מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ו' אוקטובר 25, 2019 3:29 pm

תמורה ו. בסוגיא דכ"מ דא"ר ל"ת דנה הגמ' באיסור של נטילת משכון שלא ברשות בי"ד, ומסקנת הגמ' דלרבא מהני הנטילה משום דגלי קרא בכפילות הכ' השב תשיב, ולאביי צריך הקרא דבלא"ה הו"א דעבר ונטל המשכון שלא ברשות אין עליו חיוב של חזרה בכל יום/לילה

ובמס' בבא מציעא לא: בסוגית הגמ' של דברה תורה כלב"א מביא הגמ' הקרא של משכון השיב תשיב ומבארת דנצרכה על משכון שלא ברשות - ושם פירוש רש"י (בד"ה שלא ברשות) דגלי קרא "דצריך השבה".

ולכאורה אזל רש"י כאן כשיטת אביי בתמורה, ויש לדון אם זה כהלכתא ותלוי במחלוקת אי נקטינן בזה כאביי או כרבא, או שמא י"ל דאין מרש"י ראי' שרש"י נקט הפשט הפשוט יותר בביאור הגמ' דלרבא צריכים לדחוק בגילוי הקרא (עי' בתוס' כאן בתמורה ד"ה שאני ובריטב"א בב"מ שם)

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ו' דצמבר 06, 2019 2:35 pm

ו:

ת"ר כל אשר בו מום לא תקריבו וגו' המקדיש בע"מ למזבח עובר משום ה' שמות וכו' לה' לרבות שעיר המשתלח.

פירש"י לרבות שעיר המשתלח. שהמקדישו בע"מ לוקה משום לא תקדישו.

והגמרא מקשה למה צריך קרא הלא אין הגורל קובע אלא בדבר הראוי, ופירש"י דבע"כ תרוויהו בעינן תמימים וקרא למה לי, ותירץ רבא דמיירי כגון שהומם לאחר הגרלה וחיללו על בע"מ אחר, ואז לוקה על מקדיש בע"מ כמו שפירשו רש"י ותוס'. ועי' במנ"ח מצוה רפ"ה שתמה על השמטת הרמב"ם הדין דלוקה על בל תקדישו בע"מ באופן הזה.

ולא מצאתי מה הדין אם דחה את השעיר המשתלח מצוק לאחר שנעשה בע"מ, אם עובר משום בל תשחטו בעל מום דדחייתו לצוק זו הוא שחיטתו.

י. אברהם
הודעות: 2139
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי י. אברהם » ו' דצמבר 06, 2019 3:12 pm

עבודה ברורה תמורה ו:
שעיר.PNG
שעיר.PNG (30.36 KiB) נצפה 3613 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ו' דצמבר 06, 2019 5:55 pm

י. אברהם כתב:עבודה ברורה תמורה ו:
שעיר.PNG

תודה רבה!

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ב' דצמבר 09, 2019 2:35 pm

מיללער כתב:האם דנו על רש"י מסכת תמורה אם זה אכן מפרי עטו של רבינו רש"י הקדוש?

כבר הביאו לעיל מהתורה תמימה בשם 'מבקרים' שהעלו שהפירוש המיוחס לרש"י בתמורה אינה מרש"י.

לכאורה יש להוסיף ע"ז מפירש"י דף ו: בסוגיא דמקדיש בע"מ, הן מפירושו על הברייתא דקדשי בדה"ב אינם ראוין לבוא לפתח אוהל מועד (רש"י ד"ה שאינו ראוי) שהוא דלא כפירושו במס' יומא סג: ושם ביומא כתוב מפורש דאין לפרש כמו שמפרש כאן בתמורה, והן מגירסתו כאן 'פרת חטאת' שביומא כתב מפורש דלא גרסינן ליה (עי' כאן בתוד"ה ולא אוציא), משני הדברים נראה דלאו רש"י הק' חתים עלה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ה' יולי 23, 2020 2:21 am

במשניות תמורה מבואר דולדות ותמורות שלמים וכן ולדות עולה הרי הם כתחלת הקדש וקריבין.

מה הדין לגבי בל תאחר, האם יש איסור בל תאחר על ולדות ותמורות של קרבנות? לכאורה הרי מעולם לא נדר שיקריב את הולד והתמורה (ואולי יש לחלק בזה בין ולד קדשים לתמורת קדשים שפיו הקדישו) וראיתי בחק נתן עמ"ס תמורה (יח. ד"ה שם ור"י מפרש ) דס"ל דבולדות ותמורות ליכא בל תאחר.

