פורום אוצר החכמה

האם תיקון ליל שבועות ובפרט לעדות אשכנז הוא רק בגדר רשות או שיש ענין גדול בזה יותר מסתם לימוד אחר?
האם זה רק עדיף או מתקרב לגדר חובה?
והאם זה נכון שהחזו"א זצ"ל הורה להגרח"ק שליט"א להמשיך ללמוד את התיקון בליל שבועות כמו שהיה רגיל וכן עושה עד היום מדי שנה
וכן אומרים שנוהג ר' שמואל אויערבאך שליט"א.
האם נכונים הדברים?

בחק יעקב בר"ס תצד כ' שהתפשט המנהג בדורו לומר תיקון אבל בבית חמיו זקנו הג' מהר"ש לא נהגו כן וכ' שעיקר הדבר ניתקן בשביל עמי הארץ, גם בשו"ע הרב(תצד ג') כ' שעיקר הלימוד יהא בתורה שבע"פ, גם היה נוהג כזה בין קצת ת"ח בדורו של החיד"א(אף שהחיד"א מתקיף זאת) כמ"ש בס' לב דוד פ' לא. וככל הנראה ע"ז סמכו בישיבות והרבה בני תורה.

שמש חכמים כתב:בחק יעקב בר"ס תצד כ' שהתפשט המנהג בדורו לומר תיקון אבל בבית חמיו זקנו הג' מהר"ש לא נהגו כן וכ' שעיקר הדבר ניתקן בשביל עמי הארץ, גם בשו"ע הרב(תצד ג') כ' שעיקר הלימוד יהא בתורה שבע"פ, גם היה נוהג כזה בין קצת ת"ח בדורו של החיד"א(אף שהחיד"א מתקיף זאת) כמ"ש בס' לב דוד פ' לא. וככל הנראה ע"ז סמכו בישיבות והרבה בני תורה.

קראתי שכתוב בזהר ובאריז"ל (איני יודע מקומם אך הזהר בעצמו הוא-הוא שאמר ללמוד כל הלילה) שצריך ללמוד דוקא את התיקון הזה.
כיצד מתיישבים הדברים?

בדבר הזהר ראה באשכול בענין לימוד משניות בליל שבועות.
מש"כ שהזהר הוא זה שאומר וכו' כ"כ החיד"א בלב דוד פ' לא.
ובדבר החק יעקב, אם נאמר שראה דברי הזהר, כנראה ס"ל שהזהר דוקא מדבר על חבריא ובני היכלא כמו שנראה מדבריו, ומי שאינו מבני היכלא אף שהוא ת"ח אין ענין שיאמר התיקון אלא עדיף שילמדו, אבל חוץ מזה תקנו בשביל עמי הארץ שיאמרו התיקון כי אין באפשרותם ללמוד בעיון, זה מה שנראה לי לישב אמרי קדש החק יעקב, אף שמקובלים לא הבינו כן מהזהר.

האמת היא שאני מתפלא על השאלה (לא על השואל), תיקון ליל שבועות זה אפילו פחות מרשות, הוא דבר די חדש, ועד זמנינו קהילות שלמות לא נוהגות לומר אותו, והוא יחסית דבר חדש. מי שטוען שהוא חובה זה רק המקובלים ורק חלקם, אבל זה לא אמור לחייב את מי שלא נוהג במנהגי קבלה, קרי: את הפשטנים. כמו דברים רבים שהמקובלים טוענים לחובתם ולא נוהגים על פיהם. דוגמה טובה ביותר היא לבישת ד' בגדי לבן בשבת ואכמ"ל.

י. רבינוביץ כתב:האמת היא שאני מתפלא על השאלה (לא על השואל), תיקון ליל שבועות זה אפילו פחות מרשות, הוא דבר די חדש, ועד זמנינו קהילות שלמות לא נוהגות לומר אותו, והוא יחסית דבר חדש. מי שטוען שהוא חובה זה רק המקובלים ורק חלקם, אבל זה לא אמור לחייב את מי שלא נוהג במנהגי קבלה, קרי: את הפשטנים. כמו דברים רבים שהמקובלים טוענים לחובתם ולא נוהגים על פיהם. דוגמה טובה ביותר היא לבישת ד' בגדי לבן בשבת ואכמ"ל.

