מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חקירה: מה היה החטא בליל שבועות

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

חקירה: מה היה החטא בליל שבועות

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' יוני 09, 2011 4:41 pm

כתב המג"א
מגן אברהם סימן תצד
"איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתור' וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה"

ויש לחקור
האם החיסרון בזה שלא קמו
או בכך שהלכו לישון

ונפק"מ למי שהולך לישון וקם לפני נץ, ולא שמענו שמהני, וע"כ החיסרון בזה שהלכו לישון, אולם במג"א משמע שהחיסרון בכך ש"הוצרך הקב"ה להעיר אותם" וצ"ע.

אכן מלשון המדרש "ישנו להם ישראל כל אותו הלילה" משמע צד שלישי שהיה להם לישון מקצת הלילה ולא כל הלילה (לכאו' להתכונן או מהתלהבות וכדו')
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
ר' פנחס בשם רבי הושעיא אמר עד שהמלך במסבו עד שהמלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה במסבו ברקיע כבר הקדים שנא' (שמות י"ט) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר למלך שגזר ליום פלוני אני נכנס למדינה וישנו להם בני המדינה כל הלילה וכשבא המלך ומצאם ישנים העמיד עליהם בקלאנין בוקינס ושופר והיה השר של אותה מדינה מעוררן ומוציאן לאפנתי של מלך והיה המלך מהלך לפניהם עד שהגיע לפלטין שלו, כך הקב"ה הקדים דכתיב (שם /שמות י"ט/) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר, וכתיב (שם /שמות י"ט/) כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם, ישנו להם ישראל כל אותו הלילה לפי ששינה של עצרת עריבה והלילה קצרה, אמר ר' יודן אפילו פורטענא לא עקץ בם, בא הקב"ה ומצאן ישנים התחיל מעמיד עליהם בקלאנין הה"ד ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים והיה משה מעורר לישראל ומוציאן לאפנתי של מלך מלכי המלכים הקב"ה הה"ד (שם /שמות י"ט/) ויוצא משה את העם לקראת האלהים, והיה הקב"ה מהלך לפניהם עד שהגיע להר סיני דכתיב (שם /שמות י"ט/) והר סיני עשן כלו, א"ר יצחק זה הוא שמקנתרן על ידי ישעיהו שנאמר (ישעיה נ') מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצר קצרה ידי מפדות.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: חקירה: מה היה החטא בליל שבועות

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' יוני 09, 2011 4:48 pm

ובשו"ת יחווה דעת חלק ג סימן לב (להלן) כתב שישנו גם בבוקר קצת
ואפשר שלמד כן מלשון המדרש ש"בא הקב"ה ומצאן ישנים התחיל מעמיד עליהם בקלאנין הה"ד ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים" ומשמע שבבוקר העירם הקב"ה, אכן אפשר שישנו עד סוף הלילה בדיוק ובדיוק בהחל בוקר ועלות השחר העירם הקב"ה והיו קולות וברקים
ואם צדקו דברי הרב עובדיה, הרי מכאן תלונה על מנהג חסידים ללמוד עד עלות וללכת לישון בעלות עד תשע ולהתפלל רק אז, שהרי הטענה על כלל ישראל הייתה שישנו בבוקר
עוד רגע אדבר, של פי דברי האבן עזרא שהביא ביחווה דעת, הרי יש טעם חדש לכך שערים בליל שבועות, זכר למה שהיו אז ערים (לכה"פ יחידי סגולה כפי' הרב עובדיה) כדי שישמעו קול ה' בבוקר

