מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יוני 29, 2020 5:48 pm

יישר כח! וחכ״א כתב לי: לקט נעשה מיד כאשר נשרו השבלים מיד מי שקוצר אותם בפועל, משא״כ שכחה טעון שישכח גם בעל הבית אף שאינו עמהם במלאכה, כדתנן שכחו פועלים ולא שכח בעה״ב אינם שכחה ודפח״ח

אהרן תאומים
הודעות: 880
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' יוני 30, 2020 7:22 am

קיב: כגון דין בר אינש. גברא בכולא:
הלשון גברא בכולא הנאמר כאן ברש"י כפירוש דברי חזקיה על רבי יוחנן נאמרו ע"י רבי יוחנן עצמו על רב בחולין דף נ"ד ע"א א''ר יוחנן ולא נהירא ליה לאותו תלמיד ששימש את רבי רבה ור' חייא והאלהים כל אותן שנים ששימש אותו תלמיד בישיבה אני שמשתי בעמידה ומאן גבר הוא גבר בכולא מיד פתח ריש לקיש ואמר ברם זכור אותו האיש לטוב שאמרו שמועה מפיו, וברש"י ומאן גבר. במה הוא גדול: בכולא. בתורה ובחסידות:
וכפי שנראה כמה פעמים שלשונות וביטויין עברו מרב לתלמיד

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יוני 30, 2020 7:26 am

תמורה טו: איש ׳שהכל׳ בו

viewtopic.php?f=17&t=27418&start=80#p566513

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יוני 30, 2020 8:15 am

קטו, א - קטו, ב

רש״י ד״ה עברית - כתב של עבר הנהר

רש״י ד״ה כתב עברית - אותיות גדולות הן ואין דומות לכתב אשורית אף ע"פ שכתובין בלשון הקדש אלא שכתב האותיות משונות

יל״ע מדוע שינה בלשונו. וצ״ב.

אהרן תאומים
הודעות: 880
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' יוני 30, 2020 4:21 pm

בראשון זה התייחסות לשפה זה נמצא בין רשימת שפות יוונית וכו' ולכן הסביר רש"י למה נקראית עברית - שהיא שפת היושבים בעבר הנהר, כנאמר בהגדה בעבר הנהר ישבו אבותיכם

בפעם השניה ההתייחסות לצורת הכתב כי זה נכתב בגמרא ליד נושא של כתב אשורית שהוא לא שם של שפה אלא שם של צורת כתב

פרנצויז
הודעות: 910
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי פרנצויז » ד' יולי 01, 2020 2:41 am

פרנצויז כתב:
פרנצויז כתב:
משה-קנדה כתב:שבת דף קט. ד"ה כל הימים
האם יש משהוא שיכול לשפוך אור על המילים "זהו פירוש מטהר בזוחלין בכל מקום ואני לא שמעתיו כן"
על מה קאי רש"י?

עיי' זכרון יחזקאל (רבינוביץ) דף ט"ז, ד"ה והנה.

[ועיין עוד שו"ת רדב"ז חלק ח' סי' קמ"א עמ' צ"ב].

זכרון יחזקאל דף ט"ז
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

כעת ראיתי בש"ס מתיבתא, במדור "ביאורי רש"י", שהביאו את דברי ס' זכרון יחזקאל על הרש"י הזה, (הערה ע"ד), עיי"ש.

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יולי 01, 2020 7:15 am

קטז.

א"ר טרפון אקפח את בני שאם יבאו לידי שאני אשרוף אותם ואת האזכרות שבהן שאפי' אדם רודף אחריו להורגו ונחש רץ להכישו נכנס לבית ע"ז ואין נכנס לבתיהן של אלו שהללו מכירין וכופרין והללו אין מכירין וכופרין

רש״י: שאפי' רודף אדם להורגו - על עצמו קאמר

מנ״ל לרש״י שדיבר על עצמו?