וכמה זמן זה המנהג להיות ערים בליל שבועות?
המנהג להיות ערים נולד ביחד עם המנהג להגיד תיקון, וממילא כל מה שכתבת הם דברי הבל.

י. רבינוביץ כתב:האמת היא שאני מתפלא על השאלה (לא על השואל), תיקון ליל שבועות זה אפילו פחות מרשות, הוא דבר די חדש, ועד זמנינו קהילות שלמות לא נוהגות לומר אותו, והוא יחסית דבר חדש. מי שטוען שהוא חובה זה רק המקובלים ורק חלקם, אבל זה לא אמור לחייב את מי שלא נוהג במנהגי קבלה, קרי: את הפשטנים. כמו דברים רבים שהמקובלים טוענים לחובתם ולא נוהגים על פיהם. דוגמה טובה ביותר היא לבישת ד' בגדי לבן בשבת ואכמ"ל.

יש לך תאריך מתי התחילו להיות ערים?

ולכל התמהים למה דווקא ללמוד את התיקון, יש לילה אחד בשנה שיש הזדמנות לעשות את זה, אז כדאי לנצל זאת, ויש עוד 352 לילות בשנה שאפשר ללמוד בהתם תורה שבע"פ, ואין בהם את ענין התיקון.

נושא ספרים כתב:

י. רבינוביץ כתב:האמת היא שאני מתפלא על השאלה (לא על השואל), תיקון ליל שבועות זה אפילו פחות מרשות, הוא דבר די חדש, ועד זמנינו קהילות שלמות לא נוהגות לומר אותו, והוא יחסית דבר חדש. מי שטוען שהוא חובה זה רק המקובלים ורק חלקם, אבל זה לא אמור לחייב את מי שלא נוהג במנהגי קבלה, קרי: את הפשטנים. כמו דברים רבים שהמקובלים טוענים לחובתם ולא נוהגים על פיהם. דוגמה טובה ביותר היא לבישת ד' בגדי לבן בשבת ואכמ"ל.

וכמה זמן זה המנהג להיות ערים בליל שבועות?
המנהג להיות ערים נולד ביחד עם המנהג להגיד תיקון, וממילא כל מה שכתבת הם דברי הבל.

נו, אמור אתה כמה זמן המנהג להיות ערים, והיכן וכמה נהגו בו (מלבד זמנינו).
חבל שגם היסטוריה אתה לא יודע, ומקניט בחינם כדרכם של פתיים שכל דבר שנהוג בזמנינו חושבים שהוא הלמ"מ או מימי כנסת הגדולה.

בוא וראה דרכה של תורה היאך היא:
יהודי עדין ושמו נאה לו "שמש חכמים" שלח לי הודעה פרטית! ובה הוא כותב את הדברים הבאים:
"עיין בס' עמק ברכה דף ע' ע"א שכ' וז"ל: וסדר הלימוד זה הלילה כו' ונודע חרבים ע"י קונטרסים שנתפשטו, המנהג הזה נתפשט בכל א"י ובכל המלכו' אין נקי כולם כאחד מגדולים ועד קטנים וכן קיימו עליהם ועל זרעיהם. עכ"ל א"כ לכאורה מדובר ממש על מנהג שהוקבע ויש טעם לחקור למה יש מקומות שבדורות האחרונים הזניחוהו.
כתבתי באישי כי לא רציתי להראות כמצטרף להתקפה, אלא מטרתי לברר ד"ת". סוף ציטוט. ודפח"ח.

