מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

בעל האקדמות- בירור

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' יוני 06, 2011 5:58 pm

ואומרים אקדמות אחר פסוק ראשון וכו' גם נמצא נדפס בלשון אשכנז ישן נושן (פפד"מ תפ"א) מעשה באריכות דעלל מה תקנו אקדמות וסיים שכיון המעשה היה במדבר לכן תקנו לומר אחר במדבר סיני זכר לנס.
אליהו רבא או"ח סימן תצ"ד סק"ה.
ע"כ

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' יוני 06, 2011 6:01 pm

הקושיא היא איך אומרים אותו אחר הפסוק הראשון ועושים הפסק בין הברכות - ולא כמו שכתבת לפני...
והרי בגלל דבר זה סולק השאגת אריה מלכהן כרב ועוד הרב ויכוחים אין סופיים בנוגע לאמירת ההקדמות אחר הפסוק הראשון - כך שלא יתכן כדבריך שכך היה מנהגם בכל מקום...

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' יוני 06, 2011 6:12 pm

חביבי,
המנהג הקדום היה לאומרו אחרי הברכה וקודם הפסוק הראשון.
רק אח"כ בגלל הבעייה של ההפסק החלו לנהוג לאומרו אחרי הפסוק הראשון.
כך זכור לי, ואקווה שאיני טועה.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' יוני 06, 2011 6:15 pm

אחר הברכה הרי זה כמו להפסיק בין ברכת המוציא לאכילה - ראה בט"ז או"ח סימן תצ"ד.
וכן הוא להדיא בשו"ת שער אפרים או"ח סימן י.

------
בנוגע לרבי אדם בעל שם - אכן טעיתי - וצ"ל רבי אליהו בעל שם - רבו של יואל בעל שם רבו של אדם בעל שם.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11584
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' יוני 06, 2011 7:16 pm

תולעת ספרים07 כתב:בנוגע לגולם מפראג הרי האדמו"ר מלובאביטש ז"ל כנכד בן אחר בן של המהר"ל זי"ע מעיד כמה וכמה פעמים שהוא שמע סיפור זה מאביו וכו' עוד בטרם ר' יודל רוזנברגר הוציא את ספרו...

איך הוא בן אחר בן, הרי הצמח צדק הוא נכדו של בעל התניא מבתו, וכל הייחוס למהר"ל הוא דרך בעל התניא. כמו"כ הרבי מחב"ד לא אמר אפילו פעם אחת שהוא שמע את הסיפור מאביו, ובטח שלא כמה וכמה פעמים.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' יוני 06, 2011 7:16 pm

תולעת ספרים07 כתב:אחר הברכה הרי זה כמו להפסיק בין ברכת המוציא לאכילה - ראה בט"ז או"ח סימן תצ"ד.
------
בנוגע לרבי אדם בעל שם - אכן טעיתי - וצ"ל רבי אליהו בעל שם - רבו של יואל בעל שם רבו של אדם בעל שם.



הפסק או לא הפסק, כך נהגו בתחילה. זו המציאות. מה לעשות?

- - - -

בנוגע לר' אליהו בעל שם, איני יודע. אבל יודע אני שתולדות חייו מעורפלות ביותר (מה עוד, שיש הטוענים שהיו שני ר' אליהו בע"ש), ואיני יודע מאין נטלת את דבריך.

מתעמק
הודעות: 539
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי מתעמק » ב' יוני 06, 2011 8:26 pm

תולעת ספרים07 כתב:ואומרים אקדמות אחר פסוק ראשון וכו' גם נמצא נדפס בלשון אשכנז ישן נושן (פפד"מ תפ"א) מעשה באריכות דעלל מה תקנו אקדמות וסיים שכיון המעשה היה במדבר לכן תקנו לומר אחר במדבר סיני זכר לנס.
אליהו רבא או"ח סימן תצ"ד סק"ה.
ע"כ
כתבתי כבר לעיל, שהאליה רבה לא כתב איזה סיפור נדפס בל"א, ולעומת הסיפור הנדפס שנמצא לפנינו וודאי לא התכוון אליו האליה רבה כיון שאינה מדפוס ישן נושן. אלא מאי, נצטרך לומר לפי המקיימים הסיפור, שסיפור הנדפס בשנת תנ"ד (אחר שכבר כתב האליה רבה דבריו כנראה, כי כאמור כבר הדפיס ספרו אליה זוטא בשנת תמ"ט, וכנראה חיבר שני החיבורים בזמן אחת), היא רק הדפסה חוזרת מסיפור בל"א ישן נושן. אך במדה זו עצמה נוכל לומר שבדפוס ישן נושן היה סיפור שונה לגמרי, ומאן ערב לן ששני הסיפורים היו שווים.
לסקרנים הרוצים בהשערה מלאה, אכתוב אפשרות אחת לסיפור הקדום.
אך נקדים לפרש (הגם שדברים פשוטים הם) את דברי האליה רבה.
האליה רבה מפרש שלכן אומרים פיוט אקדמות אחר פסוק ראשון בקריאת חג השבועות, "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני", ומפסיקין באקדמות ואחר זה ממשיכים בקריאת התורה, משום שהסיפור שלכן תיקנו אקדמות היתה במדבר, לכן אומרים אותה אחר תיבות "במדבר סיני". ונוכל לשאול על הסיפור המפורסם על בעל האקדמות, הרי זה לא אירע במדבר סיני, אפשר שזה אירע במדבר "סין" היינו בסין שבאזיה, ואפשר במדבר הודו, אך לא במדבר סיני.
עוד יש לזכור דברי מנהגי וורמייזא הידועים, שלא נהגו לומר שם אקדמות כי פעם אירע שהשליח ציבור נתלהב באמירת אקדמות ומת מתוך דביקות.
אם כן, אחדש סיפור חדש שלא שמעתו אוזן מעולם, ואשער שזה היה הסיפור הישן נושן. רבי מאיר ש"ץ עלה לארה"ק (שהרי שם אחד מקבריו), נתאוה לראות הר סיני מקום שניתנה תורה לישראל, ושם בהתלהבותו חיבר פיוט אקדמות ואמרו בהתהלהבות עד שיצאה נשמתו, והוא הוא הש"ץ שמת בתוך דביקות באמרו אקדמות, ובהיות שזה אירע במדבר סיני, לכן תיקנו לומר אקדמות אחר תיבות במדבר סיני.
איך נראה לכם סיפור זה?
בקצרה, האליה רבה מרמז לסיפור שנדפס שלא ראינו אותה, ואנו משערים שזה הסיפור שנדפס שוב בימיו, אפשר כן, אפשר לא. ובוודאי שזה לא הפך להיות מעיקרי האמונה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17495
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יוני 06, 2011 8:54 pm

