החתן סופר כתב:לעורר על דברי הגמ' סוטה כב', א שמי שפוסק הלכה ממשנה הוא ממבלי עולם, וכן פה השמיט רש"י לומר שאם ילמד גמ' ויגיע לדף יב, ב יבין שתיקנו אמוראים תקנה לבטל קניין אישה בביאה..
שמואל דוד כתב:אבל רש״י מפרש ״ביאה״ בסוף הדיבור וא״כ ביאה שייך לד״ה, לא?
אלון בן שמרי כתב:ומה פשרן של המילים "ובביאה בכסף" הכתובים על הגליון?
אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)
שמואל דוד כתב:יפה. באמת יש פמ״ג (כמדומני בהלכות ברכות) שביאר רש״י הנ״ל בטוטו״ד. ועיין חתן סופר, ושלמת חיים (זוננפאלד) שהאריכו לבאר כוונתו.
באמונתו כתב:אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)
היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.
אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)
אלון בן שמרי כתב:באמונתו כתב:אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)
היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.
האם כוונתך לומר שהאשה נקנית בכסף ס"ל לרש"י דהיינו כסף ממש ולולא שהפרוטה הוא שמינית של מטבע של כסף לא היה אפשר לקדש בו מכיון שאינו כסף?
שמואל דוד כתב:אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)
עיין יין הרקח:
באמונתו כתב:אלון בן שמרי כתב:באמונתו כתב:אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)
היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.
האם כוונתך לומר שהאשה נקנית בכסף ס"ל לרש"י דהיינו כסף ממש ולולא שהפרוטה הוא שמינית של מטבע של כסף לא היה אפשר לקדש בו מכיון שאינו כסף?
ייתכן לענ"ד.
שמואל דוד כתב:שמואל דוד כתב:יפה. באמת יש פמ״ג (כמדומני בהלכות ברכות) שביאר רש״י הנ״ל בטוטו״ד. ועיין חתן סופר, ושלמת חיים (זוננפאלד) שהאריכו לבאר כוונתו.
פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן קנז. ועיין דעת תורה שם, שו״ת חתן סופר סימן כו, ובשו״ת תורת חיים (זוננפלד) סימן סד מש״כ בביאור דבריו. (אגב, מהפרי מגדים רואים עד כמה יש לדייק בכל אות ואות של רבינו רש״י זצ״ל)
אלון בן שמרי כתב:באמונתו כתב:אלון בן שמרי כתב:באמונתו כתב:אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)
היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.
האם כוונתך לומר שהאשה נקנית בכסף ס"ל לרש"י דהיינו כסף ממש ולולא שהפרוטה הוא שמינית של מטבע של כסף לא היה אפשר לקדש בו מכיון שאינו כסף?
ייתכן לענ"ד.
מחודש, כי בפשטות כוונת המשנה היא באמרה כסף אינו להחומר אלא ל"געלט" בלע"ז. אך יש בדבריך מקום ליישב דברי ר' יוסף לקמן דף י"ב שאפי' פחות מאחד משמונה באיסר אפשר לקדש בו, ולהנ"ל יש לומר שפי' שהמשנה מבארת רק שהפרוטה הוא חלק ממטבע כסף אבל לא שצריך באמת שוויות כזו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 14 אורחים