ובכן, אענה לו כאן שגם אחרים התמהים כמותו ימצאו תשובה בדברי:
מה שכתב בספר עמק ברכה מתייחס לתקופתו שבה התחיל 'המנהג'. המנהג לא רווח מעולם באשכנז, ספרד, תימן! וגם לא בארץ ישראל, כל המנהג הזה הוא רק בדורות האחרונים בהשפעת מקובלי צפת וכדו', השל"ה כידוע גר שם (ואביו לא). אם בשבילך התקופה ההיא מסמלת את זמן התנאים או האמוראים, אז אני מתנצל.
אין בכח מישהו לחדש משהו שלא נזכר בשום ספרות חז"ל - אחרי חתימת הגמרא. וזו הסיבה שבדורות האחרונים כבדורות הראשונים לא נוהגים בו.

כמובן שמקורו של מנהג זה בזוהר ששם כתוב שהחסידים הראשונים היו נוהגים להשאר ערים בלילה. עם הזמן המקובלים החליטו לממש את הדברים בעצמם וכך לאט לאט החל המנהג. ואיני מעוניין להאריך בעניין זה מכמה סיבות, וידועים דברי היעב"ץ והחת"ס.

מנהג התיקון והמנהג להיות לנדד שינה שניהם מגיעים מהאר"י על סמך הזוהר. לאחר זמן המנהג פשט צורה ולבש צורה כמו מנהגים רבים אחרים ובמקומות רבים היו ערים כל הלילה אבל כבר לא אמרו תיקןן. או שמלכתחילה קיבלו רק חלק מהמנהג, וגם דברים כאלה יש.
לכן כל מה שכתבת למעלה שזה מנהג של קבלה ואינו מחייב, זה הבלים, משום שלא מדובר כאן על חיוב, אלא על קיום מקורי של המנהג, כי מי שאמר להיות ער הוא אמר מה לקרוא כל הלילה. והדברים פשוטים ומבוארים. זה הכל.

הרב רבינוביץ היקר, אני לא מבין אותך, כל המנהגים שאתה נוהג היום, הם מלפני חמש מאות או אלף שנה??? הכף החיים לא מספיק טוב? החיד"א לא מספיק טוב? האר"י לא מספיק טוב? השל"ה לא מספיק טוב בכדי לנהוג את מה שהוא אמר? [אפרופו: את תפילת השל"ה אמרת? בטוח לי, זה לא מלפני אלף שנה.] דרך אגב, מורה צדק ענה אומנם לא בדיוק למה שפותח האשכול שאל אבל בכ"ז תשובתו מספיקה לכל 'המתחכמים' לאמר שיש להם לילה לעשות שטייגען, אתה יכול להסביר לי למה, אבל למה יושבים חבר'ה ללמוד גמרא בליל הושענא רבה? זה בדיוק כמו מה שאמר נושא ספרים: להיות ערים בליל הושענא רבה הוא נולד ביחד עם התיקון שיסדו מצוקי ארץ הנ"ל. לבוא ולדון על הנהגה האם צריך לקום ולעשות שכתבו גאוני וצדיקי וחסידי ומקובלי הדורות האחרונים.... להיכן הגענו.

הקפצה

מנהג אוקריינה הישן [כנראה לפני זמן החסידות]
היה משמרות של ריקוד בליל שבועות
שכשנגמר כוחם היו מתחלפים

ואמר רבי נחמן מברסלב שבליל שבועות העיקר הוא להיות ערים
[וכמו ששמעתי ממו"ר שבשבועות עוסקים בחיזוק הרצון לקבל את התורה
וזה ע"י עירנות בלילה,
ע"י שיר האקדמות,
וכן ע"י תיקון ליל שבועות שבו מגלים את רצוננו ללמוד את כל חלקי התורה
וזה מש"כ כ"ד קישוטין וד"ל]

לא מובן חידוש "העיקר להיות ערים"! כידוע, "הולך בטל - כישן דמי".
מסתמא לא אמר בדיוק כך מוהר"ן מברסלב.