מתעמק כתב:
תולעת ספרים07 כתב:ואומרים אקדמות אחר פסוק ראשון וכו' גם נמצא נדפס בלשון אשכנז ישן נושן (פפד"מ תפ"א) מעשה באריכות דעלל מה תקנו אקדמות וסיים שכיון המעשה היה במדבר לכן תקנו לומר אחר במדבר סיני זכר לנס.
אליהו רבא או"ח סימן תצ"ד סק"ה.
ע"כ
כתבתי כבר לעיל, שהאליה רבה לא כתב איזה סיפור נדפס בל"א, ולעומת הסיפור הנדפס שנמצא לפנינו וודאי לא התכוון אליו האליה רבה כיון שאינה מדפוס ישן נושן. אלא מאי, נצטרך לומר לפי המקיימים הסיפור, שסיפור הנדפס בשנת תנ"ד (אחר שכבר כתב האליה רבה דבריו כנראה, כי כאמור כבר הדפיס ספרו אליה זוטא בשנת תמ"ט, וכנראה חיבר שני החיבורים בזמן אחת), היא רק הדפסה חוזרת מסיפור בל"א ישן נושן. אך במדה זו עצמה נוכל לומר שבדפוס ישן נושן היה סיפור שונה לגמרי, ומאן ערב לן ששני הסיפורים היו שווים.
לסקרנים הרוצים בהשערה מלאה, אכתוב אפשרות אחת לסיפור הקדום.
אך נקדים לפרש (הגם שדברים פשוטים הם) את דברי האליה רבה.
האליה רבה מפרש שלכן אומרים פיוט אקדמות אחר פסוק ראשון בקריאת חג השבועות, "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני", ומפסיקין באקדמות ואחר זה ממשיכים בקריאת התורה, משום שהסיפור שלכן תיקנו אקדמות היתה במדבר, לכן אומרים אותה אחר תיבות "במדבר סיני". ונוכל לשאול על הסיפור המפורסם על בעל האקדמות, הרי זה לא אירע במדבר סיני, אפשר שזה אירע במדבר "סין" היינו בסין שבאזיה, ואפשר במדבר הודו, אך לא במדבר סיני.
עוד יש לזכור דברי מנהגי וורמייזא הידועים, שלא נהגו לומר שם אקדמות כי פעם אירע שהשליח ציבור נתלהב באמירת אקדמות ומת מתוך דביקות.
אם כן, אחדש סיפור חדש שלא שמעתו אוזן מעולם, ואשער שזה היה הסיפור הישן נושן. רבי מאיר ש"ץ עלה לארה"ק (שהרי שם אחד מקבריו), נתאוה לראות הר סיני מקום שניתנה תורה לישראל, ושם בהתלהבותו חיבר פיוט אקדמות ואמרו בהתהלהבות עד שיצאה נשמתו, והוא הוא הש"ץ שמת בתוך דביקות באמרו אקדמות, ובהיות שזה אירע במדבר סיני, לכן תיקנו לומר אקדמות אחר תיבות במדבר סיני.
איך נראה לכם סיפור זה?
בקצרה, האליה רבה מרמז לסיפור שנדפס שלא ראינו אותה, ואנו משערים שזה הסיפור שנדפס שוב בימיו, אפשר כן, אפשר לא. ובוודאי שזה לא הפך להיות מעיקרי האמונה.


