פורום אוצר החכמה

כף שואל כתב:ויאמר,, הגם לכבוש את המלכה ?
ואלהי אביכם ,,אמר אלי לאמר וגו" ועתה ,,למה גנבת את אלהי ?
א"ר יוחנן משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם
וקראו אדון שנ* ויאמר אדני אלהים במה אדע (ברכות ז:)
אדונינו בר יוחאי

כף שואל כתב:ויאמר,, הגם לכבוש את המלכה ?
ואלהי אביכם ,,אמר אלי לאמר וגו" ועתה ,,למה גנבת את אלהי ?
א"ר יוחנן משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם
וקראו אדון שנ* ויאמר אדני אלהים במה אדע (ברכות ז:)
אדונינו בר יוחאי

קב עזר כתב:ע* ע"ז סד: איזהו גר תושב וכו דברי ר*מאיר וחכמים אומ* וכו* אחרים אומ* רבן[/ size]שמעון אומר וכו
ב"ר צה ג ומהיכן למד אברהם את התורה [size=150]רבןשמעון וכו ר* לוי אמר וכו ר* יונתן שר הבירה אמר וכו
ועי פסחים יז: רבןשמעון אומר וכו וע"ש בהגהות רי"פ

ישבב הסופר כתב:

כף שואל כתב:ויאמר,, הגם לכבוש את המלכה ?
ואלהי אביכם ,,אמר אלי לאמר וגו" ועתה ,,למה גנבת את אלהי ?
א"ר יוחנן משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם
וקראו אדון שנ* ויאמר אדני אלהים במה אדע (ברכות ז:)
אדונינו בר יוחאי

שו הדא? לחש כנגד עין הרע? או לרפאות כאב הטחול?

ישבב הסופר כתב:אוהב אוצר, האם תוכל להרחיב הדיבור למענינו קצרי התבונה שלא הספקנו להשכיל איך זה משנה המשמעות בהחסר הוא"ו, אם זה עדיין בקוף פתוחה. מה משמעות המילה בכגון דא?
ומה שהבאת צילום מזמירות של ר' אלעזר בריזל ז"ל, זה נראה לך מדוקדק "לכבוד התנא אלקי" בלי ה"א הידיעה? לי זה נראה טעות. ואם כן, גם הפת"ח שדאג לנקד מתחת לכל קו"ף שבשתא הוי כמו שביארנו.

אוהב אוצר כתב:['אלקי' בקו"ף כי בצורה כזו אין משמעות לאלהות].

אוהב אוצר כתב:צודק, ממש מתנצל הקובץ שצורף לא נכון להסברי ולא היה אמור להצטרף. הרעיון הוא, שאם אומרים אלוקי בפתח מתחת לקו"ף [כמו שבקובץ שצירפתי הלא נכון כאמור] אכן נשמע ח"ו שהוא שר על רשב"י שהוא האלוהים שלו רח"ל. אותה הבעיה אם הניקוד בלמ"ד בחולם, והקו"ף בחיריק המשמעות היא אלהות רח"ל. הניקוד הנכון הוא 'אלהי' היינו, פתח בלמ"ד וחיריק בה"א ומשמעותו הוא אדם רוחני וכד'. [כך גם לא צריך להגיד 'אלקי' בקו"ף כי בצורה כזו אין משמעות לאלהות].

אדג כתב:אך כמדומני שקודם האריז"ל לא היה שימוש בתואר זה על בן הדור או הדור הקודם. אח"כ כבר החלו להחיל 'אלוקיות' על כל מאן דבעי.

חכם באשי כתב:

אדג כתב:אך כמדומני שקודם האריז"ל לא היה שימוש בתואר זה על בן הדור או הדור הקודם. אח"כ כבר החלו להחיל 'אלוקיות' על כל מאן דבעי.

טעות בידך!
עשה נא חיפוש קטן (עדיף בפרוייקט השו"ת של ב"א), לפי 'אל[ו]די' או 'אל[ו]קי' ותמצא הרבה.
לדוגמא: בספר תיקון מדות הנפש, המיוחס לאבן גבירול, כתוב כמה פעמים: "סוקראט[!!] האלדי".

