קושיא נפלאה
על דברי ה"פני יהושע" ברכות דף מ ע"א
"דף היומי" השייך ליום שני פר' נצבים כ"ג אלול תשע"ב
...כמו"כ אבקש מכל אלו הלומדים דברי תורה שלי
שיזכרו אותי לטובה ויכוונו בשעת הלימוד לעילוי נשמתי בחסד ורחמים.
(מתוך צוואת כ"ק מרן זצללה"ה - סעיף ד')
הריני לומד לעילוי נשמת
אדונינו מורינו ורבינו הרב רבי משה יהושע בן אדונינו מורינו ורבינו הרב רבי חיים מאיר
במס' ברכות (דף מ ע"א) במתני' בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא, ובגמ' מאן תנא דעיקר אילן ארעא היא (דעיקר כל הפירות היא הארץ, והכל גדל הימנה, רש"י), אמר רב נחמן בר יצחק - רבי יהודה היא, דתנן (ביכורים פ"א מ"ו) יבש המעין ונקצץ האילן (היה לו בית השלחין ובו מעין שהוא משקהו ממנו וקצר בכורים ממנו ואחר כך יבש המעין, וכן שדה האילן וקצץ בכורים ממנו, ואח"כ נקצץ האילן, רש"י) מביא ואינו קורא (שאינו יכול לומר "מן האדמה אשר נתת לי" דכיון דיבש המעין ונקצץ האילן ממנה בטלה לה ארעא, רש"י), רבי יהודה אומר מביא וקורא (שהארץ היא העיקר, רש"י), ע"כ.
והנה הרמב"ם בהל' ברכות (פ"ח ה"י) אכן פסק ד"ברך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא" עיי"ש, וכבמשנתינו, והרי משנתינו אתיא כרבי יהודה דביכורים כנ"ל, ונמצא דהרמב"ם פסק כאן כר' יהודה.
והקשו המפרשים (שאגת ארי' סי' כ"ג ד"ה וראיתי, צל"ח כאן, חת"ס שו"ת יו"ד סי' רפ"ז) על הרמב"ם מהא דכתב בהל' ביכורים (פ"ד הי"ב) דיבש המעין ונקצץ האילן מביא ואינו קורא עיי"ש, והרי זהו דלא כר' יהודה, וא"כ איך פסק בהל' ברכות כר' יהודה ואילו בהל' ביכורים פסק דלא כר' יהודה, והא ב' ההלכות תלויים זה בזה כנ"ל.
ותירץ בפני יהושע, דהסתפק הרמב"ם בהלכה זו, ולכן לענין ברכות פסק דיצא דקיי"ל ספק ברכות להקל, משא"כ לענין ביכורים פסק דמביא ואינו קורא כיון דקריאה לא מעכבא, עכ"ד.
אך דברי הפני יהושע צריכין עיון, דהא מבואר בהדיא ברמב"ם שם בהל' ביכורים (פ"ד ה"ד) דהיכא דמשום ספיקא אינו קורא, הקריאה מעכבתו, וזה לשונו, "ואינו מביא אותן בעצמו אלא משלח אותן ביד שליח כדי שלא תעכב אותן הקריאה מלאכלן, שכל שאינו ראוי לקריאה מפני הספק, הקריאה מעכבת בו" עכ"ל. ומבואר דהיכא דמשום ספיקא אינו קורא, הקריאה מעכבתו, ולכן יש לשלוח הביכורים ע"י שליח, דאז בוודאי אינו קורא ושוב לא תעכב הקריאה. וא"כ איך כתב הפנ"י דמה שכתב הרמב"ם ביבש המעין ונקצץ האילן דמביא ואינו קורא משום ספיקא, הא בספיקא הקריאה מעכבת, וצ"ע.