מה הקשר בין אתחלתא דגאולה לבין זמן קריאת מגילת רות?

[פרץ מוצקין]

אינני חוקר מנהגים אבל אני נוטה לשער שלא מצאנו בספרי המנהגים מנהג של קריאת המגילה קודם התפילה. והנה לאחרונה שמתי לב שבכל הבתי כנסיות של הדת"ל (במקום שבו אני מתגורר, יש לא מעט כאלה) קוראים כולם את המגילה בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר. ויש שחידשו לקרוא את המגילה אחרי מנחה קטנה! מסתמא התירוץ שכולם עייפים וכו'. אבל זה קצת קשה כי נראה שגם פעם היו עייפים, ומה עוד שבעבר אמרו כולם גם פיוטים. ולכן אני שואל, האם יש קשר בין ההחלטה שעכשיו הוא "אתחתלא" לבין זמן הקריאה? (אולי כי הגאולה היא כמו איילת השחר, ולכן אז קוראים את המגילה של דוד ע"ה שממנו תבוא הגאולה) כי אחרת למה רק אצל הדתלי"ם זה כך? ואולי היתה הוראה של הרבנות הראשית?

[ברזילי]

ראה בלוח דבר בעתו המציע לנהוג כן, ועיי"ש מש"כ במנהגי ה' באייר ודו"ק
לגוף הענין, הרב נבנצל בספרו ירושלים במועדיה מאשר המנהג, וע"ע בתשובות והנהגות (ח"ב, שנא)
בענין זה, אך שם התיר באופן שהיו צריכים לשאול מגילה מביכנ"ס אחר.

מ"מ יש משהו בדבריך, כי בציבור הדת"ל יש פחות רתיעה מחידושים באופן כללי, ותוקפו של נימוק מסוג "למה לא עשו כן לפני מאתיים שנה" חלש יותר.
אלא שבנידו"ד יש להזכיר שמקור המנהג הוא מ"ס, ושם נתבאר שהיו קוראים בלילה.

[גלאגוזים]

אכן אין קשר.
אני מכיר כמה מנייני אברכים שנוהגים כך.

[רב פעלים]

ב"ה

לעניות דעתי הסיבה שנוהגים כך, כדי שיסיימו את תפילת שחרית ומוסף מוקדם יותר וילכו הביתה לאחר שהיו ערים כל הלילה מוקדם יותר מאשר היה אם היו קוראים את המגילה לפי הסדר הרגיל.

אגב, לגבי קריאת המגילה, בקריית שמואל שבקריות שבה אני מתגורר, נוהגים בבתי הכנסת האשכנזיים שהם בנוסח ספרד ולא אשכנז (כך הנוסח של כלל בתי הכנסת האשכנזיים בקריית שמואל) ובככל זה בית הכנסת הגדול, לקרוא את המגילה ממגילה בקלף ועם ברכות כמובן לפני הקריאה.

[פרץ מוצקין]

ב"ה
לעניות דעתי הסיבה שנוהגים כך, כדי שיסיימו את תפילת שחרית ומוסף מוקדם יותר וילכו הביתה לאחר שהיו ערים כל הלילה מוקדם יותר מאשר היה אם היו קוראים את המגילה לפי הסדר הרגיל.

זו השערה נועזת ומפתיעה כאחת! אתה בטוח באמיתותה?! מדהים!

[שינדלהיים]

האם יש קשר בין ההחלטה שעכשיו הוא "אתחתלא" לבין זמן הקריאה? (אולי כי הגאולה היא כמו איילת השחר, ולכן אז קוראים את המגילה של דוד ע"ה שממנו תבוא הגאולה) כי אחרת למה רק אצל הדתלי"ם זה כך? ואולי היתה הוראה של הרבנות הראשית?

היכן מצינו שהגאולה נחשבת לשחר, ואולי כוונתך שישראל דומים לשחר, אך אין זה נוגע לאתחלתא דגאולה.

