נדרים יג - כחלת אהרן וכתרומתו - למה נקרא חלה ע"ש אהרן

[מיללער]

שאלתי צורבא מדרבנן (לא היה לי הדוא"ל של המרא דאתרא הרב אבןטובה) למה בהמשנה בנדרים פ"ב מ"א נקרא חלה בשם 'חלת אהרן' - על תרומה מצינו למימר דרוצה לאפוקי מתרומת הלשכה דהוי דבר הנדור, אבל חלה לכאורה לא הוי אלא חלה אחד ואהרן מה הוא?

ותירץ לי בבקיאות ע"ד דרוש ע"פ הגמ' סנהדרין צ: עה"כ ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן מכאן לתחיית המתים מן התורה שעתיד אהרן לחיות וישראל נותנין לו תרומה.
ואולי לזה התכוין המשנה לעורר לנו על תחיית המתים שאע"פ שאהרן הכהן לא נכנס לארץ, עדיין נקרא חלת אהרן ע"ש העתיד לרמז לנו תחיית המתים שתהי' בעת שתעלה רצון הבורא ית' ודפח"ח

שוב ראיתי במשך חכמה עה"כ הנ"ל דלזה כ' התורה ונתתם ממנו וכו' לאהרן הכהן דיתכן דכל מתנות כהונה הוא זכות דאהרן ואהרן זוכה בקבר ומתורת נחלה ממשמשת לבניו עד סוף כל הדורות עיי"ש המשך דבריו מה שיישב עפי"ז. ולפי"ד נוכל לומר לזה נקרא חלת אהרן ג"כ לומר שכל הכהנים זוכים לזה ע"י זכותיה דאהרן כהנא קדישא.

ועי' בפי' הרע"ב ואחריו התפאר"י שכ' על המשנה דכיון דאהרן היו ראשון שבכהנים נקרא על שמו, ולפי הנ"ל מדיוק יותר.

האם נמצא בענין מזה עוד במפרשי המשנה וגמ'?

[אבןטובה]

הדקדוק הזה כבר דקדק גאון ישראל ר' מאיר אראק זצ"ל למה אמר כאן כחלת אהרן ולא כחלה סתם כמו בכל דוכתי
ועי' בשו"ת משיב שלום להג' מלאקאטש ר' שלו' יוסף פייגנבוים זצ"ל (תלמידו של רמ"א ז"ל) סי' רלה שהביא דבריו והיישוב שאמר בזה עפ"מ שנודע שאיכא ב' מצוות הפרשה ונתינה והחילוק בין מה שהכהן מפריש דאז סגי כ"ש ומה שמפריש ישראל צריך שיעור נתינה כמ"ש הנוב"ת סי' רא, וא"כ הכל שהוא שמוכרח להפריש זהו דבר האסור אבל חלק שיעור נתינה שהוא יותר על כ"ש שאינו מוכרח זהו דבר הנדור, ולכ"א 'כחלת אהרן וכתרומתו' דוקא יע"ש ודפח"ח. והתשובה שם נכתב להג"ר אלקנה זאבערמאן ז"ל שהיה ג"כ תלמידו של רמ"א ז"ל
ובשו"ת קריה נאמנה להג"ר שמעון לאנגסאם ז"ל (בע"מ ס' שלמי רגלים על חגיגה) ח"ב סי' כח אות ב כוון בזה לד' הג' רמ"א זצ"ל.

ולפי הדרוש התימני שהבאת למה דוקא כאן נתעורר התנא לרמז על תחיית המתים ולא בכל הש"ס או במס' חלה..

[מיללער]

תודה רבה

דברים נפלאים ומתוקים, אבל כמובן זה תלוי בטעם הדברים למה תרומה וחלה מיקרי דבר האסור ולא נדור עפ"י דיבורו והפרשתו של הישראל, דלפי טעם הר"ן ודעימיה דהוא משום שמותר לכהנים ואסור רק לזרים, לכאורה אין שום נפק"מ בין הכל שהוא או העודף, וכל החילוק הוא רק לטעם הרמב"ם דהוא משום שהוא מחיוב ואינו נידר ונידב בהא מצינן למימר דמה שמרבה יתר מחיובו יתקרי דבר הנדור.

[ישנו]

תיקון כותרת.

[מיללער]

תיקון כותרת.

(המשנה הוא בנדרים יג: נכון שהובא בדף יב. ושם בטעם הדברים אבל כתבתי הדף שבמקור)

[נוטר הכרמים]

יעויין אמת ליעקב עה"ת להגר"י קמינצקי סו"פ שלח.

[מיללער]

יעויין אמת ליעקב עה"ת להגר"י קמינצקי סו"פ שלח.

אפשר להעתיק?

[שמואל דוד]

אמת ליעקב פרשת קרח

IMG_20170630_100812.jpg (490.58 KiB) נצפה 2410 פעמים

IMG_20170630_100820.jpg (103.8 KiB) נצפה 2410 פעמים

[מיללער]

אמת ליעקב פרשת קרח

IMG_20170630_100812.jpg

IMG_20170630_100820.jpg

תודה רבה - מעין דברי המשך חכמה שהובא לעיל