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יולי 01, 2020 9:41 pm

אהרן תאומים כתב:בראשון זה התייחסות לשפה זה נמצא בין רשימת שפות יוונית וכו' ולכן הסביר רש"י למה נקראית עברית - שהיא שפת היושבים בעבר הנהר, כנאמר בהגדה בעבר הנהר ישבו אבותיכם

בפעם השניה ההתייחסות לצורת הכתב כי זה נכתב בגמרא ליד נושא של כתב אשורית שהוא לא שם של שפה אלא שם של צורת כתב

5C6346C2-DFB0-46C9-9D67-5E8444A16A78.jpeg
חידושי הב״ח
5C6346C2-DFB0-46C9-9D67-5E8444A16A78.jpeg (156.24 KiB) נצפה 497 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יולי 01, 2020 9:47 pm

קטז:

רש״י ד״ה הכא - גבי פלוגתייהו דפסח דאיירי בה השתא מלאכה גמורה דהפשטה מאבות מלאכות היא

לכאורה תיבות אלו מיותרות. ואולי כוונתו לפרש לשון הגמרא ׳הכא׳ ודו״ק

אהרן תאומים
הודעות: 880
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' יולי 01, 2020 10:58 pm

שמואל דוד כתב:קטז.

א"ר טרפון אקפח את בני שאם יבאו לידי שאני אשרוף אותם ואת האזכרות שבהן שאפי' אדם רודף אחריו להורגו ונחש רץ להכישו נכנס לבית ע"ז ואין נכנס לבתיהן של אלו שהללו מכירין וכופרין והללו אין מכירין וכופרין

רש״י: שאפי' רודף אדם להורגו - על עצמו קאמר

מנ״ל לרש״י שדיבר על עצמו?

הפעם הראשונה שכתוב רבי טרפון בש"ס במסכת ברכות (י ע"ב) במשנה א''ר טרפון אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי ב''ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב''ה:
מכך הבין רש"י שהמהות של רבי טרפון זהו מסירות נפש על דבר הלכה וא"כ כשאמר זאת אמר לא הלכה לאחרים שכך צריך לעשות אלא שהוא היה מוכן להתחייב בנפשו על זה, ועל כן מה שאמר אקפח את בני והוא כביכול קללה בשבועה כדאיתא בשבת י"ז ע"א ברש"י אקפח את בני. מצער היה על תורה המשתכחת ומקלל את עצמו: אקפח. אקברם לשון חיתוך וקיצור:וזה היה חלק ממסירות נפש שלו שלא תשכח תורה מישראל להעמיד ההלכה על תיקנה, וזה גם המלחמה נגד המינין והכופרין שיותר גרועים מעובדי ע"ז שמנתקים התורה, ועיין במהרש"ל (שבת יז) שכותב שרש"י בב"מ פה ע"א חזר בו והוא סובר כתוספות שזה לשון שבועה ולא קללה, ולא דק כי הן הן הדברים וכדאיתא במעשה שם שקיפח את בניו, איקלע רבי לאתריה דר' טרפון אמר להו יש לו בן לאותו צדיק שהיה מקפח את בניו אמרו לו בן אין לו בן בת יש לו וכל זונה שנשכרת בשנים שוכרתו בשמנה אתיוהו לקמיה אמר ליה אי הדרת בך יהיבנא לך ברתאי הדר ביה איכא דאמרי נסבה וגירשה איכא דאמרי לא נסבה כלל כדי שלא יאמרו בשביל זו חזר זה ולמה ליה כולי האי דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן ואמרי לה אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל המלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה וכו' וברש"י שמקפח את בניו. שהיה רגיל לאמר אקפח את בני כשנשבע:
ואפשר ע"פ זה שמקפח בניו הכוונה גם תלמידיו וכך תשכח התורה שאין לה המשך
נערך לאחרונה על ידי אהרן תאומים ב ה' יולי 02, 2020 4:53 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 3274
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 02, 2020 4:23 am

ברש"י שבת יז, א ד"ה אקפח את בני: "מצער הי' על תורה המשתכחת ומקלל את עצמו".

אם נתקיימו בניו - ראה ב"מ פה, א. ודו"ק.

'מנין לרש"י' שהביטוי "שונאיהן של ישראל" בלשון ס"נ נאמר?...