[חכם באשי]

ירושלמי, יומא ג ב:

דלמא ר' חייא רובה ור"ש בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתא, ראו אילת השחר שבקע אורה. א"ר חייא רובה לר"ש בן חלפתא בר ר': כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא כל שהיא הולכת היא הולכת ומאיר

וכך במקורות נוספים (חפש ע"פ: אילת השחר - %גאל)

[רב פעלים]

ירושלמי, יומא ג ב:

דלמא ר' חייא רובה ור"ש בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתא, ראו אילת השחר שבקע אורה. א"ר חייא רובה לר"ש בן חלפתא בר ר': כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא כל שהיא הולכת היא הולכת ומאיר

וכך במקורות נוספים (חפש ע"פ: אילת השחר - %גאל)

זו הופעה שנייה בירושלמי. הראשונה היא בברכות א', א', וכן וכן מעשה זה מופיע בקבצי מדרשים שונים (ראו להלן).
בכל מקרה מקורות על כך שהגאולה האחרונה היא תהליך הדרגתי בשלבים מאתחחלתא דגאולה ועד הגאולה השלמה נמצאים גם בתלמוד הבבלי וגם בקבצי מדרשי חז"ל, כשבבלי מובאים שתי האפשרויות זה לצד זה של גאולה בבת אחת ושל גאולה הדרגתית ותוב שם שאם זכו אז תהיה גאולה בבת אחת ואם לא זכו, תהיה הגאולה הדרגתית.

[סעיף]

מה הקשר בין אתחלתא דגאולה לפנוי יישובים?
לא כל דבר שעושים אצל ה"לאומיים" יש לו קשר עם ה"אתחלתא", כנראה שכך עשו בבית מדרשו של הראי"ה כי זה היה נוח לגבאי, ומשם השתרש לשאר ביהכ"נ...

[לייטנר]

מה הקשר בין אתחלתא דגאולה לפנוי יישובים?
לא כל דבר שעושים אצל ה"לאומיים" יש לו קשר עם ה"אתחלתא", כנראה שכך עשו בבית מדרשו של הראי"ה כי זה היה נוח לגבאי, ומשם השתרש לשאר ביהכ"נ...

זה חידוש עצום! האם יש בידך מקורות למנהג זה ב"בית מדרשו של הראי"ה"?!

[שטיינער]

מה הקשר בין אתחלתא דגאולה לפנוי יישובים?
לא כל דבר שעושים אצל ה"לאומיים" יש לו קשר עם ה"אתחלתא", כנראה שכך עשו בבית מדרשו של הראי"ה כי זה היה נוח לגבאי, ומשם השתרש לשאר ביהכ"נ...

זה חידוש עצום! האם יש בידך מקורות למנהג זה ב"בית מדרשו של הראי"ה"?!

הוא כתב "כנראה", אתה מחפש מקור לכנראה?
בכלל אני לא מבין איזה מין אשכול הזוי הוא זה.

[אדג]

אם כבר בישיבת מרכז הרב או כפר הרא"ה, כי מ"בית מדרשו של הרא"ה" (למה בדיוק הכוונה: ירושלים, יפו, או שמא בבויסק?) לא נשארו הרבה אנשים שזוכרים...

[לייטנר]

מה הקשר בין אתחלתא דגאולה לפנוי יישובים?
לא כל דבר שעושים אצל ה"לאומיים" יש לו קשר עם ה"אתחלתא", כנראה שכך עשו בבית מדרשו של הראי"ה כי זה היה נוח לגבאי, ומשם השתרש לשאר ביהכ"נ...

זה חידוש עצום! האם יש בידך מקורות למנהג זה ב"בית מדרשו של הראי"ה"?!

הוא כתב "כנראה", אתה מחפש מקור לכנראה?
בכלל אני לא מבין איזה מין אשכול הזוי הוא זה.

