ברכות דף לב

[היא שיחתי]

חסידים הראשונים היו שוהין 9 שעות לתפילה
וקשה וכי שחרית ומנחה לוקחים אותו הזמן?

[צביב]

מחקתי דברי הקודמים משום דברי ארי במסתרים

ואומנם שמעתי שכתוב בספרים שאין פסוקי דזמרא במנחה משום שזימרו בשחרית
ומדוע לא היה שייך טעם זה אצלם

[ארי במסתרים]

מסתמא הכוונה שתפילת שמו"ע ארך להם שעה, וכל שאר ברכות קרי"ש שלפני זה או שעשו במהירות או שזה היה בתוך השעה של ההכנה לזה (וקצת סמך לזה ממה דאי' בדף לא אין עומדין להתפלל וכו' אלא מתוך שמחה של מצוה ופרש"י וז"ל "כגון דברי תנחומים של תורה כגון סמוך לגאולת מצרים או סמוך לתהלה לדוד שהוא של שבח ותנחומין כגון רצון יראיו יעשה שומר ה' את כל אוהביו וכגון מקראות הסדורות בתפלת ערבית כי לא יטוש ה' את עמו וכיוצא בהן")

[אליהוא]

ודאי ברכות ק"ש, ותלמוד תורה שלומדים הלכה פסוקה לפני התפילה ואחריה, ופסוקי דזמרא, הכל בכלל השעה.

[אליהוא]

דף ל"ב ע"ב
א. אר"א גדולה תענית יותר מן הצדקה. צע"ק מקרא הכזה צום אבחרהו גו' ועניים מרודים תביא בית, וי"ל ע"פ תוד"ה גדולה. ועי' לעיל ו' ע"ב.

ב. א"ר אלעזר גדולה תפילה כו' אר"א מיום שחרב. נראה דר"ל דלא תימא כיון שגדולה תפילה מה לנו לצפות לבבהמ"ק שיבנה בב"א, ואמר שלולי הקרבנות גם התפילות לא מתקבלות כ"כ, והיינו "והשב את העבודה כו' ותפילתם מהרה תקבל".

ג. עץ חיים תאוה באה. צ"ע דהכא משמע דע"י תורה יותר מתקבלת תאותו, ולקמן סוף פירקין [ל"ד ע"ב] עבד לפני המקום משמע לא כן, וצריך לחלק בין לעצמו לאחרים, ודו"ק.

[צחוק]

דף ל"ב ע"ב
\

ג. עץ חיים תאוה באה. צ"ע דהכא משמע דע"י תורה יותר מתקבלת תאותו, ולקמן סוף פירקין [ל"ד ע"ב] עבד לפני המקום משמע לא כן, וצריך לחלק בין לעצמו לאחרים, ודו"ק.

אני הבנתי שהכוונה שאם ילמוד תורה ידע ויבין על מה צריך לבקש ואיך וכו', לא שלימוד התורה הוא סגולה שיתקבל תפילתו כי מה ענין זה לזה.
והקושיא משר לפני המלך הרי אין קשר בין ת"ח לשר, אפשר ללמוד תורה בבחינת עבד ואפשר בבחינת שר. למך הנך מניח שתורה היינו להיות שר.

[צחוק]

ודאי ברכות ק"ש, ותלמוד תורה שלומדים הלכה פסוקה לפני התפילה ואחריה, ופסוקי דזמרא, הכל בכלל השעה.

בזמן המשנה אלא אמרו פסוקי דזמרא. ולשון שוהין משמע כפשוטו ששהו, לא שלמדו או התפללו. [יש פירוש חסידי שקיטע "שוהין שעה אחת, ומתפללין שיכוונו לבם]

[בברכה המשולשת]

בזמן המשנה, מנהג החסידים היה לומר פסוקי דזמרא (כאמור- יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום, ויעויין בסידור רס"ג)

[אפרקסתא דעניא]

גדולה תענית יותר מן הצדקה.

פלא, שהרי לעיל ו: אי' אגרא דתעניתא צדקתא, וא"כ כל קבלת השכר על התענית הוא רק בגלל הצדקה שנותנים בה, ואילו הייתה התענית גדולה מן הצדקה, א"כ עיקר השכר על התענית הוא עליה עצמה ולא על הצדקה הקטנה ממנה.

