שמחת יום טוב ע"י שתיית יין

[אחד הרבנים]

הנה פסק הח"ח בביאור הלכה תקכ"ט , והאנשים בזמן שבהמ"ק היה קיים היו אוכלין בשר השלמים לשמחה וכדכתיב וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת וגו' ועכשיו שאין בהמ"ק קיים אין יוצאין ידי חובת שמחה אלא ביין שנאמר ויין ישמח לבב אנוש אבל בשר אין חובה לאכול עכשיו כיון שאין לנו בשר שלמים ומ"מ מצוה יש גם באכילת בשר כיון שנאמר בו שמחה [כן מתבאר מדברי הב"ח וש"א] והמחבר שלא הזכיר בשר אזיל לשיטתיה בב"י ע"ש ולענין יין סמך על מה שהזכיר בס"א שצריך לקבוע סעודה על היין'
וכיום מפורסם בשם הרב אלישיב דבעינן שתיית רביעית יין .
מה המקור לדין רביעית ?
והאם נכון מה שאומרים בשם הרב אלישיב שיוצאים יד"ח שתיית היין בקידוש ? לא משמע כך במשנה ברורה
והאם החובה כפולה בליל יו"ט וביו"ט ביום?
(לגבי בשר שחובתו פחותה מיין כנ"ל מקפידים רבים לאכול בשר בלילה וביום ןלבטל המנהג בשבועות סעודה במאכלי חלב וכו')
(והרי בשר שלמים לכאורה לא היה שייך בליל יו"ט כי שלמי שמחה נזבחו ביום)

[כדכד]

אכתוב מה ששמעתי מרבותי בענין זה ולא אציין מקורות כתובים כי איני יודע/זוכר במדויק.
א. לענין אם צריך רביעית או די בכל שהוא - יש מחלוקת הפוסקים בזה (אולי המקילים סוברים שדי במלוא לוגמיו ולא בכל שהוא ממש). הסברא שצריך רביעית היא פשוטה כי זה בדרך כלל השיעור בשתייה.
ב. לא יוצאים ידי חובה בשתיית הין שבקידוש. עד כמה שזכור לי זה מפורש במשנה ברורה ולא משמע ממנו ודומה שמה שנמסר למר בשם הרב אלישיב היה בטעות.
ג. אין חובה לשתות גם בליל יו"ט ודי בשתיה ביום. פעם חבר שלי שאל א' מרבותי אם שותה בלילה אם זה יפטור אותו מהשתיה ביום למחרת וענה שמסתבר שכן אך אני שאלתי אולי זה יפטור את היום שלפניו כי זה במקום בשר שלמים ובקדשים הלילה הולך אחר היום ולא נתקבלו דברי על דעת רבי.
מכל מקום ברור ששותה ביום א"צ לשתות גם בלילה.
מ"ש מר שבשר שלמים נשחט ביום עין בגמרא לגבי שמיני עצרת שלרבות לילי יו"ט האחרון לשמחה ולא הראשון ומשמע כדברי מר.
מ"ש שנהגו לבטל המנהג דמאכלי חלב אין זה מדוייק, שהרמ"א כתב שכל המנהג של מאכלי חלב הוא בנוסף לבשר זכר לשתי הלחם ולא במקומו.

[עזריאל ברגר]

שמעתי דעות שונות בשם רבנים שונים לגבי השאלה אם יוצאים ידי חובה ביין הקידוש.

[כדכד]

[על מה שכתבתי
quote="כדכד"]....
ב. לא יוצאים ידי חובה בשתיית הין שבקידוש. עד כמה שזכור לי זה מפורש במשנה ברורה ולא משמע ממנו ודומה שמה שנמסר למר בשם הרב אלישיב היה בטעות.
[/quote]
ראיתי אח"כ גם באשרי האיש וגם במשנ"ב דרשו שהרב אלישיב אכן פסק שיוצאים ביין הקידוש.
לי היה נראה שבמשנ"ב תקכ"ט י"א מפורש שאין יוצאים
אבל אולי הרב אלישיב חולק או שהבין את המשנ"ב אחרת וראיתי במשנ"ב דרשו שכתבו שכוונת המשנ"ב אינה משום שמחת יו"ט אלא מצד קביעות סעודה על היין ובדומה לזה כתב הפסקי תשובות (לא בשם הרב אלישיב)