אהרן תאומים
הודעות: 880
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' יולי 02, 2020 4:40 am

לבי במערב כתב:ברש"י שבת יז, א ד"ה אקפח את בני: "מצער הי' על תורה המשתכחת ומקלל את עצמו".

אם נתקיימו בניו - ראה ב"מ פה, א. ודו"ק.[/size]


יפה אני מתקן הדברים על פי זה

לבי במערב כתב:'מנין לרש"י' שהביטוי "שונאיהן של ישראל" בלשון ס"נ נאמר?...


איפה?

לבי במערב
הודעות: 3274
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 02, 2020 5:03 am

אמת, הצדק עם כת"ר (וכמדומני, שבכ"מ מוכח שלפני רש"י לא עמד תיקון סופרים זה, אך אכ"מ); והבאתיו כדוגמא לדבר פשוט וברור.

עכ"פ, לעניננו: ראה רש"י פסחים פט, ריש ע"ב ד"ה ידיו יפות. סוכה נב, סע"א ד"ה אי מאן דסני. חגיגה טו, ב ד"ה קלני. ב"מ עה, ב ד"ה משה. סנהד' עה, א ד"ה דכתיב. חולין מג, סע"ב ד"ה כלפי סנאי'. וראה גם סוגיא ערוכה בגיטין עו, ב ובתמורה ל, א. וברש"י פסחים קיז, רע"א ד"ה ועל כל צרה. תענית יט, א ד"ה שלא תבא. סנהדרין צב, ב ד"ה יוצק זהב. זבחים נט, ב ד"ה אלא וד"ה ננס. ברכות יד, סע"ב ד"ה כאלו מעיד. ודו"ק.
נערך לאחרונה על ידי לבי במערב ב ה' יולי 02, 2020 5:23 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אהרן תאומים
הודעות: 880
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' יולי 02, 2020 5:22 am

לבי במערב כתב:אמת, הצדק עם כת"ר (וכמדומני, שבכ"מ מוכח שלפני רש"י לא עמד תיקון סופרים זה, אך אכ"מ); והבאתיו כדוגמא לדבר פשוט וברור.

עכ"פ, לעניננו: ראה סוכה נב, סע"א ד"ה אי מאן דסני. ברכות יד, סע"ב ד"ה כאלו מעיד. ודו"ק.

מה ענין זה לזה לא הצלחתי להבין רק דבר אחד הבנתי את סוכה שדורש גם כן הסבר מנין לרש"י שעל עצמו אמר כן ואינו שום ענין ללישנא מעליא שברכות, אלא א"כ תאיר עיני שאזכה להבין מקלדת חכמים וחידותם

לבי במערב
הודעות: 3274
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 02, 2020 5:25 am

ולמה לא נימא אף בברכות שעל עצמו של האדם קאמר?

עדכנתי את הרשימה דלעיל, ותקותי שבזה תסור הקושיא לפ"ע.

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יולי 02, 2020 6:07 am

עין אליהו:
CBFF2DF5-F511-41C2-AEC2-F5C03C268E4F.jpeg
CBFF2DF5-F511-41C2-AEC2-F5C03C268E4F.jpeg (50.96 KiB) נצפה 131 פעמים

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יולי 02, 2020 6:09 am

קיז:

רש״י ד״ה לעולם הוא מציל - הואיל ויומא בר הכי הוא ובהיתרא טרח דהא בני טלטול נינהו ולחצר המעורבת ואפי' טובא הוה שרי ליה אי לאו משום גזירה וכדמפרש בגמרא

לא הבנתי הסברא של ׳יומא בר הכי׳, סו״ס כבר אכל סעודת הלילה ומה הצורך לג׳ סעודות?

לבי במערב
הודעות: 3274
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 02, 2020 6:21 am

בדרך צחות: ראה פסחים קא, א רש"י ד"ה דילמא ובתוד"ה ובקידושא, דאם לא אכל בליל ש"ק - יאכל ג' סעודות למחר (וכ"ה ברא"ש שם סי' ה; נפסק להלכה ברמ"א סי' רצא, ועוד).