אולם בחו"ב ראיתי שהגרח"ג מבאר בדברי התוס' דלאחר שנתרבו ולדות ותמורות מהקרא דתשא ובאת כללינן להו נמי בבל תאחר - והביא ראי' מעובדא דר' פפייס (שם ע"ב ובר"ה ו.) דפריך בגמ' על מה שאכלו ולד שלמים בחג דעברו על בל תאחר עיי"ש

אולם באמת קושית הגמרא שם אינה מבל תאחר אלא מהעשה של ובאת שמה (וכן הוא הגירסא בר"ה) ואם אפשר לחלק בין העשה של ובאת שמה להלאו דבל תאחר אין מזה ראי' וצ"ע.

גל של אגוזים
הודעות: 1212
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי גל של אגוזים » ה' יולי 23, 2020 2:58 am

דכירנא שבס' עמק ברכה [פומרנצ'יק] כתב בזה

גל של אגוזים
הודעות: 1212
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי גל של אגוזים » ה' יולי 23, 2020 3:01 am

מצאתי ב"ה ומצו"ב
קבצים מצורפים
בל תאחר בולדות.PDF
(230.03 KiB) הורד 103 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ה' יולי 23, 2020 3:06 am

גל של אגוזים כתב:מצאתי ב"ה ומצו"ב

תודה רבה! וגם הוא מחלק שם בין העשה והב"ת ודלא כהחו"ב

אליהו חיים
הודעות: 645
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אליהו חיים » ש' יולי 25, 2020 9:51 pm

בפשטות דומה ליורש דלא נדר בעצמו ואיבעיא בגמ' ר"ה ו' ב' יורש מהו בבל תאחר והצד לעבור משום דאיתיה בעשה של והבאתם שמה והצד לא לעבור משום דכתיב כי תדר נדר דוקא כשנדרת בעצמך וכמבואר שם
ומסקנת הגמ' דאינו עובר בלאו אבל בעשה עובר, וכ"כ המנ"ח מ' תלח [ג], ועי' בריטב"א דדוחה י"מ דספק דגמ' לענין העשה וסובר דהספק כפשוטו רק לגבי הלאו.
ולכ' כיו"ב בוולדות ותמורות שבעשה איתיה ולהדיא דרשינן תשא ובאת לרבות תמורות וולדות ומחוייב לטפל ולהביא לעזרה ולכן הוי בכלל ובאת שמה אבל לא יהיו בכלל בל תאחר. אך אולי למסקנת הגמ' הוי רק מיעוט מסויים לגבי יורש 'מעמך ולא יורש' ולא דהוי גילוי דמחמת שלא נדר בעצמו אינו עובר.
אך מציאה רבתא מצא ת"ח א' שליט"א דברי הערוך לנר יבמות צ"ט ב' (סוד"ה ובכורו) דיורש אינו עובר אף בעשה וכתב דכן משמע מדברי הרמב"ם, [ואיני יודע משמעותו דבפי"ד מהל' מעשה הקרבנות הל' י"ד דיורש אינו עובר בבל תאחר ולא כתב לענין העשה כלום].
ולדעת הערול"נ יל"ע אם כיו"ב דעתו לענין תמורות וולדות ולא יעבור אף על העשה או דוקא ביורש סובר כן מחמת דהוי בכלל המיעוט דקרא וכנ"ל.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ב' יולי 27, 2020 2:05 am

הערות נכונות, יישר כח הרב אליהו חיים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » א' מרץ 14, 2021 5:06 am

כב.

אמר רבא אבודת לילה לא שמה אבודה. ופירש"י (ד"ה והאמר רבא) דהיינו שאם אבדה בלילה והפריש אחרת תחתיה לאו שמה אבודה, דהואיל ובלילה לא מצי לאקרובה והיא נמצאת ביום המחרת לאו שמה אבודה ורועה אם נתכפר בחברתה.