נראה טוב הסיפור, בשנה הבאה קופות הצדקה יוציאו בערב שבועות עשרה ת"ח למקום פטירתו של ר' מאיר ש"ץ בסיני, בתרומה בסך רבינו מאיר שץ

ישבב הסופר
הודעות: 2736
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' יוני 06, 2011 9:00 pm

ולגופו של ענין, איך אפשר להתעלם מדעתו של רבי וואלף היידנהיים בסוף שמות בחומש הבנת המקרא שהביא שראה כן במחזור עתיק יומין כת"י משנת י"ח לאלף השישי [1258] (בעלון 'עלים לתרופה' שהעלה ר' ישראל הר כסף תמצאהו, ושם הובא גם כהשערה מהמהר"ם א"ש זצ"ל) שאקדמות הוא רשות למתרגם המקרא, ולכן נאמרה אחרי הפסוק הראשון כאשר פתח המתרגם. ובמחזור ויטרי מובא להדיא שהיו מתרגמין בקריאות והפטרות דפסח ועצרת אף שלא היו מתרגמין כל השנה.
וכן איתא בתוס' מגילה כ"ד. בד"ה ואם, שהיו מתרגמין הפטרות של פסח ועצרת. מנהג זה לא שרד עד ימי הרא"ש והמרדכי.
וא"כ לא בעי למימר כדברי חכם באשי שהמנהג היה להפסיק ויש לנו על מי לסמוך, אלא שכשתיקנו המנהג בימי רבי מאיר בירבי יצחק ש"ץ לא היה כל הפסק אלא רשות למתורגמן, ושפיר מצו למימרי' אחרי פסוק בחודש השלישי.
ויש עוד להאריך בזה טובא.

מתעמק
הודעות: 539
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי מתעמק » ב' יוני 06, 2011 9:05 pm

בנוגע ההשוואה בין סיפור הגולם לסיפור בעל האקדמות, אין ההשוואה נכונה כלל.
נעשה חשבון פשוט, בעל האקדמות חי בתחילות שנות ת"ת לאלף החמישי, אין לסיפור מקור ידוע עד שנת תנ"ד, כלומר שש מאות שנה אחרי הסיפור, וגם אז רק בסיפור הנדפס באידיש העשוי כמובן לנשים קטנים ועמי הארץ. מאז ואילך משך כמה מאות שנה גם כן אין איזכור לסיפור זה בין גדולי ישראל (במפורש כמובן, לא ברמזים בלתי הכרחיים כבדברי האליה רבה הנ"ל).
לעומת סיפור הגולם קרה באמצע שנות הש', וכבר בשנת ת"ר, מאתיים וחמשים שנה אחר זה היתה כבר נחלת הכלל בכל קצוי אירופה (לא אאריך כעת בהוכחות לזה).
נשער איך היה דעתינו על הגולם אם לא היה איזכור עדיין על הגולם בימינו, אלא רק בשני מאות שנה אחרינו באמצע שנות תת"ק היה נמצא האיזכור הראשון בספר הנדפס לילדים.

על הסמבטיון כתבתי ברורות שמאחר שאין לנו שום מקור בחז"ל וראשונים לזריקת אבנים, אין שום סיבה להאמין בזה, ואף באחרונים לא מוזכר אלא כשמועות מאנשים שונים, וכי זה לגלוג על דברי חכמים כדברי ר' יוחנן? ובפרט אחר שהערתי לעיל שמדברי הרמב"ן שמקשר בין נהר גוזן לסמבטיון בצירוף דברי חז"ל שנהר גוזן זה גינזק, מוכח שהיה אפשר לעבור נהר זה וכמעשה דרבי עקיבא. נמצא שגם הרמב"ן לא ידע או לא קיבל סיפור הסמבטיון הזורק אבנים, רק בהכרח הבינו כפשוטו שזורם בכח עד שמושך עמו אבנים כנהר שמימיו רדופין וזה קורה כל ימי השבוע זולת בשבת.
וליתר שאת אצרף לכאן דברי האבן עזרא הידועים בשמות ב כב וז"ל
ואשר כתוב בדברי הימים דמשה אל תאמן, וכלל אומר לך כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעת הנכונה, וככה ספר זרובבל, וגם ספר אלדד הדני, ודומה להם.

ופשוט שאין חיוב להאמין בכל סיפורי סבתא המנוגדים לדברי תורה, ואדרבה המאמין לכל אדם קרוב שאינו מאמין. ולטעמך מה יעשו בני עמי הארץ החושבים בהגשמת ה' ח"ו האם מחוייבים הם להאמין במה שקיבלו מאבותיהם או להתבונן בדברי הרמב"ם ולהאמין בי"ג עיקרים.

