ברכות דף ח עמוד א איך שלמה למד משמעי בן גרא

[רחמים]

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד א
ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה.
וצ''ע הרי שלמה מלך רק אחר שדוד נפטר א''כ למד משמעי אחר ששמעי קילל את דוד והיה חייב מיתה וא''כ שמעי היה רשע גדול
ואיך א''כ שלמה למד ממנו תורה וכי לא היו רבנים יותר טובים באותו הדור ?

[יאיר]

אפשר גם לשאול מפה:
"א וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר. ב אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ. ג וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְו‍ֹתָיו, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה--לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה, שָׁם. ד לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ, אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר, אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם: לֵאמֹר--לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ, מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל. ה וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי-שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן-נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן-יֶתֶר וַיַּהַרְגֵם, וַיָּשֶׂם דְּמֵי-מִלְחָמָה, בְּשָׁלֹם; וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה, בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו, וּבְנַעֲלוֹ, אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו. ו וְעָשִׂיתָ, כְּחָכְמָתֶךָ; וְלֹא-תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם, שְׁאֹל. ז וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה-חֶסֶד, וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ: כִּי-כֵן, קָרְבוּ אֵלַי, בְּבָרְחִי, מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ. ח וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא בֶן-הַיְמִינִי, מִבַּחֻרִים, וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת, בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם; וְהוּא-יָרַד לִקְרָאתִי, הַיַּרְדֵּן, וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר, אִם-אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. ט וְעַתָּה, אַל-תְּנַקֵּהוּ, כִּי אִישׁ חָכָם, אָתָּה; וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-לּוֹ, וְהוֹרַדְתָּ אֶת-שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל. י וַיִּשְׁכַּב דָּוִד, עִם-אֲבֹתָיו; וַיִּקָּבֵר, בְּעִיר דָּוִד".

[צביב]

בספר הזכרון - הערות חכמי ירושלים על סדר המסכת
שהביא מוישה

נמצא כך
רבינו הגרי"ז זצ"ל
ח' א' "לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה".
הנה הרה"ג הנעלה היקר יקרים מו"ה ר' חיים פריד שליט"א הראה לשון רש"י [בש"ב ט"ז י'] שהי' שמעי בן גרא ראש לסנהדרין, ושאל להרבה בקיאים מופלגים מפורסמים מה המקור לדברי רש"י הללו, ולא ידעו.
ואח"כ נכנס הרח"פ שליט"א הנ"ל לכבוד מרן הגרי"ז זיע"א ושאלו מה מקור דברי רש"י הללו, והשיבו הרב זצוק"ל איני יודע.
והוסיף מרן הגרי"ז זצוק"ל ואמר לו: אפשר לומר סברא, שהואיל ומבואר בברכות דף ח' ע"א ששמעי בן גרא היה רבו של שלמה, ושלמה הי' בנו של דוד מלך ישראל, ובודאי הי' ברצונו וביכלתו של דוד המלך לבחור עבור בנו שלמה את הת"ח היותר גדול שיהי' רבו, וראש הסנהדרין הוא היותר גדול בישראל בחכמת התורה, א"כ יש מקום לומר שמזה גופא שהי' שמעי בן גרא רבו של שלמה מוכח שהי' ראש הסנהדרין. עד כאן שמעתי מהנ"ל שליט"א בשם מרן מבריסק זצוק"ל, ודפח"ח.

[רחמים]

עדיין אין זה מסביר אלא למה מתחילה שמעי היה רבו של שלמה לפני שקילל את דוד

אבל אחר שקילל את דוד מדוע המשיך שלמה ללמוד ממנו?!

וגם ברור שלא היה ראש הסנהדרין אחר שקילל כיון שהיה חייב מיתה

[חיס]

ראה כאן בספר "משמר הלוי"

[צביב]

מדוע מי שחייב מיתה לא יכול להיות ראש הסנהדרין

ולאחר שדוד המלך מחל לו [בירדן] האם עדיין חייב מיתה?