מה הדין בחטאת שנאבדה בשבת ויו"ט? לכאורה יש לדמותה ללילה דלא מצי לאקרובה או דלמא לילה לאו זמן הקרבת קרבנות בכלל אבל בשבת ויו"ט מקריבין קרבנות (ואפי' החטאת עצמה שנקרבה בשוגג בשבת ונזרקה הדם כיפר) - האם דנו בזה?
נערך לאחרונה על ידי מיללער ב א' מרץ 14, 2021 9:37 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אליהו חיים
הודעות: 645
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' מרץ 14, 2021 7:25 am

כיוונתם בסברת החילוק לדעת הגידולי טהרה בספרו פירושים וחידושים על מס' תמורה על אתר.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » א' מרץ 14, 2021 9:37 am

תודה רבה - אפשר להעתיק את דבריו או אולי קישור להספר?

אליהו חיים
הודעות: 645
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' מרץ 14, 2021 12:24 pm

מיללער כתב:תודה רבה - אפשר להעתיק את דבריו או אולי קישור להספר?

בשמחה, העתקתי גם מה שהמחבר מביא ממקום אחר בספרו
קבצים מצורפים
לילה ושבת גידולי טהרה 2.PDF
(424.07 KiB) הורד 63 פעמים
לילה ושבת גידולי טהרה 1.PDF
(212.17 KiB) הורד 55 פעמים

אליהו חיים
הודעות: 645
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' מרץ 14, 2021 1:09 pm

מיללער כתב:כב.

אמר רבא אבודת לילה לא שמה אבודה. ופירש"י (ד"ה והאמר רבא) דהיינו שאם אבדה בלילה והפריש אחרת תחתיה לאו שמה אבודה, דהואיל ובלילה לא מצי לאקרובה והיא נמצאת ביום המחרת לאו שמה אבודה ורועה אם נתכפר בחברתה.

מה הדין בחטאת שנאבדה בשבת ויו"ט? לכאורה יש לדמותה ללילה דלא מצי לאקרובה או דלמא לילה לאו זמן הקרבת קרבנות בכלל אבל בשבת ויו"ט מקריבין קרבנות (ואפי' החטאת עצמה שנקרבה בשוגג בשבת ונזרקה הדם כיפר) - האם דנו בזה?

הגידולי טהרה בפתיחה לענין ספיקתו שם אם אפשר להמיר בזמן שא"א להקריב דאף להצד שאינו יכול אבל בשבת נחשב ראוי להקרבה כיון דמקריבין ק"צ בשבת, הביא ראיה ממשנה בכריתות ח' ב' דמפלת לאור שמונים ואחד פטור מקרבן משום שלא יצא לזמן הראוי להקרבה ואעפ"כ המפלת ביום שמונים ואחד שחל בשבת נחשב זמן ראוי להקרבה כיון דראוי לקרבן ציבור.
ומבואר על דרך טעם הראשון שכתב הרב מיללער, אך לא נאמר במשנה משום דבדיעבד קרבנו כשר אם יקריבו בשבת.
והנה דין הזה דאם הוקרב בשבת הורצה מבואר בכמה מקומות בש"ס לענין הקרבת כבשי עצרת בשבת שלא לשמן דהוי שלמים בעלמא דהורצה [ביצה כ' ב' ומנחות מ"ח א'], אך (בבקשת סליחה על העמרצות) אולי דוקא בקרבן כזה כשלמי ציבור הראוי לבוא בעצרת ורק דוקא לשמה, נאמר בה דהורצה עכ"פ לשלמים בעלמא בהקרבה שלא לשמה, אבל קרבן חטאת דעלמא דלא ראוי כלל להקרבה היום אולי אינו מרצה אף בהקריבו בשבת (ובביצה שם דמדמה הגמ' הקרבה ביו"ט למ"ד אין מקריבין נו"נ אולי דוקא ביו"ט נאמר ולא בשבת וכמשמעות פשטות הסוגיא דנקט יו"ט דוקא).
אך מסתמא מה שהביא הרב מיללער שליט"א שידו רחבה ועיניו אפיקים על הש"ס כפשטות דאף בחטאת בשבת כן יש לו מקור נאמן, ואולי אפשר להודיעני ולהאיר עיני בזה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » א' מרץ 14, 2021 3:59 pm

לגבי שחיטת חטאת בשבת, כתב הרמב"ם בהל' שגגות פ"ב הי"ד: שחט קרבנות יחיד שאין דוחין את השבת בשגגה חייב חטאת ואין זורקין את הדם, עבר וזרק דמן לשמן בין בשוגג בין במזיד עלו לבעלים לשם חובה ויקטיר אימורין לערב וכו'

ועי' שם בכס"מ שמקור הדבר הוא בתוספתא פסחים (ה, ז) חטאת היחיד ועולת יחיד ששחטן בשבת לשמן וזרק דמן חייב שהורצו הבעלים.

-

אולם בענין אבידת שבת כלפי אבידת לילה במה שכתב הגידו"ט (ותודה רבה על העלאת דבריו בשלימות) בפשטות דאבידת שבת מיקרי אבידה משום דשבת הוא זמן הקרבת קרבנות, לכאורה אם זה רק סברא עדיין יש לבעל דין לחלוק על זה.

ויהי' תלוי בטעם דברי רבא דאבידת לילה לא שמה אבידה וכמו שפירש רש"י משום דבלילה לא חזי להקרבה - דנראה מרש"י שאין זה חלק מהלל"מ אלא מסברא דזה לא נקרא אבידה כיון שממילא לא היה יכול להקריבה. ולפי"ז השאלה הוא אם זה מצד הבהמה שאינה ראויה להיקרב וממילא בשבת מיקרי ראוי להקרבה, או שזה מצד הבעלים דלא מיקרי שנאבדה מהם כיון דבלא"ה הרי אין עכשיו מוטל עליו להקריבה, וא"כ ה"ה בשבת כיון שאסור להקריבה לא מיקרי אבודה ממנו.

ויש להאריך בזה בענין יסוד גדר 'אבודה' ע"פ הגמרא שם בע"ב במחלוקת רב אושעיא ור' יוחנן ועי' בחו"ב שם, וגם בדברי אביי דגנובה לא מיקרי אבודה ואכמ"ל.

אליהו חיים
הודעות: 645
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 16, 2021 5:47 pm

אליהו חיים כתב:
מיללער כתב:כב.

אמר רבא אבודת לילה לא שמה אבודה. ופירש"י (ד"ה והאמר רבא) דהיינו שאם אבדה בלילה והפריש אחרת תחתיה לאו שמה אבודה, דהואיל ובלילה לא מצי לאקרובה והיא נמצאת ביום המחרת לאו שמה אבודה ורועה אם נתכפר בחברתה.

מה הדין בחטאת שנאבדה בשבת ויו"ט? לכאורה יש לדמותה ללילה דלא מצי לאקרובה או דלמא לילה לאו זמן הקרבת קרבנות בכלל אבל בשבת ויו"ט מקריבין קרבנות (ואפי' החטאת עצמה שנקרבה בשוגג בשבת ונזרקה הדם כיפר) - האם דנו בזה?

הגידולי טהרה בפתיחה לענין ספיקתו שם אם אפשר להמיר בזמן שא"א להקריב דאף להצד שאינו יכול אבל בשבת נחשב ראוי להקרבה כיון דמקריבין ק"צ בשבת, הביא ראיה ממשנה בכריתות ח' ב' דמפלת לאור שמונים ואחד פטור מקרבן משום שלא יצא לזמן הראוי להקרבה ואעפ"כ המפלת ביום שמונים ואחד שחל בשבת נחשב זמן ראוי להקרבה כיון דראוי לקרבן ציבור.
ומבואר על דרך טעם הראשון שכתב הרב מיללער, אך לא נאמר במשנה משום דבדיעבד קרבנו כשר אם יקריבו בשבת.
והנה דין הזה דאם הוקרב בשבת הורצה מבואר בכמה מקומות בש"ס לענין הקרבת כבשי עצרת בשבת שלא לשמן דהוי שלמים בעלמא דהורצה [ביצה כ' ב' ומנחות מ"ח א'], אך (בבקשת סליחה על העמרצות) אולי דוקא בקרבן כזה כשלמי ציבור הראוי לבוא בעצרת ורק דוקא לשמה, נאמר בה דהורצה עכ"פ לשלמים בעלמא בהקרבה שלא לשמה, אבל קרבן חטאת דעלמא דלא ראוי כלל להקרבה היום אולי אינו מרצה אף בהקריבו בשבת (ובביצה שם דמדמה הגמ' הקרבה ביו"ט למ"ד אין מקריבין נו"נ אולי דוקא ביו"ט נאמר ולא בשבת וכמשמעות פשטות הסוגיא דנקט יו"ט דוקא).
אך מסתמא מה שהביא הרב מיללער שליט"א שידו רחבה ועיניו אפיקים על הש"ס כפשטות דאף בחטאת בשבת כן יש לו מקור נאמן, ואולי אפשר להודיעני ולהאיר עיני בזה.

כעת ראיתי בערוך לנר בכריתות שם ז' ב' (לעיל ציינתי ח' ב' בטעות) דהקשה כנ"ל למה במשנה שם מחלק בין מפלת לאור יום פ' דלב"ש לא הוי זמן ראוי להקרבה ובין מפלת ליום שבת דראוי להקרבת ק"צ אף דאינו ראוי לקרבן יולדת, ולמה לא מחלק ביתר שאת דבלילה אף בדיעבד פסול ובשבת בדיעבד אם הקריבה קרבנה עולה לה, והביא המקור דכשר בדיעבד מפסחים ע"א ב' דפוטר ר' יהושע בשאר זבחים ששחטן לשם פסח בשבת דטעה בדבר מצוה ועשה מצוה פטור הרי דכשר הקרבן עכת"ד הערול"נ ולא תירץ.

אמנם הר"ש משאנץ בברייתא דתו"כ ריש תזריע פ"ג (דשם שנוי כל המשנה בכריתות) דכתב על הא דשבת ראוי לקרבן ציבור ולכך קרינא ביה שראוי גם לקרבן יחיד דאם עבר כהן והקריבה ה"נ דיצאת בו, ומכל מקום זה מכח מה שראוי לקרבן ציבור הוא עכ"ל, ולפי זה לא קשה קו' הערול"נ כלל דבאמת זה מה שנשנה שם דחלוק לילה דאף בדיעבד בהקריבה אינו מרצה לה משא"כ שבת דמרצה לה על קרבנה בדיעבד (והביא המשנה והברייתא את שורש הטעם להכשיר בק"י משום דראוי לקרבן ציבור), והוא דבר מחודש מאוד דהא דכשר ק"י בדיעבד רק משום דראוי לק"צ בדיעבד. אמנם ראיתי בקרבן אהרן שם דלא משמע כדברי הר"ש דכתב שם אבל בשבת כיון שהוא ראוי להקריב בו קרבן ציבור אע"ג דאינו קרבנה נפטרה מחיוב הא', ולדידיה קשה כנ"ל.

בן סופרים
הודעות: 49
הצטרף: ד' יוני 10, 2015 1:04 am

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי בן סופרים » ה' מרץ 18, 2021 1:48 am

מיללער כתב:במשניות תמורה מבואר דולדות ותמורות שלמים וכן ולדות עולה הרי הם כתחלת הקדש וקריבין.

מה הדין לגבי בל תאחר, האם יש איסור בל תאחר על ולדות ותמורות של קרבנות? לכאורה הרי מעולם לא נדר שיקריב את הולד והתמורה (ואולי יש לחלק בזה בין ולד קדשים לתמורת קדשים שפיו הקדישו) וראיתי בחק נתן עמ"ס תמורה (יח. ד"ה שם ור"י מפרש ) דס"ל דבולדות ותמורות ליכא בל תאחר.

אולם בחו"ב ראיתי שהגרח"ג מבאר בדברי התוס' דלאחר שנתרבו ולדות ותמורות מהקרא דתשא ובאת כללינן להו נמי בבל תאחר - והביא ראי' מעובדא דר' פפייס (שם ע"ב ובר"ה ו.) דפריך בגמ' על מה שאכלו ולד שלמים בחג דעברו על בל תאחר עיי"ש

אולם באמת קושית הגמרא שם אינה מבל תאחר אלא מהעשה של ובאת שמה (וכן הוא הגירסא בר"ה) ואם אפשר לחלק בין העשה של ובאת שמה להלאו דבל תאחר אין מזה ראי' וצ"ע.


האם יש דבר מפורש בדין ולדות קדשים האם יש לזה תורת 'מקדיש' דמוסיף חומש? [כי לענין מעילה דנו באו האחרונים אי חשיב קדושת פה].

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות, סיכום לדף ב

הודעהעל ידי מיללער » ה' מאי 20, 2021 7:52 am

.השוחט כתב:.

המקדיש כשפודה (כשנפל מום)– מוסיף חומש. אבל גאלו אחר, וכן תמורה – אין חומש.
הפריש קרבן לצורך חבירו, לענין תמורה – מתכפר עושה תמורה ולא המקדיש.


מצאנו בזה חילוק לענין מי נחשב 'בעלים' של הקרבן המקדיש או המתכפר, וראיתי בס' גבורות שמונים להגר"י ענגיל (אופן ט"ו) שמחדש לשיטת רבי אליעזר בן יעקב בזבחים שהבעלים מפגלין בקרבנות מכ"מ באופן כזה שראובן הקדיש קרבן שיתכפר בו שמעון, אולי שניהם אין יכולין לפגל את הקרבן, משום שצריך שיהי' לגמרי בבעלותו של המפגל עיי"ש מתק דבריו.

נתתי אל לבי לשאול מה הדין לגבי 'שאלה בהקדש' אם ראובן הקדיש קרבן ע"מ שיתכפר בה שמעון, לשיטת בית הלל דיש שאלה בהקדש, מהו שראובן יכול לישאל ההקדש כיום שהוא הקדישו או דלמא כיון שמסר הכפרה לשמעון הוי כתרומה שכבר בא ליד כהן דלא מהני בה שאלה.

אליהו חיים
הודעות: 645
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות, סיכום לדף ב

הודעהעל ידי אליהו חיים » ו' מאי 21, 2021 7:51 am

ראיתי על הנידון הזה כאן במצורף דעות באחרונים
קבצים מצורפים
שואל על הקדש לחבירו.PDF
(436.56 KiB) הורד 42 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ו' מאי 21, 2021 8:23 am

תודה רבה כבוד הרב שליט"א

ועפ"י הדברים האלה יכולים לתרץ קושית התוס' בסוטה על מנחת סוטה שבאו עדים שהיא טמאה דאמרינן בגמרא דמנחתה נשרפת, וע"ז הקשו בתוס' למה נשרפת לכאורה ישאל הבעל על המנחה ותצא לחולין.

אולם לפי המבואר בגבורות שמונים הנ"ל ממשמעות דברי הגמרא ותוס' להלן בסוטה במנחת סוטה של אשת כהן שגם דינה בשריפה, שמנחת סוטה נקדשת ע"י הבעל להתכפר בה אשתו עיי"ש. וממילא אין הבעלים יכולים לישאל על ההקדש אם נימא כדברי האחרונים הנ"ל דבהקדיש ראובן להתכפר בה שמעון אין ראובן יכול לישאל עליה.

אליהו חיים
הודעות: 645
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אליהו חיים » ו' מאי 21, 2021 8:55 am

לפי סברת האחרונים (כפי מה שהובא שם) הטעם דאינו יכול להישאל היא שונה מסברה שהציע כבודכם שליט"א, והטעם משום שנחשב שהקדיש בשליחות המתכפר, ולפי זה יש לדון בזה לענין הקדש קרבן סוטה לאשתו דאף דיש לו חלק אין ההקדש בשבילה בשליחותה אלא יותר בגדר שותפות וכמבואר בתוס' סוטה כ"ג א' ד"ה כל עיי"ש, אך לסברא דמר דהוי כתרומה דהגיע ליד כהן [איני מבין לפו"ר הדמיון כראוי דהרי עדיין חסר הקרבה וכמו דבקרבן שהפריש לעצמו יכול עוד להישאל מפני שעדיין לא נחשב כהגיע ליד הקדש כן היה ראוי להיות במקדיש עבור חבירו], כן ראוי להיות במקדיש הבעל במנחת סוטה עבור אשתו, והישוב שהצעתם עולה יפה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ו' מאי 21, 2021 8:41 pm

הצעתי היתה שאם ראובן מפריש קרבן להתכפר בו שמעון, מעכשיו הקרבן - לכה"פ חלק הכפרה שבו - שייך לשמעון וכאלו הקנהו לו, וממילא לגבי הכפרה הרי נחשב כתרומה ביד כהן ואין המקדיש יכול לישאל.

שבת שלום ומבורך

אליהו חיים
הודעות: 645
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אליהו חיים » ש' מאי 22, 2021 9:51 pm

מיללער כתב:הצעתי היתה שאם ראובן מפריש קרבן להתכפר בו שמעון, מעכשיו הקרבן - לכה"פ חלק הכפרה שבו - שייך לשמעון וכאלו הקנהו לו, וממילא לגבי הכפרה הרי נחשב כתרומה ביד כהן ואין המקדיש יכול לישאל.

שבת שלום ומבורך

ייש"כ על הבהרת והארת הסברא [אשר בקוצר אמורים כבר כתבתם כן לראשונה רק בריחוק הרואה הפעוט לא תפסתיו כראוי וכעת יראו עינינו וישמח לבנו].
אולי אף לסברתכם יש לצדד קצת דסוטה שאני שכלשון הפסוק שקראנו בשבת 'והביא איש את אשתו עליה והביא את קרבנה עליה' וגו', ולשון תוס' סוטה כ"ג 'עיקר כפרה משום דידה' אבל עדיין קצת כפרה נשאר לו לכן אולי מחמת שקיים חלק [ב'איכות'] אצלו, מעוכב קנין מוחלט לה ועדיין יכול להישאל.
אך הפשטות כדבריכם דתלוי לפחות בעיקר הקנין לכפרה שאצלה ואולי אף אם רק מקצת היה אצלה מעכב חלקה עליו שהוא לא יכול להישאל. [ואולי קיים דוגמאות כאלו בתרומה ממש כגון בשותפות והגיע חלק אחד מהם לכהן אם יכול להישאל, ואולי כאן דהוי שותפות ב'איכות' שאני, ותן לחכם ויחכם עוד].

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5626
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מיללער » ג' יוני 08, 2021 4:55 am

מיללער כתב:הצעתי היתה שאם ראובן מפריש קרבן להתכפר בו שמעון, מעכשיו הקרבן - לכה"פ חלק הכפרה שבו - שייך לשמעון וכאלו הקנהו לו, וממילא לגבי הכפרה הרי נחשב כתרומה ביד כהן ואין המקדיש יכול לישאל.



ברש"י יומא נ. ד"ה דלמא בקביעותא מתכפרי. כשאר המכפרים שהפרישו אחרים עליהן שהקנו להם הבהמה לכפרה אף כאן נקנה להן חלק בו והויא לה חטאת השותפין לענין תמורה.

משמע מפורש מדברי רש"י דמה שראובן מפריש קרבן להתכפר בו שמעון הוא קנין שראובן מקנה לשמעון את הקאבן להתכפר בו (ולא כשליחות וכדו') וממילא באופן כזה הוי ממש כמו תרומה שכבר בא ליד הכהן שא"א להשאל עליה.

ולכאורה מקור הדבר הוא בגמ' יומא דף נא: אי לאו דקנו בגויה היכי מכפר להו עיי"ש

ביקורת תהיה
הודעות: 2468
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' אוקטובר 14, 2021 10:23 am

כא, א
הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר אִם בָּאוּ תְּמִימִים יִקְרְבוּ.

שעורי רבנו משולם דוד הלוי (עמ' רטז):
והנה יש לעיין בהאי דינא דלכתחלה אין באין מחו"ל, אם הוא דין דלכתחלה לא יעלום, או דהוא היתר דאי"צ להעלותן. ולשון הרגמ"ה 'אין צריך להעלותן'. ושמעתי לדייק מהספרי כהרגמ"ה.
רק יש לדון דלעיל ח' ב' מבואר דבבכור בחו"ל אליבא דר"ש כיון דלכתחלה לא יעלו חשיב אית ליה זכיה בגוויה, ולכאורה כ"ז אם יש דין לא להקריב, אבל אם רק היתרא הוא דאין צריך להעלות למה נחשב דאית ליה זכיה בגוויה. וי"ל.
והנה האי סוגיא דלעיל מובא בפרק ארבעה אבות, ושם פירשו בתוספות להדיא:
לְכַתְּחִלָּה לָא. פֵּירוּשׁ, אֵין צָרִיךְ לַהֲבִיאָם.

דודי צח
הודעות: 667
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: מסכת תמורה - עיונים והערות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי דודי צח » ה' אוקטובר 14, 2021 11:54 am

מאי חזית דסמכת אתוספות בבא-קמא, סמוך ארבינו גרשום מאור הגולה, שקדם לתוספות, וכתב כמוהם דאין צריך להביאם/להעלותם.
וזהו שהביאם ראש הישיבה על אתר. ולא הלך למצוא תוספות במקום רחוק בש"ס. [רחוק מ'תמורה'; אמנם קרוב לבני הישיבות 'הרגילים']


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים