פורום אוצר החכמה

לצורך הכנת סקירה היסטורית על ל"ג בעומר בזמנים קשים, אשמח לעזרתכם.
כיצד חגגו במלחמת העולם הראשונה והשניה? במלחמת ששת הימים?
יש בידי תיעוד של ביקור האמרי חיים מויזניץ במלחמת ששת הימים במירון. אשמח לקבל בבקשה עוד חומרים בענין. תשוח"ח

אם אתה שואל על חו"ל, נדמה לי ששם תמיד לא חגגו.

קראתי פעם תיאור, או חלק מתיאור, שכתב הרב דב מעייני זצ"ל, מתלמידי ישיבת סלבודקה-חברון, שתיאר את המדורות שראו הוא וחבריו בל"ג בעומר לראשונה בחייהם לאחר שעלו לארץ.
הוא תיאר את הטקס כמשהו משונה, שהם לא ידעו בדיוק איך 'לאכול' אותו.

אבל אולי לא כל חו"ל אחד הוא.

אפשר לעיין קונטרס היקר "ל"ג בעומר" שהו"ל הרב גוטמן שליט"א (בעמח"ס משה רעיא מהימנא, אוצר ט"ו בשבט, ועוד), שמן הסתם הביא דברים.
(חבל שאין באוצר את ספריו).

ישורון טו
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=854

ש. ספראי כתב:לצורך הכנת סקירה היסטורית על ל"ג בעומר בזמנים קשים, אשמח לעזרתכם.
כיצד חגגו במלחמת העולם הראשונה והשניה? במלחמת ששת הימים?
יש בידי תיעוד של ביקור האמרי חיים מויזניץ במלחמת ששת הימים במירון. אשמח לקבל בבקשה עוד חומרים בענין. תשוח"ח

על תקופת תש"ח ראה ב'ספר מירון' של יוסף הגלילי, נמצא באוצר.

עקביה כתב:אם אתה שואל על חו"ל, נדמה לי ששם תמיד לא חגגו.

קראתי פעם תיאור, או חלק מתיאור, שכתב הרב דב מעייני זצ"ל, מתלמידי ישיבת סלבודקה-חברון, שתיאר את המדורות שראו הוא וחבריו בל"ג בעומר לראשונה בחייהם לאחר שעלו לארץ.
הוא תיאר את הטקס כמשהו משונה, שהם לא ידעו בדיוק איך 'לאכול' אותו.

אבל אולי לא כל חו"ל אחד הוא.

כאן
viewtopic.php?f=28&t=9576&p=361190#p87449

קטע מעניין מהחת"ס:
בקונטרס ל"ג בעומר, של הרה"ג רבי שמעון גוטמן שליט"א, מצטט מדבריו של מרן החתם סופר זיע"א (דרשות חת"ס דף ש"צ תורת משה הספד דף נ"ט) בשעה שהספיד את הרוגי רעידת האדמה בצפת בשנת תקנ"ז. רבינו החתם סופר אמר אז: "אך לפי דברי אליהו זכור לטוב, שרעידת הארץ הוא מקנאת ירושלים, נראה לי כי צדיק הוא אלוקינו, וקנאת ירושלים עשתה זאת, כי שם שער השמים עיר שחוברה לה יחדיו שם הר המוריה עקידת יצחק, שם שכב יעקב וחלם לו סולם, שם הר בית ה' ותל שכל פיות עליו פונים ולא זזה שכינה מכותל מערבי, והנה נשכחה לגמרי זה מקרוב מאה שנים שמו פניהם לצפת, כי שם קבר איש אלוקים הרשב"י במירון והאר"י בצפת, וכל העולים לארץ ישראל לא שמו פניהם אלא לצפת וטבריה, וירושלים נשכחה לגמרי והורד מכבודה, ובמקום שגם בזמן הזה מצוה לעלות לרגל לירושלים כמ"ש והוכיח בשאילת יעב"ץ חלק א', לא שם איש על לב אלא לעלות לצפת להילולא דרשב"י, אשר כבר היה לי ויכוח בזה עם הגאון מהר"ז מרגליות זצ"ל היכן מצינו לעשות יום מועד ביום סילוק צדיק, הלא אמרו חז"ל (נדרים י"ב.) הרי עלי שלא לאכול בשר ביום שמת בו רבו, וז' אדר הוא יום תענית, וכן ר"ח ניסן וי' ניסן וכ"ו ניסן יום מיתת יהושע בן נון (שו"ע או"ח סי' תק"פ), ומאי דקוראים לו בזוהר פרשת האזינו בשם 'הילולא', הוא על דרך דאמרו חז"ל במסכת מו"ק "קצף על עולמו ולקח ממנו נפשות ושמח בהם ככלה", ועכ"פ לא ידעתי מה מקום להלולא ולעזוב את ירושלים עד החימה עזה בעו"ה, וצדיק ה' המביט לארץ ותרעד אותיות עדר ירושלים הקודש"...

מה הכוונה שאליהו זכור לטוב הסביר מדוע אירעה רעידת האדמה?

תנחומא (באבער) בראשית פי"ב, א.

חזק מאד. ישר כח גדול!!!

בשעה שהספיד את הרוגי רעידת האדמה בצפת בשנת תקנ"ז.

צ"ל תקצ"ז.

והנה נשכחה לגמרי זה מקרוב מאה שנים שמו פניהם לצפת, כי שם קבר איש אלוקים הרשב"י במירון והאר"י בצפת, וכל העולים לארץ ישראל לא שמו פניהם אלא לצפת וטבריה, וירושלים נשכחה לגמרי והורד מכבודה,

האם אלה ששמו פניהם לצפת ולטבריה לא היו בעיקר אשכנזים, והסיבה לכך היא החובות של 'חבורת רבי יהודה חסיד', מחמתם לא הרשו הערבים ליהודים אשכנזים לגור בירושלים?

נתבקשתי מחכם אחד שליט"א להעלות לכאן לתועלת הרבים:

ב"ה
דבר נפלא ונשגב
שאמר מרן הרב הקדוש בעל ה"חוקי חיים" משומרי אמונים זיע"א
בליל ל"ג בעומר תשכ"ז, שלא יכלו לנסוע לציון הרשב"י זיע"א
ומתאים בדיוק לשנה שלא עולים לציון הרשב"י בגלל הקורונה.

רבי שמעון בר יוחאי ירעיש עולמות

כדאי רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק (ברכות ט' ע"א), הנה בכל שנה נוסעים למירון על ציון קדשו, והשנה שאי אפשר ללכת שם להתפלל, כדאי לסמוך עליו בשעת הדחק כזה, שהוא יתפלל עלינו.
כעת הוא בבחינת 'ויעבור מרדכי', (אסתר ד,' י"ז), שביטל מרדכי הצדיק היום טוב של פסח, והתענו אז ביום טוב, (מגילה ט"ו ע"א), והוא כדי להראות לעילא איזה פנים יש לכל העולמות כשבני ישראל אינם מקיימים הפסח, וכן היום, כי בכל שנה ושנה נוסעים רבבות לציון הרשב"י, והשנה שלא נוסעים למירון, מראים בזה איזה פנים יש לכל העולמות כשאינם נוסעים למירון, ובודאי הרשב"י ירעיש עולמות על זה, והוא יפטור אותנו מן הדין, כי אם בחייו אמר כן, כל שכן לאחר הסתלקותו, וזכותו יעמוד לנו להינצל מכל פגעים רעים אנחנו וכל בני ישראל אמן.
(מתוך שיחת הקודש ליל ל"ג בעומר תשכ"ז ערב פרוץ מלחמת ששת הימים)

יהא רעווא שזכות התנא האלוקי רשב"י, וזכות מרן בעל החוקי חיים, יגן עלינו ועל כל ישראל ונשמע ונבשר בשורות טובות אמן כן יהיה רצון.
בברכת כהנים באהבה כעתירת גמליאל הכהן רבינוביץ מח"ס "גם אני אודך".

גם בתשכ"ז התקיימה הילולא [אלא שכנראה לא יכלו לנסוע מירושלים].
באותה שנה, בשל המצב, ההדלקה היתה ביום ל"ג בעומר.

בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.

איש קריות כתב:בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.

כפי שכבר העירו גדולים וטובים, גם על-פי הנסתר (בנוסח המקורי של הדברים) אין יום זה קשור עם הסתלקותו של רשב"י ונכב"ב

איש קריות כתב:בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.

כשחושבים לעומק,
דווקא הצביון של הילולא דרשב"י הוא שהעניק שגב ליום הזה, ואין בלתו. מצד ה'פסקו מלמות' זה היה לכל היותר יומא דפגרא שאומרים בו למנצח.
דרך משל, הושענא רבא. שגב היום הזה וצביונו ניתן לו דווקא בשל היותו יום חיתום הדין, הצד הקבלי והנסתר שלו,
ולא 'יום ערבה' ההלכתי.

אני ח"ו לא בא לקרר, וידוע שיש שם כל שנה התעלות גדולה, אבל זה ממש יורד לפסים בהשוואה לאומן.
אם כל שנה וק"ו השנה, אנשים יחגגו וישמחו בהילולא דרשב"י כל אחד במקומו וכל אחד בצורה ואופן שלו (חמי שיאריך ימים עושה כל שנה סיום כל הזוהר עם סעודה בביתו)
[ומבלי להיכנס לנושא אם זה יום פטירתו או לא] כי הוא רצה שישמחו ביום זה, וכי הוא לא שמח בזה? ההילולא והשמחה חייבים להיות על הגג של הציון או בתוכו ממש?
אני לא מבין את הדיון ולא מבין איזה מאמר צריך להכין, לרשום הסטוריה - אין בעיה, מצוין ומעניין, אבל אם אפשר וכיצד אם בכלל, אפשר לשמוח בהילולא מבלי להיות על הציון???

נוטר הכרמים כתב:

איש קריות כתב:בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.

כשחושבים לעומק,
דווקא הצביון של הילולא דרשב"י הוא שהעניק שגב ליום הזה, ואין בלתו. מצד ה'פסקו מלמות' זה היה לכל היותר יומא דפגרא שאומרים בו למנצח.
דרך משל, הושענא רבא. שגב היום הזה וצביונו ניתן לו דווקא בשל היותו יום חיתום הדין, הצד הקבלי והנסתר שלו,
ולא 'יום ערבה' ההלכתי.

מענין מאד לראות איך כמה וכמה מן המועדים קיבלו צביון שונה במשך הדורות.
ל"ג בעומר
הושענא רבא
שמחת תורה
(ליל שבועות)
(ראש השנה)

איש קריות כתב:

נוטר הכרמים כתב:

איש קריות כתב:בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.

כשחושבים לעומק,
דווקא הצביון של הילולא דרשב"י הוא שהעניק שגב ליום הזה, ואין בלתו. מצד ה'פסקו מלמות' זה היה לכל היותר יומא דפגרא שאומרים בו למנצח.
דרך משל, הושענא רבא. שגב היום הזה וצביונו ניתן לו דווקא בשל היותו יום חיתום הדין, הצד הקבלי והנסתר שלו,
ולא 'יום ערבה' ההלכתי.

מענין מאד לראות איך כמה וכמה מן המועדים קיבלו צביון שונה במשך הדורות.
ל"ג בעומר
הושענא רבא
שמחת תורה
(ליל שבועות)
(ראש השנה)

עצוב.

איש קריות כתב:

נוטר הכרמים כתב:

איש קריות כתב:בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.

כשחושבים לעומק,
דווקא הצביון של הילולא דרשב"י הוא שהעניק שגב ליום הזה, ואין בלתו. מצד ה'פסקו מלמות' זה היה לכל היותר יומא דפגרא שאומרים בו למנצח.
דרך משל, הושענא רבא. שגב היום הזה וצביונו ניתן לו דווקא בשל היותו יום חיתום הדין, הצד הקבלי והנסתר שלו,
ולא 'יום ערבה' ההלכתי.

מענין מאד לראות איך כמה וכמה מן המועדים קיבלו צביון שונה במשך הדורות.
ל"ג בעומר
הושענא רבא
שמחת תורה
(ליל שבועות)
(ראש השנה)

המועדים שהוזכרו [אותם שהם מדאורייתא] הם ישיבתיים, זאת אומרת פסח וסוכות מביאים את ההרגשים מבית אבא, מאידך מה שמקבלים בישיבה ברור שנשאר לכל החיים.

ישר כח על הסיוע של חכמי הפורום שעזרוני ב'פרטי', ובפרט להרב 'ליבי במערב' שליט"א.
המאמר יפורסם, רובו ככולו, היום חמישי אמור התשפ בעיתון קוראים אלעד.

אוהב אוצר כתב:

איש קריות כתב:

נוטר הכרמים כתב:

איש קריות כתב:בשולי הדברים חשוב להאיר.
אין בשו"ע ובמשנ"ב כל איזכור לענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
הסיבה שלא נוהגים ביום זה אבילות הוא בגלל הענין שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ביום זה.
חשוב להדגיש את הדברים דווקא בשנה זו שלא מתאפשר לעלות לקברו של רשב"י במירון.
ישנם כאלו שמרגישים שחרב עליהם עולמם ומרגישים כסוכות בלי ד' מינים או כפסח בלי מצה.
כמובן שאין לזלזל בשגב יום זה, בייחוד על פי הנסתר, אך ע"פ ניגלה אין מהותה של השמחה ביום זה קשורה להסתלקותו של רשב"י.

כשחושבים לעומק,
דווקא הצביון של הילולא דרשב"י הוא שהעניק שגב ליום הזה, ואין בלתו. מצד ה'פסקו מלמות' זה היה לכל היותר יומא דפגרא שאומרים בו למנצח.
דרך משל, הושענא רבא. שגב היום הזה וצביונו ניתן לו דווקא בשל היותו יום חיתום הדין, הצד הקבלי והנסתר שלו,
ולא 'יום ערבה' ההלכתי.

מענין מאד לראות איך כמה וכמה מן המועדים קיבלו צביון שונה במשך הדורות.
ל"ג בעומר
הושענא רבא
שמחת תורה
(ליל שבועות)
(ראש השנה)

עצוב.

מה מעציב אותך בדיוק?

בכלל לא היה כ"כ עסק מהעלייה למירון עד לפני כארבעים שנה.
היו כמה מאות, כמו בהילולות של תנאים אחרים, אולי קצת יותר.
אך ודאי לא בכמויות שישנם כיום.
כך שקשה לסקור דבר שלא עשו ממנו כ"כ רעש אף בימים כתיקונם.