[רחמים]

הרבה סיבות שאדם שחייב מיתה לא יוכל להיות בסנהדרין:

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב
אין מעמידין בכל הסנהדרין לא זקן מופלג בשנים, ולא סריס מפני שיש בהן אכזריות, ולא מי שאין לו בנים כדי שיהא רחמן.

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב
אמרו חכמים שמבית דין הגדול היו שולחים בכל ארץ ישראל ובודקין כל מי שימצאוהו חכם וירא חטא ועניו ושפוי ופרקו נאה ורוח הבריות נוחה הימנו, עושין אותו דיין בעירו, ומשם מעלין אותו לפתח הר הבית ומשם מעלין אותו לפתח העזרה, ומשם מעלין אותו לבית דין הגדול.

והמתים אינם יודעים מאומה - אלו רשעים שבחייהם קרויים מתים, שנאמר על פי שנים עדים יומת המת, המת - והא חי הוא, אלא המת דמעיקרא [ברכות י"ח א' ב']: {ויש להוסיף בדרך צחות דכיון הוא חייב מיתה וכמת דמי כתותי מיכתת שיעורא והוא כבעל מום ובעל מום פסול לסנהדרין כמו שכתב הרמב''ם הלכות סנהדרין פרק ב כשם שבית דין מנוקין בצדק כך צריכין להיות מנוקין מכל מומי הגוף }


ב. מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול

[צביב]

כיון שמצינו שלא נשא שלמה וכו'
הרי שזה היה הרב המתאים ביותר לשלמה המלך

[צביב]

הרבה סיבות שאדם שחייב מיתה לא יוכל להיות בסנהדרין:

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב
אין מעמידין בכל הסנהדרין לא זקן מופלג בשנים, ולא סריס מפני שיש בהן אכזריות, ולא מי שאין לו בנים כדי שיהא רחמן.

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב
אמרו חכמים שמבית דין הגדול היו שולחים בכל ארץ ישראל ובודקין כל מי שימצאוהו חכם וירא חטא ועניו ושפוי ופרקו נאה ורוח הבריות נוחה הימנו, עושין אותו דיין בעירו, ומשם מעלין אותו לפתח הר הבית ומשם מעלין אותו לפתח העזרה, ומשם מעלין אותו לבית דין הגדול.

והמתים אינם יודעים מאומה - אלו רשעים שבחייהם קרויים מתים, שנאמר על פי שנים עדים יומת המת, המת - והא חי הוא, אלא המת דמעיקרא [ברכות י"ח א' ב']: {ויש להוסיף בדרך צחות דכיון הוא חייב מיתה וכמת דמי כתותי מיכתת שיעורא והוא כבעל מום ובעל מום פסול לסנהדרין כמו שכתב הרמב''ם הלכות סנהדרין פרק ב כשם שבית דין מנוקין בצדק כך צריכין להיות מנוקין מכל מומי הגוף }


ב. מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול

[בבקשה מכבוד הרב רחמים שלא יקפיד על שאני דוחה את דבריו, כי דברי רק כדי לפלפל בענין, ולבררו]
א.1 בכל טעמים אלו לא מצינו אלא שיפסל לכתחילה, ומנין שיפסל לאחר שכבר מינוהו
2. מה שהתחייב מיתה, אין זה מורה על אכזריות, אלא כך היתה ההכרעה אצלו, שע"פ תורה כן יש לקרוא לדוד
3. רוח הבריות נוחה הימנו - אומנם המלך שקול כנגד כל העם,
אבל מניין שאין רוח הבריות נוחה הימנו בגלל מעשה של יום אחד
4. עדיין איני יודע אם חיוב מיתה של הרוגי מלכות גם נחשב כמת מעיקרא

ב. עיין רמב"ם הלכות מלכים פרק ב' הלכה ח

[בברכה המשולשת]

כמדומני שראיתי פעם שדהע"ה הקפיד שיהיו הרבנים דווקא מבית שאול המלך ע"ה (רבו של דהע"ה היה מפיבושת, ורבו של שלמה המלך ע"ה היה שמעי שהיה מבנימין ומבית אביו של שאול המלך).

