ברכות פ"ד מ"ב - מדוע תפילת רבי נחוניא בן הקנה אינה מופיעה בפרק ט

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
יהודי טבעי
הודעות: 213
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

ברכות פ"ד מ"ב - מדוע תפילת רבי נחוניא בן הקנה אינה מופיעה בפרק ט

הודעהעל ידי יהודי טבעי » א' נובמבר 18, 2018 12:29 am

במשנה (ברכות פ"ד מ"ב) 'רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה. אמרו לו, מה מקום לתפלה זו. אמר להם, בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי'.
משנה זו שנויה בפרק תפילת השחר, בין המשניות העוסקות בדיני התפילות החובה הסדורות, במשנה א' זמני תפילת השחר המנחה והערב, ובמשנה ג' בכל יום אדם מתפלל י"ח, והמהלך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה. ולכאורה תמוה מה שייך לכאן תפילת בית המדרש שהיא תפילה הבאה בשעת הצורך.
ולכאורה מקום תפילת בית המדרש זו הוא בפרק ט', בו שנויים הבקשות והברכות המזדמנות, וכגון המשנה (ט, ד) 'הנכנס לכרך מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בן עזאי אומר, ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו, ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבוא'. וכעין זה היא גם תפילת בית המדרש.
ואכן הרמב"ם בספר הלכותיו אכן קבע הלכה זו בהלכות ברכות (ולא בהלכות תפילה שם נידונו זמני התפילה וסדריה) (הלכות ברכות פרק י הלכה כג) 'הנכנס לבית המדרש אומר יהי רצון מלפניך וכו' וביציאתו מבית המדרש וכו'. הנכנס לכרך אומר יהי רצון וכו'.
ומסיים 'כללו של דבר לעולם יצעק אדם על העתיד לבא ויבקש רחמים ויתן הודיה על מה שעבר ויודה וישבח כפי כחו וכל המרבה להודות את ה' ולשבחו תמיד הרי זה משובח'.
ויש לתמוה אפוא מדוע במשנה נקבעה משנה זו בפרק ד' 'תפילת השחר' בתוך הלכות התפילות הסדורות והקבועות.
נערך לאחרונה על ידי יהודי טבעי ב ד' נובמבר 21, 2018 12:40 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

יהודי טבעי
הודעות: 213
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

ברכות פ"ד מ"ב - מדוע תפילת רבי נחוניא בן הקנה אינה מופיעה בפרק ט

הודעהעל ידי יהודי טבעי » א' נובמבר 18, 2018 12:30 am

הנה מצוות התפילה לשיטת הרמב"ם נלמדת מלעבדו בכל לבבכם, ולכן מן התורה צריך להתפלל בכל יום, והרמב"ן תמה עליו מנלן מהמצוה לעבדו שצריך להתפלל בכל יום, ואולי פעם אחת בחיים.
ויש לומר שעיקר שם תפילה היא כשיש בה בקשת צרכים, וזה נקרא עבודה, שכשהוא מבקש על הדברים שהוא נזקק להם בקביעות הרי בזה הוא מבטא הכנעה לה' המשגיח והמנהיג ואליו הוא נושא את עיניו. וכיון שצרכי האדם מתעוררים בכל יום מחדש, לכן קים להו לחז"ל להתפלל בכל יום תפילה קבועה של בקשת צרכים, ובזה מקיים את החובה מן התורה 'לעבדו'.
ועל כך המשנה מביאה את תפילת ר' נחוניא, כי הצרכים הקבועים של ר' נחוניא היו תפילת בית המדרש, ובכך קיים את חובתו, אמנם חז"ל תיקנו לכלל העם נוסח קבוע י"ח ברכות שהם כלל צרכי בני אדם. ויתכן שר' נחוניא גם התפלל י"ח, אלא שסבר שכיון שצרכיו העיקריים הם תפילת בית המדרש אין הוא נפטר מחובת תפילה שלו אם לא יתפלל אותה.
אולם נוסף על תקנת תפילה תיקנו חכמים תקנת מאה ברכות, ובכלל זאת הבקשות הנוספות שמתפלל אדם בעת צרכיו המזדמנים, ויסודם בתורה הם בחובה ליראה את ה', וכפי שנלמד מהכתוב 'מה ה' שואל ממך כי אם ליראה'. כלומר להכניס את ה' לכל סדר החיים, ומזה נובע החוב לצעוק על העתיד ולהודות על העבר. [אבל מצוות 'לעבדו' מתקיימת בתפילות הקבועות בעתים מזומנות, ובזה יש סדר של עמידה לפני ה' וכוונת הלב, וסדר השבח לפני בקשת צרכים].
ותפילות וברכות אלו, נשנו במשנה בפרק ט, כגון הנכנס לכרך, וכל כה"ג. ששייכים לגדר ברכות ובקשות מזדמנות. אולם תפילת ר נחוניא קבע התנא בפרק ד, שכן ר' נחוניא התפלל אותה מגדר חובת העבודה.
אלא שלדידן לא נפסקה הלכה כרבי נחוניא שתפילת בית המדרש היא בגדר תפילת החובה, ולכן העבירה הרמב"ם לסדר התפילות והברכות הכלליות.
ועיין בפירוש המשניות במשנת ר' נחוניא שדייק הרמב"ם מלשון המשנה, שאלה שתי התפלות חובה לכל מי שיכנס בבית המדרש, אולם מוסיף 'ויש לו להתפלל אלה שתי התפלות יושב או עומד או כמו שיזדמן לו, ולא יחזיר פניו למזרח ולא יברך ולא יעשה השתחויה בהם ולא נפילת אפים, וקרא שמה תפלה על מנהג הלשון שהוא מכנה כל בקשה תפלה'.
כלומר שקיבלנו את דינו של ר נחוניא לגבי זה שהיא חובה, אבל לא לגבי הגדר שהיא מדין 'תפילה' אלא היא מדין בקשה וברכה.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אהרן תאומים ו־ 6 אורחים