זו הכוונה להיות ער בנפשו ובזה ההכנה לקבלת התורה

אוהב אוצר כתב:הרב רבינוביץ היקר, אני לא מבין אותך, כל המנהגים שאתה נוהג היום, הם מלפני חמש מאות או אלף שנה??? הכף החיים לא מספיק טוב? החיד"א לא מספיק טוב? האר"י לא מספיק טוב? השל"ה לא מספיק טוב בכדי לנהוג את מה שהוא אמר? [אפרופו: את תפילת השל"ה אמרת? בטוח לי, זה לא מלפני אלף שנה.] דרך אגב, מורה צדק ענה אומנם לא בדיוק למה שפותח האשכול שאל אבל בכ"ז תשובתו מספיקה לכל 'המתחכמים' לאמר שיש להם לילה לעשות שטייגען, אתה יכול להסביר לי למה, אבל למה יושבים חבר'ה ללמוד גמרא בליל הושענא רבה? זה בדיוק כמו מה שאמר נושא ספרים: להיות ערים בליל הושענא רבה הוא נולד ביחד עם התיקון שיסדו מצוקי ארץ הנ"ל. לבוא ולדון על הנהגה האם צריך לקום ולעשות שכתבו גאוני וצדיקי וחסידי ומקובלי הדורות האחרונים.... להיכן הגענו.

יש"כ על החיזוק, טוב מאוחר מלא כלום.
לענ"ד יש חילוק בין ליל שבועות להושענא רבא, שדרך אגב לפי המובא כאן מקורו של הושענא רבא יותר קדמון.
בליל שבועות זה עניין של זכר למה שהיה אז וכו' כפי הטעמים המובאים בזה, לעומת הושענא רבא שיש בזה דוגמת תיקון כרת, ולכך בליל שבועות שנשתרש לומר את התיקון הזה גדולה מעלתו ביותר. אך בהושענא רבא שיש בזה משום תיקון כרת, אפשר שיספיק לנדוד שינה כל הלילה בלימוד התורה ואין זה משנה מה בדיוק לומדים ולפי איזה סדר.

מנין שבשבועות אי אפשר לעשות תיקון כרת כמו בהושענא רבא
[וכמדומני שבישיבת החת"ס אמרו תפילת תיקון כרת בסוף הלילה]


בעניין בגדי לבן שנכתב לעיל
כמדומני שדעת המשנה ברורה שיש ללבוש בגדי לבן בשבת במקום שאין יוהרא

ר' באשכול 'תיקון ליל שבועות בספר אור זרוע' (לנכד הרמב"ן)

צביב כתב:מנין שבשבועות אי אפשר לעשות תיקון כרת כמו בהושענא רבא
[וכמדומני שבישיבת החת"ס אמרו תפילת תיקון כרת בסוף הלילה]


בעניין בגדי לבן שנכתב לעיל
כמדומני שדעת המשנה ברורה שיש ללבוש בגדי לבן בשבת במקום שאין יוהרא

ביום טוב לעשות תיקון כרת?

היכן במשנ"ב?

בספר "נוהג כצאן יוסף" עמוד רל"ו כתוב שמי שלא ישן כלל יאמר התחינה המיוסדת להצילה מכרת

מורה צדק כתב:

צביב כתב:מנין שבשבועות אי אפשר לעשות תיקון כרת כמו בהושענא רבא
[וכמדומני שבישיבת החת"ס אמרו תפילת תיקון כרת בסוף הלילה]


בעניין בגדי לבן שנכתב לעיל
כמדומני שדעת המשנה ברורה שיש ללבוש בגדי לבן בשבת במקום שאין יוהרא

ביום טוב לעשות תיקון כרת?

היכן במשנ"ב?

בעניין תיקון כרת כתבתי בשבועות כמו בהושענא רבא
אם אפשר אז כנראה אפשר גם אז
ואומנם נוגע לעוד עניין אם אפשר לצרף יחד שני תיקונים
וגם אם יש ענין תענית יחד עם תיקון השינה כמו שראיתי בספר אחד


ענין בגדי שבת
נזכר בביאור הלכה בסימן רס"ב ד"ה בגדים נאים

[ראיתי היום שבכף החיים כותב שאין לחוש בזה ליוהרא]
ובספר דברי יחזקאל [שינווא]
מספר שרבי נתן אדלר זצ"ל אמר שיש לו תמיהה על מנהג העולם
לחוש למיחזי יוהרא, ולא ליוהרא

קודם התקדש החג, יש ביד מי להוסיף, לברר וללבן עוד בענין?