נאשער כתב:
הרי בזוה"ק אי':

מאן יכיל למפתח תרעין דקרתא קדישא, ומאן יכיל לאתקנא דרגין דשורי, דא רבי שמעון בר יוחאי דאיהו פתח תרעין דרזי דחכמתא, ואיהו אתקין דרגין עלאין, וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון יהו"ה, מאן פני האדון יהו"ה, דא רבי שמעון בר יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא בעי לאתחזאה קמיה. אמר לון עד השתא לא סיימנא מלה דשאלתא דילכון, דהא תנינן ויהו"ה הכה כל בכור, כל בכור סתם כדקאמרן, וכלא הוה, כמה דאינון דמיתו, אינון קטורי קטרין דהוו משתמשי בחרשייהו באינון כתרין, מנהון משתמשי בעלאי ומנהון בתתאי, ואף על גב דכלהו תתאין אינון. וכל ארעא דמצרים מליא חרשין הות, וכתיב כי אין בית אשר אין שם מת, ואתעביד דינא בכלא, בשעתא דאתכנשו כלהו בבתיהון, ולא הוו מתפזרי במדברא ובחקלא, אלא כלהו אשתכחו בבתיהון, (ואור הנר יפה לבדיקה מבחוץ) ועבד ליליא דינוי בכלא בההיא שעתא. ותנא הוה נהיר ליליא כיומא דתקופה דתמוז, וחמא כל עמא דינוי דקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט יב) ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה. ובשעתא דנפקו אשתכחו כלהון מתין בשוקין לעיניהון דכלא, בעיין לאקרבא להו ולא אשכחו, ודא אקשי להו מכלא, חמו לישראל נפקין.

ואולי בזה מיושב הקושיות, דשם נקרא ג"כ פני האדון ד'.

בדיעבד כתב:

נאשער כתב:
הרי בזוה"ק אי':

מאן יכיל למפתח תרעין דקרתא קדישא, ומאן יכיל לאתקנא דרגין דשורי, דא רבי שמעון בר יוחאי דאיהו פתח תרעין דרזי דחכמתא, ואיהו אתקין דרגין עלאין, וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון יהו"ה, מאן פני האדון יהו"ה, דא רבי שמעון בר יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא בעי לאתחזאה קמיה. אמר לון עד השתא לא סיימנא מלה דשאלתא דילכון, דהא תנינן ויהו"ה הכה כל בכור, כל בכור סתם כדקאמרן, וכלא הוה, כמה דאינון דמיתו, אינון קטורי קטרין דהוו משתמשי בחרשייהו באינון כתרין, מנהון משתמשי בעלאי ומנהון בתתאי, ואף על גב דכלהו תתאין אינון. וכל ארעא דמצרים מליא חרשין הות, וכתיב כי אין בית אשר אין שם מת, ואתעביד דינא בכלא, בשעתא דאתכנשו כלהו בבתיהון, ולא הוו מתפזרי במדברא ובחקלא, אלא כלהו אשתכחו בבתיהון, (ואור הנר יפה לבדיקה מבחוץ) ועבד ליליא דינוי בכלא בההיא שעתא. ותנא הוה נהיר ליליא כיומא דתקופה דתמוז, וחמא כל עמא דינוי דקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט יב) ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה. ובשעתא דנפקו אשתכחו כלהון מתין בשוקין לעיניהון דכלא, בעיין לאקרבא להו ולא אשכחו, ודא אקשי להו מכלא, חמו לישראל נפקין.

ואולי בזה מיושב הקושיות, דשם נקרא ג"כ פני האדון ד'.

שרא לי' מרי' להחכם נאשער
מילתא דתמיה לי' לישבב פשיטא ליה לנאשער.

אם כתוב בזוהר שבמקרא זו נרמז ר' שמעון שהוא היה בדרגא דאיקרי "פני האדון הוי'", לא אמרו עליו "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים..."

נאשער, נאשער, חזור בך

גוראריה כתב:את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים נא' גם בגמ'...

ישבב הסופר כתב:

גוראריה כתב:את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים נא' גם בגמ'...

ו"אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו" כתוב בתורה.

גוראריה כתב:את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים נא' גם בגמ'...