[רחמים]

בבן יהוידע על הגמרא של מפיבושת שהיה מבייש את דויד מבואר שלא היה רבו מובהק אלא סתם רב
אבל שמעי בן גרא משמע שהיה רבו המובהק של שלמה שהרי אמרו לעולם ידור אדם במקום רבו וקאי בפשטות על רבו מובהק
ואיזה עינין יש לקחת רב מובהק לשלמה אחד שמקלל את המלך ולמה לא יקח מישהו אחר מזרע שאול ?

[רחמים]

ונראה ליישב על פי מה שאיתא בספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ו ד"ה ד"א איש יהודי וז''ל:
כשנהרג אבשלום בא שמעי והיה מבקש ממנו מחילה, נפל לפניו וא"ל אל יחשוב אדוני העון, כלום הקדוש ברוך הוא מבקש מבריותיו אלא שיאמרו חטאנו, שנאמר הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי (ירמיה ב לה), אני מודה בי שחטאתי, והנה באת היום ראשון לכל בית יוסף (ש"ב =שמואל ב'= יט כא), אמר לו אבישי התחת (כן) [זאת] לא יומת שמעי וגו' (שם שם /שמואל ב' י"ט/ כב), ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה [כי תהיו לי היום לשטן] היום יומת איש בישראל (שם שם /שמואל ב' י"ט/ כג), כי עשה ה' תשועה גדולה בישראל, והוא ממשפחת בית שאול, לא יומת איש בישראל. ד"א שאמר הנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף (ש"ב =שמואל ב'= יט כא), והוא אינו אלא מבנימין, ולמה אמר מיוסף, אלא מה יוסף גמלוהו אחיו רעה, והוא גמל להם טובה, שנאמר ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וגו' (בראשית נ כא), לכך אמר ראשון לכל בית יוסף. ד"א היום יומת איש בישראל (ש"ב שם /שמואל ב' י"ט/), אמר דוד ברוח הקודש איש אחד יעמוד ממנו, ועתיד הקדוש ברוך הוא לעשות תשועה גדולה על ידו ובזכותו, ונקרא איש יהודי, אמר הקדוש ברוך הוא לדוד, אתה הצלת לשמעי שלא ימות בשביל שיוולד הצדיק, על שבטך אני כותבו, שנאמר איש יהודי וגו', עליו נאמר זכר צדיק לברכה (משלי י ז), זה מרדכי, ושם רשעים ירקב (שם /משלי י'/), זה המן. עכ''ל

נמצא ששמעי חזר בתשובה וביקש מחילה לדוד וזה עצמו עושה אותו לא רשע ובכל זאת למה שדווקא הוא ילמד את שלמה תורה?
זה גם אפשר להסביר על פי הנ''ל כך:
שכיון שראה דוד שהקב''ה מאוד אהב את זה שהוא מחל לשמעי ממילא רצה דוד להנציח את דבר המחילה ושם את שמעי להיות הרב של בנו המובחר ביותר, רק תחשבו לעצמכם איזו בושה בטח היתה לשמעי במצב כזה שדוד במקום להורגו מיד , עושה אותו רב של הבנו...