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יולי 02, 2020 6:33 am

כ״כ התפארת ישראל במשניות:
ר' יוסי אומר לעולם מצילין מזון שלש סעודות משום לא פליג. וגם משום דס"ל דמי שלא אכל בלילה או בשחרית רשאי להשלים ג' סעודות אח"כ (ועי' סוכה פ"ב מ"ו דקיי"ל דלא מהני השלמה. התם כבר עבר סוכות. וס"ל דהיינו דמסיים התם. ע"ז נאמר מעוות וגו'. ור"ל אבל ביש עוד מצות סוכה שפיר רשאי להשלים. א"כ ה"נ הכא בשבת עצמו יכול לתקן המעוות). וקיי"ל כת"ק (שם ס"א):

אני שואל על רש״י שכתב ״הואיל ויומא בר הכי הוא״ מה כוונתו?

לבי במערב
הודעות: 3274
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 02, 2020 6:47 am

לזה; ומסתברא טפי - כהתי' הא', ד'לא פלוג'.

אהרן תאומים
הודעות: 880
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' יולי 02, 2020 7:17 am

לבי במערב כתב:ולמה לא נימא אף בברכות שעל עצמו של האדם קאמר?

עדכנתי את הרשימה דלעיל, ותקותי שבזה תסור הקושיא לפ"ע.

כי לא היה לומר "כאילו" אלא כמעיד עדות שקר בעצמו

אהרן תאומים
הודעות: 880
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' יולי 02, 2020 7:35 am

קיז:
נפלה דליקה בלילי שבת. קודם אכילה: שחרית. קודם סעודה: רש"י שינה בלשונו כי בליל שבת לא שייך שיאכל קודם סעודה כי אפשר לטעום כלום לפני קידוש וקידוש במקום סעודה, משא"כ ביום שיכול לאכול ארעי קודם הסעודה.
ולגבי מה שנשאל לעיל "הואיל ויומא בר הכי הוא" הכוונה זה יום שאכילתו ג' סעודות והוא שיש בשבת ריבוי סעודות מיום רגיל שאוכלים שתיים ולכן תמיד מצילים שלוש ולא משנה אם כבר אכל כי כבוד השבת הוא הצלת מזון ג' סעודות

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יולי 02, 2020 7:37 am

יישר כח.
והנה גם אני הרגשתי בשינוי הלשון בין סעודה לאכילה וראיתי שכ״ה הב״ח ריש סימן שלד. וע״ע פרי מגדים שם.

לבי במערב
הודעות: 3274
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 02, 2020 8:55 am

אהרן תאומים כתב: . . ולא משנה אם כבר אכל כי כבוד השבת הוא הצלת מזון ג' סעודות
בקצירת הא'ומר - 'לא פלוג'; והיינו דאמרן לעיל.

אהרן תאומים
הודעות: 880
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' יולי 02, 2020 3:02 pm

נכון מאוד ולא פלגתי, אבל הרב דב"ש ביקש להבין הלשון "יומא בר הכי" ובקצירתך חזרת על ההלכה והדין שלא פלוג ואת זה נלמד מהתנא עצמו ולא מביאורו של רש"י שלא השתמש בסברת ה"לא פלוג" . והוא לא ביקש קצירה וגם לא חרישה אלא דישה ואמירה ברורה

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 03, 2020 6:27 am

קיח.

רש״י ד״ה תבשיל של תרדין - חשוב הוא. ראשי שומין - חשוב הוא להן. האם כוונת רש״י שבימיו לא היה ראש השום חשוב?

לבי במערב
הודעות: 3274
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' יולי 03, 2020 6:40 am

להעיר משו"ע אדה"ז סי' רמב ס"ב, משנ"ב שם סק"א וערוה"ש שם סמ"ג. ודו"ק.

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יולי 03, 2020 8:18 pm

קיח:

רש״י ד״ה דשלים מסכתיה - שגרסה. מה כוונתו בזה?

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 05, 2020 6:09 am

קיט.

רב ענן לביש גונדא דתנא דבי רבי ישמעאל בגדים שבישל בהם קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו.

רש״י ד״ה דתנא דבי רבי ישמעאל כו' - דבישול קדירה מטנף בגדים

לכאורה תמוה, מה צריך להביא ראיה שבישול קדירה מטנף הבגדים וכי לא ידעינן זה בלי ראיה. ועוד קשה שלפי רש״י אין זה ענין לכבוד שבת רק עצה טובה כדי שלא יטנף בגדיו וצ״ע.

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 05, 2020 6:30 am

קיט.

רש״י ד״ה אותבה בסייניה - עשה לו כובע של לבד ושבצו במשבצות של זהב וקבע בו מרגליות וקבע את זו עמהם

מנא ליה לרש״י כל זה שהכובע היתה של לבד, וששבצו במשבצות זהב, ושקבעו אותו מרגלית עם שאר מרגליות וצ״ע.

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יולי 06, 2020 10:13 pm

קכא:

רש״י ד״ה ואותן חסידים - השונאין אותו על כך אין רוח חכמים עריבה עמהם להיות נוחה ומיושבת במה שרואין במדת חסידים הללו דשפיר עביד דאי לא מזיקין השתא סופן להזיק בשעת כעסן

לכאורה קשה, הרי לשון הגמרא הוא ״אין רוח חסידים נוחה הימנו״ ומדוע נקט רש״י שהם שונאים אותו.

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' יולי 07, 2020 4:50 am

קכב.

רש״י ד״ה אם רוב ישראל אסור - והא הכא דהוי דומיא דמכירו הואיל ורובא נינהו אסיק דעתיה להדליק אף בשבילם וקתני אסור

לא הבנתי כוונת רש״י כאן, האם כוונתו שהקושיא לאביי או לרבא? העיקר חסר מן הספר...

אהרן תאומים
הודעות: 880
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' יולי 07, 2020 9:38 am

שמואל דוד כתב:קיט.

רש״י ד״ה אותבה בסייניה - עשה לו כובע של לבד ושבצו במשבצות של זהב וקבע בו מרגליות וקבע את זו עמהם

מנא ליה לרש״י כל זה שהכובע היתה של לבד, וששבצו במשבצות זהב, ושקבעו אותו מרגלית עם שאר מרגליות וצ״ע.

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=50537

אהרן תאומים
הודעות: 880
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ג' יולי 07, 2020 9:44 am

שמואל דוד כתב:קכא:

רש״י ד״ה ואותן חסידים - השונאין אותו על כך אין רוח חכמים עריבה עמהם להיות נוחה ומיושבת במה שרואין במדת חסידים הללו דשפיר עביד דאי לא מזיקין השתא סופן להזיק בשעת כעסן

לכאורה קשה, הרי לשון הגמרא הוא ״אין רוח חסידים נוחה הימנו״ ומדוע נקט רש״י שהם שונאים אותו.

הוא ע"פ לשון רש"י בהמשך בנישופין בו. בכה''ג קתני בידוע שנזדמנו להורגו נישופין כך דרך הנחש עושה כעין שריקה כשהוא רואה שונאו וכועס:
וזה ההבדל בין נחש רגיל שהוא לא שונא אין להרוג אותו אבל שונא כן ובזה חלקו החסידים והחכמים, שהחסידים סברו שרק נחש שונא הורגים ןע"כ שנאו את מי שהורג כל נחש והחכמים סברו שאפילו את הנחש שאינו שונא יש להרוג ולשון נופל על לשון

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יולי 08, 2020 6:22 am

קכד.

רש״י ד״ה מדוכה רבי נחמיה היא - דאמר בעירובין (דף לה.) אפילו טלית ואפי' תרווד אין ניטלין אלא לצורך תשמיש המיוחד

צ״ע מדוע ממרחק תביא לחמו ולא ציין להגמרא בשבת קמו.