לגוף סיפור הגולם, לא אתייחס כעת, ואין ראוי לסטות מנושא האשכול. אי"ה בהזדמנות אחרת אתייחס לזה, רק זה וודאי נכון שהמכחישים העובדא על סמך הוכחת זיופו של ר' יודל ראזענבערג הם טועים, כי לא המציא ר' יודל את עיקר ענינו של הגולם שהיה ידוע קודם שנולד, רק את הסיפורים המוזרים סביבות הגולם יצר ר' יודל (או לקחם מן המוכן מסיפורי העמים וד"ל).
כנראה התכוון התולעת למהריי"ץ אדמו"ר מלובאביטש, אשר סיפר על שהיה בפראג בעליית בית הכנסת אלטנוי, אך גם שם (לפי זכרוני) לא משמע שראה כלום, רק שכשסיפר הדברים לאביו מהרש"ב גער בו על שעלה.
בכל אופן, וודאי שלא כקבלה דור אחר דור עד מהר"ל עצמו מספר כן, שהרי מי כריי"ץ המספר קבלות דור אחר דור, ולא אישתמיט בשום אחד לכתוב כן בשם קבלה ממהר"ל.
כדברי איש ספר, שם משפחתו האמיתי של הצמח צדק היה אלטשולר והיה בן בתו של אדמו"ר הזקן בעל התניא. ואם בעל התניא עצמו היה נכד מהר"ל יש מקום לדון, ואכמ"ל.
סיפור יצירת הגולם על ידי אליהו בעל שם מקורה ידוע משו"ת חכם צבי סימן צ"ג ומשאילת יעב"ץ ח"א סימן פ"ב.

מתעמק
הודעות: 539
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי מתעמק » ב' יוני 06, 2011 9:11 pm

אוצר החכמה כתב:נראה טוב הסיפור, בשנה הבאה קופות הצדקה יוציאו בערב שבועות עשרה ת"ח למקום פטירתו של ר' מאיר ש"ץ בסיני, בתרומה בסך רבינו מאיר שץ
כבוד אוצר החכמה, שכחת ששמו המלא באקרוסטיכון דאקדמות - רבינו מאיר ביר רבי יצחק. השמטת תיבות ביר רבי יצחק העולות לסכום לא מבוטל (ולמחמירים יש להוסיף גם ההמשך "יגדל בתורה ובמעשים אמן וחזק ואמץ").

מעיין
הודעות: 1293
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי מעיין » ב' יוני 06, 2011 9:12 pm

העתק מקונטרס בשם די היסטארישע אלעארגיע מאת כותב א' בשם יצחק ריווקינד [צויין לעיל ונמצא באוצר]
שמשער הכותב שאף שלא שרדה בימיו רק עותק של המעשה מדפוס פיורדא תנ"ד, אכן המעשה הי' נדפס הרבה שנים מלפני זה
אקדמות1.jpg
אקדמות1.jpg (78.44 KiB) נצפה 5865 פעמים

אקדמות.jpg
אקדמות.jpg (33.06 KiB) נצפה 5857 פעמים


תרגום התוכן
נסיתי להביא את כל ההוצאות שהי' בידי לחטט אחריהם וכו'
בתחילה חשבתי שהוצאת פיורדא תנ"ד היא הראשונה ושוב נתיישבתי
שאפשר שבתור ספר מעשה לעצמה אכן היא הראשונה
אבל ודאי שנדפס לפני זה
מה שהבאני לזה דהרי ר' אליעזר ליבערמאן תרגם את ספר של אביו שמת בשנת תל"ח [יוזפא שמש בעל מנהגי וירמישא] מעשה נסים ליידיש
ושם כותב 'עז איש אן מעשה געדרוקט פון אקדמות' (= נמצא מעשה נדפס מאקדמות וכו']
הרי שהי' כבר המעשה נדפס בימיו אלא שלא נשרד ממנה עותק


העתק השער מדפוס הראשון שנשרד בימיו
פיורדא תנ"ד
אקדמות שער.jpg
אקדמות שער.jpg (88.19 KiB) נצפה 5865 פעמים
נערך לאחרונה על ידי מעיין ב ב' יוני 06, 2011 9:22 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' יוני 06, 2011 9:21 pm

מתוכן האקדמות משמע שהוא חובר על רקע מסעי הצלב (ראה ספר התודעה עמוד תק"ו-תק"ז).
כמו כן תוכן האקדמות מקביל לתוכן השיר השירים פרק ה' פסוק ח' ופרק ז' פסוק א' ע"ש. (על פי פירושו של רש"י).
וראה זה פלא שבפירושו של רש"י בשיר השירים פרק ה' פסוק ט' משתמש שם רש"י במלה ונצלבים וז"ל רש"י הקדוש: מה דודך מדוד כך היו שואלין האומות וכו' שכך אתם נשרפים "ונצלבים" עליו. ע"כ.
לכן לבי נוטה לחפש אחר סיפור המקשר את האקדמות למסעי הצלב – לעת עתה לא מצאתי סיפור כזה מלבד הסיפור הידוע

מזל שיש מי שמתקן לי את שגיאות הכתיב
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ב' יוני 06, 2011 9:35 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מעיין
הודעות: 1293
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי מעיין » ב' יוני 06, 2011 9:26 pm

מעשי הצלב

מסעי הצלב

מעיין
הודעות: 1293
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי מעיין » ב' יוני 06, 2011 9:31 pm

מענין המהר"ל והגולם
אוסיף שני נקודות
א] ר' הערש מילך זי"ע מדינוב כותב בספרו על המהר"ל שהשתמש בספר יצירה
ב] בספר נהרי אש מביא שהרה"ק ר' שמעון מזעליחוב זצ"ל המשגיח ביח"ל אמר, אם אמת שהמהר"ל ברא גברא אינני יודע, אבל זאת אומר לכם, לייצר חיבור גבורת ד' היא נפלא יותר מיצירת גולם...

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' יוני 06, 2011 9:46 pm

כמו כן יש לעיין במחזור ויטרי ושם מביא ממה שכתב רבי מאיר ש"ץ באקדמות - ועד כמה שזכור לי מתוכן דבריו שם משמע שחסר לנו חלק נכבד מתוכן האקדמות.
וצריך ישוב.

ישבב הסופר
הודעות: 2736
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' יוני 06, 2011 9:52 pm

תולעת ספרים07 כתב:כמו כן יש לעיין במחזור ויטרי ושם מביא ממה שכתב רבי מאיר ש"ץ באקדמות - ועד כמה שזכור לי מתוכן דבריו שם משמע שחסר לנו חלק נכבד מתוכן האקדמות.
וצריך ישוב.

במחזור וויטרי לא מוזכר פיוט אקדמות כלל! וזה באמת פלא, כי יש שם דיברא אחת מר"מ ש"ץ ועוד רשות אחד שלא במקומו, אבל אקדמות לא מופיע שם כלל.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' יוני 06, 2011 10:14 pm

בזמנו ראיתי בזה אריכות גדולה (אולי מרב מנדל כשר) ואיני זוכר איה מקומו לעת עתה.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' יוני 06, 2011 11:24 pm

ואני שמעתי מאחורי הפרגוד,
שהמעשייה המופלאה של ה'אקדמות' נמצאה רשומה בפתקא שנפלה מן שמיא על גבי קברו של הגולם...

מי מעז לפקפק?!

יאיר
הודעות: 10081
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי יאיר » ב' יוני 06, 2011 11:40 pm

אני..הגולם "נמצא"/נמצא בעליה בעזרת נשים בביה"כ של המהר"ל בפראג...

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17495
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יוני 06, 2011 11:45 pm

ראה זה פלא שבפירושו של רש"י בשיר השירים פרק ה' פסוק ט' משתמש שם רש"י במלה ונצלבים וז"ל רש"י הקדוש: מה דודך מדוד כך היו שואלין האומות וכו' שכך אתם נשרפים "ונצלבים" עליו. ע"כ.


אם כי אנחנו נוטים לייחס את הצלב לנוצרים ולמסעי הצלב אבל יש גם במדרש מה לך יוצא ליצלב. ובתרגום אונקלוס מתרגם תלוי לשון צליבא.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' יוני 07, 2011 12:19 am

הרומאים היו נוהגים לצלוב את כל פושעיהם. ואין ללשונות שהביא ר' תולעת ולא כלום.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ג' יוני 07, 2011 12:24 am

ונניח שרש"י משום מה החליט לדבר ארמית מה שלא עשה בשום מקום - עדיין יש לתמוה מה ראה רש"י על ככה שלא הזכיר דבר זה בשום מקום למרות שרוח הפסוקים נזכרים ונעשים אין ספור פעמים בתהלים כמו כי עליך הורגנו כל היום ועוד הרבה כהנה.

מתעמק
הודעות: 539
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי מתעמק » ג' יוני 07, 2011 12:25 am

מעיין כתב:תרגום התוכן
נסיתי להביא את כל ההוצאות שהי' בידי לחטט אחריהם וכו'
בתחילה חשבתי שהוצאת פיורדא תנ"ד היא הראשונה ושוב נתיישבתי
שאפשר שבתור ספר מעשה לעצמה אכן היא הראשונה
אבל ודאי שנדפס לפני זה
מה שהבאני לזה דהרי ר' אליעזר ליבערמאן תרגם את ספר של אביו שמת בשנת תל"ח [יוזפא שמש בעל מנהגי וירמישא] מעשה נסים ליידיש
ושם כותב 'עז איש אן מעשה געדרוקט פון אקדמות' (= נמצא מעשה נדפס מאקדמות וכו']
הרי שהי' כבר המעשה נדפס בימיו אלא שלא נשרד ממנה עותק
אם לדין יש תשובה, חדא שכל זה השערה בלבד, כי כנראה מהסגנון אין ר' אליעזר ליבערמאן מעתיק הסיפור רק מזכירה, ועדיין אפשר לבחור בתחליף שחידשתי או באיזה תחליף שתרצו, ועוד שאף אם כתבה ר' יוזפא שמש לפני שנת תל"ח עדיין אין לנו הכרח לתלות הסיפור בדפוס ישן נושן שמזכיר האליה רבה רק כעבור י"א שנה מפטירת רבי יוזפא שמש, ועוד יתירה על זו, מאן יימר שר' אליעזר ליבערמאן העתיק כל דברי אביו מבלי להוסיף עליהן מאומה, הרי לפי בית עקד ספרים נדפס מעשה נסים לראשונה בשנת תנ"ו, כלומר שנתיים ימים אחר שנדפס הסיפור בל"א בפיורדא, ואם כן אפשר שרא"ל ראה לנכון להוסיף סיפור זה לתוך סיפורי אביו (להזכיר, בימיהם לא היו מקפידים כל כך בסיפורי מעשיו שלא להוסיף חלילה על סיפורי ר' יוזפא, ויפה כח הבן להוסיף בתוך של אביו בכי האי גוונא שיש סיפור חשוב בעיניו שראוי ג"כ לציין אליה).