והמגן אברהם (סימן תצ"ד) הביא טעם למנהג הזה, על פי מה שאמרו במדרש שיר השירים רבה (פרשה א' סימן נ"ו), בפסוק עד שהמלך במסיבו, שעם ישראל ישנו להם כל אותו הלילה של מתן תורה, לפי שהשינה של עצרת עריבה לאדם והלילה קצר, והמשיכו לישון עד שתי שעות ביום, בא הקדוש ברוך הוא להר סיני ומצאם ישנים, וזהו שהיה ישעיה מוכיחם, מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה, ואז התחיל לעוררם בקולות וברקים ושופר, כמו שנאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה. והיה משה מעוררם ומביאם לפני הר סיני, שנאמר ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה. (וכן הוא בפרקי רבי אליעזר פרק מא) +ורבינו אברהם אבן עזרא בפרשת יתרו פסוק והיו נכונים (י"ט, יא) כתב, ואולי לא ישן אדם מהם כל הלילה, כדי שישמעו קול ה' בבוקר, כדרך הכהן הגדול בליל יום הכפורים ע"כ. ויש להעמיד דבריו ולקיימם לגבי יחידי סגולה בלבד, שהרי כל ישראל היו ישנים בלילה ודו"ק.+ ולכן כתשובת המשקל נהגו ישראל קדושים להיות ערים כל ליל חג השבועות ולעסוק בתורה עד אור הבוקר, ושומעים קריאת התורה ועשרת הדברות, וכאילו קבלום מהר סיני. וכן כתב הרב הגדול רבי יחיא צאלח בסידור עץ חיים (דף מ"ו ע"א). וזו לשון שער הכוונות (דף פ"ט ע"א): וצריך האדם שלא יישן כלל בלילה הזה, ולהיות ניעור כל הלילה, ועוסק בתורה וכו', וכל מי שלא ישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחד ויהא עוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכו' ע"ש. וראה עוד בזה בשו"ת לב חיים חלק ב' (סימן ק"פ), ובשו"ת מי יהודה (חלק אורח חיים סימן כ"ב).

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: חקירה: מה היה החטא בליל שבועות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יוני 10, 2011 3:52 pm

ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה (שמות יט, יז).

דהנה איתא במדרש שביום מתן תורה בקשו להתנמנם בבוקר ושנתם ערבה להם עד שעוררן משה רבינו ע"ה לקבל את התורה עי"ש. ואמר הצדיק הגאון מהור"ר לוי יצחק זצ"ל חלילה לחשוב על עם קודש שנפלו בתרדמת העצלות והשינה ביום הנכבד שידעו שיתן הקב"ה את תורתו להם. אלא יש לומר, דכוונתם היה לשם שמים שמיום שני בסיון שהתחילו לעשות הכנה לקבלת התורה ועבדו בכל כוחם ובמחשבותם הקדושים עד שנפל עליהם ליאות ועייפות והיו מתייראים פן לא יוכלו לקבל את התורה במתשבה צלולה כראוי, על כן נתנו שינה לעיניהם ולעפעפם תנומה בכדי שיתחדשו מוחותיהם ויתחזקו עשתונותיהם בבהירות לקבלת תורה הקדושה עכ"ל.

והנה מפשוטו של מקרא דכתיב ויוצא משה את העם, וכל מקום דכתיב עם הם פשוטי בני אדם כנודע, ולכן ניחא לומר עליהם שהיו ישנים ונרדמים עד שהקיצן משה, ויוצא אותם לקראת האלהים. ואף גם לפי מה שאמר החסיד הנ"ל דכוונתם היה לשם שמים, מכל מקום מוכרע שלא היו אותם האנשים במדרגה גדולה, כי מי שנכון לבו בטוח בה' אינו צריך להכנה ומתחזק בבטחונו להלוך אל ה' ולעבודתו ומן השמים ירחמו לחזק מוחו ולתת לו בהירות. אמנם מי שאינו דבוק בבוראו בדביקות כראוי אינו בטוח בו כראוי ומתנהג על פי דרך הטבע ושומר מוחותיו ומחשבתו וישן בשעת שינה וכן שאר ענינים. הגם שגם זה לשם שמים, מכל מקום אינו במדרגה גדולה כמשליך על ה' יהבו ואינו משגיח על עצמו לשמור נפשו על פי דרך הטבע.

והנה ידוע כי כל מה שהאדם מחשב ומדבר ועושה למטה מעורר מדה כזאת למעלה, ולכן כתיב ויוצא משה את העם דייקא שהיו במדרגה קטנה ובקשו לשמור מוחותם על פי דרך הטבע ושינה, והקיצן משה והוציאן לקראת האלהים, כי אלהי"ם גימטריא הטב"ע, כי על ידי דרך הטבע שדרכו בו נתעורר שם אלהים. וזה ויתיצבו בתחתית ההר במדרגה קטנה. (עבודת ישראל שבועות)..