בשרשי מ"א כתב על זה באריכות גדולה,

נדמה לי שמסקנתו שהתיקון הזה נתפשט בכל עדות ישראל אשכנזים וספרדים, פולין, ליטא, הונגריה, ושאר מדינות אירופה. ובדורות האחרונים בטל בישיבות ליטא. (נגד דעת הגר"א).
ועדיין רבים מגדולי ליטא המשיכו לנהוג בלימוד התיקון בדורות האחרונים, למשל האדר"ת, הסטייפלר, יבחלט"א הגרח"ק, (ע"פ החזו"א), הגרש"ז אוירבך, הגראי"ל שטיינמן, ר' הלל זקס, ועוד.

דעת יחיד של ה'חק יעקב' שהתיקון הוא לעמי הארץ, הוא נסתר מעדות המג"א ש"כבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן".

והנה רשימה חלקית של גדולי הפוסקים מכל המדינות שנהגו לאמרו: מרן הב"י, ר' שלמה אלקבץ,כנה"ג, מג"א, החוות יאיר, ר' יעקב עמדן, החיד"א, ר' חיים פאלאגי, הפמ"ג, מאמר מרדכי, מטה משה, סדר היום, השל"ה, יוסף אומץ, נוהג כצאן יוסף, ר' יעקב מליסא (בעל ה'נתיבות המשפט'). קיצור של"ה, קב הישר, שבט מוסר, יסוד ושורש העבודה, פלא יועץ, חתם סופר, אמרי אש, ר' עזריאל הילדסהיימר, ר' שלמה גאנצפריד - קצש"ע, בן איש חי, כף החיים, אור לציון, התעוררות תשובה, וכן כל חכמי המקובלים כמובן. (כמו הרמ"ק, האריז"ל, המהרח"ו, ר' אברהם גלאנטי, ועוד).

משולש כתב:בשרשי מ"א כתב על זה באריכות גדולה,

נדמה לי שמסקנתו שהתיקון הזה נתפשט בכל עדות ישראל... ובדורות האחרונים בטל בישיבות ליטא. (נגד דעת הגר"א).

האם הוא הביא ראיה מה היה דעתו של הגר"א. הרי ידוע שהמגיד מדובנא לא אמר תיקון, והוא הסביר החילוק בינו לבין הגר"א שכן אמר, שהוא דומה לסוחר קטן המביא הסחורה שיש לו להיריד למכור אותו שם, והגר"א דומה לסוחר גדול שא"א לו להביא כל סחורתו וע"כ הוא מביא רק דוגמא של כל מה שיש לו כדי לקחת הזמנות.

חובב_ספרים כתב:

משולש כתב:בשרשי מ"א כתב על זה באריכות גדולה,

נדמה לי שמסקנתו שהתיקון הזה נתפשט בכל עדות ישראל... ובדורות האחרונים בטל בישיבות ליטא. (נגד דעת הגר"א).

האם הוא הביא ראיה מה היה דעתו של הגר"א. הרי ידוע שהמגיד מדובנא לא אמר תיקון, והוא הסביר החילוק בינו לבין הגר"א שכן אמר, שהוא דומה לסוחר קטן המביא הסחורה שיש לו להיריד למכור אותו שם, והגר"א דומה לסוחר גדול שא"א לו להביא כל סחורתו וע"כ הוא מביא רק דוגמא של כל מה שיש לו כדי לקחת הזמנות.

הוא בוודאי מביא את הסיפור הזה, אבל נדמה לי שהוא כותב שהסיפור הזה לא מוסמך. אין תח"י את הספר כעת.
עכ"פ אי אפשר לסתור את מה שמפורש בפוסקים על פי סיפור שמקורו לא ידוע.

גם אם הסיפור לא מוסמך זה מספיק שא"א להביא ראיה שדעת הגר"א הוא שיש לומר תיקון אך ורק ע"פ ראיה שכך נהג הוא בעצמו. גם אם אפשר להוכיח שהסיפור בודאי אינו אמת ספק גדול אם יש להוכיח מהנהגה אישית של הגר"א שדעתו הוא שכך ראוי לכל אחד ואחד לנהוג. כ"ש אם לא הופרך הסיפור כלל רק שחסר ראיה חותכת שהוא אמת.

חובב_ספרים כתב:גם אם הסיפור לא מוסמך זה מספיק שא"א להביא ראיה שדעת הגר"א הוא שיש לומר תיקון אך ורק ע"פ ראיה שכך נהג הוא בעצמו. גם אם אפשר להוכיח שהסיפור בודאי אינו אמת ספק גדול אם יש להוכיח מהנהגה אישית של הגר"א שדעתו הוא שכך ראוי לכל אחד ואחד לנהוג. כ"ש אם לא הופרך הסיפור כלל רק שחסר ראיה חותכת שהוא אמת.

מסכים. רשימת הפוסקים מספיק מכובדת גם אם לא נוכיח מה דעת הגר"א.

לא עיינתי בענין, אבל אם כל המקור הוא משרשי מנהגי אשכנז הייתי מקבל הרשימה בערבון מוגבל. אני מעריך שרשי מנהגי אשכנז מאד, המחבר עשה עבודה רציני ומקיף ולולי מחיר היקר מסתמא הייתי קונה אותו. אבל עכ"ז אהבתו המחבר למנהגי אשכנז מקלקל אצלו את השורה, וראיתי כמה פעמים שדבריו רחוקים מלהיות מוכרחים.

יאיר כתב:

שמש חכמים כתב:בחק יעקב בר"ס תצד כ' שהתפשט המנהג בדורו לומר תיקון אבל בבית חמיו זקנו הג' מהר"ש לא נהגו כן וכ' שעיקר הדבר ניתקן בשביל עמי הארץ, גם בשו"ע הרב(תצד ג') כ' שעיקר הלימוד יהא בתורה שבע"פ, גם היה נוהג כזה בין קצת ת"ח בדורו של החיד"א(אף שהחיד"א מתקיף זאת) כמ"ש בס' לב דוד פ' לא. וככל הנראה ע"ז סמכו בישיבות והרבה בני תורה.

קראתי שכתוב בזהר ובאריז"ל (איני יודע מקומם אך הזהר בעצמו הוא-הוא שאמר ללמוד כל הלילה) שצריך ללמוד דוקא את התיקון הזה.
כיצד מתיישבים הדברים?

הזוהר לא כותב ללמוד את התיקון, כי אם התיקון סודר בהתאמה לדברי הזוהר. בזוהר מובא 'כ"ד ספרים, תורה שבעל פה ותרי"ג מצוות'.

חובב_ספרים כתב:לא עיינתי בענין, אבל אם כל המקור הוא משרשי מנהגי אשכנז הייתי מקבל הרשימה בערבון מוגבל. אני מעריך שרשי מנהגי אשכנז מאד, המחבר עשה עבודה רציני ומקיף ולולי מחיר היקר מסתמא הייתי קונה אותו. אבל עכ"ז אהבתו המחבר למנהגי אשכנז מקלקל אצלו את השורה, וראיתי כמה פעמים שדבריו רחוקים מלהיות מוכרחים.

הוא בס"ה מלקט. אתה יכול לפתוח בעצמך את המקורות ולראות. לא צריך שרשי מ"א בשביל לפתוח מג"א או יסוד ושורש העבודה.

ארזי ביתר כתב:

יאיר כתב:

שמש חכמים כתב:בחק יעקב בר"ס תצד כ' שהתפשט המנהג בדורו לומר תיקון אבל בבית חמיו זקנו הג' מהר"ש לא נהגו כן וכ' שעיקר הדבר ניתקן בשביל עמי הארץ, גם בשו"ע הרב(תצד ג') כ' שעיקר הלימוד יהא בתורה שבע"פ, גם היה נוהג כזה בין קצת ת"ח בדורו של החיד"א(אף שהחיד"א מתקיף זאת) כמ"ש בס' לב דוד פ' לא. וככל הנראה ע"ז סמכו בישיבות והרבה בני תורה.