ברור שהדבר נאמר בציניות.
התפללתי בימי חיי בהרבה מנינים. חלקם נהגו לקרוא מגילת רות במקומה, וחלקם הקדימו כפי שכתב פותח האשכול. מעולם לא עלתה בדעתי שיש קשר בין קביעת מקומה של מגילת רות להשקפה כלשהי. לכן גם הניסיון לייחס זאת ל'אתחלתא דגאולה' או לבית מדרשו של הראי"ה, נראה לי הזוי ותו לא.

[אוצר החכמה]

חשבתי שלכולם ברור שפרץ מוצקין התבדח בעניין זה ותו לא.

אגב פרץ, שמעתי שלאחד המניינים האלה הציעו, כדי להשלים את הרעיון להעביר גם את יזכור אב הרחמים ואשרי לפני התפילה, ולהרוויח עוד כמה דקות שינה, אולי בשנה הבאה תראה אותם עושים את זה.

[לייטנר]

חשבתי שלכולם ברור שפרץ מוצקין התבדח בעניין זה ותו לא.

אין ספק שבדיחתו התחילה בביטוי "בכל בתי הכנסת הדת"ל"

[מאיר חכמים]

ואני שמעתי שמקור המנהג מהגר"ש מן ההר זצ"ל.

[אברהם]

בכל אופן, קשר בין מגילת רות, שורש בן ישי, לאתחלתא דגאולה - יש ויש כמובן.

וראיתי אצל אחד מן המתחקרים, כמדומה בניהו, שעמד בזה שבעיה"ק צפת, בתקופת האר"י ואילך, עסקו רבים בפירוש חמש מגילות. כגון האלשיך, והאלקבץ, ואגרת שמואל ר"א ג'אליקו וכו'.
והוא תולה הדבר בכך שהמגילות מרמזות על ענייני הגאולה שהעסיקו כל כך את חכמי הגליל.

[למאי_נמ?]

כמובן שבישיבות מרכז הרב, הר המור ועוד - אין נוהגין כן.

[ברסלב]

בכל אופן, קשר בין מגילת רות, שורש בן ישי, לאתחלתא דגאולה - יש ויש כמובן.

גם בהנחה שהגאולה העתידה נחשבת לשחר ומשום שנגאל שלבים שלבים, עדיין יש להסתפק מה נחשב לעלות השחר, האם מתחילת העלות עד הנץ החמה נחשב לזמן עלות השחר, או אפשר שרק תחילת העלות נחשב לעלות השחר, ואם נאמר שזמן העלות הוא דווקא בתחילת הזמן, א"כ מדוע קראו את מגילת רות בשעה 4.30 כאשר זמן העלות בחג השבועות היה ב4.10 הזמן השני.
וראיתי למקובלים שמקפידים לטבול בחג השבועות בדיוק בתחילת זמן העלות - לפי מש"כ האר"י הק' שיש לטבול בעלות השחר. וצ"ב.

[פרי יהושע]

לכל המוצאים דופי בשינוי מנהגם של אלו שאינם נמנים על קהלם, שמעזים לא עלינו לקרוא את המגילה בשעה ארבע במקום לפני קריאת התורה בשחרית [בעוד שאיני יודע כלל אם זה מנהג קבוע או שסתם כך יותר נוח היה בעבר לקרוא ביום שאז נאספו כולם בבית הכנסת וצ"ע], וכי טובה יותר נראית התפילה "המטוייסת", ברוב הקהילות החרדיות?, כמובן הכל כפי המנהג, ולא משמטים לא את ההקדמות ח"ו, ואפי' את מכירת העליות לכל המרבה, אבל אם משהו העובר לפני התיבה יהין חלילה לסלסל בקולו מעט יותר מדי לכבוד הרגל, אין לו שום סיכוי שיגישו אותו שנה הבאה לפני העמוד, וכהנה וכהנה איני צריך לספר לכם, הכל בשביל החלום הנעים על המיטה המחכה לו בבית, וכדי בזיון וקצף!!!.