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: חקירה: מה היה החטא בליל שבועות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יוני 10, 2011 3:53 pm

ובנותן טעם להעתיק כאן שמועה נאה בשם הגרי"ז, וכן שמעתי דבר זה מהגאון ר' הלל זאקס שליט"א בהספדו את מחותנו הגאון ר' זלמן רוטברג זצ"ל, בהיכל ישיבת בית מאיר בבני ברק עם כלות השבעה.

כתב הרמב"ם (הל' ת"ת ג,יג): אע"פ שמצוה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה.

מפי השמועה נמסר כי שאלו למרן הגרי"ז, היאך דברי הרמב"ם הללו מתיישבים עם דבריו בהל' דעות (ד,ד): היום והלילה כ"ד שעות, די לו לאדם שלישן שהוא שמונה שעות.

והשיב מרן הגרי"ז שאין בזה כל סתירה, ודאי מצד הבריאות הטבעית ולפי מהלך העולם, צריך לישן שמונה שעות, אך מצד הלכות תלמוד תורה, מי שרוצה לזכות לכתרה של תורה, אינו צריך לחוש לזה, כי החי לפי עומק החיים וסוד הקדושה יש לו מהלך חיים אחר והוא מובטח במה שאמרו חז"ל בריש ע"ז (ג,ב): כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום. (טללי אורות דברים ח"א עמ' קלה).

אדג
הודעות: 1520
הצטרף: ה' מאי 13, 2010 11:11 am
מיקום: צפת, אה"ק תובב"א
יצירת קשר:

Re: חקירה: מה היה החטא בליל שבועות

הודעהעל ידי אדג » ב' יוני 13, 2011 10:58 am

ובלקו"ש ביאר ע"ד החסידות, עיין ומצא טוב.

טפח
הודעות: 100
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 12:15 am

Re: חקירה: מה היה החטא בליל שבועות

הודעהעל ידי טפח » ה' דצמבר 29, 2011 11:34 am

יעויי' בצילום המובא כאן (http://kedem-auctions.com/Items/%D7%9E% ... 99%D7%9F-0): "...ומאבי הרה"ג מו"ה מאיר ז"ל פיימער מסלוצק שמעתי כי הגאון האמתי רבנו אליהו מווילנא זצ"ל הי' ישן שמונה שעות בשני ימים מעת לעת...".

הגרח
הודעות: 236
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 1:14 am

Re: חקירה: מה היה החטא בליל שבועות

הודעהעל ידי הגרח » ג' מאי 30, 2017 2:38 am

לא היה שום חטא בכך שישנו אולי יש כאן הרגש ששינתם היתה מדאי בעריבות שלא לפי גודל המעמד שממתין להם

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: חקירה: מה היה החטא בליל שבועות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יוני 06, 2019 11:48 pm

כתב המגן אברהם (בהקדמת סימן תצד):
איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה, וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן. ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקדוש ברוך הוא להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה.

ולכאורה הדברים צריכים ביאור טובא, הרי בני ישראל באו להר סיני כבר בראש חודש סיון, והוזקקו לאיסורי הגבלה על מנת שלא יהרסו לעלות אל ההר, ובודאי היה זה מפני גודל השתוקקותם לקבל את התורה במדה גדושה יותר, ואם היו ישראל ישנים כל הלילה, בע"כ שהיה זה מפני שסברו שמוטב שיחליפו כוחות ויאזרו חיילים בגופם ובנפשם לקבל את התורה כראוי, וא"כ מה לנו לתקן דבר זה.
וביחוד, שבדורותינו החלושים הרבה פעמים נגרם מזה הפסד ונזק לתורה ולתפילה של יום המחרת, [ועי' בית יוסף או"ח סימן תריט: ועוד נהגו אנשי מעשה באשכנז שעומדים על רגליהם כל הלילה וכל היום על פי המדרש (פרקי דר"א פרק מו) שכתבתי. בסימן תר"ו (שיד.) שסמאל משבח את ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ביום הכפורים ואומר שאין להם קפצים כמלאכי השרת. ונ"ל דהא דקאמר שעומדים על רגליהם כל הלילה היינו בשעת תפלת ערבית דוקא דאם לא כן נמצא שאינם ישנים כל הלילה ואי אפשר להם לכוין יפה בתפלתם ביום שהרי הם מתנמנמים. ובדרכי משה כתב, אבל אני ראיתי מקצת אנשים שעמדו כל הלילה ממש. אמנם העיקר הוא כדברי הבית יוסף. ויעויין בשו"ע שם סעיף ה, ובמג"א ובמשנ"ב העתיקו דברי הב"י].
[ועי' בישועות יעקב שהפליא ליישב בדרך דרוש שתורה שבע"פ לא היו רוצים לקבל עד שכפה עליהם כגיגית, וזמן הלימוד של תורה שבע"פ היינו בלילה, יעו"ש, וראה עוד בשו"ע הרב שעיקר הלימוד בלילה זה יהיה בתורה שבע"פ, ואכ"מ].

