ברכות מו ע"א

[לייטנר]

'לישרי לן מר' הוא ביטוי שמופיע גם בדף זה וגם בדף לא ע"א במובנים שונים - בציעה ושירה, ע"פ רש"י בשני המקומות.
האם יש מי שמפרש את אותה המשמעות בשני המקומות?

[ביקורת תהיה]

רש"י בסוף העמוד:
כמו שיש בקדוש כי הוא יום תחלה למקראי קודש והנחילנו:
מה פשרה של המלה 'והנחילנו'? כלום אין כאן טעות סופר?

[אהרן תאומים]

'לישרי לן מר' הוא ביטוי שמופיע גם בדף זה וגם בדף לא ע"א במובנים שונים - בציעה ושירה, ע"פ רש"י בשני המקומות.
האם יש מי שמפרש את אותה המשמעות בשני המקומות?

שים לב בדף מו רש"י כותב "כלומר"

[אהרן תאומים]

רש"י בסוף העמוד:
כמו שיש בקדוש כי הוא יום תחלה למקראי קודש והנחילנו:
מה פשרה של המלה 'והנחילנו'? כלום אין כאן טעות סופר?

רש"י מתכווין לשני הנושאים שהשבת ניתנה בשבילם "זכר ליציאת מצרים" וזה מבוטא יום תחילה למקראי קוש הראשון למועדים שכולם זכר ליציאת מצריים,
והנחילנו - הדבר השני שהשבת היא נחלה זכר למעשה בראשית , המילה הזאת "הנחילנו" מופיע בחלק מהנוסחים פעם אחת ובחלק פעמיים ובחלק הנחלתנו, עכ"פ אין כאן שום ט"ס

[ביקורת תהיה]

'לישרי לן מר' הוא ביטוי שמופיע גם בדף זה וגם בדף לא ע"א במובנים שונים - בציעה ושירה, ע"פ רש"י בשני המקומות.
האם יש מי שמפרש את אותה המשמעות בשני המקומות?

1. באין עומדין: לִישָׁרֵי לן מר; בשלשה שאכלו: לִישְׁרֵי לן מר.
2. השאלה בשורה האחרונה בלתי מובנת.