ואגב, מישהו העיר שכשהולכים לישון אחרי התפילה עד אחרי חצות מבטלים את מה שכתב הרמב"ם על סדר חציו לה' וחציו לכם כמבואר שם, ואגב שמעתי שהרב דינקליס זצ"ל היה נוהג בכל השנה להתפלל מנחה קטנה כמו הרמב"ם, [והיה נוהג שלא לאכול סעודה קבועה ולא לישן אחרי זמן מנחה גדולה רק קודם היה נח מעט], לבד מיו"ט וחוה"מ ושבת כיון שהיה רוצה לקיים את החציו לה' חציו לכם כמו שלמד מהרמב"ם,

ואגב משהו יכול לנדב יותר פרטים ביאוגרפים על האיש.

[לעומקו של דבר]

הערתי כאן, שלפ"ד שזמן המגילה הוא גם בלילה, אם כן אם קוראים אותה במסגרת 'תיקון ליל שבועות', לכאו' בכלל לא צריך לקרוא אותה שנית. אלא אם כן יקראו אותה בפעם השניה מן הקלף.

[איש_ספר]

שמעתי שהרב דינקליס זצ"ל היה נוהג בכל השנה להתפלל מנחה קטנה כמו הרמב"ם, [והיה נוהג שלא לאכול סעודה קבועה ולא לישן אחרי זמן מנחה גדולה רק קודם היה נח מעט], לבד מיו"ט וחוה"מ ושבת כיון שהיה רוצה לקיים את החציו לה' חציו לכם כמו שלמד מהרמב"ם,

ואגב משהו יכול לנדב יותר פרטים ביאוגרפים על האיש.

viewtopic.php?f=19&t=5981&hilit=%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C%D7%A1

[גם זו לטובה]

.

[פרי יהושע]

יישר כוח על המאמר של הרב רובין, אבל "היפוך הצינורות" בהקשר למנהג קריאת מגילה נשמע קצת מוגזם לא כן!.

[בברכה המשולשת]

בייחוד שלגבי אדוננו הגר"א בעצמו נאמר שקרא פעם במנחה כי היה חלש מאוד בשחרית (מע"ר קע"ה)

[אוצר החכמה]

יישר כוח על המאמר של הרב רובין, אבל "היפוך הצינורות" בהקשר למנהג קריאת מגילה נשמע קצת מוגזם לא כן!.

הוא כתב את זה על דרך המליצה.

אבל מה שלא הבנתי זה דברי הגראי"ל שהקורא מעמוד השחר נחשב כמי שקראה בלילה, והלא קי"ל שהוא יום רק לכתחיה חייבים אחר הנץ וכמו שביאר רש"י והביא שם.

[פרי יהושע]

יישר כוח על המאמר של הרב רובין, אבל "היפוך הצינורות" בהקשר למנהג קריאת מגילה נשמע קצת מוגזם לא כן!.

הוא כתב את זה על דרך המליצה.

אבל מה שלא הבנתי זה דברי הגראי"ל שהקורא מעמוד השחר נחשב כמי שקראה בלילה, והלא קי"ל שהוא יום רק לכתחיה חייבים אחר הנץ וכמו שביאר רש"י והביא שם.

ברור לי שזו הייתה מליצה אבל בכל זאת זה נראה לי מוגזם, מה אעשה קשה לי לקבל כי זה מנהג קבוע, דווקא יום ולא לילה, הרי אין בזה שום טעם לא של איכה ולא של מגילה, רק בגלל שביום מתכנסים אנשים, ואם כן זה יותר עניין של מציאות ולא של מנהג קבוע שכך ניתוסד, בפרט שזה מאחרונים ממש כמהרי"ל, אבל אם כך דעתם של גדולי ישראל ע"פ רבינו הגר"א מי אני ומה אני.