מצווה ליישב.

[ארי במסתרים]

גדולה תענית יותר מן הצדקה.

פלא, שהרי לעיל ו: אי' אגרא דתעניתא צדקתא, וא"כ כל קבלת השכר על התענית הוא רק בגלל הצדקה שנותנים בה, ואילו הייתה התענית גדולה מן הצדקה, א"כ עיקר השכר על התענית הוא עליה עצמה ולא על הצדקה הקטנה ממנה.

מצווה ליישב.

עי' מהרש"א

[צביב]

דף ל"ב ע"ב
א. אר"א גדולה תענית יותר מן הצדקה. צע"ק מקרא הכזה צום אבחרהו גו' ועניים מרודים תביא בית, וי"ל ע"פ תוד"ה גדולה. ועי' לעיל ו' ע"ב.

[אפרקסתא דעניא]

גדולה תענית יותר מן הצדקה.

פלא, שהרי לעיל ו: אי' אגרא דתעניתא צדקתא, וא"כ כל קבלת השכר על התענית הוא רק בגלל הצדקה שנותנים בה, ואילו הייתה התענית גדולה מן הצדקה, א"כ עיקר השכר על התענית הוא עליה עצמה ולא על הצדקה הקטנה ממנה.

מצווה ליישב.

עי' מהרש"א

יישר כח!

[מיללער]

בסוף עמוד א':
(סימן מעשי״ם צדק״ה קרב״ן כה״ן תעני״ת מנע״ל ברז״ל)
אאל"ט זהו סימן הראשון בש"ס, אולי מן הנכון להאריך פה על ענין הסימנים בש"ס, מי חיברם? מה הענין בזה וכו', האם יש חיבור מומלץ שועסק בזה?

לדוגמא פה הסימן עפ"י פשטות הוא ללקוט איזה מאמרים שיבואו אחריו, כזו:

א. מעשים = אר"א גדולה תפלה יותר ממעשים טובים וכו' (אם עשיתי סימן במילה אחד על זה הייתי בוחר בתיבת תפלה שהיא גדולה ממעשים)
ב. צדקה = ואר"א גדולה תענית יותר מן הצדקה וכו' (כדלעיל)
ג. קרבן = ואר"א גדולה תפלה יותר מן הקרבנות וכו, (כדלעיל, אבל אז יהי' מילת תפלה סימן לא' ולג' ואלי לזה בחר המסמן בהשני' ודו"ק)
ד. כהן = א"ר יוחנן כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו וכו' (זה הראשון מהסדרה שאינו מדברי ר' אלעזר אלא מר"י)
ה. תענית = [כנראה סובר על הגמ' שרבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנא' סכותה בענן אבל צ"ע שזה נמצא בגמ' אחר מאמרו של ר' אלעזר שמיום שחרב ביהמ"ק ננעלו שערי תפלה, שמסמין בתיבת מנע"ל שאח"ז, ועוד שאין זה זה מאמר כמו המאמרים שלפ"ז רק סיפור דברים)
ו. מנעל = אר"א מיום שחרב ביהמ"ק ננעלו שערי תפלה וכו' (שוב חוזרין למאמרי ר' אלעזר)
ז. ברזל = ואר"א מיום שחרב ביהמ"ק נפסקה חומת ברזל וכו' (אחרון המאמרים שנרמזו בהסימן וצ"ע למה מכל מאמרי אגדתא בכולהי פרקין בחר המסמן דוקא באלו ז' מאמרי חז"ל)

[צביב]

בסוף עמוד א':
(סימן מעשי״ם צדק״ה קרב״ן כה״ן תעני״ת מנע״ל ברז״ל)
אאל"ט זהו סימן הראשון בש"ס, אולי מן הנכון להאריך פה על ענין הסימנים בש"ס, מי חיברם? מה הענין בזה וכו',

האם יש חיבור מומלץ שעוסק בזה?

יש בספרי מהר"ץ חיות
בדרך פשט

ויש בספר של רבי דוד פארדו -משכיל לדוד
ביאור הענין וכו'

[מיללער]

בסוף עמוד א':
(סימן מעשי״ם צדק״ה קרב״ן כה״ן תעני״ת מנע״ל ברז״ל)
אאל"ט זהו סימן הראשון בש"ס, אולי מן הנכון להאריך פה על ענין הסימנים בש"ס, מי חיברם? מה הענין בזה וכו',

האם יש חיבור מומלץ שעוסק בזה?

יש בספרי מהר"ץ חיות
בדרך פשט

ויש בספר של רבי דוד פארדו -משכיל לדוד
ביאור הענין וכו'

אולי לינק או מראה מקום לע"ה כמוני, איזה ספר מהמר"ץ חיות? והספר משכיל לדוד הוא על פירש"י על התורה, לא?

[צביב]

בסוף עמוד א':
(סימן מעשי״ם צדק״ה קרב״ן כה״ן תעני״ת מנע״ל ברז״ל)
אאל"ט זהו סימן הראשון בש"ס, אולי מן הנכון להאריך פה על ענין הסימנים בש"ס, מי חיברם? מה הענין בזה וכו',

האם יש חיבור מומלץ שעוסק בזה?

יש בספרי מהר"ץ חיות
בדרך פשט

ויש בספר של רבי דוד פארדו -משכיל לדוד
ביאור הענין וכו'

אולי לינק או מראה מקום לע"ה כמוני, איזה ספר מהמר"ץ חיות? והספר משכיל לדוד הוא על פירש"י על התורה, לא?

בתוך -כל כתבי מהר"ץ חיות נמצא ספרו
ספרו של רבי דוד פארדו אינו תחת ידי כעת [וכנראה נקרא למנצח לדוד, ובו ד' חלקים על הש"ס]

[מיללער]

בסוף עמוד א':
(סימן מעשי״ם צדק״ה קרב״ן כה״ן תעני״ת מנע״ל ברז״ל)
אאל"ט זהו סימן הראשון בש"ס, אולי מן הנכון להאריך פה על ענין הסימנים בש"ס, מי חיברם? מה הענין בזה וכו', האם יש חיבור מומלץ שועסק בזה?

לדוגמא פה הסימן עפ"י פשטות הוא ללקוט איזה מאמרים שיבואו אחריו, כזו:

א. מעשים = אר"א גדולה תפלה יותר ממעשים טובים וכו' (אם עשיתי סימן במילה אחד על זה הייתי בוחר בתיבת תפלה שהיא גדולה ממעשים)
ב. צדקה = ואר"א גדולה תענית יותר מן הצדקה וכו' (כדלעיל)
ג. קרבן = ואר"א גדולה תפלה יותר מן הקרבנות וכו, (כדלעיל, אבל אז יהי' מילת תפלה סימן לא' ולג' ואלי לזה בחר המסמן בהשני' ודו"ק)
ד. כהן = א"ר יוחנן כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו וכו' (זה הראשון מהסדרה שאינו מדברי ר' אלעזר אלא מר"י)
ה. תענית = [כנראה סובר על הגמ' שרבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנא' סכותה בענן אבל צ"ע שזה נמצא בגמ' אחר מאמרו של ר' אלעזר שמיום שחרב ביהמ"ק ננעלו שערי תפלה, שמסמין בתיבת מנע"ל שאח"ז, ועוד שאין זה זה מאמר כמו המאמרים שלפ"ז רק סיפור דברים)
ו. מנעל = אר"א מיום שחרב ביהמ"ק ננעלו שערי תפלה וכו' (שוב חוזרין למאמרי ר' אלעזר)
ז. ברזל = ואר"א מיום שחרב ביהמ"ק נפסקה חומת ברזל וכו' (אחרון המאמרים שנרמזו בהסימן וצ"ע למה מכל מאמרי אגדתא בכולהי פרקין בחר המסמן דוקא באלו ז' מאמרי חז"ל)

מצאתי מאמר על סימני התלמוד בתוך הספר תולדות תנאים ואמוראים לר"א היימאן:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 6&pgnum=16
הוא מביא את הסימן שלפנינו ומתמה מה שהקשיתו ומשו"ז שינה הגירסא עיי"ש

[צביב]

אכן זה בספרו למנצח לדוד מאמר ג' סימנין דרבנן