קראתי שכתוב בזהר ובאריז"ל (איני יודע מקומם אך הזהר בעצמו הוא-הוא שאמר ללמוד כל הלילה) שצריך ללמוד דוקא את התיקון הזה.
כיצד מתיישבים הדברים?

הזוהר לא כותב ללמוד את התיקון, כי אם התיקון סודר בהתאמה לדברי הזוהר. בזוהר מובא 'כ"ד ספרים, תורה שבעל פה ותרי"ג מצוות'.

דְּתָנִינָן כָּל אִנּוּן חַבְרַיָא דִּבְנֵי הֵיכָלָא דְּכַלָּה אִצְטְרִיכוּ בְּהַהִיא לֵילְיָא דְּכַלָּה אִזְדַּמְנַת לְמֶהֱוֵי לְיוֹמָא אַחֲרָא גּוֹ חוּפָּה בְּבַעֲלָהּ לְמֶהוֵי עִמָּהּ כָּל הַהוּא לֵילְיָא, וּלְמֶחֱדֵי עִמָּהּ בְּתִקּוּנָהָא דְאִיהִי אִתְתַּקָּנַת לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא מִתּוֹרָה לִנְבִיאִים וּמִנְבִיאִים לִכְתוּבִים וּבְמִדְרָשׁוֹת דִּקְרָאֵי וּבְרָזֵי דְחָכְמְתָא. בְּגִין דְּאִלֵּין אִנּוּן תִּיקּוּנִין דִּילָהּ וְתַכְשִׁיטָהָא.

דהיינו הזוהר אומר שצריך ללמוד את התיקון שהוא תורה נביאים וכתובים מדרשים וסודות התורה.

התיקון (פסוקי התנ"ך בעיקר) בצורתו המדוייקת היום תוקן ע"י האר"י הקדוש

בברכה המשולשת כתב:התיקון (פסוקי התנ"ך בעיקר) בצורתו המדוייקת היום תוקן ע"י האר"י הקדוש

והשל"ה הוסיף עליו עוד נופך משלו. וזה התיקון המקובל אצל האשכנזים.

במה זה שונה?

משולש כתב:

חובב_ספרים כתב:לא עיינתי בענין, אבל אם כל המקור הוא משרשי מנהגי אשכנז הייתי מקבל הרשימה בערבון מוגבל. אני מעריך שרשי מנהגי אשכנז מאד, המחבר עשה עבודה רציני ומקיף ולולי מחיר היקר מסתמא הייתי קונה אותו. אבל עכ"ז אהבתו המחבר למנהגי אשכנז מקלקל אצלו את השורה, וראיתי כמה פעמים שדבריו רחוקים מלהיות מוכרחים.

הוא בס"ה מלקט. אתה יכול לפתוח בעצמך את המקורות ולראות. לא צריך שרשי מ"א בשביל לפתוח מג"א או יסוד ושורש העבודה.

אין לי זמן מיותר בלה אבל מאחר שהזכרת האפשרות לפתוח מג"א עשיתי כדבריך. המקום המתאים לזה הוא בריש סי' תצ"ד, ושם כתב רק -איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתור' וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן עכ"ל. לא ראיתי שתיקון ליל שבועות הוזכר כלל.

וכך כותב יליד גליציה על לימודיו באחת מישיבות 'כתר תורה' של חסידות רדומסק, אחר שכותב על ה'משמר' בכל יום חמישי:

בליל שבועות השתתפו כל התלמידים בלימוד עם ראש הישיבה, וגם בשינון עצמי, שהתקיימו בבית המדרש של הרבי. בשונה מהמקובל היום, למדנו בערך עד שלוש לפנות בוקר, אחרי כן הלכו כולם לטבול במקוה והלכו לישון עד תפילת שחרית בשעה 9-9:30.
בעירנו XXXXX לא ראיתי ולא שמעתי שנשארים ערים בליל שבועות כל הלילה. מה שזכור לי, כי הלכנו עם אבא לקלויז ושם ישבו ואמרו, כל אחד לעצמו, 'תיקון ליל שבועות ובסיומו הלכו הביתה לישון

חובב_ספרים כתב:

משולש כתב:

חובב_ספרים כתב:לא עיינתי בענין, אבל אם כל המקור הוא משרשי מנהגי אשכנז הייתי מקבל הרשימה בערבון מוגבל. אני מעריך שרשי מנהגי אשכנז מאד, המחבר עשה עבודה רציני ומקיף ולולי מחיר היקר מסתמא הייתי קונה אותו. אבל עכ"ז אהבתו המחבר למנהגי אשכנז מקלקל אצלו את השורה, וראיתי כמה פעמים שדבריו רחוקים מלהיות מוכרחים.

הוא בס"ה מלקט. אתה יכול לפתוח בעצמך את המקורות ולראות. לא צריך שרשי מ"א בשביל לפתוח מג"א או יסוד ושורש העבודה.

אין לי זמן מיותר בלה אבל מאחר שהזכרת האפשרות לפתוח מג"א עשיתי כדבריך. המקום המתאים לזה הוא בריש סי' תצ"ד, ושם כתב רק -איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתור' וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן עכ"ל. לא ראיתי שתיקון ליל שבועות הוזכר כלל.

הוא הביא את המנהג הזה מהזוהר, ואם כן כוונתו ללימוד התורה המובא שם ולא ללימוד שליבו חפץ.
וכך גם מסביר אותו הפמ"ג: (א"א שם) "להיות נעורים בלילה' - ונדפס סדר הלימוד בזה הלילה".

משולש כתב:והנה רשימה חלקית של גדולי הפוסקים מכל המדינות שנהגו לאמרו: מרן הב"י, רבי שלמה אלקבץ...הרמ"ק

הב"י? הרי האריז"ל שתיקן את הנוסח הראשוני (של פסוקי התנ"ך) נולד רק עשר שנים אחרי שהב"י התחיל להיכתב !
גם לגבי רבי שלמה אלקבץ והרמ"ק: הר"ש אלקבץ היה הרי כבן שלושים כשנולד האריז"ל, והיה רבו של הרמ"ק רבו של האריז"ל - שהיה אפוא תלמיד תלמידו של רבי שלמה אלקבץ, וכידוע - שיטת הרמ"ק בקבלה שונה ביותר משיטת תלמידו האריז"ל.
אז אמנם זה לא לגמרי מופרך להניח שרבו של האריז"ל, כמו גם שני רבותיו הנ"ל (הב"י ור"ש אלקבץ) של רבו של האריז"ל, קראו את התיקון של האריז"ל, אבל מכיון שהדבר נראה די רחוק (על אף שכאמור אינו מופרך) - לכן צריך מקור ברור כדי להוכיח השערה רחוקה זו.

אלי כהן כתב:

משולש כתב:והנה רשימה חלקית של גדולי הפוסקים מכל המדינות שנהגו לאמרו: מרן הב"י...

הב"י? הרי האריז"ל שתיקן את הנוסח הראשוני (של פסוקי התנ"ך) נולד רק עשר שנים אחרי שהב"י התחיל להיכתב !

מרן (רבי יוסף קארו) בעל הבית יוסף. למי שלא הבין כוונתי.

משולש כתב:

אלי כהן כתב:

משולש כתב:והנה רשימה חלקית של גדולי הפוסקים מכל המדינות שנהגו לאמרו: מרן הב"י...

הב"י? הרי האריז"ל שתיקן את הנוסח הראשוני (של פסוקי התנ"ך) נולד רק עשר שנים אחרי שהב"י התחיל להיכתב !

מרן (רבי יוסף קארו) בעל הבית יוסף. למי שלא הבין כוונתי.

אנא קרא שוב את הודעתי הקודמת (עידכנתי אותה קצת אחרי שהגבת).

התיקון שאותו למד ר' יוסף קארו (החסיד נר"ו) מתואר בהרחבה בספר השל"ה. בתיאור המעשה בו התגלה אליו המגיד מן השמים.