אהרן תאומים
הודעות: 880
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' יולי 08, 2020 9:43 am

ועוד יותר אפילו כאן בעמוד מביא רש"י א''ל רבא כו' אלא אמר כו'. ולרבא דמוקי אליבא דרבי נחמיה דלצורך גופו ולצורך מקומו מותר ע''כ האי לצורך גופו כגון שזה התשמיש מיוחד לו דתניא לקמן בפרק חבית (שבת דף קמו.) רבי נחמיה אומר אפילו תרווד ואפילו טלית אין ניטלין אלא לצורך תשמישן
והנה גם בביצה לב מביא רש"י הא מני רבי נחמיה היא. כלומר לעולם מותר להפקיע ולחתוך דאין בהם משום סתירה ולהאי תנא גופיה אם יכול להפקיע ולנתק בידו שרי והא דקאסר משום טלטול סכין קאסר ורבי נחמיה היא דאמר בערובין (דף לה.) אפילו תרווד ואפילו טלית אין ניטלין אלא לצורך תשמיש שהן מיוחדין לו וסכין לאוכלין הוא דמיוחד ולא לחותמות ובהא לא סבירא ליה לשמואל כוותיה:
והנראה מפי ששם גבי עירובין העמידו את שיטת רבי אליעזר שבמשנה כשיטת רבי נחמיה ולענין עירוב, ובאמת אף רש"י שם בעירובין מפרש יותר את שיטת רבי נחמיה אלא לצורך תשמישן. ועיקר תשמישו של סכין לא לחתוך חבלים הוא אלא לחם ובשר ואוכלין והכי פליגי תנא קמא לית ליה דרבי נחמיה הלכך עירובו עירוב דפסיק ליה למיתנא רבי אליעזר אומר אם בעיר אבד. הרי זה עירוב דכי מדכר ליה מייתי ליה דרך קרפיפות ואם בשדה אינו עירוב דמיפסיק מנעול לא מצי כדרבי נחמיה:
משא"כ בדף קמ"ו ששם מקור הברייתא המביאה את שיטת רבי נחמיה והכל עסקינן בישוב ברייתות וכן כאן, ורק בעירובין זה ישוב משנה

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' יולי 08, 2020 6:04 pm

בתוספות לעיל לו. ציין להגמרא בשבת ולא בעירובין. וע״ש ברש״י.
והנה עוד הערה קטנה יש להעיר מדוע ברד״ה מדוכה הקדים טלית לתרווד ובד״ה א״ל רבא הקדים תרווד לטלית ועיין לקמן קמו. ובספר דק״ס שהביא שנו״ס. ולכאורה יש נפ״מ בהסדר כדי לפרש בדרך לא זו אף זו (עיין בספר חדש האביב (פאפו) לקמן קמו.)

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יולי 09, 2020 12:20 am

שמואל דוד כתב:קכד.
רש״י ד״ה מדוכה רבי נחמיה היא - דאמר בעירובין (דף לה.) אפילו טלית ואפי' תרווד אין ניטלין אלא לצורך תשמיש המיוחד
צ״ע מדוע ממרחק תביא לחמו ולא ציין להגמרא בשבת קמו.

ש״ס דפוס פראג:
62ED3999-5F11-4583-86AD-A5CE20FA51A6.jpeg
62ED3999-5F11-4583-86AD-A5CE20FA51A6.jpeg (22.98 KiB) נצפה 133 פעמים

עיין ריטב״א: רבי נחמיה כו׳ כדתניא בעירובין לה. ואיתא לקמן קמו. דאפילו טלית ואפילו תרווד כו׳.
לכאורה מבואר מדבריו שהעיקר במסכת עירובין ועיין בזה.

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 12, 2020 5:16 am

קכז.

רש״י ד״ה ועיון תפלה - לכוין בתפלתו

ק״ק מדוע לא פירש כן לעיל קיח: על הגמרא ׳אמר רב יהודה תיתי לי דקיימית עיון תפלה׳ ועיין שם בתוספות וצ״ע.

שמואל דוד
הודעות: 5292
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבת - דיוקים בלשון רש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 12, 2020 5:47 am

קכז.

רבי בנפשיה עימר - בתמיה וכי אורחיה דנשיא בהכי

לכאורה קשה, הרי בגמרא מבואר שהיה אותו מעשה עם ר׳ חייא ור״ח לא היה נשיא. וצ״ע.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים