגלים, דהוי מצוה כמו הקטרת אימורים.

ומאי שנא משעיר דיום הכיפורים שחל בע"ש?

משום שאין זה של יומו, וכמו דחלבי יו"ט אין קרבין בשבת

צודק לחלוטין! איך לא חשבתי על זה?

אבל אם כן, שאכילת קדשים היא מצווה ביומה, ודוחה את השבת - מדוע לא יבשלו ויאכלו ביום כיפור עצמו?
או עכ"פ יבשלו ויאכילו לכהנים שפטורים מהצום (קטנים וחולים)?

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: שתי שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' יוני 06, 2019 12:35 pm

דרך ישרה כתב:בקרן אורה מנחות סג: כ' דביו"ט שחל בשבת מבשלים את שעירי הרגלים.
כבר הכה על קדקדו הרב 'חלקת יואב' (קבא דקשייתא קושיא צ) ממאמר מפורש של רבא בפרק אלו דברים:
שְׂעִירֵי הָרְגָלִים - חַי נֶאֱכָלִין, צָלִי אֵין נֶאֱכָלִין (דְּאֵין צְלִיָּתָן וּבִשּׁוּלָן דּוֹחֶה שַׁבָּת – רש"י).

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: שני שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ה' יוני 06, 2019 12:57 pm

דרך ישרה כתב:
עזריאל ברגר כתב:ואולי אפשר לומר שכתב את הדברים מע"ש?

למה לא תאמר במוצאי שבת?


צודק
כך משמע ברמב"ן שהוא מרא של השיטה שפרשת משפטים היה לאחר מתן תורה, ורק ואלה המשפטים היה בו ביום, אבל הכתיבה היתה בלילה והקמת המזבח והברית היה למחרת כמו שכתוב 'וישכם בבוקר'.

רמב"ן על שמות פרק כד פסוק א
והנה משה כתב ביום ההוא בספר כל מה שנצטווה, חקים ומשפטים ותורות, והשכים בבקר ממחרת היום ההוא לכרות להם ברית על הכל, ובנה המזבח (פסוק ד), וזבח הזבחים (פסוק ה), ונתן חצי הדם על מזבח ה' וחצי הדם שם באגנות (פסוק ו), ולקח הספר שכתב מאמש וקראו באזניהם, וקבלו עליהם עוד לבא בברית עמו, ואמרו (פסוק ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע אליך,

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: שתי שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' יוני 06, 2019 1:35 pm

בלשון המקרא בלבד משמש 'אמש' במובן 'הלילה שעבר'; בלשון חכמים 'אמש' משמש לעולם במובן 'אתמול'.

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: שתי שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ה' יוני 06, 2019 2:02 pm

ביקורת תהיה כתב:בלשון המקרא בלבד משמש 'אמש' במובן 'הלילה שעבר'; בלשון חכמים 'אמש' משמש לעולם במובן 'אתמול'.


אכן.
אולם עיקר תשובתי היא מכך שהקמת המזבח וכריתת הברית היתה למחרת כמפורש בפסוק, ממילא אין כל בעיה לפרש שהכתיבה היתה בלילה.

שמש
הודעות: 1578
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: שתי שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי שמש » ה' יוני 06, 2019 2:18 pm

שתי שאלות (ולא שני, למרות שבשבועות מקריבים את 'שתי הלחם').
סליחה על הטרחנות אבל אם אפשר לתקן את הכותרת זה צורם מדי...

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: שתי שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' יוני 06, 2019 5:48 pm

דרך ישרה כתב:האם הותר למשה רבינו לכתוב בשבת?
מזכיר את הפולמוס על אודות דברי רב שר שלום שמשה רבינו מת בשבת בשעת מנחה: הלוא ביום מיתתו כתב 'בן מאה ועשרים שנה אנכי היום'? וגם מצאנו במדרש שבאותו היום שמת משה כתב י"ג ספרי תורות.
נדון ב'בית המדרש' תחת הכותרת 'י"ג ספרי תורה ביום פטירת משה רבינו ע"ה'.

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: שתי שאלות בענין שבועות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ו' יוני 07, 2019 3:46 pm

ביקורת תהיה כתב:
דרך ישרה כתב:האם הותר למשה רבינו לכתוב בשבת?
מזכיר את הפולמוס על אודות דברי רב שר שלום שמשה רבינו מת בשבת בשעת מנחה: הלוא ביום מיתתו כתב 'בן מאה ועשרים שנה אנכי היום'? וגם מצאנו במדרש שבאותו היום שמת משה כתב י"ג ספרי תורות.
נדון ב'בית המדרש' תחת הכותרת 'י"ג ספרי תורה ביום פטירת משה רבינו ע"ה'.


הדיונים שם אודות אפשרות שנכתב בדרכי נס וכוד', אולם הדרך הפשוטה שהזכירו כאן לא דנו בזה, שהיתה הוראת שעה בדבר.
ואינו רחוק כל כך, שכן לא חמיר מקרבנות ומילה שהותרו בשבת מכיון שקבוע להם זמן, ומאחר שרצון ה' היה שיכתוב משה בו ביום הרי היא מצוה שקבוע לו זמן, והותרה לו הכתיבה.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים