פורום אוצר החכמה

שמואל דוד כתב:ברש"י מזומנת לפורענות שתמר נתחייבה שריפה ומתו שני בניו.
ויש להעיר, חדא, דהיה לו לרש"י להקדים מיתת בניו לחיוב שריפה.
ועוד קשה שהרי תמר לא נשרפה וא"כ מדוע הוי עת מזומנת לפורענות.

שמואל דוד כתב:סנהדרין קט.

יתמא בר ארמלתא
לכאורה כפל לשון הוא וצע"ק

שמואל דוד כתב:הערות ברש"י קט:
ב) בד"ה זייפא - ומצלי דין
צ"ע מה הוסיף בזה על דברי הגמרא.
אשמח בתגובות.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר עָלֶיהָ, דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁזּוֹרֵעַ וְאֵינוֹ קוֹצֵר.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ, דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁיּוֹלֶדֶת וְקוֹבֶרֶת.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ גֵּיחֲזִי? מִפְּנֵי שֶׁקָּרָא לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ.

נֶעֱנַשׁ שָׁאוּל. לָבוֹא לִידֵי דָבָר שֶׁעָלָיו נִטַּל מִמֶּנּוּ מַלְכוּת:

'נְבָט' - שֶׁנִּבַּט וְלֹא רָאָה.

נְבָט רָאָה אֵשׁ שֶׁיּוֹצֵאת מֵאַמָּתוֹ. הוּא סְבַר אִיהוּ מָלֵךְ, וְלָא הִיא, יָרָבְעָם הוּא דִּנְפַק מִנֵּהּ.
אֲחִיתֹפֶל רָאָה צָרַעַת שֶׁזָּרְחָה לוֹ עַל אַמָּתוֹ. הוּא סְבַר אִיהוּ מָלֵךְ, וְלָא הִיא, בַּת שֶׁבַע בִּתּוֹ הוּא דִּנְפַק מִנָּהּ שְׁלֹמֹה.

מַאי 'וַיִּוָּעַץ'? אָמַר רַב יְהוּדָה: שֶׁהוֹשִׁיב רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק, אָמַר לְהוּ: חָתְמִיתוּ עַל כֹּל דְּעָבֵדְנָא? אָמְרוּ לֵהּ: הִין!

ביקורת תהיה כתב:קא, ב

'נְבָט' - שֶׁנִּבַּט וְלֹא רָאָה.

'ניבט' – משמעו שׂם מבט, הסתכל; בשונה מ'הביט', שמשמעו התבונן.
כלומר, הסתכל אך לא התבונן. כדלהלן.

נְבָט רָאָה אֵשׁ שֶׁיּוֹצֵאת מֵאַמָּתוֹ. הוּא סְבַר אִיהוּ מָלֵךְ, וְלָא הִיא, יָרָבְעָם הוּא דִּנְפַק מִנֵּהּ.
אֲחִיתֹפֶל רָאָה צָרַעַת שֶׁזָּרְחָה לוֹ עַל אַמָּתוֹ. הוּא סְבַר אִיהוּ מָלֵךְ, וְלָא הִיא, בַּת שֶׁבַע בִּתּוֹ הוּא דִּנְפַק מִנָּהּ שְׁלֹמֹה.

השנים חזו את האות המבשר מלכות, אך לא שמו אל לב את הסמל שמסמל מקום הופעת האות. והיינו 'ניבטו ולא ראו'.

ביקורת תהיה כתב:קא, ב

מַאי 'וַיִּוָּעַץ'? אָמַר רַב יְהוּדָה: שֶׁהוֹשִׁיב רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק, אָמַר לְהוּ: חָתְמִיתוּ עַל כֹּל דְּעָבֵדְנָא? אָמְרוּ לֵהּ: הִין!

רש"י מפרש, שמטרת כינוס האספה היתה: אישור העמדת העגלים.
אך מהמשך דברי רב יהודה (אָמַר לְהוּ: מַלְכָּא בָּעֵינָא לְמִהְוֵי) משמע לכאורה, שהיה זה בעת התכנסות העדה להמליכו על ישראל, והחתימה היתה על כתב הכנעה בלתי מסויגת, עד כדי ציות לעבוד ע"ז.
והיינו 'וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ, וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב', כלומר, בהסתמך על התמיכה המלאה של המועצה עשה עתה את עגלי הזהב.

אהרן תאומים כתב:חשוב לזכור, שהפירוש בפרק חלק יש אומרים שאינו מרש"י.

אהרן תאומים כתב:יש גם סתירות בתוך מסכת סנהדרין.

עַד כָּאן בֵּרְכוֹ אָבִיו, מִכָּאן וְאֵילָךְ בֵּרְכַתּוּ אִמּוֹ.
עַד כָּאן בֵּרְכַתּוּ אִמּוֹ, מִכָּאן וְאֵילָךְ בֵּרְכַתּוּ שְׁכִינָה.

'כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ'. אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: עֲשָׂאוּנִי כְּעוֹבְרֵי עַל דָּת (שֶׁדָּנַנִּי בְּאֵשׁ כִּסְדֹם); דְּאִלּוּ בִּסְדֹם כְּתִיב 'וַייָ הִמְטִיר עַל סְדֹם', וְאִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם כְּתִיב 'מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה' וְגוֹמֵר.

יתר10 כתב:גירסת כת"י מינכן ועוד, וכ"ה ביד רמ"ה: שלא עשאוני כעוברי על דת.

מִי מְנָאָן? אָמַר רַב אָשֵׁי: אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מְנָאוּם.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּקְשׁוּ לִמְנוֹת עוֹד אֶחָד.
בָּאָה דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו וְנִשְׁתַּטְּחָה לִפְנֵיהֶם, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ.
בָּאָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְלִחֲכָה בְּסַפְסְלֵיהֶם, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ.
יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: 'חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ, לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים', וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ.
חָזְרָה וְאָמְרָה לָהֶם: 'הֲמֵעִמְּךָ יְשַׁלְּמֶנָּה'.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת הָיוּ אוֹמְרִים: כֻּלָּן בָּאִין לָעוֹלָם הַבָּא.

רש"י: 'וַיִּפְצַר בּוֹ' - גֵּחֲזִי:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה אֱלִישָׁע יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בִּשְׁמוֹנָה שְׁרָצִים, נַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה מְצֹרָע, אֲמַרָה לֵהּ הַהִיא רָבִיתָא דְּאִשְׁתְּבַאי מֵאַרְעָא יִשְׂרָאֵל: אִי אָזְלַת לְגַבֵּי אֱלִישָׁע, מַסֵּי לָךְ. כִּי אֲתָא, אֲמַר לֵהּ: זִיל טְבֹל בְּיַרְדֵּן. אֲמַר לֵהּ: אַחוּכֵי קָא מְחַיְּכַת בִּי?! אָמְרִי לֵהּ הַנְהוּ דַּהֲווּ בַּהֲדֵהּ: מַאי נָפְקָא לָךְ מִנָּהּ? זִיל נַסִּי! אֲזַל וּטְבַל בְּיַרְדְּנָא, וְאִתַּסִּי. אֲתָא, אַיְתִי לֵהּ כָּל הָנֵי דִנְקִיט, לָא צְבָא לְקַבּוּלֵי מִנֵּהּ. גֵּחֲזִי אִפְּטַר מִקַּמֵּהּ אֱלִישָׁע, אֲזַל, שְׁקַל מַאי דִּשְׁקַל וְאַפְקֵד. כִּי אֲתָא, חַזְיָהּ אֱלִישָׁע לְצָרַעַת דַּהֲוָה פָּרְחָא עִלָּוֵה רֵישֵׁהּ, אָמַר לוֹ: רָשָׁע, הִגִּיעַ עֵת לִטֹּל שְׂכַר שְׁמֹנָה שְׁרָצִים?!

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה אֱלִישָׁע עוֹסֵק בִּשְׁמֹנָה שְׁרָצִים, אָמַר לוֹ: רָשָׁע, הִגִּיעַ עֵת לִטֹּל שְׂכַר שְׁמֹנָה שְׁרָצִים?!

תַּנְיָא. מֵימֵי הַמַּבּוּל קָשִׁים כְּשִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: 'נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל'.

לבי במערב כתב:ומי סני פירש"י שעל־אתר?

אָמַר לָהֶם (נח לאנשי דור המבול): הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עֲלֵיכֶם אֶת הַמַּבּוּל. אָמְרוּ: מַבּוּל שֶׁל מָה? אָמַר לָהֶם: הוּא מֵבִיא מִבֵּין עִקְּבֵי רַגְלֵיכֶם! שֶׁנֶּאֱמַר 'נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל'.
פירוש רש"י בלשון ראשון: 'מִבֵּין עִקְּבֵי רַגְלֵיכֶם' - בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁלָּכֶם יָכוֹל לִמְחוֹת אֶתְכֶם.

אָמַר רַב יְהוּדָה: 'רָעִים' בְּגוּפָן, 'וְחַטָּאִים' בְּמָמוֹנָם.
בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: 'רָעִים' בְּמָמוֹנָם, 'וְחַטָּאִים' בְּגוּפָן.

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כָּל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ - כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחַר שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה'.

ביקורת תהיה כתב:קי, א

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כָּל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ - כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחַר שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה'.

וצ"ת, הרי באמת הטיחו דברים גם כלפי שכינה, ואמרו: 'לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר'.
ואפשר שרבי אבהו מסורת דורש, וכתיב 'לָמָה הֶעֱלִיתָנוּ'.