עצרת חג הביכורים.

[חיס]

רש"י במפורש במסכת סנהדרין (דף י"א ע"ב ד"ה ועל הפירות): על שלשה דברים מעברין את השנה, על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה.
ופירש רש"י ועל פירות האילן, אם מתאחר בישולם יותר מזמן העצרת מעברין, שעצרת זמן הבאת ביכורים דכתיב וביום הביכורים
ואם לא יביאם בבואו לרגל צריך לטרוח ולעלות פעם אחרת.

ומדברי רש"י אלו נראה דשם החג נקבע מפני שהוא יום ראשון למצות הבאת ביכורים משבעה פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל.
ראה כאן בספר "צפנת פענח" על הרמב"ם (פ"א מהלכות נדרים הלכה י').

ראיה לשיטת רש"י הנ"ל הוא בתוספתא סוף מסכת סוטה (פט"ו, יא): "משחרב הבית האחרון רבו פרושין בישראל שלא היו אוכלין בשר ולא שותין יין. ניטפל להן רבי יהושע, אמר להן, בני, מפני מה אין אתם אוכלין בשר, אמרו לו, נאכל בשר שבכל יום הי' תמיד קרב לגבי מזבח ועכשיו בטל. אמר להן, לא נאכל. ומפני מה אין אתם שותין יין, אמרו לו, יין נשתה שבכל יום הי' מתנסך על גבי המזבח ועכשיו בטל. אמר להם, לא נשתה. אמר להם, אם כן לחם לא נאכל שממנו היו מביאין שתי הלחם ולחם הפנים, מים לא נשתה שמהן היו מנסכין מים בחג, תאנים וענבים לא נאכל שמהם היו מביאין בכורים בעצרת, שתקו".

[ס''ק]

"והחליל מכה לפניו"
וכי זה דוחה יו"ט?
ויעוי' עוד לענין הקרבן הבא עמו במנ"ח מצוה צ"א [בדפוסי הישנים דף ק"א ע"ד] ובס' המפתח לר"מ פרנקל פ"ב מבכורים ה"ו.

[איש-אחד]

מדוע בפי חז"ל נקרא החג בשם "עצרת", בעוד בתורה נזכר מושג זה רק לגבי "שמיני עצרת" (ויקרא כג, לו; במדבר כט, לה) ולגבי שביעי של פסח (דברים טז, ח)?

[לייטנר]

מדוע בפי חז"ל נקרא החג בשם "עצרת", בעוד בתורה נזכר מושג זה רק לגבי "שמיני עצרת" (ויקרא כג, לו; במדבר כט, לה) ולגבי שביעי של פסח (דברים טז, ח)?

עיין בכתב ובקבלה בדברים טז יב ובתו"ת שם.