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ג' יוני 07, 2011 12:54 am

אוצר החכמה כתב:אם כי אנחנו נוטים לייחס את הצלב לנוצרים ולמסעי הצלב אבל יש גם במדרש מה לך יוצא ליצלב. ובתרגום אונקלוס מתרגם תלוי לשון צליבא.

ונניח כדבריך עדיין עלינו לדעת מהו נשרפים ונצלבים - ושמא היה לו לומר נצלבים ונשרפים - ואפשר שכל זה תלוי באשכול בנוגע לתרגום רות וצריך ישוב.
בכל אופן אכן לא חשבתי בכיוון...

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ג' יוני 07, 2011 1:21 am

דרך אגב בנוגע לגולם:
אכן קיבלתי אישור מבית.... שיש אגרות קודש אשר שם מופיע להדיא כדברים האלו [לערך] ....בהיותי בגיל ארבע סיפר לי אבי על הגולם...
כמו כן יש את זה בליקוטי שיחות...
ובנוגע לייחוס של האדמו"ר לדעתם של כמה נכבדי חב"ד בהכרח שהיה הרבי נכד בן אחר בן לדוד המלך דרך המהר"ל שאם לא כן לא יתכן שיהיה המשיח וכדברי הרמב"ם שהמשיח חייב להיות מגזע דוד המלך ע"ה - ובמופלא ממך אל תדרוש.

זקן ששכח
הודעות: 2657
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' יוני 07, 2011 1:28 am

תולעת ספרים07 כתב:
אוצר החכמה כתב:אם כי אנחנו נוטים לייחס את הצלב לנוצרים ולמסעי הצלב אבל יש גם במדרש מה לך יוצא ליצלב. ובתרגום אונקלוס מתרגם תלוי לשון צליבא.

ונניח כדבריך עדיין עלינו לדעת מהו נשרפים ונצלבים - ושמא היה לו לומר נצלבים ונשרפים - ואפשר שכל זה תלוי באשכול בנוגע לתרגום רות וצריך ישוב.
בכל אופן אכן לא חשבתי בכיוון...


א. כנזכר, אונקלוס מתרגם בכל מקום תליית אדם בלשון צלב.
ב. קושייתך תו"ס נובעת מתוך כך שהבנת שהם גם נשרפים וגם נצלבים, ומתוך כך הקשית לשאול, שהרי אחר שנשרפים מי ילך ויתלם, אבל פשטות הכוונה איננה כך אלא או נשרפים או נצלבים. ופשוט הוא, שהרי בכל מקרה מה טעם מוצאים בשריפתו אחר שכבר הרגוהו בתליה וכן להיפך.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ג' יוני 07, 2011 1:32 am

כנראה שלא הובנתי.
שאלתי מאי חמיר טפי תלייה או שריפה - ומה צריך להזכיר קודם - האם צריך לומר נתלין ונשרפין או נשרפין ונתלין. - ועל זה אמרתי שיש את זה באריכות בנוגע לאשכול על תרגום לרות שם הנידון הוא מאי חמיר טפי תלייה או שריפה.
מקווה שעתה הובנתי
ובכמה וכמה מקומות מופיע - נהרג או נצלב או נשרף על קידוש השם.
------------
כמו"כ ראה רש"י כתובות כ"ז עמוד א בזה"ל הני נשי דגנבי. שבעליהן ניתלין - הרי שגם אצל תליית האדם כותב רש"י ניתלין (ולא נצלבין) - אם כי שאין זה קשיא כל כך ויש ליישב.

------------
ככלל זה עתה בעקבות דברי האוצר התעוררתי לחשוב דאפשר שגם אותו האיש ימ"ש לא נצלב כלל אלא רק נתלה - וצ"ב.
בכל אופן לבי נוטה לומר שלא השתמשו במלה נצלב [נצלבים] אלא כאשר נהרגו ונתלו על קידוש השם - בהיות שהם קראו לזה מסעי הצלב - ולכן גם במידה וכוונת רש"י לומר ניתלין [וכפי שכתב האוצר להעיר לנכון] הרי בכוונה תחילה השתמש שם רש"י בשיר השירים במלה נצלבין בהיות שמדבר כלפי תלייה על קידוש השם כמו במסעי הצלב - ועדיין יש להאריך בזה.

שבטיישראל
הודעות: 1811
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי שבטיישראל » ג' יוני 07, 2011 9:23 pm

תולעת ספרים07 כתב:בנוגע לגולם מפראג הרי האדמו"ר מלובאביטש ז"ל כנכד בן אחר בן של המהר"ל זי"ע מעיד כמה וכמה פעמים שהוא שמע סיפור זה מאביו וכו' עוד בטרם ר' יודל רוזנברגר הוציא את ספרו...

מענין ...

אולי כבר קרא את הסיפור בגניזה החרסונית ....

אורי אגסי
הודעות: 502
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 11:29 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי אורי אגסי » ה' יוני 09, 2011 12:59 am

תולעת ספרים07 כתב:דרך אגב בנוגע לגולם:
...
ובנוגע לייחוס של האדמו"ר לדעתם של כמה נכבדי חב"ד בהכרח שהיה הרבי נכד בן אחר בן לדוד המלך דרך המהר"ל שאם לא כן לא יתכן שיהיה המשיח וכדברי הרמב"ם שהמשיח חייב להיות מגזע דוד המלך ע"ה - ובמופלא ממך אל תדרוש.


