פורום אוצר החכמה

צביב כתב:המתן לי עד שיעברו פנים של זעם...וכמה רגע וכו'
מהו המתן, הרי לאחר רגע כבר אין זעם

יאיר כתב:

צביב כתב:המתן לי עד שיעברו פנים של זעם...וכמה רגע וכו'
מהו המתן, הרי לאחר רגע כבר אין זעם

מסתבר ששם היה כעס נוסף (יותר ארוך מרגע) בעקבות עוון העגל.
(ואח"כ הגמ' מביאה ראיה שיש בכלל כעס לפני הקב"ה).

היא שיחתי כתב:כתבו התוס' דאפשר לומר ב"רגע" תיבת כלם וזה אשר רצה בלעם לקלל
וכתבו בעלי המחשבה דכלם היפך אותיות מלך
דאין מלך בלא עם
ובא לכלות את העם ולבטל המלכות

ואם יכול מי להאריך בזה ולהביא מקור אודה לו

ארי במסתרים כתב:איני והאמר ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו שנאמר יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואה בצריו שנאמר כל צורריו יפיח בהם לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא ואיבעית אימא הא והא במילי דשמיא ולא קשיא הא ברשע שהשעה משחקת לו הא ברשע שאין השעה משחקת לו

צ"ע דאם מיירי רק ברשע שהשעה משחקת לו מהו דכתיב יחילו דרכיו בכל עת?

אוצרניק כתב:דף ז' עמוד א': א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו (שנא') [דכתיב] פני ילכו והניחותי לך וכו'.
דף ז' עמוד ב': א"ר יוחנן משום רשב"י מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנא' פני ילכו והניחותי לך.
??

שם ואמר ר' יוחנן משום רשב"י מנין שאין מרצין וכו'. כבר נזכר מימרא זו משום ר' יוחנן בעמוד הקודם, אלא דר' יוחנן שמע דבר זה משני רבותיו מרבי יוסי ומר' שמעון בן יוחאי, ולעיל סדרו בין כל אידך מימרות שאמר ר' יוחנן משמיה דר' יוסי, וכאן חזר וסדרו בין הנך דאמר ר' יוחנן משום רשב"י. ולפי שכבר הרחיב בו הדיבור לפרש מהו שעת זעם, ומי שיודע לכוין השעה, לכן כאן הזכירו רק בקיצור גוף המימרא ולא הפלפול שעליו.
והנה יש הפרש בין שני המאמרים בלשונם, דלעיל אמר דכתיב פני ילכו וגו', וכאן אמר שנאמר פני ילכו וגו', והיינו משום דהך סיומא דהמתן עד שיעברו פנים של זעם לא כתיב מפורש בקרא, אבל אנחנו למדים מקרא הזה שהקב"ה אמר לו כן, ולפי שלעיל פירש דברי הקדוש ברוך הוא, ולכן אמר דכתיב, ומביא הפסוק בשביל מה שכתוב בו, אבל כאן שלא סיים הך דהמתן וסמך אדלעיל, ומביא הפסוק, וכוונתו גם על פירושו, לכך אמר לשון שנאמר שכולל גם מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא אז.

וא"ר יוחנן משום ר' יוסי מאי דכתי' ויאמר פני ילכו והניחותי לך אמ' לו הקב"ה למשה...

מאי דכתיב גרסי' ולא גרסי' מכאן שאין מרצין לו לאדם כו' דכתיב כו' דמשום ר' שמעון בן יוחי קאמ' לה לקמן אבל הסופרים שבשו הספרים וטעו והגיהו כאן הא דלקמן דחד קרא הוא.

Florence II-I-7
א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא מאי דכת' פני ילכו והניחותי לך א' לו הק' למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך

אוקספורד 23
אמ' ר' יוחנן משום ר' יוסי מאי דכתי' ויאמר פני ילכו והניחותי לך אמ' לו הקב'ה למשה משה המתן לי...

פריז 671
אמ' ר' יוחנן משום ר' יוסי מאי דכת' פני ילכו והניחותי לך אמ' קב"ה למשה המתן לי...

ניו-יורק JTS 844
אמ' ר' (יוחנן) יוחנן משום ר' יוסי מאי דכת' ויאמר פני ילכו והניחותי לך א"ל הב"ה למשה משה המתין לי...

ווינה A 33
אמ' ר' יוחנ' משום ר' יוסי מאי דכת' פני ילכו והניחותי לך אמ' לו הקב"ה למשה המתן לי...

עוקר הרים כתב:ראיתי גם ראיתי את פתיחת האשכול. אך שאלתי היתה על רבי יהושע בן לוי שהתבונן בתרנגול שלש שעות רצופות. וגם את נרצה להידחק ולומר שגם ריב"ל חילק את צפיותיו בתתרנגול לימים, לא כ"כ משמע כן מהמשך הסיפור "כד מטא האי שעתא ניים", שנראה כי היה זה אחר ההמתנה הממושכת שלפתע נרדם.

יאיר כתב:

עוקר הרים כתב:ראיתי גם ראיתי את פתיחת האשכול. אך שאלתי היתה על רבי יהושע בן לוי שהתבונן בתרנגול שלש שעות רצופות. וגם את נרצה להידחק ולומר שגם ריב"ל חילק את צפיותיו בתתרנגול לימים, לא כ"כ משמע כן מהמשך הסיפור "כד מטא האי שעתא ניים", שנראה כי היה זה אחר ההמתנה הממושכת שלפתע נרדם.

יתכן לתרץ שריב"ל חיכה לרגע האחרון וסבר שאם יגיע סוף זמן ק"ש יוותר על הרעיון.

אוצרניק כתב:דף ז' עמוד א': א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנא' פני ילכו והניחותי לך וכו'.
דף ז' עמוד ב': א"ר יוחנן משום רשב"י מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנא' פני ילכו והניחותי לך.
??

מיללער כתב:

אוצרניק כתב:דף ז' עמוד א': א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנא' פני ילכו והניחותי לך וכו'.
דף ז' עמוד ב': א"ר יוחנן משום רשב"י מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנא' פני ילכו והניחותי לך.
??

גם לי היה קשה, האם נמצא בש"ס דבר כעי"ז עוה"פ מימרא אחד מאותו אמורא בשם תנא אחר, באותו דף?

צביב כתב:שהראהו הקב"ה למשה קשר של תפילין
ראיתי בספר אחד שהקשו שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור,
וא"כ כיצד ראה קשר של תפילין

צביב כתב:

צביב כתב:שהראהו הקב"ה למשה קשר של תפילין
ראיתי בספר אחד שהקשו שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור,
וא"כ כיצד ראה קשר של תפילין

מכיון שלא הביאו כאן תירוץ אחר, אכתוב מה שראיתי שם [כמדומני בקיצור שלחן ערוך - תפארת בנים]
בשם האדמו"ר מזידיטשוב זצ"ל,
שכאן מרומז הנחת תפילין ללא טלית קודם התפילה [עיין בהלכות תפילין סימן כ"ה סעיף ב', בשו"ע] עיי"ש

צביב כתב:דרך שליח ציבור לעטוף גם ראשו בטלית

צביב כתב:התעטף כשליח ציבור
משמע שיש עיטוף שלא כש"צ וזה פחות מש"צ כנראה [או שזה עטיפת הדיינים או הישעאלים, וזה דוחק קצת]
אומנם עטיפה כש"צ משמע עיטוף שאין נראה מקום התפילין
[ואומנם רחמים כנראה כיון לאמת, שמשה רבינו ראה באספקלריה המאירה, וראה קשר של תפילין]

איילער כתב:מחסיד ישיש שליט"א שמעתי


וזהו שבשיר הכבוד: "פארי (תפילין שבהם שבחי) עליו" - ומכאן למדתי - "שקרוב הוא בכל קראי אליו". ודפח"ח. (וכמובן שהכל בדרך משל ומליצה כפשוט).

'רְאוּבֵן'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמְרָה לֵאָה: רְאוּ מַה בֵּין בְּנִי לְבֶן חָמִי.

שָׁמַע יְיָ כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי – וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן
הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי – עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי
הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְיָ – עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה

עוקר הרים כתב:"אמר אביי בהנך תלת שעי קמייתא כי חיורי כרבלתא דתרנגולא... ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דרבי יהושע בן לוי... שקל תרנגולא... סבר כי מטי ההיא שעתא אלטייה. כי מטי האי שעתא ניים אמר ש"מ וכו'.
נשאלת השאלה, איך נהג כך ריב"ל, שכן תלת שעי קמייתא, זה הזמן של קריאת שמע, והלוא משך כל הזמן הזה התבונן בתרנגול, עד שלבסוף נרדם. מתי אפוא קרא ק"ש באותו יום?

בגולה כתב:ובש"ס כת"י מינכן 95, הגי' בגמ' (בע"א) היא:

וא"ר יוחנן משום ר' יוסי מאי דכתי' ויאמר פני ילכו והניחותי לך אמ' לו הקב"ה למשה...

ועל הגליון יש הגהה:

מאי דכתיב גרסי' ולא גרסי' מכאן שאין מרצין לו לאדם כו' דכתיב כו' דמשום ר' שמעון בן יוחי קאמ' לה לקמן אבל הסופרים שבשו הספרים וטעו והגיהו כאן הא דלקמן דחד קרא הוא.[/size][/b]