בעלי חיים היו במעמד הר סיני?

[ההוא דאמר]

הגמ' בשבת [קח, א] מסתפקת האם ניתן לכתוב תפילין על גבי עור של דג, וממתינים כולנו עד שיבא אליהו הנביא בקרוב, ויאמר האם עורו של הדג פסקה זוהמא מיניה או לאו.
ודברים מחודשים בזה כתב המיוחס לר"ן:

והנכון כשבא נחש על חוה הטיל זוהמא עלי' ועל כל בריות שבעולם ישראל שעמדו על הר סיני נפסקה זוהמא מהם ומן הבריות שהיו שם חוץ מדגים שלא היו שם ולהכי אצטריכי לאליהו להודיענו אי פסקה או לא:

מבואר בדבריו דהבעלי חיים אף הם היו בכלל המעמד הנשגב של הר סיני.
וראיתי שהעיר בזה רבינו האילת השחר [שבת, שם, דלא מצינו לכאורה שבעלי חיים היו בכלל מעמד הר סיני.
[וקשה לכאורה ליישב על פי דברי המדרש שמו"ר, דשור לא געה וכו', דאם כן היה צריך לפסוק זוהמתן של העכו"ם שאף הם שתקו, ולהדיא איתא בגמ' ביבמות [קג, ב] דעכו"ם לא פסקה זוהמתן.]

[מה שנכון נכון]

לכאו' סגי בבהמות וחיות הטהורים, דעל טמאים בלא"ה אין כותבים משום תורת ה' בפיך. (ופסולים אפי' יבוא אליהו ויאמר דפסקה זוהמא מכל הברואים).
בהמות טהורות וודאי היו להם, ולא רחוק שגם ז' החיות (הצבאים היו שותים מהמן שנמס).
הבעיה בעופות. וכי היו שם כל הטהורים פרט לכ"ד מינים טמאים.
[אמנם אחז"ל שמשה רבנו הראה לישראל כל מין ומין ואומר להם את זה תאכלו/ וזה לכם הטמא, אבל אין מדובר על שעת מעמד ה"ס].

אבל כמדומני שמצאנו בענינים דומים שמספיקה נוכחות של נציג מהמין הכללי, ולענין זה כל הבהמות נחשבות לא' וכן החיות וכן העופות. אך מהדגים לא היה כלל.
אמנם בב"ר סו, ג אמרו שהבאר היתה מעלה להם דגים. וי"ל.

[נחלי אפרסמון]

שפת אמת על שבת דף ק"ח א'
בגמ' אם יבוא אליהו ויאמר אי פסקה זוהמא מיני' כו'. אפשר דשאר בהמות וחיות נפסק זוהמתן ע"י שחיטה, וכן בנו"ט הואיל שיש במינם שחיטה, [וגם בעוף אפי' למ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת, מ"מ נחירה בסימנים בעי כמ"ש התוס' בחולין (כ'.) ע"ש], משא"כ דגים דאין בהם שחיטה לכן לא פסקה זוהמתן, ועי' מ"ש בחי' הר"ן דכשבא נחש על חוה כו' ישראל שעמדו על הר סיני כו' חוץ מדגים שלא היו שם, ודאי כך הי' קבלה בידו דכולם עמדו שם זולת דגים שא"י לזוז מן המים ליבשה [ובפי' הר"ח וברמב"ם (ה' תפלין פ"א ה"י) משמע דבכל עורות מועיל העיבוד להוציא הזוהמא, אבל בעור הדג י"ל דלא מהני העיבוד ע"ש וכ"מ במאירי]