ואולי יש לומר בדרך הרגש, ובהקדם דברי השפת אמת (האזינו תרל"ו), וז"ל,
בטור הביא המדרש שבין יוהכ"פ וסוכות עוסקים במצות לולב וסוכה ואין עושין עונות והקב"ה אומר מה דאזיל אזיל כו'. והקשה בטו"ז איך יהיו ימים אלו יותר [גדולים] מסוכות עצמו שמקיימים גוף המצוה ונאמר ראשון לחשבון עונות ע"ש. אבל אין הדבר רחוק שיותר כח והצלה יש בהכנת המצוה מגוף קיום המצוה. אחד כי עשיות המצוה הוא רק לשעה וההכנה הוא לעולם. וע"ז נאמר ושמרתם ועשיתם וכפי מה שאדם שומר עצמו תמיד כדי שיהי' מוכן לקיים מצות השי"ת. כי בודאי כל היגיעה לשמור מהבלי עולם צריך להיות כדי להיות מוכן לקיים מצות השי"ת וכפי הטהרה יוכל לקיים המצוה. וע"י השמירה זוכה לקיימה ונשמר מכל דבר כמ"ש שומר מצוה לא ידע רע. ועוד כי מי יוכל לקיים המצוה כמשפטה. אבל הרצון והכנה להמצוה הוא לעשותו כרצונו ית' ולזאת ההכנה והשמחה לבוא להמצוה חשוב מאוד כנ"ל. ויש לדון קו"ח ממ"ש ז"ל הרהורי עבירה קשים מעבירה. כש"כ מדה טובה הרהורי מצוה שאדם מהרהר ומשתוקק לקיים פקודת השי"ת טובים מהמצוה ושומרים האדם ועי"ז אין עושין עונות כנ"ל.

והנה בודאי לגבי הכנה למצוה לעומת מצוה הוא חידוש גדול ורבותא עצומה להטיל את כובד העבודה על ההכנה ולא על החפצא דמצוה, אולם נראה שכלפי הענין של קבלת התורה הויא מילתא דפשיטא טפי, שמבחינת עם ישראל העיקר היה ההכנה לקבלת התורה, ומעמד הר סיני בעצמו שהיה דבר נשגב ונורא, זה בא מצידו ית'. ועיקר העבודה המוטלת על כלל ישראל היה עבודת ההכנה.

ידועים דברי הזוה"ק ששבעה שבועות של ספירת העומר היינו בחינת שבעה נקיים שמתקדשת אשה מטומאתה, וכמו כן בני ישראל נזדככו ונטהרו בקדושה של מעלה ובקדושה של מטה, וגם בתורה הק' מפורש ענין ההכנה שבאו כבר בראש חודש להר סיני, ובספר חמדת ימים כתב שהיה זה בשביל להגביר את הטהרה והשייכות שלהם להר סיני, וזה ענין שלשת ימי הגבלה, ואיסורי הפרישה וכו'.

ונראה שכלל ישראל היו ישנים כל הלילה מחמת שסברו שקבלת התורה עיקר, ועל כן העדיפו לילך לישון לאזור כוחות לקבלה, ו'לכן אנו צריכים לתקן זה' ולהיות ניעורים, כי ההכנה עיקר.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים