ש. ספראי כתב:לצורך הכנת סקירה היסטורית על ל"ג בעומר בזמנים קשים, אשמח לעזרתכם.
כיצד חגגו במלחמת העולם הראשונה והשניה? במלחמת ששת הימים?
יש בידי תיעוד של ביקור האמרי חיים מויזניץ במלחמת ששת הימים במירון. אשמח לקבל בבקשה עוד חומרים בענין. תשוח"ח
עקביה כתב:אם אתה שואל על חו"ל, נדמה לי ששם תמיד לא חגגו.
קראתי פעם תיאור, או חלק מתיאור, שכתב הרב דב מעייני זצ"ל, מתלמידי ישיבת סלבודקה-חברון, שתיאר את המדורות שראו הוא וחבריו בל"ג בעומר לראשונה בחייהם לאחר שעלו לארץ.
הוא תיאר את הטקס כמשהו משונה, שהם לא ידעו בדיוק איך 'לאכול' אותו.
אבל אולי לא כל חו"ל אחד הוא.
בשעה שהספיד את הרוגי רעידת האדמה בצפת בשנת תקנ"ז.
והנה נשכחה לגמרי זה מקרוב מאה שנים שמו פניהם לצפת, כי שם קבר איש אלוקים הרשב"י במירון והאר"י בצפת, וכל העולים לארץ ישראל לא שמו פניהם אלא לצפת וטבריה, וירושלים נשכחה לגמרי והורד מכבודה,
איש קריות כתב:בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.
איש קריות כתב:בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.
נוטר הכרמים כתב:איש קריות כתב:בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.
כשחושבים לעומק,
דווקא הצביון של הילולא דרשב"י הוא שהעניק שגב ליום הזה, ואין בלתו. מצד ה'פסקו מלמות' זה היה לכל היותר יומא דפגרא שאומרים בו למנצח.
דרך משל, הושענא רבא. שגב היום הזה וצביונו ניתן לו דווקא בשל היותו יום חיתום הדין, הצד הקבלי והנסתר שלו,
ולא 'יום ערבה' ההלכתי.
איש קריות כתב:נוטר הכרמים כתב:איש קריות כתב:בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.
כשחושבים לעומק,
דווקא הצביון של הילולא דרשב"י הוא שהעניק שגב ליום הזה, ואין בלתו. מצד ה'פסקו מלמות' זה היה לכל היותר יומא דפגרא שאומרים בו למנצח.
דרך משל, הושענא רבא. שגב היום הזה וצביונו ניתן לו דווקא בשל היותו יום חיתום הדין, הצד הקבלי והנסתר שלו,
ולא 'יום ערבה' ההלכתי.
מענין מאד לראות איך כמה וכמה מן המועדים קיבלו צביון שונה במשך הדורות.
ל"ג בעומר
הושענא רבא
שמחת תורה
(ליל שבועות)
(ראש השנה)
איש קריות כתב:נוטר הכרמים כתב:איש קריות כתב:בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.
כשחושבים לעומק,
דווקא הצביון של הילולא דרשב"י הוא שהעניק שגב ליום הזה, ואין בלתו. מצד ה'פסקו מלמות' זה היה לכל היותר יומא דפגרא שאומרים בו למנצח.
דרך משל, הושענא רבא. שגב היום הזה וצביונו ניתן לו דווקא בשל היותו יום חיתום הדין, הצד הקבלי והנסתר שלו,
ולא 'יום ערבה' ההלכתי.
מענין מאד לראות איך כמה וכמה מן המועדים קיבלו צביון שונה במשך הדורות.
ל"ג בעומר
הושענא רבא
שמחת תורה
(ליל שבועות)
(ראש השנה)
מה מעציב אותך בדיוק?אוהב אוצר כתב:איש קריות כתב:נוטר הכרמים כתב:איש קריות כתב:בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.
כשחושבים לעומק,
דווקא הצביון של הילולא דרשב"י הוא שהעניק שגב ליום הזה, ואין בלתו. מצד ה'פסקו מלמות' זה היה לכל היותר יומא דפגרא שאומרים בו למנצח.
דרך משל, הושענא רבא. שגב היום הזה וצביונו ניתן לו דווקא בשל היותו יום חיתום הדין, הצד הקבלי והנסתר שלו,
ולא 'יום ערבה' ההלכתי.
מענין מאד לראות איך כמה וכמה מן המועדים קיבלו צביון שונה במשך הדורות.
ל"ג בעומר
הושענא רבא
שמחת תורה
(ליל שבועות)
(ראש השנה)
עצוב.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 36 אורחים