[יאיר]

ואיך זה מסתדר עם זה?
viewtopic.php?f=29&t=10778#p100780

[רחמים]

יש לפרש ע''פ דברי חז''ל ידועים שיש ד' חילוקי כפרה וחילול ה' לא מכפר לגמרי אלא במיתה
וכיון שמעי עשה חילול ה' נורה במה שקילל וסיקל באבנים את דוד משיח ה'
כדי לכפר לו צריך ימות לא כדרך כל אדם אלא "בְּדָם שְׁאוֹל"
ובעצם דוד לא היה צריך לצוות ע''ז את שלמה דמה זה עינינו לדאוג לכפרתו של שמעי?
אבל הכל מאותה סיבה שאמרנו לעיל:
דכיון שראה דוד שהקב''ה שמח שהוא מתייחס בשיא הרחמים למי שעשה לו את שיא העוול - המשיך להתנהג אליו ברחמים בזה שדאג שתהיה לו כפרה ויבוא נקי לעולם הבא!!

[יאיר]

לדעתי בשוטנשטיין ודאי יתיחסו לזה. צריך לעיין שם.

[לייטנר]

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד א
ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה.
וצ''ע הרי שלמה מלך רק אחר שדוד נפטר א''כ למד משמעי אחר ששמעי קילל את דוד והיה חייב מיתה וא''כ שמעי היה רשע גדול
ואיך א''כ שלמה למד ממנו תורה וכי לא היו רבנים יותר טובים באותו הדור ?

האמנם שלמה מלך רק אחר שדוד נפטר?!
ראה דברי הימים א כג א, ושם כט כג ובמלכים א א מו-ז.

[ההוא תלמידא]

ע"ע בסנהדרין (לו.) ובפירש"י שם ד"ה שמעי ובמהר"ם שם. ועי' בחי' הרש"ש שם בגמ'.

[אליעזר בלוי]

ילע בדין המלוכה בכלל ושל דויד בפרט
האם מכוח שכך נאמר בנבואה לשמואל מאת הבורא
או משום שקיבלוהו ישראל
או שתיהם אבל דין המלכות שבמיתה למורד תלוי בקבלת העם
והנה כל השאלה הוא רק לצד א
אך אם תלוי בקבלת ישראל לא נעשה רשע כשמרד ביום שרוב ישראל לא קיבלוהו
אך לפי זה קשה למה נתחייב מיתה אליבא דאמת

[אבןטובה]

מקור רש"י שמואל שכ' דשמעי היה ראש סנהדרין הוא בזהר פ' משפטים

[יבנה]

ילע בדין המלוכה בכלל ושל דויד בפרט
האם מכוח שכך נאמר בנבואה לשמואל מאת הבורא
או משום שקיבלוהו ישראל
או שתיהם אבל דין המלכות שבמיתה למורד תלוי בקבלת העם
והנה כל השאלה הוא רק לצד א
אך אם תלוי בקבלת ישראל לא נעשה רשע כשמרד ביום שרוב ישראל לא קיבלוהו
אך לפי זה קשה למה נתחייב מיתה אליבא דאמת

יש להוסיף על דבריך דבין כך קושיא מעיקרא ליתא.
דיני מלוכה הם דין במלך ואינם שייכים להלכות ולהיות רשע. מי שמורד במלכות יש למלך זכות להורגו אם ירצה, וכן להחרים נכסיו וכדומה, אך מצד ההלכה אין המורד נחשב כעבריין ורשע, ואם יצליח להימלט מלמות או מהחרמת נכסיו ש"ד. נמצא ששמעי בן גרא לא היה רשע כלל, ולא היה מניעה שיהיה ראש הסנהדרין או שילמד את שלמה. ואילו דוד רצה להרגו היה רשאי מצד דיני מלכות שלו, אך מחל לו בחייו.

[אבןטובה]

שבת נו. רד"ה דברים כ' בסון"ד כל זמן שלא היה דוד שב למלכותו יודע היה שאין מתנתו מתנה וכו'
וזהו בגדר מ"ש מגילה יד: עדיין שאול קיים 'ולא יצא טבעך בעולם'

[אברמוב]

מקור רש"י שמואל שכ' דשמעי היה ראש סנהדרין הוא בזהר פ' משפטים

אשמח אם תציין היכן בדיוק מקורו בזוהר.