תגיד לי, אתה שפוי?

מסבירים לך שהרבי נכד בעל התניא דרך הצמח צדק שהיה בן בתו של התניא, אז איך הוא בכלל "בן אחר בן" לתניא, - אלא שלדעת נכבדי חב"ד הרבי מוכרח [בין אם הוא רוצה ובין אם לאו...] להיות בא"ב דאל"כ אינו משיח...

מלבד זאת, האם התניא בא"ב למהר"ל, איני זוכר,
אני אבל זוכר שהיחוס מהמהר"ל לדוד המלך שמקובל שנים רבות, ג"כ אין לו מקור כ"כ חזק:
לפי הזכור לי, המקור מתבסס על הנכתב על מצבתו של סבא של המהר"ך ר' ליוואי הזקן שהוא "מגזע הגאונים וכו עד דוד המלך", אבל למעשה על המצבה כתוב רק "מגזע הגאונים".
(אני כותב זאת מזכרון, תיכף אחפש את מאמרו של המומחה הגדול ליחוס האדמו"ר מראדזין רבי שלמה אנגלארד בבטאון צפונות מה שכתב בנושא.)

אורי אגסי
הודעות: 502
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 11:29 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי אורי אגסי » ה' יוני 09, 2011 1:15 am

המאמר של ר"ש אנגלארד, צפונות יב עמ' ע-עא
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... a&pgnum=70

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' יוני 09, 2011 1:24 am

שלום לך שבטיישראל
באמת מאמר יפה בנוגע לאקדמות – באשכול שפתחת בפרוס עלינו חג העצרת
וכפי שכבר החמיא לך רבינו א"ס ובצדק.

אני נוטה להאמין שרב ישבב הסופר כבר יטפל בך – במה שכתבת להניח כדבר פשוט שחציו השני של תוכן האקדמות הוא פיוט אשר שולב בתוך הרשות למתרגם ומשום כך אין כל בעיה של הפסק וכדו'. ואישתמיטתא דבר זה לכלל הפוסקים.
גם לא כתבת להוכיח [כל כך] שאמנם היה מותר להם להתפייט באמצע קריאת התורה אם זה לעולה אם זה למתורגמן...
אילו היית מציץ בפורום בתדירות גבוהה יותר – ללא כל ספק הנספח היה מכפיל את עצמו החל מהאליהו רבא ועד....
-------
ובנוגע לעניין הגולם.
הובטחנו על ידי רבינו מתעמק שהוא עתיד להעלות מאמר על הגולם בכללותו.
כך שאנו בעמדת המתנה – ואני מנוע מלהגיב לעת עתה.
בכל אופן יו"ט לך שבטיישראל אשר בגולה

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' יוני 09, 2011 2:40 am

אורי אגסי כתב:מסבירים לך שהרבי נכד בעל התניא דרך הצמח צדק שהיה בן בתו של התניא, אז איך הוא בכלל "בן אחר בן" לתניא, - אלא שלדעת נכבדי חב"ד הרבי מוכרח [בין אם הוא רוצה ובין אם לאו...] להיות בא"ב דאל"כ אינו משיח...

אני אבל זוכר שהיחוס מהמהר"ל לדוד המלך שמקובל שנים רבות, ג"כ אין לו מקור כ"כ חזק:
לפי הזכור לי, המקור מתבסס על הנכתב על מצבתו של סבא של המהר"ך ר' ליוואי הזקן שהוא "מגזע הגאונים וכו עד דוד המלך", אבל למעשה על המצבה כתוב רק "מגזע הגאונים".


קיבלתי באישי: שהרב שלמה אנגלארד שליט"א יצא לחלוק על מה שכתב האדמו"ר הריי"צ בספר היום יום - שולשלת היחס – בנוגע לייחוסו של המהר"ל עד דוד המלך ע"ה - וראה בקובץ המצורף.

מתוך שולשלת היחס להאדמור הרייצ.png
מתוך שולשלת היחס להאדמור הרייצ.png (32.38 KiB) נצפה 5621 פעמים

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי גוראריה » ה' יוני 09, 2011 3:17 pm

חכם באשי כתב:הרומאים היו נוהגים לצלוב את כל פושעיהם. ואין ללשונות שהביא ר' תולעת ולא כלום.

בל' חז"ל הרי כל תלי' נק' צליבה.
"ותלית אותו על עץ" מתרגמינן "ותצלוב יתיה על צליבא", ושם ודאי אין הכוונה לצליבה.

היא שיחתי
הודעות: 3377
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' יוני 09, 2011 3:17 pm

לפי המדובר כאן שהאקדמות הן רשות לתרגום
האם יש מקום לפרש תיבת "ארמותא" המוזכרת באקדמות ככך שהקב"ה זיכה אותנו בתרגום לארמית של התוה"ק?

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' יוני 09, 2011 6:14 pm

לפי המדובר כאן שהאקדמות הן רשות לתרגום
האם יש מקום לפרש תיבת "ארמותא" המוזכרת באקדמות ככך שהקב"ה זיכה אותנו בתרגום לארמית של התוה"ק?

ידבר לן עלמין עלמין מדמותא – מנת דלן דמלקדמין פרש בארמותא
ינהיגנו בעולמות כעלמים אשר מלפנים הפרישה אותה ה' כתרומה
פירושו של ד"ר דניאל גולדשמיד
ואם כדבריך לא מצינו בארמית שפרש יתפרש מלשון פירוש.
אם כי שבדבריך יש בה מן ההיגיון קצת על פי דברי הגמ' במגילה
ויקראו בספר תורת האלוקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא ויקראו בספר תורת האלוקים זה מקרא מפורש זה תרגום.
ומדברי מפרשי התרגום עולה שתיבת פרש מתפרש פעמים לשון חילוק ופעמים לשון חקוק
אך לא מצאנו לשון פירוש בארמית.
-------
וראה כאן ויקרא פרק ז פסוק ל"ד אֲרֵי יָת חֶדְיָא דַאֲרָמוּתָא וְיָת שׁוֹקָא דְאַפְרָשׁוּתָא
וכן כאן שמות פרק כ"ח פסוק ל"ו וְתַעְבֵּד צִיצָא דִדְהַב דְכֵי וְתִגְלוֹף עֲלוֹהִי כְּתַב מִפָרַש קֹדֶשׁ לַשם

תולדות אדם
הודעות: 444
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:12 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולדות אדם » ה' יוני 09, 2011 8:52 pm

בפיסקא: רְבוּתָא דְיַעֲבֵּד לִי, כַּד מַטְיָא שַׁעְתָּא
שמעתי שבנוסחאות ישנות היתה הגירסא "כַּד מַטְיָא יְשׁוּעֲתָא" שהוחלף בגלל פחד הצנזורה/סילוף הנוצרים שלא יפרשו יְשׁוּעֲתָא כרצונם, מי יודע פרטים?

גם זה הבל
הודעות: 346
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי גם זה הבל » ה' יוני 09, 2011 9:07 pm

אורי אגסי כתב:
תולעת ספרים07 כתב:דרך אגב בנוגע לגולם:
...
ובנוגע לייחוס של האדמו"ר לדעתם של כמה נכבדי חב"ד בהכרח שהיה הרבי נכד בן אחר בן לדוד המלך דרך המהר"ל שאם לא כן לא יתכן שיהיה המשיח וכדברי הרמב"ם שהמשיח חייב להיות מגזע דוד המלך ע"ה - ובמופלא ממך אל תדרוש.


תגיד לי, אתה שפוי?

מסבירים לך שהרבי נכד בעל התניא דרך הצמח צדק שהיה בן בתו של התניא, אז איך הוא בכלל "בן אחר בן" לתניא, - אלא שלדעת נכבדי חב"ד הרבי מוכרח [בין אם הוא רוצה ובין אם לאו...] להיות בא"ב דאל"כ אינו משיח...

מלבד זאת, האם התניא בא"ב למהר"ל, איני זוכר,
אני אבל זוכר שהיחוס מהמהר"ל לדוד המלך שמקובל שנים רבות, ג"כ אין לו מקור כ"כ חזק:
לפי הזכור לי, המקור מתבסס על הנכתב על מצבתו של סבא של המהר"ך ר' ליוואי הזקן שהוא "מגזע הגאונים וכו עד דוד המלך", אבל למעשה על המצבה כתוב רק "מגזע הגאונים".
(אני כותב זאת מזכרון, תיכף אחפש את מאמרו של המומחה הגדול ליחוס האדמו"ר מראדזין רבי שלמה אנגלארד בבטאון צפונות מה שכתב בנושא.)

משיח יתכן להיות אף בת אחר בת, רבי היה מיוחס לדוד המלך דרך הבנות כמבואר בירו'.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' יוני 09, 2011 9:32 pm

הנה לכם המכתב של מרן שר התורה שליט"א לאנשי חב"ד שפנו אליו בשעתו לבירור העניין.
מכתב אחד מתוך כמה וכמה מכתבים.
תשובת מרן הגרח קנייבסקי לשאלתם של אנשי חבד.png
תשובת מרן הגרח קנייבסקי לשאלתם של אנשי חבד.png (24.75 KiB) נצפה 5549 פעמים

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: בעל האקדמות- בירור

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' יוני 09, 2011 9:42 pm

תולדות אדם כתב:בפיסקא: רְבוּתָא דְיַעֲבֵּד לִי, כַּד מַטְיָא שַׁעְתָּא
שמעתי שבנוסחאות ישנות היתה הגירסא "כַּד מַטְיָא יְשׁוּעֲתָא" שהוחלף בגלל פחד הצנזורה/סילוף הנוצרים שלא יפרשו יְשׁוּעֲתָא כרצונם, מי יודע פרטים?


במחזור שבועות, מהדורת פרנקל, עמ' 391, נדפס: "רבותא דיעבד לי כי מטא ישועתא",
ובשינויי נוסחאות שם צויינו שתי נוסחאות אחרות מכתבי יד: 'ישעתא', 'שעתא'.
אך נראה שהחילוף 'שעתא' הוא כדי להשוות את החרוז. עי' בביאורו של פרנקל שם, לשו' 26.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים